לפי סגנון התגובות פה מתעוררת לי שאלה
מה עם חכם שלום כהן?
הוא היה מורה הוראות??
או שהוא היה ת"ח ורא"י חשוב וכו' וכו'.
ומה עם חכם יהודה צדקה ז"ל
הוא היה מורה הוראות וכד'??
והרשימה עוד ארוכה...
אני לא יודע מאיזה דמיון ומאיזה חלום זה לקוח שצריך להיות "מורה הוראות" בפועל והיינו שחיבר ספרים ושותי"ם וכד'
אדם ת"ח שיושב כל היום וספון באהלה של תורה ומעמיד תלמידים, זה המדד
ולא הספרים וכד'
ומה עם חכם רבי עזרא עטיה?
כל האשכול הזה מראה עד כמה הרדידות והשטחיות פשתה במחנינו, ונשתבשו לגמרי עד שכל מי שבקי בכל ספרי מרן האבא ובכל הילקוט יוסף, הוא כבר מורה הוראה ומגדולי הדור, על אף שמבחינת חז"ל אף לגדר תלמיד חכם לא הגיע, ובודאי שלא הגיע לגדר מורה הוראה, שהוא שלב שני לתלמיד חכם.
המושג של מורה הוראה זה "תלמיד חכם" שהגיע להוראה, דהיינו שדבר ראשון צריך להיות תלמיד חכם, ואחרי זה יש תלמיד חכם שזכה להגיע להוראה.
גדר תלמיד חכם מבואר בשולחן ערוך (יור"ד סימן רמג סעיף ב) וז"ל:
הגה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁהוּא תּוֹפֵס יְשִׁיבָה אוֹ לֹא, רַק שֶׁהוּא מֻחְזָק לְתַלְמִיד חָכָם בְּדוֹרוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לִשָּׂא וְלִתֵּן בַּתּוֹרָה, וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ בְּרֹב מְקוֹמוֹת הַתַּלְמוּד וּפֵרוּשָׁיו וּבְפִסְקֵי הַגְּאוֹנִים, וְתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר. (ת''ה סִימָן שמ''ב)
ומבואר שצריך
א. שידע לישא וליתן בתורה [מעיין]
ב. מבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד "ופירושיו" ובפסקי הגאונים [בעל סברא]
ג. תורתו אומנתו [מתמיד]
וכל זה עדיין לא מספיק ויש גדר מיוחד של הגיע להוראה, ואם לא הגיע להוראה ומורה, עליו נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמב סעיף יג):
יג תַּלְמִיד שֶׁלּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, הֲרֵי זֶה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: כִּי רַבִּים חָלָלִים הִפִּילָה (מִשְׁלֵי ז, כו) .
הגה: וְתַלְמִידִים הַקְּטַנִּים הַקּוֹפְצִים לְהוֹרוֹת וְלֵישֵׁב בָּרֹאשׁ, לְהִתְגַּדֵּל בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, מַרְבִּים מַחֲלֹקֶת וּמַחֲרִיבִים הָעוֹלָם וּמְכַבִּין נֵרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. (טוּר).
