בגדר ת"ח / גדול הדור שחובה ללכת להלווייתו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
בא נעשה סיכום לכל מה שיצא עד עכשיו.

1. לכו"ע נראה שהיום אין "חיוב" ללכת לשום לויה, דאם נילך לפי דברי מרן השו"ע נצטרך כל יום ללכת ללויה...
(ועיין לעיל בקבצים שהעליתי כמה טעמים מדוע לא נוהגים כן)

2. אע"פ שאין "חיוב הלכתי" ללכת, יש כנראה "חיוב השקפתי" ללכת ללויה של גדולי ישראל ולחלוק להם כבוד, ובמיוחד מי שהוא מרבותיו.

3. לפי מה שנתבאר שאין "חיוב" ללכת, גדולי ישראל ראו בכל לוויה לגופה כמה נידונים ולפ"ז הורו אם ללכת או לא.
לדוגמא,
הרב אלישיב זצוק"ל הורה בהלוויתו של ר' מיכל יהודה לפקוביץ זצוק"ל שרק מי שהם מתלמידיו שילכו.
הגרח"ק זצוק"ל
הורה בלווית "אם רואים מצוה ללכת" (משמע שאם לא אין צריך)
מרן הגרע"י זצוק"ל הורה שאם אינו "מורה הלכה לרבים" אין צריך ללכת. (וכנראה סבר שבגלל שאין "חיוב" היום ללכת, א"כ כיון שאינו מורה הלכה א"צ ללכת ללויתו ולבטל תורה)

- ולפי הנ"ל שאין "חיוב הלכתי" ללכת מובן מדוע גדולי ישראל הקילו בכך ודנו בכל עניין לגופו.
מה זה חיוב השקפתי?
 
מה זה חיוב השקפתי?
אני חושב שהייתי ברור.
לפי ההלכה למרן זצוק"ל "מותר" לשמוע שירים של נשים, לפי "ההשקפה" (שו"ע החמישי) וודאי שאין לשמוע.
לפי ההלכה "לא חובה" ללכת ללווית של גדולי ישראל, לפי "ההשקפה" וודאי שאדם צריך לחלוק כבוד לרבו וללוותו.
 
מרן הגרע"י זצוק"ל הורה שאם אינו "מורה הלכה לרבים" אין צריך ללכת. (וכנראה סבר שבגלל שאין "חיוב" היום ללכת, א"כ כיון שאינו מורה הלכה א"צ ללכת ללויתו ולבטל תורה)
אי אפשר להאמין שיצא מפ"ק דבר זה שהוא נגד דינא דגמרא ולא מבואר בשום מקום הגדר המחודש הזה
ולא דיבר מזה בכל ספריו [וגם בילקו"י לא הביא שום מקור לדין זה רק סיפור שבפשטות היה עם אדמורים שלא לימדו תורה]
וכל תורה שאין לה בית אב אינה תורה

בישיבות מקובל לומר שגדר "מתני לאחרים" זה אם העמיד תלמידים בדרכי הלימוד ולא רק אמר בפניהם שיעורים
כלומר אם יש תלמידי חכמים שמכנים עצמם תלמידי ר' פלוני שהעמיד אותם בחכמת התורה
{וכמובן גם זה צריך מקור}
 
אי אפשר להאמין שיצא מפ"ק דבר זה שהוא נגד דינא דגמרא ולא מבואר בשום מקום הגדר המחודש הזה
ולא דיבר מזה בכל ספריו [וגם בילקו"י לא הביא שום מקור לדין זה רק סיפור שבפשטות היה עם אדמורים שלא לימדו תורה]
וכל תורה שאין לה בית אב אינה תורה

בישיבות מקובל לומר שגדר "מתני לאחרים" זה אם העמיד תלמידים בדרכי הלימוד ולא רק אמר בפניהם שיעורים
כלומר אם יש תלמידי חכמים שמכנים עצמם תלמידי ר' פלוני שהעמיד אותם בחכמת התורה
{וכמובן גם זה צריך מקור}
אז אולי גם לא תאמין למה שהרב אליישיב זצוק"ל אמר בנ"ל... שהרי איפה כתוב החילוק בין התלמידים שלו לבין מי שאינם מהתלמידים שלו!?
(והסברתי את זה לעיל בטוב טעם ודעת שכיום וודאי שאין "חיוב" ללכת, כי א"כ כל יום היית צריך ללכת ללויה)
איפה ניתן לקרוא
אוצר החכמה.
 
איך הטוב טעם ודעת שלך סותר את המפורש בגמ' שמאן דמתני לית לי' שיעורא ורק תשב"ר השו"ע פטר משום שאפי' לבנין ביהמ"ק לא מבטלים וע"ז כ' בשו"ת שלמת חיים שאולי הנהיגו ע"פ גדולים בדור הקודם שגם הם יוצאים וכו'
ואם כן אם אתה חושש שלא ילמדו וילכו כל היום להלויה שתי תשובות בדבר:
א, מקוה שלא יהיה כל יום הלויה של ת"ח בסדר גודל
ב. באמת ע"פ הדין היבש חייבים אבל צריך לתרץ בצורה מבוססת הלכתית למה לא. ולא להמציא גדרים חדשים מהכרס
ועי' מגילה שכבוד התורה עדיף מת"ת. והחיד"א פי' פשפש ולא מצא יתחה בביטול תורה - כשהיה מחוייב לבטל ולא ביטל.

לגבי השו"ע החמישי - כאן נמצאת הטעות:
הלכות כמו הלוית ת"ח או כיבוד אב ואם וכו' שמפורשות בחלק יו"ד אסור לקטלג אותם בשו"ע החמישי
זה גורם ליתן תורת כ"א בידו בלי חיוב להיצמד למ"ש השולחן ערוך הראשון
 
איך הטוב טעם ודעת שלך סותר את המפורש בגמ' שמאן דמתני לית לי' שיעורא ורק תשב"ר השו"ע פטר משום שאפי' לבנין ביהמ"ק לא מבטלים וע"ז כ' בשו"ת שלמת חיים שאולי הנהיגו ע"פ גדולים בדור הקודם שגם הם יוצאים וכו'
ואם כן אם אתה חושש שלא ילמדו וילכו כל היום להלויה שתי תשובות בדבר:
א, מקוה שלא יהיה כל יום הלויה של ת"ח בסדר גודל
ב. באמת ע"פ הדין היבש חייבים אבל צריך לתרץ בצורה מבוססת הלכתית למה לא. ולא להמציא גדרים חדשים מהכרס
ועי' מגילה שכבוד התורה עדיף מת"ת. והחיד"א פי' פשפש ולא מצא יתחה בביטול תורה - כשהיה מחוייב לבטל ולא ביטל.

לגבי השו"ע החמישי - כאן נמצאת הטעות:
הלכות כמו הלוית ת"ח או כיבוד אב ואם וכו' שמפורשות בחלק יו"ד אסור לקטלג אותם בשו"ע החמישי
זה גורם ליתן תורת כ"א בידו בלי חיוב להיצמד למ"ש השולחן ערוך הראשון
עברת על הקבצים שהעליתי?
 
לגבי השו"ע החמישי - כאן נמצאת הטעות:
הלכות כמו הלוית ת"ח או כיבוד אב ואם וכו' שמפורשות בחלק יו"ד אסור לקטלג אותם בשו"ע החמישי
זה גורם ליתן תורת כ"א בידו בלי חיוב להיצמד למ"ש השולחן ערוך הראשון
לפי מה שהעליתי אין "חיוב" ללכת ללווית כאלה, ועל זה העולם סומך.

ולכן תמצא "קולות" בנושא הזה. (כמו שהרב אליישיב זצוק"ל אמר שמי שאינו מתלמידיו א"צ ללכת, והגרח"ק זצוק"ל אמר שמי שלא רואה לא צריך ללכת, ומרן הגרע"י זצוק"ל אמר שמי שאינו "מורה הלכה" א"צ ללכת, וכן יש הרבה נידונים, וכל דבר לגופו)
 
השאלה היא אם אתה קראת את מה שהעלת?
מדובר שם על חיוב ליהודי פשוט ורגיל שנפטר שנטילתה כנתינתה וצריך שישים ריבוא
אבל לא מדובר על ת"ח דמתני ולית לי' שיעורא שבזה לא יועיל כל מ"ש שם והם לא דיברו ע"ז
ואדרבה בשאילת דוד שם הביא ממס' שמחות שאמר להם לבטל ולצאת ללויה
 
השאלה היא אם אתה קראת את מה שהעלת?
מדובר שם על חיוב ליהודי פשוט ורגיל שנפטר שנטילתה כנתינתה וצריך שישים ריבוא
אבל לא מדובר על ת"ח דמתני ולית לי' שיעורא שבזה לא יועיל כל מ"ש שם והם לא דיברו ע"ז
ומה ההבדל בדיוק?
גם זה וגם זה חייבים מדינא ללוותו לפי השו"ע, והקולות שכתבו הולך על שתיהם.
 
מקודם כת"ר כ' סברא שנצטרך ללכת כל היום להלויות רח"ל, וע"ז דיברו האחרונים לפטור אותנו מכמה סברות שלא יודע מתי הלויה וכו'
אבל בת"ח שחייבים בעשה דכבוד התורה אף אחד לא כתב את החילוקים האלה
 
מקודם כת"ר כ' סברא שנצטרך ללכת כל היום להלויות רח"ל, וע"ז דיברו האחרונים לפטור אותנו מכמה סברות שלא יודע מתי הלויה וכו'
ואותם סברות שייכות אף בת"ח. (רמי"ם, מוסרי שיעורים, וכדו')
אבל בת"ח שחייבים בעשה דכבוד התורה אף אחד לא כתב את החילוקים האלה
מה זה "החיוב הזה"?
לא מצינו חיוה ללכת ללויה מלבד מה שכתוב בשו"ע. וע"ז יש את הצירופים דלעיל.

נכון שיש חובה יותר "השקפתית" ללכת כמו שכתבתי משום כבוד התורה.

ולפ"ז מובן איך הרב אליישיב זצוק"ל אמר שמי שאינו תלמידו אין צריך ללכת ולבטל תורה?
משום שאין "חיוב" ללכת, אלא רק מצד "כבוד רבו" ולכן מי שאינו תלמידו א"צ ללכת.
 
יעי' נא בשאילת דוד (שציין בילקו"י) ויראה במס' שמחות בפנים שמפורש שגם אינם תלמידיו חייבים ללכת
(ותמוה מה שהדגיש הילקו"י תיבת התלמידים שאין זה הפי' אלא הלומדים ששם)
 
ועוד עיין כאן מה שביאר בהוראת הרב אליישיב זצוק"ל ועוד שאין חיוב ללכת ללויה הנ"ל.
 

קבצים מצורפים

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית