ברכה על ההלל בראש חודש (מפוצל)

[מקור נאמן]

 

[כהנא דמסייע]

 

[פתחיה]

הצג קובץ מצורף 6201

מה זה?

הצג קובץ מצורף 6200

מה זה?

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

מה זה?

תשובה במקבציאל.

 

[כהנא דמסייע]

תשובה במקבציאל.

המשך:

 

[מקור נאמן]

מה זה?

הגליון בשו"ת יחו"ד שם

 

[כהנא דמסייע]

הצג קובץ מצורף 6201

הגיע הזמן לענות על הדברים בצורה מתקבלת על הדעת למי שסבור כמרן הגר''ע

 

[משיב כהלכה]

עיין בספר דברי שלום ואמת חלק א' מאמר ט', בענין ברכה על מנהג, בהרחבה נפלאה בנושא הזה.

א. הוא מוכיח שרוב עצום מהראשונים פסקו שיש לברך על ההלל בר"ח.

ב. הוא מוכיח שבתקופת התנאים היו שני מנהגים: בארץ ישראל לא קראו כלל הלל, ובבבל בירכו וקראו. אבל מנהג של "לקרוא ולא לברך" לא היה קיים. ומנהג זה נוצר מאוחר יותר כפשרה.

ג. הוא מוכיח שרוב הראשונים סוברים שיש לברך על מנהג, והיוצא דופן הוא מנהג חבטת ערבה, ויש כמה טעמים מדוע לא מברכים עליו: או משום שמנהג נביאים הוא ולא כל ישראל, או משום שאינו אלא טלטול בעלמא, אבל בשאר דברים - מברכים על המנהג.

ד. הוכיח שיש מנהגים רבים שמברכים עליהם: תפילת ערבית שכתב הרי"ף שנהגו בה ונעשית חובה, ברכה לאחר המגילה שנהגו בזה (מגילה כ"א), יו"ט שני של גלויות שהוא מנהג אבות (ביצה ד), הדלקת נר בליל יום הכיפורים, קריאת ההפטרה במנחה, נר חנוכה בבית הכנסת.

ומכאן הוא תמה: כיצד אפשר לקחת מנהג בודד שלא מברכים עליו ולעשות ממנו כלל, ומאידך לדחות בתירוצים דחוקים את כל המנהגים שכן מברכים עליהם?

ה. הוכיח שלא ברור אם השו"ע פסק כרמב"ם, בנדון דידן שהרי"ף והרא"ש חלקו עליו, וכן בב"י צידד לברך וכך סיים דבריו, וכן י"א וי"א - י"א שלא בא השו"ע להכריע ביניהם, וכן אם תאמר שפסק לא לברך, הרי סותר עצמו כשפסק לברך על נר חנוכה בבית הכנסת.

ו. השיב על דברי הגר"ע שבחנוכה זו הרחבה של מצות נר חנוכה, דאם כן גם הלל בר"ח הוא הרחבה של י"ח ימים בשנה שמברכים על ההלל.

 

[משיב כהלכה]

ועוד מאמר שעברתי עליו מקופיא, נראה שהגיע לאותה מסקנה אך בסיום ביטל דעתו כחרס הנשבר.

 

[כהנא דמסייע]

האם זה נכון עובדתית שרוב הספרדים נהגו שלא לברך?
העיראקים והפרסים? [לפני כמאה שנה היו שם ביחד כמאתיים אלף, בעוד שבמרוקו לבד כמאתיים חמישים אלף איש, ואם תוסיף תוניס אלג'יר ועוד עוד מאה חמישים אלף, ולפי הנתונים הרשמיים כ415 אלף]
מי עוד? יוצאי אר''ץ ומצרים?
אשמח לדעת.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כדאי להבהיר שיש כאן ב' שאלות שונות, הראשון אם בני מרוקו תוניס וכו' מותרים לברך על ההלל
השני, אם אשכנזי מברך על ההלל, האם מותר לבני עיראק וכו' לענות אמן על ברכתו
[ואותו שאלה יהיה אם מי שנוהג שלא לברך הנותן ליעף כח שומע ברכה זו ממי שכן נוהג לברך, וכל כיו"ב]
ב' שאלות אלו אינם קשורים זה לזה כלל

 

[כאחד העם]

ב' שאלות אלו אינם קשורים זה לזה כלל

עיין לעיל שזה כן קשור זה לזה
מכיון שאם הב"י סבר ואזיל דאפשר לברך [ודלא כהרמב"ם] ולא חשש לספק ברכה לבטלה
א"כ אנו אע"פ שנוהגים בא"י כהרמב"ם מ"מ זה רק בתורת מנהג ולא בתור צד של ספק ברכה לבטלה, וא"כ פשיטא ופשיטא שאני יענה אמן

 

[בנאות דשא]

תוניס

בבית הכנסת "משכן ישראל" (ליוצאי ג'רבה בשכונת מושבה גרמנית בירושלים) עד לפני כ40 שנה ברכו על ההלל בראש חודש, עד שהשתנה בכח הוראתו של הגרע"י זצ"ל

 

[כהנא דמסייע]

בבית הכנסת "משכן ישראל" (ליוצאי ג'רבה בשכונת מושבה גרמנית בירושלים) עד לפני כ40 שנה ברכו על ההלל בראש חודש, עד שהשתנה בכח הוראתו של הגרע"י זצ"ל

במושב ברכיה ליוצאי תוניס עד היום בציבור מברכים לקרוא את ההלל

 

[פתחיה]

במושב ברכיה ליוצאי תוניס עד היום בציבור מברכים לקרוא את ההלל

וכן בעוד מס' בתי כנסיות בירושלים (סנהדריה המורחבת, בית וגן, רמות)
שמברכים בציבור בכל ר"ח

 

[שמעון טרבלסי]

וכן בעוד מס' בתי כנסיות בירושלים (סנהדריה המורחבת, בית וגן, רמות)
שמברכים בציבור בכל ר"ח

ביהכנ"ס תוניסאי בסנהדריה המורחבת?

 

[בני ברקי]

בבית הכנסת "דרכי נועם" בסנהדריה מברכים על ההלל בראש חודש

 

[כהנא דמסייע]

בבית הכנסת "דרכי נועם" בסנהדריה מברכים על ההלל בראש חודש

זה נגד המרא דאתרא הר' יצחק שליט''א....

 

[ידידיה]

זה נגד המרא דאתרא הר' יצחק שליט''א....

כנראה מנהג קדום...