ברכה על ההלל בראש חודש (מפוצל)

בית יוסף הקדמה - וזה משפט הספר ומעשהו ... ואם נמצא איזה דין מחודש בדברי איזה פוסק או מפרש ולא הביאו המחבר יביאנו ויבאר טעמו. נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבלי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר העיטור ונמקי יוסף וסמ"ג וסמ"ק וארחות חיים ותורת הבית והגהות אשירי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש להראב"ד ותשובות הרא"ש והרשב"א והר"י בר ששת וה"ר שמעון בר צמח ומהר"י קולון ותרומת הדשן. כל דבריהם מבוארים היטיב.
איני יודע מה אתה רוצה
או יותר אני יודע שאתה לא רוצה
 
כתבת שיש טעמים אחרים להדליק ולברך בבית הכנסת שאינם מכורח ה"מנהג", ועל זה כתבתי שאין טעמים אחרים, אלא כל הטעמים הם לנמק את המנהג...

בכל מקרה זה לא רלבנטי כי לפי מרן מברכים על נר יום הכיפורים שהוא מנהג
לא כתבתי כלום לגבי מתי מברכים על מנהג, רק שאין ראיה מדברי מרן בב"י שנהג לברך על הלל בר"ח. (אתה מסכים שבא"י לא מברכים על הלל, אבל מברכים על נר חנוכה בביהכנ"ס, נכון?)
 
(אתה מסכים שבא"י לא מברכים על הלל, אבל מברכים על נר חנוכה בביהכנ"ס, נכון?)
כי בא"י המנהג כהרמב"ם
ולגבי נר חנוכה בבית הכנסת הסבה שמברכים כי יש עוד טעמים חוץ מהריב"ש

אבל אנו דנים מה סובר הב"י- וזהו שכתבנו שהב"י סובר שמברכים על ההלל ואין חשש לרמב"ם, זה כל הנושא כאן
 
איני יודע מה אתה רוצה
או יותר אני יודע שאתה לא רוצה
פשוט, אם מרן בב"י הביא טעמים שונים מהראשונים לבאר איזה, אין ראיה שהוא סובר כמו כל הטעמים. הוא כותב בפירוש בהקדמה שזה אחד ממטרת הספר, להביא דברי הראשונים. מה לא ברור?
 
לא כתבתי כלום לגבי מתי מברכים על מנהג, רק שאין ראיה מדברי מרן בב"י שנהג לברך על הלל בר"ח. (אתה מסכים שבא"י לא מברכים על הלל, אבל מברכים על נר חנוכה בביהכנ"ס, נכון?)
הבית יוסף פסק בכמה מקומות שמברכים על מנהג ועל זה כתבת שיש טעמים אחרים ואין מזה ראיה ועל כך נסובה תגובתי.
 
כי בא"י המנהג כהרמב"ם
ולגבי נר חנוכה בבית הכנסת הסבה שמברכים כי יש עוד טעמים חוץ מהריב"ש

אבל אנו דנים מה סובר הב"י- וזהו שכתבנו שהב"י סובר שמברכים על ההלל ואין חשש לרמב"ם, זה כל הנושא כאן
עוד פעם, איך אתה יודע איזה טעם הוא הטעם העיקרי לדעתו
 
הבית יוסף פסק בכמה מקומות שמברכים על מנהג ועל זה כתבת שיש טעמים אחרים ואין מזה ראיה ועל כך נסובה תגובתי.
בזה אני מסכים, עיקר כוונתי שאין ראיה ממה שהביא דברי הריב"ש שהמנהג לברך על הלל, שדעתו לפסוק כן.
 
עוד פעם, איך אתה יודע איזה טעם הוא הטעם העיקרי לדעתו
אולי תוכל לפרט למה אתה מכוון?


ז"ל מרן:
ומ"ש שמניחין נר חנוכה בבה"כ נראה שתקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו כמו שתקנו קידוש בבכה"נ משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא וכ"כ הכלבו וכתב טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם לפי שיש בזה פירסום גדול לש"י וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות וז"ל הריב"ש בתשובה המנהג הזה להדליק בב"ה מנהג ותיקין היא משום פירסומי ניסא כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה להדליק כל א' בפתח ביתו מבחוץ מפני שיד העו"ג תקיפה ומברכין ע"ז כמו שמברכין על הלל דר"ח אע"פ שאינו אלא מנהג ומ"מ באותה הדלקה של ב"ה אין יוצא בה וצריך לחזור ולהדליק כ"א בביתו עכ"ל :

אני לא מוצא כאן שום טעם לברך שמתיישב עם דעת הרמב"ם אולי תמקדו אותי... ולכן גדולי האחרונים מקשים על מרן בזה.

אם הייתה גמרא שקנו וכו' היה מקום לדון, אבל אם יש אזכור בראשונים אינו טוב ממנהג ההלל בר"ח...
 
בזה אני מסכים, עיקר כוונתי שאין ראיה ממה שהביא דברי הריב"ש שהמנהג לברך על הלל, שדעתו לפסוק כן.
עכשיו ירדתי לסוף דעתך, עכ"פ בפשטות יש מחלוקת יסודית האם לברך על מנהג ולא מצאנו שיטות שמברכים על מנהג ולא מברכים על ההלל בר"ח. כך שקשה לדון על כך כדעתו של מרן.
 
אולי תוכל לפרט למה אתה מכוון?


ז"ל מרן:
ומ"ש שמניחין נר חנוכה בבה"כ נראה שתקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו כמו שתקנו קידוש בבכה"נ משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא וכ"כ הכלבו וכתב טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם לפי שיש בזה פירסום גדול לש"י וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות וז"ל הריב"ש בתשובה המנהג הזה להדליק בב"ה מנהג ותיקין היא משום פירסומי ניסא כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה להדליק כל א' בפתח ביתו מבחוץ מפני שיד העו"ג תקיפה ומברכין ע"ז כמו שמברכין על הלל דר"ח אע"פ שאינו אלא מנהג ומ"מ באותה הדלקה של ב"ה אין יוצא בה וצריך לחזור ולהדליק כ"א בביתו עכ"ל :

אני לא מוצא כאן שום טעם לברך שמתיישב עם דעת הרמב"ם אולי תמקדו אותי... ולכן גדולי האחרונים מקשים על מרן בזה.

אם הייתה גמרא שקנו וכו' היה מקום לדון, אבל אם יש אזכור בראשונים אינו טוב ממנהג ההלל בר"ח...
כתבתי בהודעה הקודמת, שאני משיג רק על פרט אחד שכתב הרב @כאחד העם, והוא שלא כתוב בב"י בסימן תרע"א שמרן נהג לברך על הלל בר"ח.
 
שלא כתוב בב"י בסימן תרע"א שמרן נהג לברך על הלל בר"ח.
ברור שאת המילים האלה לא כתוב

אבל מה שכן כתוב שם בב"י שמברכים על ההלל בר"ח וזה אחד הטעמים דשפיר דמי לברך על הדלקה בבית הכנסת
 
ברור שבא"י המנהג כהרמב"ם לא על זה תלונתי
אלא- שא"א לומר שיש כאן צד של "ברכה לבטלה", כי הב"י לא חשש לזה והוא בירך להוי אומר שלמרות שלרמב"ם זה ברכה לבטלה הב"י בירך
ועל זה אמרתי- שבא"י מה שלא מברכים זה רק מפני שנהגו כהרמב"ם אבל לא מפני חשש ברכה לבטלה
וא"כ- לברך ודאי שלא אברך כי המנהג כאן כהרמב"ם, אבל לענות אמן על מישהו שמברך, ודאי שאענה כי אין כאן צד של ברכה לבטלה
אגב, אני מסכים להערה זו, קשה להגיד שזה נחשב עניית אמן על ברכה לבטלה.
 
חזק מאד.

ועיין בספר תרחם ציון להרב בן ציון הכהן, שהוכיח שלעומת הרמב''ם שהוא כמעט יחידי יש יותר משלושים ראשונים הסוברים לברך.
לא עברתי על כל האשכול
אולם למיטב ידיעתי ישנם למעלה מ-70 ראשונים שחלקם ס"ל להדיא דלא כהרמב"ם
וחלקם אף העידו על כך שהמנהג בספרד לברך על ההלל
זאת לעומת כשלושה ראשונים בלבד שס"ל שאין מברכין על ההלל
כך שהרמב"ם הוא ודאי חידוש גדול מאוד לדינא
ואף השו"ע לא הכריע כמותו כלל, אלא רק ציין את המנהג בזמנו בא"י
וכידוע בהל' חנוכה מוכח שדעתו היא לברך על ההלל (מכך שהורה לברך על הנרות בבית הכנסת)
וראיתי בא' מעלוני השיעור השבועי מס' תירוצים דחוקים לחלק בין נרות חנוכה,
ובזמנו כתבתי דחיות לכולם, ועוד חזון למועד להעלותם כאן
 
מה שכתבת הכל נכתב לעיל
[מ"מ יישר כחך בעניין]

אגב- נראה לי שתמיד אתה לא קורא הכל עיין ערך "צבע הטלית"
חבל- לפעמים אתה טוען דבר שכבר ענו וכד'
אמת, אין בכוחי לקרוא הכל תוך מס' רגעים
רק לפני שלושה ימים גילתי את הפורום הנפלא הזה (לאחר מס' שנים ואלפי הודעות בפורום לתורה)

ואכן, אשמח לברכת 'ברוכים הבאים' מחו"ר הפורום דפה
 
אמת, אין בכוחי לקרוא הכל תוך מס' רגעים
אז אני מציע לך בתור ידיד
שלא תמיד שוה להגיב מהר, כי לפעמים זה יכול לפעול נגדך
תמיד טוב לעיין לפנ"כ ואז אם יש הערה או תובנה חדשה "שגר"

מ"מ גם אני ייחסית חדש, "וברוכים הבאים לשנינו"
 
באור לציון (ח"ג ג,ב) כתב שרשאים לענות אמן על ברכת בני אשכנז
ובס' של בנו הגר"א זצ"ל (אור אליהו - פסח), כתב שאף ראוי לענות אמן ולצאת ידי חובת רוב רובם של הראשונים שס"ל שיש לברך
 
ראשי תחתית