ברכה על ההלל בראש חודש (מפוצל)

לא מוכרח כלל וכלל.
הרמב"ם אינה דעה יחידאה, וישנם כמה וכמה ראשונים שסוברים כוותיה. (זה שיש "יותר" ראשונים נגד הרמב"ם ודעימיה זה לא אומר שיחזור בו)
אם המאירי הלא ברור בלא תחנם מכריע. כאן כ''ש שרוב ראשונים שאנו הולכים כמותם בכה''ת, מספיק לומר שאין חשש במנהג זה שהונהג ע''פ גדולי עולם אלו. וכ''ש שהביאם מרן וחלק להם כבוד.
 
אם המאירי הלא ברור בלא תחנם מכריע.
לא מכריע... מצטרף ל11 ספיקות שאין "לא תחנם".
כאן כ''ש שרוב ראשונים שאנו הולכים כמותם בכה''ת, מספיק לומר שאין חשש במנהג זה שהונהג ע''פ גדולי עולם אלו. וכ''ש שהביאם מרן וחלק להם כבוד.
בדיוק בגלל זה מרן השו"ע כתב להדיא מה המנהג באר"י.
דגם שרוב הראשונים סוברים כן, עדין אינם מכריעים נגד המנהג שנהגו כדעת הרמב"ם.
 
- כל השומע יצחק לו...
ברוך שכיוונת

נביא את דברי החיד"א שהובאו בכף החיים, וננתח הדברים

כה''ח.JPG

ועתה נבאר את דברי החיד"א וכף החיים כדי שיובנו היטב

בן ארץ ישראל ודעתו לחזור- נקח דוגמא את הר @אור יעקב הוא גר בא"י ונסע לחו"ל [בפרט שיש גזירת הגיוס והורונו רבותינו לעזוב את א"י] ודעתו לחזור לא"י.
ובנתיים שם עלה להיות ש"ץ ובירך על ההלל אין ברכתו לבטלה.

ולכאורה הדבר הוא פלא- הרי מרן השו"ע פסק כהרמב"ם שברכתו לבטלה?, א"כ מה יעזור שעתה הוא בחו"ל? הרי הוא קיבל הוראות מרן ומרן הכריע כהרמב"ם?

על כרחך כדביארנו בפשטות- שהחיד"א וכף החיים למדו "כדכתבתי", שכל מה שהשו"ע כתב הוא רק שהמנהג בא"י כהרמב"ם, אבל לא שהשו"ע פסק כהרמב"ם
וממילא מובן למה אין כאן ברכה לבטלה, כי עתה הוא לא בא"י, ועתה הוא לא במקום שנהגו כהרמב"ם שפיר יכול לברך.
הטענה הכי מגוכחת שראיתי עד היום...
 
שאלתי פא"פ את הגרש"י זעפראני בענין ברכת ההלל בר"ח ואמר לי שחתנו הרב משה כהן מנתיבות מברך על ההלל בר"ח וכן דעתו
ופשוט שעדה שלימה שהגיעו עם רבניהם ותלמידיהם, חשיבי כב''ד קבוע, וכמבואר כ''ז באבקת רוכל. וידועה הסתירה בזה בדבריו, והדברים עתיקים.
 
ברוך שכיוונת

נביא את דברי החיד"א שהובאו בכף החיים, וננתח הדברים

הצג קובץ מצורף 6259

ועתה נבאר את דברי החיד"א וכף החיים כדי שיובנו היטב

בן ארץ ישראל ודעתו לחזור- נקח דוגמא את הר @אור יעקב הוא גר בא"י ונסע לחו"ל [בפרט שיש גזירת הגיוס והורונו רבותינו לעזוב את א"י] ודעתו לחזור לא"י.
ובנתיים שם עלה להיות ש"ץ ובירך על ההלל אין ברכתו לבטלה.

ולכאורה הדבר הוא פלא- הרי מרן השו"ע פסק כהרמב"ם שברכתו לבטלה?, א"כ מה יעזור שעתה הוא בחו"ל? הרי הוא קיבל הוראות מרן ומרן הכריע כהרמב"ם?

על כרחך כדביארנו בפשטות- שהחיד"א וכף החיים למדו "כדכתבתי", שכל מה שהשו"ע כתב הוא רק שהמנהג בא"י כהרמב"ם, אבל לא שהשו"ע פסק כהרמב"ם
וממילא מובן למה אין כאן ברכה לבטלה, כי עתה הוא לא בא"י, ועתה הוא לא במקום שנהגו כהרמב"ם שפיר יכול לברך.
אני רואה שאתה מעוות את דברי ומוציא אותם מהקשרם.
- כל מה שאמרתי שהשמועה מגוכחת זה על מה "שהמצאת" שהבית יוסף בירך על ההלל שזה פשוט שטויות לכל בר דעת, וזה לא עלה על הדעת של אף אחד.

- ולעניין מה שהבאת, מרן זצוק"ל הביאו כבר ביחו"ד ודן שם בדבריו - עיי"ש.
1749820248733.png
 
- כל מה שאמרתי שהשמועה מגוכחת זה על מה "שהמצאת" שהבית יוסף בירך על ההלל שזה פשוט שטויות לכל בר דעת, וזה לא עלה על הדעת של אף אחד.
אני מתבונן על האשכול הזה מהצד בסקרנות רבה, ופשוט לא מצליח להבין מדוע אתה לא מבין שהב"י עצמו בירך, לא באר"י - בה פסק שיש מנהג לא לברך, אלא בחו"ל - בשנים בהם היה עדיין גר בספרד [עכ"פ אביו, כי הוא בגיל 4 בגירוש ספרד] ולאחמ"כ בדמשק ועוד.
 
הב"י עצמו בירך, לא באר"י - בה פסק שיש מנהג לא לברך,
וגם בזה צריך להדגיש - כשהב"י הגיע לאר"י הוא היה טפל למנהג אר"י, ולכן לא בירך כמותם, אבל כמגיעה עדה שלימה עם רבניה ובתי דיניה, הם לא מתבטלים [לפחות לחלק מהשיטות] לקהל שנמצא בארץ, והם יכולים להמשיך במנהגם גם באר"י [וכפי שנוהגים כל מקהלות האשכנזים].
 
גם הב"י בעצמו בירך על ההלל, וכתב זאת ב' פעמים בב"י

א'- הב"י הל' ראש חודש סי' תכ"ב, על דברי הטור וקורין ההלל וכו', מביא שם את המח' האם לברך על ההלל והביא גם את שיטת הרמב"ם שלא יברך.

ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"

ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".

הא למדת- סיכום דברי הב"י אחרי המח' שאזלינן בתר המנהג, והמנהג לברך [כדכתב איהו גופיה]
כל הטעות התחילה ש @כאחד העם חשב שלשון הרא"ש והר"ן זה לשונו של הב"י...
- אבל זה באמת לשונם ואין שום צד קטן שמרן בירך על ההלל.
 
ופשוט שעדה שלימה שהגיעו עם רבניהם ותלמידיהם, חשיבי כב''ד קבוע, וכמבואר כ''ז באבקת רוכל. וידועה הסתירה בזה בדבריו, והדברים עתיקים.
פשוט לך אבל שתשאל את תלמידי רשכבה"ג מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א יאומרו לך שמהאבקת רוכל יש ראייה להיפוך והן אמת שיש בזה ב' צדדים ופשוט וה' יפתח עניהם לראות את כל הצדדים אמן.
 
לא זכיתי להבין את טענת מרא דאתרא דמעתה לא שייך מנהג של ספרדים ואשכנזים במקום שיש רב עיר שהוא או ספרדי או אשכנזי וזה הרי אינו ופשוט.
חוץ מזה הוא לא מרא דאתרא של סנהדריה.
יש תשובה למישהו?
 
אבל זה באמת לשונם ואין שום צד קטן שמרן בירך על ההלל.
לא זה לא לשון הרא"ש
זה לשון הר"ן
וע"ז כתב הב"י וכתבו הר"ן והרא"ש
להוי אומר שאין הבדל בין לשון הר"ן ללשון הרא"ש כי שניהם לדבר אחד נתכוונו, ולכן הביאם הב"י להראות שזה המנהג
 
@אור יעקב כשמרן התגורר באדריאנופול הוא היה מברך על ההלל בראש חודש? כן או לא?
שאני יעלה אחרי 120 לשמים אני ישאל אותו... (אם המנהג באותו מקום היה לומר, וודאי שבירך, דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל)
ברור שלא
הרי הרב עובדיה אמר שזה ברכה לבטלה
נ"ל שהשו"ע לא יחשוש לר' עובדיה?
מרן זצוק"ל והגר"ש קלוגר ועוד כתבו שזו ברכה לבטלה לדעת מרן.
לא זה לא לשון הרא"ש
זה לשון הר"ן
וע"ז כתב הב"י וכתבו הר"ן והרא"ש
1749822294644.png
1749822395991.png
וע"ז כתב הב"י וכתבו הר"ן והרא"ש
להוי אומר שאין הבדל בין לשון הר"ן ללשון הרא"ש כי שניהם לדבר אחד נתכוונו,
שניהם כתבו להדיא כמעט מילה במילה.
ולכן הביאם הב"י להראות שזה המנהג
ומפה "המצאת" שהבית יוסף בירך על ההלל... ממש מצחיק...
למה לא?
הוא היה חי רוב שנותיו בחו"ל, ורק באר"י היה מנהג לא לברך.
כתבתי לעיל שהשו"ע סבר כרמב"ם מדינא, ורק "צירף" שכך המנהג.
(אולם אם באמת המנהג בחו"ל היה לא לומר אפשר שבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל, ובירך. אבל מ"מ ה"ראיה" מהבית יוסף אינה ראיה ופשוט.
 
לא זה לא לשון הרא"ש
זה לשון הר"ן
וע"ז כתב הב"י וכתבו הר"ן והרא"ש
להוי אומר שאין הבדל בין לשון הר"ן ללשון הרא"ש כי שניהם לדבר אחד נתכוונו, ולכן הביאם הב"י להראות שזה המנהג
אליבא דאמת הלשון "וכבר נהגו לברך עליו", זה גם לשון הרא"ש (ברכות פ"ב סי' ה').
אבל עדיין אין זה מוריד כהוא זה מחומרת הקושיה, שהרי סו"ס בחו"ל ברור שמנהג מרן היה לברך על ההלל, וכפי שהביא את לשון הרא"ש והר"ן שזה היה המנהג בחו"ל.
ובכלל - הרי דעת שניים מג' עמודי ההוראה, הלא המה הרי"ף והרא"ש שבציבור אפשר לברך [הרי"ף כותב שאין לברך ביחיד,ומזה דייקו הראשונים שסובר שבציבור ש"ד לברך], וא"כ ברור שמצד ההכרעה ההלכתית מרן פוסק כדעת רוב עמודי ההוראה, אלא שבאר"י נהגו כהרמב"ם, אבל בשאר מקומות המנהג כהרא"ש.
 
ובכלל - הרי דעת שניים מג' עמודי ההוראה, הלא המה הרי"ף והרא"ש שבציבור אפשר לברך [הרי"ף כותב שאין לברך ביחיד,ומזה דייקו הראשונים שסובר שבציבור ש"ד לברך], וא"כ ברור שמצד ההכרעה ההלכתית מרן פוסק כדעת רוב עמודי ההוראה, אלא שבאר"י נהגו כהרמב"ם, אבל בשאר מקומות המנהג כהרא"ש.
מאיפה ברור לך שמרן יפסוק כשתי עמודי ההוראה ולא יחוש לסב"ל לדעת הרמב"ם??
 
כתבתי לעיל שהשו"ע סבר כרמב"ם מדינא, ורק "צירף" שכך המנהג.
למה?
הרי:
דעת שניים מג' עמודי ההוראה, הלא המה הרי"ף והרא"ש שבציבור אפשר לברך [הרי"ף כותב שאין לברך ביחיד,ומזה דייקו הראשונים שסובר שבציבור ש"ד לברך], וא"כ ברור שמצד ההכרעה ההלכתית מרן פוסק כדעת רוב עמודי ההוראה, אלא שבאר"י נהגו כהרמב"ם, אבל בשאר מקומות המנהג כהרא"ש.
 
ראשי תחתית