אבל מה לעשות שמרן גופיה גילה בשני מקומות הן בהל' ר"ח והן בהל' חנוכה, שמברכים ולא חיישינן לרמב"םמרן זצוק"ל והגר"ש קלוגר ועוד כתבו שזו ברכה לבטלה לדעת מרן.
ולכן אם יש לי לבחור- בין דעת הר' עובדיה בשו"ע, ולבין השו"ע בדעת עצמו, פשוט לי מה לבחור
אבל מה לעשות שמרן גופיה גילה בשני מקומות הן בהל' ר"ח והן בהל' חנוכה, שמברכים ולא חיישינן לרמב"םמרן זצוק"ל והגר"ש קלוגר ועוד כתבו שזו ברכה לבטלה לדעת מרן.
כמו בכל מקום.מאיפה ברור לך שמרן יפסוק כשתי עמודי ההוראה ולא יחוש לסב"ל לדעת הרמב"ם??
א. זה לא דעת יחיד - כן דעת כמה וכמה מהראשונים.כמו בכל מקום.
יש כלל כזה שמרן חושש בסב"ל לדעת יחיד?
עניתי לך שמהלכות ר"ח אין שום ראיה שהביא רק לשון הראשונים.אבל מה לעשות שמרן גופיה גילה בשני מקומות הן בהל' ר"ח והן בהל' חנוכה, שמברכים ולא חיישינן לרמב"ם
א. כוונתי לדעת יחיד מתוך ג' עמודי ההוראה. [יש הרבה יותר ראשונים שסוברים לברך.]א. זה לא דעת יחיד - כן דעת כמה וכמה מהראשונים.
ב. עיין לעניין ברכות התורה בישן ביום כמדומני שמרן בבית יוסף חשש לדעת יחיד.
זה שחזרת על דבריך הלוך ושוב זה לא אומר שענית ליעניתי לך שמהלכות ר"ח אין שום ראיה שהביא רק לשון הראשונים.
ומהלכות חנוכה אין ראיה כי צירף זאת לכמה צירופים כמו שכבר @מקור נאמן ענה לך.
למה לא??? אתה לא יודע שמרן מעתיק לשונות סתם לחלוק כבוד לראשונים???הב"י לא סתם העתיק את לשונם
טוב... תעלים עיניים מדברים מפורשים בשו"ע.הב"י לא סתם העתיק את לשונם אחרי המח', כדי ללמדינו מה עושים אחרי המח'?, וע"ז הביא דברי הראשונים הן הרא"ש והן הר"ן שבכל מקום שהלכה רופפת אזלינן בתר מנהגא
וכיון שהמנהג לברך- כמו שהעידו הרא"ש והר"ן הנ"ל, והן הר' המגיד שהביאו הב"י לאחמ"כ
הרי לך- כוונת הב"י שהביא לשונות הללו להורות שהמנהג דלא כהרמב"ם
צריך לדעת ללמוד בית יוסף.למה לא??? אתה לא יודע שמרן מעתיק לשונות סתם לחלוק כבוד לראשונים???
גם רמ"ע מפאנו צריך לדעת ללמוד...צריך לדעת ללמוד בית יוסף.
מצינו כמה מקומות שחשש לסב"ל נגד ג' עמודי הוראה.ב. מעניין לבדוק. אבל עדיין יש עוד עשרות [ומסתמא מאות] מקומות שבהם מברכים ע"פ הכלל של ב' מתוך ג' עמודי הוראה.
לא שמעתי על כלל שהב"י חושש לסב"ל נגד הכלל שהוא קבע.
לא נוגע לענייננו.מצינו כמה מקומות שחשש לסב"ל נגד ג' עמודי הוראה.
ואעתיק כאן לשונו לעניין ברכות התורה ביום שחשש לדעת יחיד שאינה נראית כלל. (וכ"ש כאן שאפשר שחשש לסב"ל לדעת הרמב"ם)
הצג קובץ מצורף 6265
צריך לדעת ללמוד בית יוסף.
...לא נוגע לענייננו.
שם הב"י אומר שלגבי שינת יום ייתכן שגם הרמב"ם והרא"ש עצמם יודו ששינת יום לא הוי, ורק לגבי שינת לילה לא חוששים לדעת ר"ת.
ועוד שיש מנהג לא לברך על שינת יום.
איך אמרת?
עוד חזון למועד לדון מכלל זה, וככל הנראה אין בו שום הכרעה למעשהיש ויש הלכה כיש אומרים בתרא.
אם הוא הכריע, מאי נפקא לן מה המנהג (וע"כ שהמנהג קובע)- מרן השו"ע רק "הוסיף" שככה המנהג.
עיין מעלה שהובא לשונו, וגילה דעתו בהל' חנוכהלא נראה כלל וכלל. ויבוא המפורש בשו"ע ויגלה.
האם בהלכות חנוכה אין מפורש שיש לברך על המנהג?אין יותר גרוע מלעקם את השו"ע ולומר שגם לדעתו יש לברך על ההלל...
מרן הזכיר את הדעה הזו בשו"ע, ולא כתב שזו ברכה לבטלהנכון שיש דעות חולקים...
אבל סוף כל סוף לדעת השו"ע זה ברכה לבטלה ואין לענות אמן... (משא"כ לענין "לישב בסוכה" שרק מחמת המנהג לא מברכים)
לאלו שנוהגים כך בחו"ל ודאי שאינו ברכה לבטלה, כי סב"ל במקום מנהג לא אמרי'.מרן הזכיר את הדעה הזו בשו"ע, ולא כתב שזו ברכה לבטלה
אכן, ביום שישי עניתי מקופיא, אולם בשבת עיינתי בזה....
תפתח בבקשה את הב"י לפני שאתה מעיר.
- הרא"ש ושאר פוסקים אומרים לברך אף בשנת יום.
- ר"ת אומר לא לברך אף בשנת לילה.
- מרן חשש לדעת ר"ת לפחות לשנת יום. (למרות שבב"י לא הביא שום פוסק שאומר לא לברך בשנת יום)
הצג קובץ מצורף 6269
לא כתוב בשום מקום בשו"ע שאסור לברך על הלל בר"ח בא"ילאלו שנוהגים כך בחו"ל ודאי שאינו ברכה לבטלה, כי סב"ל במקום מנהג לא אמרי'.