גם אם תגיד שזה מנהג שנוסד על ידי נשים... מה שחכמי הדורות לא בטלו המנהג זה לא בגלל שלא היתה ידם תקיפה. כמו שהראתי לך מדברי החיד"א בשיו"ב שמקיים המנהג גם בגלל שות מן השמים וגם בגלל שרבים מהראשונים פוסקים שנשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן
ברכה לנשים על מצוות עשה שהזמן גרמא
- יוזם הנושא אור תורה
- תאריך התחלה
איזה קונטרס זה?
אכן, אבל לא ראינו א' מפוסקי הספרדים שכתב תשובה והוכיח נגד השו"ע שיכולות לברך. רק נמשכו אחר שכבר נהגו הנשים לברך.
ומ"ש מרן החיד"א לקיים המנהג ע"פ מ"ש בשו"ת מן השמים, ראה ביבי"א מ"ש בזה. ושיש הרבה הלכות שכ' שו"ת מן השמים ואין אנו נוהגים כדבריו.
וכבר ידוע שאפילו ברכות הנהנין נשים לא בירכו מחוסר ידיעה, ואיך יש להביא מהם ראיה למנהגים הסותרים את דברי רבותינו שאנו הולכים אחריהם?.
זה קושיה על מרן זצ"ל איך מנהג שהחזיקו בו וקיימו אותו רבים מפוסקי הדורות כהחידא פלא יועץ רבינו חיים פלאגי בן איש חי ועוד יקרא מנהג של "דלת העם"???
לשון החיד"א "דכיון שיש הרבה גדולים בפוסקים דס"ל דיברכו, אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סייעתא דשמיא" הרי שלא סמך רק על דברי שות מן השמים.
דברי מלך
חבר קבוע
- הצטרף
- 25/4/25
- הודעות
- 284
איפה כתב השו"ע מילים אלו?
מרן הגר"ע זצ"ל כמובן
דברי מלך
חבר קבוע
- הצטרף
- 25/4/25
- הודעות
- 284
למעשה לא ראינו פוסק מעדות המזרח שחלק להדיא על השו"ע ופסק לברך, אלא כולם נמשכו אחר המנהג, דכיון שנהגו כן ויש פוסקים הסוברים שיכולות לברך השאירו אותם במנהגם.
מרן הגר"ע זצ"ל דיבר על מקור המנהג, דכיון שלא ראינו שגדולי ישראל הם שקבעו המנהג אלא "רבים מעמי הארץ אחרי צאתם מבית הכנסת נוטלים לולב ואתרוג ממקומם ונותנים לברך לבני ביתם ולנשותיהם" (כלשון החמדת ימים הנז' לעיל) ומקצת נשים בארץ הצב"י (כלשון הברכ"י).
ומנהג שלא נעשה ע"י גדולי ישראל לא חשיב מנהג. ע"ש ביבי"א.
וע"ש שכתב בשם שו"ת עין משפט שכל מנהג סתם שלא ידענו אם הוקבע ע"י גדולים, יש לתלות שנהגו כן מאליהם, ומה שלא מיחו בהם הרבנים הקודמים, י"ל שחששו שמא לא יקבלו מהם, או שלא נסתייע הדבר בידם למחות, ומקום הניחו לאחרונים להתגדר בו, והובא ג"כ בספר משא חיים אות צה עכ"ל יבי"א הנ"ל.
ובודאי שאין להביא ראיה למנהג, מנשים שבזמנו לא ידעו קרוא וכתוב ורבים מהם לא בירכו ברכת המזון, שהם חייבים בבהמ"ז ובכ"ז לא בירכו, ובירכו על נטילת לולב, שפטורים מזה.
ואכמ"ל.
מרן הגר"ע זצ"ל דיבר על מקור המנהג, דכיון שלא ראינו שגדולי ישראל הם שקבעו המנהג אלא "רבים מעמי הארץ אחרי צאתם מבית הכנסת נוטלים לולב ואתרוג ממקומם ונותנים לברך לבני ביתם ולנשותיהם" (כלשון החמדת ימים הנז' לעיל) ומקצת נשים בארץ הצב"י (כלשון הברכ"י).
ומנהג שלא נעשה ע"י גדולי ישראל לא חשיב מנהג. ע"ש ביבי"א.
וע"ש שכתב בשם שו"ת עין משפט שכל מנהג סתם שלא ידענו אם הוקבע ע"י גדולים, יש לתלות שנהגו כן מאליהם, ומה שלא מיחו בהם הרבנים הקודמים, י"ל שחששו שמא לא יקבלו מהם, או שלא נסתייע הדבר בידם למחות, ומקום הניחו לאחרונים להתגדר בו, והובא ג"כ בספר משא חיים אות צה עכ"ל יבי"א הנ"ל.
ובודאי שאין להביא ראיה למנהג, מנשים שבזמנו לא ידעו קרוא וכתוב ורבים מהם לא בירכו ברכת המזון, שהם חייבים בבהמ"ז ובכ"ז לא בירכו, ובירכו על נטילת לולב, שפטורים מזה.
ואכמ"ל.
דברי מלך
חבר קבוע
- הצטרף
- 25/4/25
- הודעות
- 284
מה הקשר?
מה משנה ידיעת קריאה וכתיבה להלכה?
לא רק. ראה לשונו. וגם כתב שהוא הנהיג, ואין לומר על החידא שהנהיג טעות.
לא המנהג טעות אלא דבריך טעות.
זה לא קישור אלא קובץ. הוא נפתח.
יש שם מקורות לפני השו"ע ואחריו לפני החיד"א עיש"ב.