ברכה לנשים על מצוות עשה שהזמן גרמא

  • יוזם הנושא יוזם הנושא אור תורה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
1746521867944.png


מה שכתב שגם לאשכנזים אין להורות לברך, שגם הרמ"א לא כתב אלא שאין למחות וכו' ומוטב שלא לברך - פלא, שמביא את דברי הרמ"א בדרכ"מ, ומתעלם מדבריו 'הלכה למעשה' בהגהת שו"ע

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יז סעיף ב
ומ"מ ג) ד} אם רוצים לעטפו א ה] (ד) ולברך עליו ה'] ו] הרשות בידן כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא (תוס' והרא"ש והר"ן פ"ב דר"ה ופ"ק דקדושין), אך מחזי כיוהרא ע"כ. כל הנידון שם הוא מצד 'הלבישה' שיש בה יוהרא, אבל מצד הברכה לא כתב שרק אין למחות אלא 'אם רוצים הרשות בידן'.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפט סעיף ו
והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא על כן גם כאן תברכנה לעצמן ע"כ.

וכ"פ המ"ב בפשיטות
משנה ברורה סימן תרמ ס"ק א
ולענין [א] ברכה כשרוצין לישב בסוכה עיין לעיל סי"ז דנוהגין הנשים לברך


מה שהביא מספר יום תרועה שגם לר"ת רק אין מוחין בידם - פלא פלאות
יום תרועה מסכת ראש השנה דף לג עמוד א
והנה ראינו דאם הנשים יכולות לברך תליא בפלוגתא דאשלי רברבי הרמב"ם סוף הל' ציצית וסוף ה' סוכה ס"ל דאינם יכולות לברך והראב"ד בהלכות ציצית ס"ל דיכולות לברך כדעת ר"ת והטור בא"ח סימן י"ז כ' דיותר טוב שלא יברכו ובסי' תקפ"ט כתב דיכולין לתקוע ולברך ונראה דכונתו לומר דאם ישאלו לנו הנשים נאמר להם שיותר טוב שלא יברכו לחוש לסברת הרמב"ם וסיעתו אמנם אם ירצו הם לברך אין מוחין בידם כיון דיש להם על מה שיסמוכו ר"ת והראב"ד וסיעתם ע"כ.
כלומר הוא מדבר 'למעשה לדידן' שיש לנו את המחלוקת, ולא 'בדעת ר"ת והרמ"א'. לדעתם אין שום בעיה לברך אף לכתחלה.

מה שהביא מספר שארית יעקב - גם זה פלא פלאות
1746522877284.png

הוא כותב כן לגבי תפלין משום שאינן נקיות הדעת והגוף, ולא לגבי שאר המצוות.
 
עי' שות ציץ אליעזר ח"ט ס"ב מנהג הספרדים.
 
מה שכתב שגם לאשכנזים אין להורות לברך, שגם הרמ"א לא כתב אלא שאין למחות וכו' ומוטב שלא לברך - פלא, שמביא את דברי הרמ"א בדרכ"מ, ומתעלם מדבריו 'הלכה למעשה' בהגהת שו"ע

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יז סעיף ב
ומ"מ ג) ד} אם רוצים לעטפו א ה] (ד) ולברך עליו ה'] ו] הרשות בידן כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא (תוס' והרא"ש והר"ן פ"ב דר"ה ופ"ק דקדושין), אך מחזי כיוהרא ע"כ. כל הנידון שם הוא מצד 'הלבישה' שיש בה יוהרא, אבל מצד הברכה לא כתב שרק אין למחות אלא 'אם רוצים הרשות בידן'.
בדרכ"מ סי' תקפט כתב "וכמו שנתבאר בסי' יז" והיינו דדימה להדיא דין זה לתפילין ולא חילק. (וזה לא סותר את המנהג שהרמ"א הביא בשו"ע, כי באמת אפי' שכך המנהג כמו שהרמ"א כתב מ"מ עדיף להורות להם לא לברך וכמו שתבאר בדרכ"מ.
1746523661431.png
 
בדרכ"מ סי' תקפט כתב "וכמו שנתבאר בסי' יז" והיינו דדימה להדיא דין זה לתפילין ולא חילק. (וזה לא סותר את המנהג שהרמ"א הביא בשו"ע, כי באמת אפי' שכך המנהג כמו שהרמ"א כתב מ"מ עדיף להורות להם לא לברך וכמו שתבאר בדרכ"מ.
דרכ"מ לחוד ושו"ע לחוד. בשו"ע הוא כותב 'הלכה למעשה' שמברכות.
 
דרכ"מ לחוד ושו"ע לחוד. בשו"ע הוא כותב 'הלכה למעשה' שמברכות.
אפשר ליישב את שתי המקומות (ומטרתי ליישב זאת כיון שבדרכ"מ הוא כתב להדיא שמוטב שלא לברך)
א. - בסי' יז אדרבה הוא רק כתב "הרשות בידן" (דהיינו שלא מוחין בהם וכמו שכתב בדרכ"מ) ולא כתב שאם לובשות יברכו.
ב. - בסי' תקפט דיבר לעניין "המנהג שנהגו הנשים לברך" שאם נהגו לברך יכולות לברך גם כאן. (אבל אשה שבאה להשאל למה שלא יורה לה כמש"כ בדרכ"מ?)
 
@אור תורה נראה שאתה בענין חזק.
עיין נא במאמר המצורף 'בעיון רב'. אחרי שקראת אותו פעם אחת - קרא אותו עוד הפעם ביתר דקדוק. תראה את השתלשלות המנהג בכל העולם בכל הדורות, ואולי תשתנה דעתך בענין.
עברתי אל התשובה הנ"ל בעיון.
אבל לא מצאתי תשובה לכך שהמנהג באר"י קודם דורו של מרן היה אחרת. רק מצאתי שכמה ראשונים כתבו שכך היה מנהג הנשים (ורובם לשונם הייתה ש"אין למחות בידם")
- ואם כך למה שנעזוב את הוראות השו"ע כל עוד לא ראינו מנהג באר"י קדום לו, והמנהג שכמה נשים ספרדיות נהגו אחרי זה הונהג אחרי השו"ע.
 
הכל מגיע בסוף מאשכנז..
תצחק... אבל באמת זה היישוב היחידי שמצאתי לכך שהבא"ח בעשרות מקומות כתב ש"קבלנו הוראות מרן". ואילו חלק עליו בעשרות מקומות אפי' שאין סב"ל והמנהג לא היה כך.
(וכנראה ע"פ הנ"ל יתיישב שההלכות שהבא"ח כתב זה ע"פ מה שראה בדורו שכך המנהג, וכנראה היו נוהגים הרבה ע"פ מנהגי אשכנז ומפה מובן למה בהרבה מאוד הלכות הבא"ח נטה קו מהשו"ע בחושבו שכך המנהג)
 
אפשר ליישב את שתי המקומות (ומטרתי ליישב זאת כיון שבדרכ"מ הוא כתב להדיא שמוטב שלא לברך)
א. - בסי' יז אדרבה הוא רק כתב "הרשות בידן" (דהיינו שלא מוחין בהם וכמו שכתב בדרכ"מ) ולא כתב שאם לובשות יברכו.
ב. - בסי' תקפט דיבר לעניין "המנהג שנהגו הנשים לברך" שאם נהגו לברך יכולות לברך גם כאן. (אבל אשה שבאה להשאל למה שלא יורה לה כמש"כ בדרכ"מ?)
דחוק מאוד. לא חייבים ליישב את הדרכ"מ עם הרמ"א. גם בב"י יש סתירות וחזרות. אף אחד מהאחרונים לא למד כך. המ"ב כותב בפשיטות לברך, וכך הם נהגו בפועל. אף אחד לא אומר להם שלכתחלה לא יברכו ורק אין מוחין בידם. הקבלה והמעשה הם עמודים גדולים, ולא נתלים באיזה דרכ"מ בשביל להורות להם היפך מנהגם בפועל
 
תצחק... אבל באמת זה היישוב היחידי שמצאתי לכך שהבא"ח בעשרות מקומות כתב ש"קבלנו הוראות מרן". ואילו חלק עליו בעשרות מקומות אפי' שאין סב"ל והמנהג לא היה כך.
כתבתי בזה אשכול בפני עצמו על הילקוט טהרה - עיין בו ותראה שאינו נכון כלל.
אבל לא מצאתי תשובה לכך שהמנהג באר"י קודם דורו של מרן היה אחרת
ממתי מחפשים מנהג 'ארץ ישראל'? באיזה דבר בעולם יש לך 'מנהג ארץ ישראל' קודם מרן? המנהגים שלנו הם מנהגי 'ספרד'. כשאומרים 'קיבלנו הוראות מרן' - הכונה 'לכל ארצות המזרח והספרדים', אולם כשבאים לדון על מנהג אומרים לך 'תביא מנהג א"י' - כאילו ששאר הארצות לא קיבלו הוראות מרן.

זה שיש עדות על מנהג ספרד לפני מרן, ומנהג 'כל' ארצות ספרד 'כולל ירושלים' לאחר מרן, ורק אין לנו עדות במשך 200 שנה בין לבין - זה לא אומר שצריכים להפוך את הקערה על פיה.
השכל הישר אומר שהמנהג שהיה לפני - המשיך גם אחרי, והראיה שבכל ארצות המזרח נהגו כן, ותו לא מידי.
 
(ומטרתי ליישב זאת כיון שבדרכ"מ הוא כתב להדיא שמוטב שלא לברך)
מה גם שעייניתי כעת בדרכ"מ 'הארוך' בסי' י"ז
1746525239303.png


הוא בסה"כ העתיק שם את דברי הב"י. לא ברור בדיוק למה כיון כשציין לדבריו שם שלכתחלה אין לברך אבל אין מוחין, שהרי לפי הפסק שהעתיק שם - צריך גם למחות בידם.

וע"כ בודאי שאין לסמוך על דבר זה שלא ברור בדיוק מקורו וכונתו, כנגד דבריו המפורשים בשו"ע בב' מקומות.
 
אף אחד לא אומר להם שלכתחלה לא יברכו ורק אין מוחין בידם.
מהר"ם בן חביב ור' יעקב אלגאזי כתבו שאף לר"ת אין להורות לברך וכנ"ל.
ממתי מחפשים מנהג 'ארץ ישראל'? באיזה דבר בעולם יש לך 'מנהג ארץ ישראל' קודם מרן? המנהגים שלנו הם מנהגי 'ספרד'. כשאומרים 'קיבלנו הוראות מרן' - הכונה 'לכל ארצות המזרח והספרדים', אולם כשבאים לדון על מנהג אומרים לך 'תביא מנהג א"י' - כאילו ששאר הארצות לא קיבלו הוראות מרן.
אז למה נראה לך יש את השו"ע?? הוא בא להורות את ההלכה הברורה ולאחד את כל המנהגים שנהגו בחו"ל. ורק מנהג שנהגו אותו באר"י לא בא לבטלו.
- ושאנחנו רואים בבירור שמרן החיד"א כתב לברך ע"פ דברי ר"י ממרויש והרבה אחרונים תמהו עליו וכתבו לדחות דבריו ולא מצינו מקור למנהג ברור בנושא וודאי שננהג כמו שפסק מרן בשו"ע!
 
תצחק... אבל באמת זה היישוב היחידי שמצאתי לכך שהבא"ח בעשרות מקומות כתב ש"קבלנו הוראות מרן". ואילו חלק עליו בעשרות מקומות אפי' שאין סב"ל והמנהג לא היה כך.
(וכנראה ע"פ הנ"ל יתיישב שההלכות שהבא"ח כתב זה ע"פ מה שראה בדורו שכך המנהג, וכנראה היו נוהגים הרבה ע"פ מנהגי אשכנז ומפה מובן למה בהרבה מאוד הלכות הבא"ח נטה קו מהשו"ע בחושבו שכך המנהג)
מה יש לצחוק???
יש על זה מחקר!!!
 
ראשי תחתית