ברכת חכם הרזים

הפורש מדרכי צבור, ואע"פ שלא עבר עבירות, אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן, אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ וכאילו אינו מהן, אין לו חלק לעולם הבא.
למי אתה מתכוון להגאון ר' עזריאל אוירבעך שליט"א ?????


משעמם לך בעת הזאת, אל תפרוש מן הציבור וצא לעצרת זעקת התורה.
 
למי אתה מתכוון להגאון ר' עזריאל אוירבעך שליט"א ?????


משעמם לך בעת הזאת, אל תפרוש מן הציבור וצא לעצרת זעקת התורה.
הסברתי כבר לעיל, שלפעמים אי ההשתתפות וההכרזה על כך - היא השתתפות גדולה. אבל להתעלם ולעשות משהו אחר זה נקרא לפרוש.
ולכאורה הוא מתכוון לעסקנים זוטרים שבעת שכלל ישראל מתאחדים בצורה יוצאת דופן, הם מוצאים זמן למחות על כבוד רבם שלא הושם בראש העצרת. (ואשמח לדוגמה מחצר אחרת שהתנהגה באופן מפליא זה, כולם באים ומשתתפים ומארגנים איזו פינה לרב, בלי הרבה נסיונות לעורר תשומת לב מיוחדת, ורק קבוצת נערים ומשבקים מסויימת עושה הכל בכדי שכולם ירימו גבה. עצוב)
 
נערך לאחרונה:
בית הבחירה (מאירי) מסכת ברכות דף נח עמוד א
הרואה אכלוסי ישראל מברך ברוך חכם הרזים ופירשו למטה שאין אכלוסא פחותה מס' רבוא ואם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כששים רבוא או אפי' ב' תלמידי חכמים שלמים יש מי שאומר שמברך עליה חכם הרזים
 
אמנם לא ברכתי,
אבל הרהרתי במהותה של הברכה,

"שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה"

אני חושב משהו, אפילו כותב אותו בפורום ...
תאר לעצמך, יש מאות אלפים כיווני חשיבה שונים, וכולם מקובלים על הדעת,
לא מוכרח על הדעת שלך, אבל כן על דעת של אדם שפוי ומיושב ...

מותר לחשוב, מותר לצעוק את הדעה שלי, הכל בסדר,
אבל תפנים שה' יתברך ברא את המחשבה החולקת עליך, תכיל אותה תזרום איתה.

הסתכלתי ימין ושמאל, הרבה פרצופים, אחד יחיד ומיוחד שיכול לברוא כל כך הרבה חותמות מחותם אחד,
ברא גם את המחשבות שלהם, תנתב נכון את התגובות שלך, לפעמים תשתוק גם אם אתה פשוט כבר בסוף הפתיל
 
ומדוע לא?
בברכות השבח אין את הדין של ברכה לבטלה כידוע

ולמי שלא יודע תשובות הרמבם בעניין ברכות השחר
לא מכיר את תשובת הרמב"ם. אשמח לציון.
בפוסקים האחרונים המפורסמים נראה פשוט שחוששים כמו כל הברכות.
 
לא מכיר את תשובת הרמב"ם. אשמח לציון.
בפוסקים האחרונים המפורסמים נראה פשוט שחוששים כמו כל הברכות.
הרב אביעד צודק
יש בזה נידון גדול
עכ"פ הבית דוד נוקט שאין חומרא של ברכה לבטלה
וכך ראיתי ביפה ללב מסברא דיליה
בעניין חידושו של הבית דוד סימן שנט בסופו, שברכה שאין אומרים בה וציוונו אין חיסרון של לא תשא, נראה שכוונתו לומר שכל החיסרון של לא תשא היינו כשאומר בשם השם לעשות פעולה שאינה נצרכת וכאן יש חיסרון של לא תשא, אבל כשמשבח אף אם אסור לברך בסתם משום מוציא שם שמים שלא במקום צורך אבל חומרא דלא תשא ליכא הכי, וא"כ כשיש ספק שפיר אפשר לברך דהרי לא גרע מכל הודאה, וכבר אפשר לשאול א"כ מדוע אף במקום שאין צורך לא יולכ לברך בסתם, ושמא היות ונתקן כברכה אי"ז כשאר הודאה.

כלומר כל עיקר חידושו הוא שאין חומרא דלא תשא בברכה של השבח אבל אי"ז היתר גמור.
דברים שכתבתי פעם
 
הרמב''ם בהלכות כותב בלשון ''אין ראוי לברכן'' ורבינו אברהם בנו האריך בשמו שברכות השחר שהרמב''ם פוסק שנתקנו על סדר הפעולות ושאלו אותו מה לעשות במקום שמברכים בתפילה
ואז הוא מחלק ענט''י שזה ברכת המצוות זה ברכה לבטלה וחייבים לבטל את המנהג, ושאר ברכות יצא בדיעבד ולא יעורר מחלוקת ע''ז
תשובת רבינו אברהם מובאת בארוכה בהערות למהדורת מכון ירושלים של שות הרמב''ם [פריימן פג]
 
ראשי תחתית