בירור דברי הרב יצחק יוסף בענין שקיעה וצאה"כ

[ישראלי]

ילקוט יוסף דינים לאשה ולבת הערות פרק טז - הלכות הדלקת נרות שבת אות עח

[והנה בירחון אור תורה שבט תשמ"ח, כתב ידידינו הרה"ג יצחק ברדא שליט"א, שאין להתפלל מנחה אחר השקיעה שלנו. ע"ש. אך מלשון כמה פוסקים ראשונים ואחרונים מבואר להדיא שאפשר להתפלל מנחה עד צאת הכוכבים, וכמ"ש בשבולי הלקט (סימן מח) "מי שרוצה להתפלל מנחה עד צאת הכוכבים כרבנן, הרשות בידו". וכן דעת הנשיא רבינו יהודה ברצלוני, בעל ספר העתים, הובא בשו"ת ראב"י אב"ד (סימן לו), שזמן תפלת מנחה עד צאת הכוכבים, אלא שסיים ראב"י שם: אבל לדעתי דעת תלמיד עד השקיעה. (ואולי כוונתו לסוף השקיעה).


וצ"ב מה כותב שאולי כוונתו לסוף השקיעה, והרי בא לחלוק על השיטה שאפשר להתפלל עד צאה"כ, וסוף השקיעה היינו צאת הכוכבים.

 

[כאחד העם]

וצ"ב מה כותב שאולי כוונתו לסוף השקיעה, והרי בא לחלוק על השיטה שאפשר להתפלל עד צאה"כ, וסוף השקיעה היינו צאת הכוכבים

אני אשאל את שאלתך בצורה שונה .

קודם כל "סוף שקיעה" זה פירוש לבין השמשות וכמו שהבאתי - כאן - באות ב שנכנסתי לבאר בדברי הב"י ודעימיה [המנחת כהן והמאמר מרדכי ופתח הדביר ופרי חדש ועוד].

אלא דעתה השאלה תהיה שונה - כיון שסוף שקיעה פירושו לבין השמשות א"כ זה ראיה לדברי הרב ברדה שדעת אותו ראשון שהביא שם , דעתו שא"א להתפלל בבין השמשות.

ואם אנן - מחשיבים את השקיעה הנראית לבין השמשות א"כ זה הזמן שכבר א"א להתפלל מנחה.

וא"כ איפכא- מדברי ר' יצחק יוסף שהעמיד את דברי אותו ראשון על "סוף שקיעה" להוי אומר שהוא מודה שאותו ראשון ס"ל כהר' ברדה

 

[עת שערי רצון]

בלי קשר לרב יצחק יוסף,קשה מאוד למצוא להקל להתפלל מנחה בבין השמשות