ישנה התייחסות שלו עצמו לאגדה זו?בתחילת דרכו שרפו את ספריו והוא נחלה מזה מאוד ושכב חודש בביתו (והגר"ע עטיה בא לבקרו וכו') ובשוק מחנה יהודה זרקו עליו עגבניות, ביזו אותו מאוד והפסיקו את שיעוריו בבתי הכנסת.
ישנה התייחסות שלו עצמו לאגדה זו?בתחילת דרכו שרפו את ספריו והוא נחלה מזה מאוד ושכב חודש בביתו (והגר"ע עטיה בא לבקרו וכו') ובשוק מחנה יהודה זרקו עליו עגבניות, ביזו אותו מאוד והפסיקו את שיעוריו בבתי הכנסת.
זה ידועישנה התייחסות שלו עצמו לאגדה זו?
ידוע למי?זה ידוע
מונח לי בראש הסיפור הנ"ל של השרפה (לא זוכר אם שרפו ממש או רצו לשרוף ואחד הרבנים מנעם) מסתמא מקריאה באחד מספרי התולדותידוע למי?
למיטב ידיעתי לא היו דברים מעולם, לא שריפה ולא עגבניות כמובן שהיתה התנגדות קשה של רבני בבל.
ערבך ערבא צריך...מונח לי בראש הסיפור הנ"ל של השרפה (לא זוכר אם שרפו ממש או רצו לשרוף ואחד הרבנים מנעם) מסתמא מקריאה באחד מספרי התולדות
למיטב ידיעתי לא היו דברים מעולם, לא שריפה ולא עגבניות כמובן שהיתה התנגדות קשה של רבני בבל.
כך מספרים במשפחת יוסף.
לדבריהם, הגר"ע יוסף בגיל צעיר חלק על מרן ה'בן איש חי' וספג ביקורת נוקבת מאת חכמי בבל, כפי שסיפר בנו הגר"י על חכם עיראקי נודע שכשעלה לארץ ישראל אמרו עליו "ארי עלה מבבל", ושמו חכם ניסים כדורי, שנחשב בפי רבים ממשיכו של מרן ה'בן איש חי' (כ"כ הגר"מ מאזוז). שכששמע שהגר"ע יוסף "מקעקע את ההלכות של רבינו יוסף חיים מבגדאד", יצא נגדו בשצף קצף.
הדברים הגיעו שהוא לא מיחה בתלמידיו ששאלוהו האם ניתן לשרוף את ספרי 'יביע אומר', וענה להם "תעשו מה שאתה מבינים". או אז לקחו את ספרי 'יביע אומר' והלכו לפתח בית הכנסת 'מנחת יהודה' במחנה יהודה והעלו אותם באש.
ומספר הגר"י יוסף: באחת השבתות הלך הגר"י עם אביו למסור שיעור בבית כנסת במחנה יהודה "ובדרך היו כמה עיראקים – שהיו מושפעים מכמה רבנים שהתסיסו נגדו – זרקו עליו עגבניות, וכך הגיע לבית הכנסת ובגדיו מלוכלכים" (ראו בעלון 270 פרשת נח תשפ"א).
![]()
איך מצאת את העלון הזה?ומספר הגר"י יוסף: באחת השבתות הלך הגר"י עם אביו למסור שיעור בבית כנסת במחנה יהודה "ובדרך היו כמה עיראקים – שהיו מושפעים מכמה רבנים שהתסיסו נגדו – זרקו עליו עגבניות, וכך הגיע לבית הכנסת ובגדיו מלוכלכים" (ראו בעלון 270 פרשת נח תשפ"א).
![]()
אולי יש לומר שהיו אלו עגבניות של ההיתר המדומה...
כך מובא באביר הרועים של הרב יעקב ששון ח"ב עמ 317 ובעוד מקומותאולי יש לומר שהיו אלו עגבניות של ההיתר המדומה...
לא השליכו עגבניות ולא עשו מדורות.
כל זקני הבבלים, שחיו את הסיפור ואת התקופה מכחישיםכך מובא באביר הרועים של הרב יעקב ששון ח"ב עמ 317 ובעוד מקומות
אגב מנין הביטחון שהסיפורים לא נכונים וכי אתה היסטוריון?
כל זקני הבבלים, שחיו את הסיפור ואת התקופה מכחישים
גם זקיני בבלי שהיה חי אז באהל רחל, סיפר כ"פ שלהד"מ וזה שקר מוחלט ממש.
תנצב"ה.
זקני היה מראשי מנחת יהודהמי הם אותם זקנים עלומי שם ?
כך מספרים במשפחת יוסף.
לדבריהם, הגר"ע יוסף בגיל צעיר חלק על מרן ה'בן איש חי' וספג ביקורת נוקבת מאת חכמי בבל, כפי שסיפר בנו הגר"י על חכם עיראקי נודע שכשעלה לארץ ישראל אמרו עליו "ארי עלה מבבל", ושמו חכם ניסים כדורי, שנחשב בפי רבים ממשיכו של מרן ה'בן איש חי' (כ"כ הגר"מ מאזוז). שכששמע שהגר"ע יוסף "מקעקע את ההלכות של רבינו יוסף חיים מבגדאד", יצא נגדו בשצף קצף.
הדברים הגיעו שהוא לא מיחה בתלמידיו ששאלוהו האם ניתן לשרוף את ספרי 'יביע אומר', וענה להם "תעשו מה שאתה מבינים". או אז לקחו את ספרי 'יביע אומר' והלכו לפתח בית הכנסת 'מנחת יהודה' במחנה יהודה והעלו אותם באש.
ומספר הגר"י יוסף: באחת השבתות הלך הגר"י עם אביו למסור שיעור בבית כנסת במחנה יהודה "ובדרך היו כמה עיראקים – שהיו מושפעים מכמה רבנים שהתסיסו נגדו – זרקו עליו עגבניות, וכך הגיע לבית הכנסת ובגדיו מלוכלכים" (ראו בעלון 270 פרשת נח תשפ"א).
הצג קובץ מצורף 1041
אבל העיתונאי ישראל שפירא כותב:
בשיחה שערכתי עם מספר חכמי בבל מירושלים תובב"א, נאמר לי שהם לא מכירים אירוע של שריפה פומבית של ספרי מרן הגר"ע יוסף, ולא שמעו זאת מאבותיהם מעולם. עוד ציינו, שגם הגאון רבי ניסים כדורי חלק על מורו ורבו ה'בן איש חי', וכדרכם של תלמידי חכמים בכל הדורות.
לדבריהם, הנידון היה שחכמי בגדאד כעסו על בן עדתם מרן הגר"ע יוסף, שהיה החכם הספרדי הראשון שנגרר אחרי גאוני אשכנז, וחלק על האריז"ל, וביטל את סמכותו הבלתי מעורערת בקרב הספרדים, והיה הראשון במשך 300 שנים מזמנם של גאוני אר"ץ (עיין שו"ת דברי יוסף אירגאס, סי' ג) שחלק על סמכותו.
דבריהם תואמים למעשה שפורסם בספר "מרן הרב עובדיה יוסף" של אבישי בן חיים (נדפס בתשע"ח), מעשה שאירע בחורף שנת התשט"ז, ונמצא במחברותיו של הרב כדורי. לאחר שהעיר לרב עובדיה (שהיה אז בן 36) על שהתבטא בזלזול נגד האר"י, "תיכף נתכעס והכה אותי על ראשי וניגש לקרוע גלימתי, ויצעק בקללות וחירופים וגידופים תצלנה אוזניים משמוע בחוצפא גדולה בבית הכנסת לפני הרבנים המקובלים, ואנשים שנתאספו לקול זעקותיו"...
הרב עובדיה עצמו נמנע לימים מלהשיב מה בדיוק אירע, אך הסכים להודות שלרב כדורי, המבוגר ממנו ביותר מ–20 שנה, עף איכשהו הכובע... ובקונטרס "דברי ריבות" כתב על הגר"י כדורי: "איש שמעולם היה צנוע בירכתי ביתו ולא קינא קנאת ה' מעולם על גופי עבירות והפעם יצא מגדרו, ועליו יכונו דברי מרן בשו"ת בית יוסף אבן העזר דיני כתובות סימן יד בד"ה והקנאה. והאיש הזה עוסק בכריכת ספרים ובסגולות וקמיעין, ותו לא מידי" (מובא במאמרו של בנימין לאו בספר 'אורתודוקסיה יהודית: היבטים חדשים').
ולהלן דברי מרן הבית יוסף שם:
"והקנאה הזאת שהוא לובש בדבר הפשוט להתיר, הוה ליה לקנאה נגד שום אדם שעובר עבירה, אבל מאחר שעד היום לא נשמע שקנא על שום דבר עבירה ועתה אומר שמקנא לייסר את מי שעשה מעשה בהוראת חכמים שלמים וכן רבים, הכל יכירו וידעו כי אין זה כי אם אהבת הניצוח, ולכן יחוס על כבוד תורתו ולא יחזיק עוד במחלוקת".
ידוע גם שבאותה תקופה שחכמי בבל יצאו נגד הגר"ע, הם גרמו להרחקתו מבתי הכנסת בהם מסר שיעורי הלכה.
הגר''י כדורי זצ''ל היה מגדולי מתנגדיו בתחילה, לא פחות מהר' יצחק ניסים, ר"נ כצורי והר''מ אליהו ואחרים.ערבבו כאן בין יצחק לניסים, ואין הכוונה לרבי יצחק ניסים, אלא בין רבי ניסים כדורי (שקצף על מרן הגרע"י זצ"ל) לבין רבי יצחק כדורי (שהיה ידידו של הגרע"י כל הימים כידוע). תקנו אותי אם אני טועה.
מה הבעיה ?אינני יודע אם "עמד על טיבו", לענ"ד זו לשון מזלזלת כלפי הרב כדורי (כביכול בתחילה לא עמד על טיבו), יותר סביר להניח שהשלים עם המצב שנוצר.
פשוט כך.שמתי לב לדבר נפלא
כל מי שהכיר את הגרע"י באותה תקופה [הגר"ע עטייה, הג"ר אפרים כהן, ועוד] - כולם יצאו להגנתו
וכל מי שיצאו נגדו - לא היה להם היכרות קודם לכן
הגר"י נסים מתחילה תמך בו ואח"כ יצא נגדו [כנר' עיקר טענתו היה על מה שחולק על הבא"ח בלשון החלטית] - ואכן, הוא הכיר אותו רק קצת
והמחפש בתולדות הימים ההם יראה שאין יוצא מן הכלל בכלל הזה!
דברים ברורים ונכונים, שמעתי כן מעוד רבים.שמתי לב לדבר נפלא
כל מי שהכיר את הגרע"י באותה תקופה [הגר"ע עטייה, הג"ר אפרים כהן, ועוד] - כולם יצאו להגנתו
וכל מי שיצאו נגדו - לא היה להם היכרות קודם לכן
הגר"י נסים מתחילה תמך בו ואח"כ יצא נגדו [כנר' עיקר טענתו היה על מה שחולק על הבא"ח בלשון החלטית] - ואכן, הוא הכיר אותו רק קצת
והמחפש בתולדות הימים ההם יראה שאין יוצא מן הכלל בכלל הזה!
כנ"ל, מי שהכירו ראה וידע שהוא אדם גדול.פשוט כך.
ונקודת הענין, שמרן הגרע"י עשה דברים בתור צעיר מאוד, מה שמתאים לאנשים עם זקן לבן ארוך.
אבל שעמדו על טהרת ליבו, הכל הסתדר.
כולו היה טהור.
כך גם עם מרן הגר"אמ שך. ויש להאריך ואכמ"ל.