פשוט וברור, וכפי שכבר כתבתי, רוב פוסקי הספרדים החמירו נגד מרן.(למרות ששיטת הכה"ח והבא"ח להחמיר נגד מרן ולחשוש לרמ"א יש לה בית אב גדול בפוסקי ספרד כאשר הסביר הכה"ח בכמה מקומות).
פשוט וברור, וכפי שכבר כתבתי, רוב פוסקי הספרדים החמירו נגד מרן.(למרות ששיטת הכה"ח והבא"ח להחמיר נגד מרן ולחשוש לרמ"א יש לה בית אב גדול בפוסקי ספרד כאשר הסביר הכה"ח בכמה מקומות).
לעניות דעתי רוב פוסקי הספרדים החמירו "לפעמים" נגד מרן, לא שיטתי בכל נושא.פשוט וברור, וכפי שכבר כתבתי, רוב פוסקי הספרדים החמירו נגד מרן.
ייתכן שלא באופן גורף, גם הבא"ח האול"צ והגר"מ אליהו ברוב דבריהם נקטו כמרן, אלא לא חששו להחמיר נגדו במקום הצורך. קבלת הוראות מרן היא לא שאין להחמיר נגדו. זה המשתקף מרבותינו הספרדים בספריהם.לעניות דעתי רוב פוסקי הספרדים החמירו "לפעמים" נגד מרן, לא שיטתי בכל נושא.
למשל באיסור והיתר בכמה עניינים בא"י החמירו, כנזכר בחיד"א אלא שאין למחות במיקל וה"ד בקצרה ממש בכה"ח סי' תסח ס"ק נח וע"ש מחלוקת אם מותר להורות לאחרים נגד מרן. כן בענייני פסח בדורות האחרונים יש לא מעט פוסקים שכותבים שלעניינו אנו אשכנזים ונזכר בכה"ח תנג והבאתי דבריו כאן. וכן בערוה החמורה וכנ"ל בכה"ח תסח. או במקרים שיצא להם בסוגיה דלא כשיטתו ורוב הפוסקים חולקים עליו (כך לפחות חלק מהפוסקים שנודעו בחריפות שכלם ובלמדנותם ובנועזותם). אבל ככלל רוב רובם נהגו כמרן להקל. כך התרשמותי.
לגבי האול"צ נראה לי שזה בעיקר בעקבות קושיות חזקות או בסתם ויש וכ"ש במקום מנהג ברור. אבל לא כדברי כמה פוסקים שקיבלנו הוראות מרן להחמיר בלבד ולכן אין להקל כמרן כשיש חולקים עליו (נראה לי שראיתי כאן מאמר של היח"ס שמביא מרבינו יונה נבון שכך ס"ל באופן שיטתי!).אלא לא חששו להחמיר נגדו במקום הצורך.
גם האול"צ לא נמנע מלחלוק על מרן במקום הצורך, ייתכן ובספריו זה פחות נפוץ, אך לא בגלל ששיטתו שונה בעניין.לגבי האול"צ נראה לי שזה בעיקר בעקבות קושיות חזקות או בסתם ויש וכ"ש במקום מנהג ברור. אבל לא כדברי כמה פוסקים שקיבלנו הוראות מרן להחמיר בלבד ולכן אין להקל כמרן כשיש חולקים עליו (נראה לי שראיתי כאן מאמר של היח"ס שמביא מרבינו יונה נבון שכך ס"ל באופן שיטתי!).
ואף כאשר הוא הזכיר זאת פעם אחת לאורך כל ימי חייו
אם בנו שתחת כל קורה מביא את העניין והוא הפנה רק לשיעור הזה, אנן מה נענה אחריו... אין סיכוי שהגרע"י אמר זאת בפעם נוספת."אמת וצדק" אני מבין שלא פספסת שום שיעור מהגרע"י כל ימי חייו...
נ.ב. בעז"ה ברצוני להיעזר בידיעותך בהמשך הזמן בכמה הלכות ששמעתי שאמר בשיעוריו ולא ראיתי בספריו.
למה א"א בקלות תתקשר לקול הלשון לפי ההנחיות הנ"ל ותשמע.אז עכשיו אי אפשר לברר את זה בקלות כאשר טען כת"ר שליט"א הלוך וחזור. זה אומר דרשני. ואני לא מדבר על שאר המצאות וביזוי ת"ח שיש בספר הנ"ל שהוזכר.
איך אמר "יכול להיות" על שטות כזו גדולה, שאפי' תינוק לא יכול לחשוב שיש צד כזה?!שמת לב שהוא אמר 'יכול להיות'? גם הוא לא היה בטוח. זו שטות. ולא כמו בנו שהפך את זה להלכה למשה מסיני והוסיף את זה לעשרת הדיברות. וכן, גם אם אמר רבנו הגרע"י זצוק"ל את הדברים, אז מה לעשות שאהחמ"ר - להד"ם. לא היו דברים מעולם.
הביטחון העצמי שלך לדעת הכל כ"כ מופרז, בהתחלה כתבת שלא טען כך מעולם, כאילו ואתה יודע כל מה שטען במשך ימי חייו. וכשהראתי לך שטען כך, אז זה נהפך לכך שטען זאת רק פעם אחת בימי חייו. כמובן הרי @אמת וצדק שלא זזה ידו מיד הגרע"י מלידת הגרע"י עד פטירת הגרע"י, מעיד שלא טען כך זולת פעם זאת...מה שסותר זה את ההוכחות ההזויות של כת"ר שליט"א, שהרי רבנו הגרע"י לא כתב זאת בשום ספר, ואף כאשר הוא הזכיר זאת פעם אחת לאורך כל ימי חייו הוא אמר את זה בסימן שאלה, וכ"ז מלבד העובדה ששלוש מאות שנה לא נשמעה כזאת שמועה בכל רחבי העולם עד אשר איזה שוטה מדומיין (יש הרבה אנשים שדמיונם פורה למעלה ראש כדחזינן בפורום לדוג' ואכמ"ל) שיכנעו בדמיונותיו. ובהחלט מעניין זה ששמועה על חכמי בבל נזכרה לראשונה אחר 300 שנה בידי חכם מרוקאי. אין בזה שום דבר תמוה.
זה כמדומה המקום היחיד בכל סדרת ספרי הילקו"י שמפנה מיקום לשיעור של אביו, מעולם לא ראינו אצלו בקיאות בציון לשיעוריו.אם בנו שתחת כל קורה מביא את העניין והוא הפנה רק לשיעור הזה, אנן מה נענה אחריו... אין סיכוי שהגרע"י אמר זאת בפעם נוספת.
וחוץ מזה, על העיקר אתם מתחמקים. למה אין לזה אזכור בספריו. למרות שבנושא זה האריך מאוד בהמון מקומות (ואין דמיון לכמה הלכות שלא כתב בספריו!) זה העיקר, אני מחכה לתשובה...
עד כדי כך שעשו על זה 'מחקר'...ובאמת זה שטות והבל לדון על דבר שולי כ"כ הרבה זמן, אבל מה לעשות, יש כמה יחידים שיש להם בזה נפק"מ, ודו"ק
זו תימה רבתי על מרן זצ"לאיך אמר "יכול להיות" על שטות כזו גדולה, שאפי' תינוק לא יכול לחשוב שיש צד כזה?!
יתכן שזה תימה, אבל מכח כך להחליט שלא אמר זאת מעולם, או שאמר זאת רק פעם אחת. זה לא רק תימה אלא שטות.זו תימה רבתי על מרן זצ"ל
ראוי להקטין התימה על מרן זצ"ליתכן שזה תימה, אבל מכח כך להחליט שלא אמר זאת מעולם, או שאמר זאת רק פעם אחת. זה לא רק תימה אל שטות.
יותר קל לשער שהיה חכם אשכנזי בעירק מאשר לשער שאין סיכוי שהגרע"י אמר זאת פעם נוספת.אם בנו שתחת כל קורה מביא את העניין והוא הפנה רק לשיעור הזה, אנן מה נענה אחריו... אין סיכוי שהגרע"י אמר זאת בפעם נוספת.
פשיטא. חכם אשכנזי אחד??? שישים ריבוא חכמים אשכנזים היו בעירק!!!יותר קל לשער שהיה חכם אשכנזי בעירק
א. ברור שזה יהיה המקום היחיד שיפנה לשיעור, כי הגרע"י בס"ד כתב המון, ודבריו הם בכתב, אלא שכאן משום מה אין מקור בכתב. אז חייבים לתפוס חצי משפט שאמר הגרע"י בדרך 'אפשר' ולהפוך אותו לאחד מי"ג עיקרים.זה כמדומה המקום היחיד בכל סדרת ספרי הילקו"י שמפנה מיקום לשיעור של אביו, מעולם לא ראינו אצלו בקיאות בציון לשיעוריו.
וגם הוא לא היה איתו 24/7 מאז שנולד.
לכן כל קינטורך נגדו הם רק מפני שאתה מעדיף לא להתמודד מול אביו.
לא כתב זאת בספריו כי לא היה לו מקורות להשערה זו. ויבי"א וטה"ב זה לא ספרי השערות.