ללמוד חיוב בחורים בנרות חנוכה מנרות שבתמה למשל?
ללמוד חיוב בחורים בנרות חנוכה מנרות שבתמה למשל?
ידידי ורעי, ביודעני שפיקח אתה, אז אולי במקום לדבר לגופו של גברא, תביא לביאור מסודר, עם ראיות ברורות לכאן ולכאן. דיון פתוח. מותר לטעות כאן בפורום. אבל @כאחד העם ישב על הסוגיא ברצינות והביא ראיות. תוכל לשבת ולדחות אחת אחת. בכבוד.הראתי לך לעיל שטעית בדימוי מילתא למילתא בדברים מפורשים...
תגיד לי אתה רציני??ללמוד חיוב בוחרים בנרות חנוכה מנרות שבת
אם במקור הדין מפורש שמדובר כשיש להם נשים, ואעפ"כ חייבים להדליק, מה זה קשור לבחורים שהוריהם מדליקים עליהם בביתם, פשוט ששם חייבים להדליק?!הסיבה כי במקור הדין מפורש כן שיש להם נשים והוא מתשב''ץ קטן. וכפי שביאר הענין בביאור הלכה, אך אין לעשות מזה בנין אב, למקומות שכתוב בהם בפירוש להיפך. וז''ל הביאור הלכה שם (סימן רסג ד"ה בחורים) "עיין במ"ב, כ"כ העולת שבת והתו"ש והפמ"ג והח"א וש"א, ובדה"ח משמע שהוא מפרש בחורים ממש אבל לא מי שיש לו אשה [א.ה דהיינו דרק בחורים מחוייבים להדליק בחדר בנפרד אבל מי שיש לו אשה נפטר בברכתה, ומזה בא לאפוקי שגם מי שיש לו אשה מחוייב להדליק בנפרד אפילו שאשתו מדליקה עליו], והאמת עם כל הפוסקים הנ"ל אחד כי כן דייק לשון הש"ע להמעיין בו דדוקא אם הוא אצל אשתו נפטר בברכתה. ועוד כי מקור הדין הזה הוא ממרדכי בשם המהר"ם ודין זה הובא בתשב"ץ קטן [שחיברו רבינו שמשון בר צדוק תלמיד מהר"ם] ג"כ בשם המהר"ם ושם מבואר בהדיא ככל הפוסקים הנ"ל.
למה שנדמה נרות שבת שעיקר הטעם להדליק הוא משום שלום בית שלא יכשל בעץ ואבן (ולפ"ז מובן שבחורים ידליקו)
לבין נרות חנוכה משום פרסומי ניסא נר איש וביתו - שכבר אביו הוציאו יד"ח!?
מי אמר שזה קשור אחד לשני?זה אותו גמ' ואותו סוגייא, ומה שהפשט בסוגייא לכאן הוא נכון גם לשני
אז בוא אני אבאר לך [בתנאי שתהיה ענייני]אם במקור הדין מפורש שמדובר כשיש להם נשים, ואעפ"כ חייבים להדליק, מה זה קשור לבחורים שהוריהם מדליקים עליהם בביתם, פשוט ששם חייבים להדליק?!
ידוע שיש מצות הדלקת נרות שבת ב' דינים: אחד - חובת הבית, דהיינו שהמקום היא מואר (או משום כבוד ועונג שבת או משום שלא יכשל וכו'). שני - חובת הגברא. הדין השני מבואר בראבי"ה שהביא הבית יוסף (שם אות ז') שאכנסאי משתתף בפריטי גם בנר שבת.אז בוא אני אבאר לך [בתנאי שתהיה ענייני]
מה שכתב המ"ב שיש להם נשים, תמשיך אותו עוד שורה והכל יפטר, "וכ"ש אם אינו נשוי"
וביאור הדברים- דיש אחד מהאחרונים שביאר את ההלכה שם רק ברווקים, אבל בנשוי לא מדליק כי אשתו הדליקה עליו אע"פ שהוא בבית אחר
ע"ז כותב המ"ב- וכן הבה"ל שלא רק ברווקים דזה פשיטא שמדליקים, אלא אפי' בנשוי
והיינו- לאפוקי מאותו אחרון דס"ל שנשוי לא מדליק אלא רק רווק , ע"ז מוסיף המ"ב דגם נשוי מדליק, וברווק כ"ש
ידוע שיש מצות הדלקת נרות שבת ב' דינים: אחד - חובת הבית, דהיינו שהמקום היא מואר (או משום כבוד ועונג שבת או משום שלא יכשל וכו'). שני - חובת הגברא. הדין השני מבואר בראבי"ה שהביא הבית יוסף (שם אות ז') שאכנסאי משתתף בפריטי גם בנר שבת.
ובזה מובן מש"כ השו"ע שם סעיף ו' ע"פ המרדכי שגם מי שהוא נשוי חייב להדליק, והיינו דאע"פ שאי"צ להדליק מחמת החובת גברא דנפטר ע"י הדלקת אשתו, מ"מ עדיין צריך להלדיק מחמת דין הראשון, דהיינו חובת הבית, כדי שלא יהא בחושך. וזה כוונת המשנ"ב "דכל שכן רווק" שהרי הוא צריך להדליק מחמת שני הדינים. [ומיירי במי שאינו סומך על שלחן הוריו]. ולכן אפי' בחור שהוא עדיין סומך על שלחן אביו ג"כ חייב להדליק נר שבת לכו"ע מחמת הדין הראשון דחובת הבית.
ועפי"ז אין ראיה כלל לנר חנוכה, ששם יש רק החובת גברא ולא חובת הבית, וכל שהוא סומך על שלחן אביו (וע"ז נחלקו פוסקי זמנינו, איך להגדיר את זה) אינו חייב להדליק.
מי אמר שזה קשור אחד לשני?
בחזו"ע עמ' רב הביא כמה פוסקים שכתבו שבחורים מדליקים בחדרם.
מי דימה זאת לנרות חנוכה?
הצג קובץ מצורף 7111
עפי"ז אין ראיה כלל לנר חנוכה, ששם יש רק החובת גברא ולא חובת הבית, וכל שהוא סומך על שלחן אביו (וע"ז נחלקו פוסקי זמנינו, איך להגדיר את זה) אינו חייב להדליק.
מיוחד בשבילכם אטריח עצמימי אמר שזה קשור אחד לשני?
אני גם ראיתי את הבית יוסף. אבל לא ענית על הטענה שלימיוחד בשבילכם אטריח עצמי
המקור של דין זה הוא מהראבי"ה ושם במקור הראבי"ה למד את דין של נר שבת מנר חנוכה
והיינו הסוגייא של ר' הונא גבי נר חנוכה היא הבניין אב של ההלכה הזו של נר שבת.
ראבי"ה
הצג קובץ מצורף 7128
הב"י על ההלכה הנ"ל
הצג קובץ מצורף 7129
שהביא את הראבי"ה הנ"ל שהוא המקור להלכה הזו דנר שבת, ולמד זאת מנר חנוכה
הראינו לדעת- דהמקור של הסוגייא גבי בחורים שדיברה על שבת זה אותו סוגייא שדיברה על חנוכה
ואין חילוק ביניהם, כי זה אותו סוגייא וממנה למד כן הראבי"ה והב"י
לא הבנתי דבריךאבל לא ענית על הטענה שלי
מה הקשר מהראבי"ה!?מיוחד בשבילכם אטריח עצמי
המקור של דין זה הוא מהראבי"ה ושם במקור הראבי"ה למד את דין של נר שבת מנר חנוכה
והיינו הסוגייא של ר' הונא גבי נר חנוכה היא הבניין אב של ההלכה הזו של נר שבת.
לא הבנתי דבריך
פרט באיזה עניין
לכן הדגשתי שזה אותו סוגיאהוא דיבר להדיא בנר חנוכה שלא מדליקים עליו בביתו ופשוט שהוא חייב להדליק!
אוקי...ורוב ראשונים סברי- דבחור שהוא בישיבה ואינו בביתו זה בגדר "שלא הדליקו עליו בביתו"
וממילא כשם שבנר שבת כיון שהוא בישיבה הוא מוגדר שלא הדליקו עליו בביתו ומחוייה להדליק נר שבת
הה"נ נר חנוכה
כי ההגדרה שלא הדליקו עליו בביתו היא כדהרחבנו לעיל [כמדומני בתגובה מס' 23]
וממילא חזר הדין- דהראב"ה ודעימיה וכן הב"י דס"ל דנר שבת ונר חנוכה חד הם לגבי ההגדרה של "בחורים" ולגבי ההגדרה "שלא הדליקו עליו בביתו"
איך הגעת משורה א' לשורה ב'ורוב ראשונים סברי- דבחור שהוא בישיבה ואינו בביתו זה בגדר "שלא הדליקו עליו בביתו"
וממילא כשם שבנר שבת כיון שהוא בישיבה הוא מוגדר שלא הדליקו עליו בביתו ומחוייה להדליק נר שבת
דאם נתבונן- קיי"ל בהל' שבת שבחורים בישיבה צריכים להדליק בברכה
...
ומי שאומר להדליק בנר שבת הה"נ בנר חנוכה כי זה אותו סוגייא
ההסבר פשוט אחרי שהוכחנו מרוב ראשונים מה גדר "שלא הדליקו עליו בביתו"איך הגעת משורה א' לשורה ב'
זה גופא הנידון בחור בישיבה הוא בגדר הדליקו עליו בביתו או לא.
כנ"לאיפה הדימוי לגבי נר שבת!?
בסדר, יש ללמוד מנר חנוכה לנר שבתההסבר פשוט אחרי שהוכחנו מרוב ראשונים מה גדר "שלא הדליקו עליו בביתו"
ממילא כשאני רואה בראבי"ה ובב"י שתולה את נר שבת מנר חנוכה, אני רואה שגם הם למדו- ככל מה שהארכתי לעיל שההגדרה שלא הדליקו עליו בביתו היינו "בבחור שהוא בישיבה"
וכיון שכן- מובן למה הראבי"ה וכן הב"י דימו את נר שבת לנר חנוכה
כי על כרחך- למדו שההגדרה בשניהם אחת היא, והיינו- שבחור שהוא לא בביתו הוא מוגדר הלכתית "שלא הדליקו עליו בביתו"
ולכן השליכו את הסוגיות זו לזו, כי טעם אחד להם, והגדרה אחת להם כלפי חיוב של בחור
כנ"ל
אבל זה טעות, נכון?ומי שאומר להדליק בנר שבת הה"נ בנר חנוכה כי זה אותו סוגייא
ח"ואבל זה טעות, נכון?