והמשכיל בעת ההיא ידום

[משיב כהלכה]

תפסיק לייחצ"ן אותם, ולזרות חול בעיני הציבור

הפוסל במומו פוסל: אני לא מיחצ"ן אותם ולא דומה לזה, אני כואב את החילול ה' הגדול שיצא מאמירות כאלה, ואתה וחבריך מנסים לזרות חול בעיני הציבור ע"י תירוצים שונים ומשונים, בעברית מודרנית קוראים לזה יח"צ.

 

[אור יעקב]

ואתה וחבריך מנסים לזרות חול בעיני הציבור ע"י תירוצים שונים ומשונים, בעברית מודרנית קוראים לזה יח"צ.

בינתיים זה נראה שרוב חברי הפורום יודעים מה יותר נכון.

 

[משיב כהלכה]

מרן חכם שלום כהן זצ"ל השתמש הרבה בבטוי של בית הכסא, כאשר רוצים לזלזל בדבר מסוים.

בית הכסא זה לא אסלה, ואין כאן המקום לפלפל מה בין זה לזה, וגם אין שום קשר לנדון - כמו כל ה"ראיות" שהביאו כאן.

וגם הגר"ע יוסף לא נקט בדרכו של חכם שלום שאורייתא קא מרתחא ליה, ולאחר שכינה את הדתיים לאומיים עמלק, מסר הגר"ע יוסף הבהרה בשיעורו:

"הוא (הרב שלום כהן) דיבר כמה דברים נגד הכיפות הסרוגות. אבל לי אין שום ספק שהוא לא מתכוון על אנשים שלובשים כיפות סרוגות. וכי הכיפה מעידה מיהו האדם? כוונתו רק על פוליטיקאים שעזבו מקור והלכו עם אויבי התורה. אבל שאר כלל חברי הכיפות הסרוגות כולם אהובים, כולם ברורים. הייתי הולך לישיבות הסדר לומר דברי תורה, והיו שמחים וגם אני שמחתי. עלינו לאהוב ולחבק אותם".

 

[משיב כהלכה]

ממרן הגר"ע זצוק"ל.

דומה שאין ארכיון שלא נברתם בו כדי למצוא איזו אמירה שתצדיק, ולא מצאתם מאומה.

אין שום קשר לזלזול באותם אלה שמתגייסים, ועוד בעת מלחמה שנהרגים ונפצעים.

וכנ"ל בארוכה.

 

[משיב כהלכה]

מה זה סותר שלגבי לומדי התורה הצו כעפר הארץ?
מי שלא מבין את זה אין טעם לנסות לכסות ולא לדבר על זה.
בחורי הישיבות מינקותם יודעים את הערך של לימוד התורה.
אבל ששומעים משפט כזה זה נוסך בהם כוחות חדשים לא להתייחס בכלל לכל הצווים שמגיעים.

כל זה פיטומי מילי בעלמא כדי לנסות להצדיק את האמירה שגרמה לחילול השם גדול.

יש הדרכה מפורטת לבחורי הישיבות, מה לעשות עם הצו ואיך להתייחס אליו, יש עשרות אלפי פרסומים בכל בית כנסת ובית מדרש, ככל שרוצים לדבר על הערך של לומדי התורה - אפשר לדבר עליו יומם ולילה מבלי להזכיר את המילה גיוס, מבלי לזלזל במתגייסים, מבלי להזכיר מילים כמו "אסלה", ובעיקר - מבלי לגרום לחילול ה' באופן מבהיל.

 

[משיב כהלכה]

אני מניח שמימיך לא פגשת יהודי מסורתי מהעמך

בתוך עמי אנוכי יושב.

בתוך היח"צ אתה יושב, יח"צ בלי טעם וריח. אמהות שכולות בכו מרה לאחר דבריו הראשונים של הרב יצחק, שגם הם היו מיותרים בתכלית, וכבר הספיק להתנצל עליהם ולומר שלא התכוון וכו', ועוד זה מדבר וזה בא.

אצטט ממכתבו של הרב תמיר גרנות (חרדי לאומי - ראש ישיבת הסדר):

"אני שואל אותך כבוד הרב, בשם הדמעות של אמו של אמיתי, אשתי אביבית: אמיתי טעה? לשווא הוא שוכב עכשיו מתחת לרגבי האדמה בהר הרצל? האם הוא וכל חבריו ששוכבים שם יחד עימו, ובעוד בתי עלמין ברחבי הארץ, היו צריכים להישאר בישיבה? כבוד הרב, אתה צריך לבקש מחילה מהדמעות של אשתי ולבקש מחילה מאמיתי, בחור ישיבה ולוחם, ומכל הצדיקים והקדושים לומדי התורה שבחרו להילחם, וגם מאלה שאינם לומדי תורה שמסרו נפשם".

ואצטט מדבריו של חגי לובר, גם הוא אב שכול מהציבור הד"ל:

"אשתי, אם שכולה, סוערת בעקבות הדברים שאמר הרב הראשי הראשון לציון. אביבית גרנות, אם שכולה, בכתה 24 שעות בגלל אותם דברים שננעצו כחץ בליבה. רבות האימהות והרעיות השכולות שכואבות עד בלי די את דבריו של הרב. הצעתי להן שייפגשו עם הראשון לציון. לתומי חשבתי שהוא ישמח לפגוש אותן ולהבהיר את דבריו. לצערי, ראש לשכתו סירב".

 

[אור תורה]

אצטט ממכתבו של הרב תמיר גרנות (חרדי לאומי - ראש ישיבת הסדר):

"אני שואל אותך כבוד הרב, בשם הדמעות של אמו של אמיתי, אשתי אביבית: אמיתי טעה? לשווא הוא שוכב עכשיו מתחת לרגבי האדמה בהר הרצל? האם הוא וכל חבריו ששוכבים שם יחד עימו, ובעוד בתי עלמין ברחבי הארץ, היו צריכים להישאר בישיבה? כבוד הרב, אתה צריך לבקש מחילה מהדמעות של אשתי ולבקש מחילה מאמיתי, בחור ישיבה ולוחם, ומכל הצדיקים והקדושים לומדי התורה שבחרו להילחם, וגם מאלה שאינם לומדי תורה שמסרו נפשם".

ואצטט מדבריו של חגי לובר, גם הוא אב שכול מהציבור הד"ל:

"אשתי, אם שכולה, סוערת בעקבות הדברים שאמר הרב הראשי הראשון לציון. אביבית גרנות, אם שכולה, בכתה 24 שעות בגלל אותם דברים שננעצו כחץ בליבה. רבות האימהות והרעיות השכולות שכואבות עד בלי די את דבריו של הרב. הצעתי להן שייפגשו עם הראשון לציון. לתומי חשבתי שהוא ישמח לפגוש אותן ולהבהיר את דבריו. לצערי, ראש לשכתו סירב".

איך אתה מצטט את תמיר גרנות שדיבר סרה בראשי הישיבות וקורא לתלמידי הישיבות להתגייס לצבא.

איך אתה מצטט את דברי השחץ שלהם.

והעיקר להטיף מוסר לגדול בישראל, ולומר לו מהו חילול ה', כאילו הוא לא יודע מהו חילול ה'. וכי הוא לא יודע שיש משפחות שכולות, ומה הקשר לצווי הגיוס.

 

[אביעד]

כל זה פיטומי מילי בעלמא כדי לנסות להצדיק את האמירה שגרמה לחילול השם גדול.

יש הדרכה מפורטת לבחורי הישיבות, מה לעשות עם הצו ואיך להתייחס אליו, יש עשרות אלפי פרסומים בכל בית כנסת ובית מדרש, ככל שרוצים לדבר על הערך של לומדי התורה - אפשר לדבר עליו יומם ולילה מבלי להזכיר את המילה גיוס, מבלי לזלזל במתגייסים, מבלי להזכיר מילים כמו "אסלה", ובעיקר - מבלי לגרום לחילול ה' באופן מבהיל.

הוא לא חרדי לאומי
אלא א''כ גם יובל שרלו חרדי לאומי

 

[אור יעקב]

בתוך היח"צ אתה יושב, יח"צ בלי טעם וריח. אמהות שכולות בכו מרה לאחר דבריו הראשונים של הרב יצחק, שגם הם היו מיותרים בתכלית, וכבר הספיק להתנצל עליהם ולומר שלא התכוון וכו', ועוד זה מדבר וזה בא.

אצטט ממכתבו של הרב תמיר גרנות (חרדי לאומי - ראש ישיבת הסדר):

"אני שואל אותך כבוד הרב, בשם הדמעות של אמו של אמיתי, אשתי אביבית: אמיתי טעה? לשווא הוא שוכב עכשיו מתחת לרגבי האדמה בהר הרצל? האם הוא וכל חבריו ששוכבים שם יחד עימו, ובעוד בתי עלמין ברחבי הארץ, היו צריכים להישאר בישיבה? כבוד הרב, אתה צריך לבקש מחילה מהדמעות של אשתי ולבקש מחילה מאמיתי, בחור ישיבה ולוחם, ומכל הצדיקים והקדושים לומדי התורה שבחרו להילחם, וגם מאלה שאינם לומדי תורה שמסרו נפשם".

ואצטט מדבריו של חגי לובר, גם הוא אב שכול מהציבור הד"ל:

"אשתי, אם שכולה, סוערת בעקבות הדברים שאמר הרב הראשי הראשון לציון. אביבית גרנות, אם שכולה, בכתה 24 שעות בגלל אותם דברים שננעצו כחץ בליבה. רבות האימהות והרעיות השכולות שכואבות עד בלי די את דבריו של הרב. הצעתי להן שייפגשו עם הראשון לציון. לתומי חשבתי שהוא ישמח לפגוש אותן ולהבהיר את דבריו. לצערי, ראש לשכתו סירב".

כל זה פיטומי מילי בעלמא

 

[מרנן ורבנן]

@אור יעקב הורים יושבים ובוכים ומתחננים אליו שיפסיק לפגוע בהם ואתה קורא לזה 'פיטומי מילי'??
יודע מה? עזוב קירוב יהודים לתורה, עזוב חילול ה', עזוב משניאך וכו, עזוב עוד הרבה עניינים חמורים. קח רק פסוק אחד מול העיניים "כל אלמנה ויתום לא תענון. אם ענה תענה אתו, כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב, והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים". זהו.
(וזה על לענות אותם בסתמא, מי שמענה אותם על אותו עניין שבו נהרג הבן / הבעל, ומבחינתם הם רואים בזה זכות והוא בא וזורק להם אותה לפח.. לא מקנא בדובר).

 

[משיב כהלכה]

איך אתה מצטט את תמיר גרנות שדיבר סרה בראשי הישיבות וקורא לתלמידי הישיבות להתגייס לצבא

הוא לא חרדי לאומי
אלא א''כ גם יובל שרלו חרדי לאומי

אני לא מתמצא בנבכי הציבור הדתי חרדי לאומי, אבל אין שום נפק"מ מיהו ומהי השקפתו, השורה התחתונה היא שיש אנשים רבים שלא רק נפגעו מדבריו של הרב יצחק אלא ישבו ובכו.

 

[משיב כהלכה]

איך אתה מצטט את דברי השחץ שלהם

לא זכיתי להבין איזה "דברי שחץ" יש כאן, גם הרב יצחק יוסף בהתנצלותו (הקודמת) חזר על אותם "דברי שחץ" שהחיילים הם קדושים וטהורים וכו' וכו', ובהזדמנות אחרת אף אמר שהוא "מוקיר ומעריך את תלמידי ישיבות ההסדר ואת תורתם".

 

[משיב כהלכה]

והעיקר להטיף מוסר לגדול בישראל

מטרתו של האשכול הוא דיון בדבריו והערות על דבריו. אין שום איסור להעיר בדרך ארץ, ומותר אף לחלוק על דבריו, וכך הוא עצמו אמר:

"אין משוא פנים בתורה, מותר לחלוק, אך כל זה כאשר חולקים בשכל נכון ובסברא ישרה".

 

[שמעון טרבלסי]

אם הדברים היו נאמרים בעת מלחמה עקובה מדם, כשחיילים נהרגים בשדה הקרב זה אכן היה חילול השם.
אלא שלהבדיל מי כמו מרן זצ"ל בר דעת מה לומר ומתי לומר.

אחרי מלחמת לבנון השניה דיבר ג"כ דברים חריפים, על החיילים שלא מניחים תפילין ואח"כ מתפלאים איך נהרגים. והיה רעש בתקשורת.

 

[שמעון טרבלסי]

כנראה אתה ממש קשה הבנה.
תחזור ותקרא שוב את דברי הגאון הרב @ידידיה שליט"א.

עריכה:
ואם לא תבין, אסביר לך-
הרב ידידיה הדגיש במפורש שהחילוק הוא 'מתי' לומר,
ולא דיבר כלל על 'מה' לומר.

אחרי מלחמת לבנון השניה דיבר ג"כ דברים חריפים, על החיילים שלא מניחים תפילין ואח"כ מתפלאים איך נהרגים. והיה רעש בתקשורת.

 

[משיב כהלכה]

אחרי מלחמת לבנון השניה דיבר ג"כ דברים חריפים, על החיילים שלא מניחים תפילין ואח"כ מתפלאים איך נהרגים. והיה רעש בתקשורת.

זה לא זלזול בחיילים, זה חיזוק לחיילים הנותרים שיתחזקו במצוות תפילין.

על החיילים עצמם אמר "כל חייל שרואים צריך לחבק ולנשק".

 

[שמעון טרבלסי]

זה לא זלזול בחיילים, זה חיזוק לחיילים הנותרים שיתחזקו במצוות תפילין.

על החיילים עצמם אמר "כל חייל שרואים צריך לחבק ולנשק".

אולי אמר זאת בהזדמנות אחרת, באותה הזדמנות לא אמר זאת.
ואם תחפש תראה גם דברים של הרב יצחק על האהבה לחיילים.
ולדבריך הכל אתי שפיר.

 

[משיב כהלכה]

אין שום קשר, התעלמת מעיקר דבריי והתמקדת בטפל שנוח לך להתמקד בו.

 

[בית יוסף להבה]

הבוקר הוצפו שוב כלי התקשורת עם אמירה של אחד הרבנים, "נכדי קיבל צו גיוס וזרק אותו לאסלה, כמו שאמרתי לו".

ואני תוהה, מה תועלת יש בזה חוץ מחילול השם באופן איום ונורא?

מי יודע עד כמה ישפיעו גלי השנאה המתעוררים מכל אמירה כזו, ומי יודע כמה חילונים היו יכולים לחזור בתשובה ובגלל אמירה כזו התרחקו?

אינני יודע אם הנוכחים כאן מודעים לעוצמת חילול השם שנוצרה מאמירה כזו.

מדוע לא לתת לנציגי הציבור לעשות את שלהם בדממה, עד שיקבלו בחורי הישיבות פטור ע"פ חוק? יש ענין להנמיך את להבות השנאה, לא להגביר!

הלא גם בצבא עצמו יש חילות שונים, יש אדם שעובד במודיעין מול המחשב עם כוס קפה בידו ויש אדם שמחרף נפשו בקרב ומשפחתו יוצאת מדעתה מרוב דאגה, והרבה פעמים חוזר כגופה או חוזר נכה לכל ימי חייו.

כולנו יודעים שהצבא צריך את חיל המודיעין כמו שהוא צריך את חיל הרגלים, ולולא המודיעין לא תהיה אפשרות לנצח בקרב.

אבל האם היעלה על הדעת שאותו אדם מחיל המודיעין יצהיר בריש גלי הצהרות כאלה?

גם אם מדובר בצבא השמד, ומטרתם של ראשי הצבא היא לעשות מהצבא "כור היתוך" שיהפוך את החרדים לחילונים, וגם אם הצבא מונהג ע"י אנשים חולי נפש ששולחים את החיילים אל מותם מתוך אידיאולוגיה מטופשת ביותר ומוסר רקוב, עדיין אותם החיילים הפשוטים מוסרים את נפשם עבור עם ישראל, וחלק מהם יראים ושלמים, היתכן לבוז להם ולמשפחותיהם באופן כזה?

אמר את האמת הצרופה והנקיה, שצריכה להשמע לכולם. אף אחד לא בז להם, וכולם יודעים את זה שאף אחד לא בז להם, ואין שום צורך להרתע מלומר את האמת.
חכם עובדיה עליו השלום, דוקא בגלל שהוא לא החניף ואמר את האמת שצריכה להאמר, במינון שהתקשורת עשתה ממנו חגיגות, ובגלל זה הוא קנה את עולמו אצל האנשים שלכאורה היו אמורים להפגע מכל מה שהוא אמר.
צריך להפריד בין הצורך לשמור על כבודם של המסכנים, לבין לשקר להם ולטייח את האמת.

 

[בית יוסף להבה]

אנחנו מבינים שכבודו לא חי איתנו על אותה הקרקע, אבל אם היה רואה את התגובה של אחד מיועצי נתניהו כדוגמה, שלא מתאימה לעלות לפה, היה מבין במה מדובר ועד כמה האמירה חסרת האחריות הזו גורמת לאנשים מסורתיים לרצות לברוח מריח של תורה

עד עכשיו לא ידעת שהוא אומר 'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור'?!

 

[משיב כהלכה]

אמר את האמת הצרופה והנקיה, שצריכה להשמע לכולם. אף אחד לא בז להם, וכולם יודעים את זה שאף אחד לא בז להם, ואין שום צורך להרתע מלומר את האמת.
חכם עובדיה עליו השלום, דוקא בגלל שהוא לא החניף ואמר את האמת שצריכה להאמר, במינון שהתקשורת עשתה ממנו חגיגות, ובגלל זה הוא קנה את עולמו אצל האנשים שלכאורה היו אמורים להפגע מכל מה שהוא אמר.
צריך להפריד בין הצורך לשמור על כבודם של המסכנים, לבין לשקר להם ולטייח את האמת.

כבר הגבתי על ענין ה"אמת", כמה וכמה פעמים, וחבל שכבודו ממחזר את הדיון.

גם הגבתי על ההשוואה המגוחכת לרב עובדיה ואמירותיו, שאין להם שום קשר לדיון.

וכמו שכל בר דעת מבין שאדם ההולך לסוכת אבלים של חייל ירא שמים (יש כאלה) שנהרג על קדושת השם, וזועק בקול גדול "מגיע לו שמת, הוא התגייס לצבא השמד, במקום לשבת וללמוד תורה הוא הלך למקום טמא, אם היה יושב ולומד לא היה קורה לו כלום, אין סייעתא דשמיא למקום של טומאה וזוהמה", אדם כזה צריך לאשפז בכפיה.

אבל הוא אמר דברי תורה!

אבל בכל מקרה יזלזלו, אז מה זה משנה!

אבל צריך לחזק את בחורי הישיבות!

אבל גם הרב שלום כהן השתמש בביטוי בית הכסא!

כל אחד מבין שהתירוצים הם הבל, ויש דברים שלא אומרים, ולכל דבר יש דרך ויש עיתוי נכון לומר.

 

[מרנן ורבנן]

@בית יוסף להבה כשנכנסים לדיון מבלי לקרא תגובות קודמות נהוג לרשום בתחילת התגובה "בלת"ק"

 

[משיב כהלכה]

צריך להפריד בין הצורך לשמור על כבודם של המסכנים, לבין לשקר להם ולטייח את האמת

לא ברור על מה כבודו מגיב, איזה אמת ואיזה שקר יש כאן באמירה המיותרת הנ"ל.

עכ"פ, יש דרכים רבות לומר את האמת באופן מכובד ולא באופן של אסלה, ומבלי לפגוע במאן דהו (עצם התיוג "מסכן" היא פגיעה. המסכן הזה מת או הפך לנכה במקומך, כדי שאתה תשב ותלמד).

 

[בית יוסף להבה]

אצטט ממכתבו של הרב תמיר גרנות (חרדי לאומי - ראש ישיבת הסדר):

"אני שואל אותך כבוד הרב, בשם הדמעות של אמו של אמיתי, אשתי אביבית: אמיתי טעה? לשווא הוא שוכב עכשיו מתחת לרגבי האדמה בהר הרצל? האם הוא וכל חבריו ששוכבים שם יחד עימו, ובעוד בתי עלמין ברחבי הארץ, היו צריכים להישאר בישיבה? כבוד הרב, אתה צריך לבקש מחילה מהדמעות של אשתי ולבקש מחילה מאמיתי, בחור ישיבה ולוחם, ומכל הצדיקים והקדושים לומדי התורה שבחרו להילחם, וגם מאלה שאינם לומדי תורה שמסרו נפשם".

ואצטט מדבריו של חגי לובר, גם הוא אב שכול מהציבור הד"ל:

"אשתי, אם שכולה, סוערת בעקבות הדברים שאמר הרב הראשי הראשון לציון. אביבית גרנות, אם שכולה, בכתה 24 שעות בגלל אותם דברים שננעצו כחץ בליבה. רבות האימהות והרעיות השכולות שכואבות עד בלי די את דבריו של הרב. הצעתי להן שייפגשו עם הראשון לציון. לתומי חשבתי שהוא ישמח לפגוש אותן ולהבהיר את דבריו. לצערי, ראש לשכתו סירב".

אין לי מה שום דרך לקרוא לזה שאתה מצטט את הדיבורים הללו בחרדת קודש אלא נאיביות. אתה מצטט את הדברים כאילו זו אמת נטולת כפפות ואינטרסים. כנראה שלא לקחת בחשבון שטובי הכותבים יושבים להנדס את התודעה של הקוראים על מנת להכפיש את כל נושאי דגלה של תורה.
גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן.
יש רק להוסיף ששנאתן של שנה ופירש כנראה גדולה בהתאם.

@בית יוסף להבה כשנכנסים לדיון מבלי לקרא תגובות קודמות נהוג לרשום בתחילת התגובה "בלת"ק"

בלת"ק...
לפעם הבאה...
בעזרת ה' בלי נדר.

 

[בית יוסף להבה]

@אור יעקב הורים יושבים ובוכים ומתחננים אליו שיפסיק לפגוע בהם ואתה קורא לזה 'פיטומי מילי'??
יודע מה? עזוב קירוב יהודים לתורה, עזוב חילול ה', עזוב משניאך וכו, עזוב עוד הרבה עניינים חמורים. קח רק פסוק אחד מול העיניים "כל אלמנה ויתום לא תענון. אם ענה תענה אתו, כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב, והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים". זהו.
(וזה על לענות אותם בסתמא, מי שמענה אותם על אותו עניין שבו נהרג הבן / הבעל, ומבחינתם הם רואים בזה זכות והוא בא וזורק להם אותה לפח.. לא מקנא בדובר).

חבל שהם נפגעים ממילים שלא אמורות לפגוע, צריכים במקרה כזה ללכת לייעוץ פסיכולוגי מקצועי.

 

[משיב כהלכה]

אין לי מה שום דרך לקרוא לזה שאתה מצטט את הדיבורים הללו בחרדת קודש אלא נאיביות. אתה מצטט את הדברים כאילו זו אמת נטולת כפפות ואינטרסים. כנראה שלא לקחת בחשבון שטובי הכותבים יושבים להנדס את התודעה של הקוראים על מנת להכפיש את כל נושאי דגלה של תורה

לא חרדת קודש ולא נאיביות, כל אחד שמוח בקדקודו מבין שאכן האנשים האלה שמחרפים את נפשם או ששיכלו את בניהם עשויים להיפגע מאוד מהדברים הללו.

זה כבר לא ענין של שיוויון בנטל אלא יריקה בפרצוף.

 

[בית יוסף להבה]

המתגייסים הם אלה שבמקום לזרוק לאסלה את הצו, מקבלים אותו בחרדת קודש והולכים לחרף נפשם בשדה הקרב.

מי שלא מבין את הזלזול, או מי שעושה עצמו אינו מבין, אין טעם להסביר לו.

משונה לקרוא לקלות הדעת שישנה בצבא "חרדת קודש".

 

[בית יוסף להבה]

לא חרדת קודש ולא נאיביות, כל אחד שמוח בקדקודו מבין שאכן האנשים האלה שמחרפים את נפשם או ששיכלו את בניהם עשויים להיפגע מאוד מהדברים הללו.

זה כבר לא ענין של שיוויון בנטל אלא יריקה בפרצוף.

כל אחד מבין שכשיורקים לך בפרצוף התגובה המתבקשת היא מידה במידה, ומי שלא מבין אין אפשרות להסביר לו, כך אתה כתבת באשכול הזה, וזה נכון גם במקרה הזה.

 

[משיב כהלכה]

חבל שהם נפגעים ממילים שלא אמורות לפגוע, צריכים במקרה כזה ללכת לייעוץ פסיכולוגי מקצועי.

נהפוך הוא, מי שאינו מבין את עוצמת הפגיעה צריך לטפל בעצמו ולהבין מהיכן נובעת אטימות זו.

אנו לא משרתים בצה"ל כי הוא אינו מתאים לנו משום בחינה, וגם המדיניות הכללית אינה מדיניות של תורה אלא הפקרת החיילים. וגם לשיטתנו חצי העם צריך ללמוד תורה וחציו לשרת בצבא.

אבל כאשר במצב הקיים יש המשרתים בצה"ל במקומנו ומחרפים את נפשם, וחלק מהם הופכים לנכים לצמיתות, או מקפחים את חייהם, המינימום הוא להעריך אותם, לחבק ולנשק אותם כדברי הגר"ע יוסף.

אמירות כמו השלכת צו גיוס באסלה, כשמנגד (להשקפתם העקומה) הם בחרדת קודש מתגייסים להגן על המדינה, זו יריקה בפרצוף ופגיעה אנושה באותן משפחות שכולות.

 

[משיב כהלכה]

משונה לקרוא לקלות הדעת שישנה בצבא "חרדת קודש".

אין קשר, יש אנשים שהם באמת יר"ש רק גדלו בהשקפה עקומה שהשירות בצבא הוא מעל הכל, והם הולכים לצבא בחרדת קודש, ומתלוננים על כל קוצו של יו"ד, בבעיות בכשרות או בטוהר המחנה.