תיקנתי קצת
הסיפור האמיתי הוא לא השפה, אלא מה שעומד מאוחרי זה, ההתנגדות לביטוי היא רק סיפטום, והכאב הגדול הוא שרבנים וגדולי תורה מעדתינו - ע"מ, עם תחושת שנאה עמוקה לכל מה שריח של אשכנזי נודף ממנו, ומוכנים להשליך לפח האשפה גם את כל ערכים שכן אפשר לקבל מאחינו האשכנזים, ואחר בקשת המחילה מה שצורם לי הוא מה שמתפרסם כל הזמן (בשיעורים/עלונים/ספרים) ע"י כל מיני רבנים שדה פקטו חושבים שמשמשים כ''המנהיג'', ונשאלים על דעתם בענין מסוים, אפי' בסוגיא רגישה נפיצה ומשמעותית מאוד, והתשובה תמיד כי בהיות ואנחנו ספרדים, אז אנחנו צריכים ללכת אחרי מישהו ספרדי ולא מישהו אשכנזי ולא משנה מה יותר טוב. ואני ושכמותי ציפנו שגם אם דעתו בעד או נגד, לשמוע נימוקים, ולא לשמוע את הקלישאה שהוא סומך על רב פלוני בגלל ששניהם ספרדים. אוי לנו שגם בשנת תשפ"ו אנו סמוכים על שולחן העדתיות גם בנושאים הכי קריטיים, ובעיקר שהם הכי משמעותיים אצל בני עדות המזרח.
