איש על מחנהו ואיש על דגלו (תופעת הרבנים "הספרדים" שמדברים בביטוי אשכנזי ישיביש)

[מרנן ורבנן]

יורד מהנושא בכוונה, ומתייחס בכוונה לנושא שכביכול אמרת בדרך אגב ובהינף יד וזלזול...

א. ישיבת "כסא רחמים", היא אכן ישיבה ספרדית. הנהגתה אכן הגיע מתונס, אבל שרשיה מבוססים היטב על מנהגי הספרדים. [ואם אתה נכנס לקטע של מגורשי ספרד או לא. אז משפחת מאזוז במקורה היא אכן ממגורשי ספרד, כיעוין בריש ספרו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצוק"ל מגדולי ישראל ח"ד].

ב. מי אתה, גדול או קטן ככל שתהיה, שתעמוד כאן מעל במה ותאמר ברורות ש"יש לה את השיבושים שלה", מחילה? וכי אתה בגדולה של מנהיגיה, ראשיה ונשיאיה שתחליט שיש לה שיבושים?! מי אתה בכלל שתעביר ביקורת ידידי?

ג. "מבטא ערבי תוניסאי, עם לעגי שפה שספק אם יוצאים ידי חובה במבטא הזה. שאינו כדרך דיבור בני אדם המיושבים בדעתם" - דבר ראשון, לא לכולם יש "מבטא ערבי תוניסאי", רק לאלו שאכן הגיעו משם והיגרו לארץ. ושאר בני הישיבה אכן מבטאים את המבטא האמיתי בשפה רגילה. ואגב, ה"ה היה אם תשמע למשל צרפתי שידבר עברית יהיה ללעג בעינך, כי שפתו העברית לא שפת האם, וזה ישמע מוזר. דבר שני, מי פסק "שספק אם יוצאים ידי חובה"? לדעת רבני הישיבה ומרן ראש הישיבה זצ"ל, ודאי שאין בעיה. ועוד עי' גם לראש"ל הגר"י יוסף שכ' בספרו ילקוט יוסף שמי שמבטא את הביטוי הנכון (כפי שהעיד שם שכן נוהג רבי אב'הו מרן פוסק הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל) ואין זה נשמע מוזר, שכן ימשיך בכך. אך המשיך שמי שנשמע שפתו ולשונו מוזרה לא יעשה כן. אולם מרן אאמו"ר היה מבטא וזה היה נשמע כרגילות אצלו בשפתו ולכן אין דבר. עכת"ד בערך לפי זכרוני משם, ואיני זוכר מקורו וצריך חיפוש היכן מקורו. ו"שאין הוא כדרך דיבור בני אדם המיושבים בדעתם" כבר א"צ להשיב... ובמיוחד אם אתה כבר מודה שהמבטא האשכנזי הוא שטויות...

ומרן ראש הישיבה זצ"ל טרח בספרו 'קובץ מאמרים' וכתב מאמר מלא ברכת ה' בראיות וידיעות מופלאות וניצחות לגבי מבטא האותיות הברור מפי סופרים ומפי כתבם לאורך כל הדורות. וברור שלא כתבו חכמים אלו דבריהם לשווא. ואכן "לא עושים מזה עסק גדול" לאלה שאינם עושים כן היום, אלא ראוי וטוב וחשוב מאוד להקפיד בזה כנ"ל. אולם כ"ד באו לאנשים כמוך המניפים ידיהם בביטול ואומרים שזהו "מבטא ערבי תוניסאי עם לעגי שפה שספק אם יוצאים ידי חובה במבטא הזה. ואינו כדרך דיבור בני אדם המיושבים בדעתם". ו"מי שהורגלו מילדותם כך, והושרש אצלם כך" אין לנו מה להגיד להם. רק שלא יבואו ויזלזלו במבטא הנכון והאמיתי אלא אולי שישתקו או שיאמרו שלא זכו, ותו לא.
​

אם תרצה, תקבל. ואם לאו, לאו.
והבוחר יבחר, אם לקרב או לרחק. וד"ב.​

יש"כ, גם לי צרם על הזלזול הבוטה בישיבה חשובה שמקבלת את הערכת גדולי ישראל שליט"א מקצה עד קצה.

 

[עבד ה]

אתם רציניים???
זה מה שמפריע לכם...
מה קרה לנו
זה ממש שטויות,
שכל אחד ידבר איך שהוא רוצה ואם אתה מדבר על הגייה ספרדית אז כסא רחמים זה הכי מדויק ואף אחד בקושי חוץ מתלמידיהם לא מדבר ככה
חזקו ואמצו

 

[המשיב]

בגלל שכמה מהחברים כאן כותבים שזה שטויות. (כל אחד יחפש לבד אני לא הולך לצטט). זה באמת מפריע לי איך ספרדי אם מוח בקדקדו יכול לחשוב שזה שטויות כשזה הכי בסיסי והכי חשוב. וכל אדם בר דעת מבין ויודע את המשמעות של זה וההשלכות. צריך להיות, סליחה על המילה, ממש טיפש לחשוב שזה שטויות ולא חשוב.

 

[אהבת שלום]

מה ההשלכות ?

 

[עבד ה]

בגלל שכמה מהחברים כאן כותבים שזה שטויות. (כל אחד יחפש לבד אני לא הולך לצטט). זה באמת מפריע לי איך ספרדי אם מוח בקדקדו יכול לחשוב שזה שטויות כשזה הכי בסיסי והכי חשוב. וכל אדם בר דעת מבין ויודע את המשמעות של זה וההשלכות. צריך להיות, סליחה על המילה, ממש טיפש לחשוב שזה שטויות ולא חשוב.

שכוייח..
סליחה.. ישר כח וחזק וברוך

 

[אהבת שלום]

שכוייח..
סליחה.. ישר כח וחזק וברוך

אני מתלבט אם זה נוגע מרגשי נחיתות של הרב @המשיב
דע לך שאני ספרדי גאה ולא מתבייש במסורת אבותיי
פשוט מותר לנו לחשוב שהגייה של מילים מסוימת אינה משמעותית לזקיפת הקומה שלנו
וזה לדעתי נובע מכך שאנו בטוחים בעצמנו

 

[כדאמרי אינשי]

אני מתלבט אם זה נוגע מרגשי נחיתות של הרב @המשיב

שום נחיתות ושום נעליים. הוא פשוט רוצה לשמור על הצביון המיוחד והיפה של המסורת הספרדית, כנאה וכיאה. והוא צודק, למה לעוות את לשונינו?

 

[משיב כהלכה]

הנהגתה אכן הגיע מתונס, אבל שרשיה מבוססים היטב על מנהגי הספרדים

אם שרשיה הגיעו מתוניס, יאה לה השם תוניסאית ולא ספרדית, גם אם מאמצים את מנהגי הספרדים.

והם לא מאמצים את כל מנהגי הספרדים (לדוגמא, לא מברכים על ההלל בר"ח).

 

[משיב כהלכה]

משפחת מאזוז במקורה היא אכן ממגורשי ספרד, כיעוין בריש ספרו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצוק"ל מגדולי ישראל ח"ד

הוא מביא שם עץ יוחסין מספרד עד תוניס? אני מתאר לעצמי שלא.

ועכ"פ, תוניס זה לא ספרד, הגם שכמה משפחות בוודאי הגיעו מספרד.

 

[משיב כהלכה]

מי אתה, גדול או קטן ככל שתהיה, שתעמוד כאן מעל במה ותאמר ברורות ש"יש לה את השיבושים שלה", מחילה? וכי אתה בגדולה של מנהיגיה, ראשיה ונשיאיה שתחליט שיש לה שיבושים?! מי אתה בכלל שתעביר ביקורת ידידי?

צודק לחלוטין. מי אני שאעביר ביקורת? את הביקורת שמעתי מהרב יצחק יוסף בדרשתו, ודבריו מצאו חן בעיניי. לא מסתבר שהמבטא הנכון יהיה לעקם ולשבש את הלשון בכוונה תחילה, נגד מנהג העולם. ואני לא מדבר על ח' וע' אלא על הדגשת הקוף, הצדי, הריש המתגלגלת.

 

[אהבת שלום]

שום נחיתות ושום נעליים. הוא פשוט רוצה לשמור על הצביון המיוחד והיפה של המסורת הספרדית, כנאה וכיאה. והוא צודק, למה לעוות את לשונינו?

אתה צודק שאין צורך לעוות
אבל העיוות אינו בהכרח כזה חמור כפי שמנסה לתאר זאת

 

[אלישמע]

הוא למד אצל אשכנזים והתרגל לדבר כך

אני גם למדתי בישיבות אשכנזיות בחו"ל וגדלתי בין האשכנזים בחו"ל כל ימי חיי, בודאי הרבה יותר ממה שהוא ואחרים היו אצל אשכנזים. ומעולם לא הייתי מעלה בדעתי ואף לא עשיתי כך מעולם לומר את המילים האלו בצורה כזו. מה זה קשור לאיפה גדלת או ממי למדת?

לעולם ידבר אדם בלשון רבו

 

[משיב כהלכה]

אך המשיך שמי שנשמע שפתו ולשונו מוזרה לא יעשה כן

וכפי שכתבתי לעיל, עוד בטרם ראיתי את דבריך.

וכמה פעמים התארחו אצלנו חניכי כסא רחמים, קראו בתורה והיו ללעג וקלס ממש, עם מבטאם המשונה והמעושה.

 

[משיב כהלכה]

ובמיוחד אם אתה כבר מודה שהמבטא האשכנזי הוא שטויות...

הוא לא רק שטויות, הוא שיבוש משובש ויש לכך הרבה ראיות, בעוד המבטא התוניסאי הוא לפחות מקורי ונצמד למקור.

אבל כאשר אדם רגיל שנולד בישראל מעקם את שפתו בכח, זהו גם שיבוש.

וגם ההקפדה היתירה שגובלת בנערווין גמור, כמו שבנו של הרב מאזוז מצא לנכון בהספדו בעודו אונן (!) לגעור קבל עם ועדה באחד שביטא שם דבר שלא כראוי.

 

[משיב כהלכה]

ומרן ראש הישיבה זצ"ל טרח בספרו 'קובץ מאמרים' וכתב מאמר מלא ברכת ה' בראיות וידיעות מופלאות וניצחות לגבי מבטא האותיות הברור מפי סופרים ומפי כתבם לאורך כל הדורות

לא חלקתי על זה.

 

[כדאמרי אינשי]

אם שרשיה הגיעו מתוניס, יאה לה השם תוניסאית ולא ספרדית

זה שאלה מעניינת, למה כל 'ארצות המזרח' רגילים לקרוא לעצמם את התואר 'ספרדים'. (מתאים - ל'כדאמרי אינשי'...).

שאלתי את הב"מ, וזו תשובתו:

זו שאלה מצוינת ונוגעת בנקודה היסטורית ותרבותית מורכבת ביותר. מדוע טמונה בגירוש ספרד בשנת 1492 ובאימפקטום שהיה לו על העולם היהודי:

1. ההגירה הגדולה והפיכת ספרד למותג דתי-תרבותי​

לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, רוב היהודים שגורשו (הידועים כ"מגורשי ספרד") נדדו לשלושה אזורים עיקריים:

• צפון אפריקה: (מרוקו, אלג'יריה, טוניס, לוב)
• האימפריה העות'מאנת: (טורקיה, יוון, סוריה, ארץ ישראל)
• אירופה: (הולנד, איטליה ועוד)

מגורשים אלה היו בעלי תרבות תורנית עשירה, מעמד כלכלי גבוה, וארגון קהילתי מפותח (במיוחד בין קהילות המקום שהיו קיימות כבר).

הם הביאו איתם:

• שיטת פסיקה: את הפסיקה של גדולי ספרד (כמו הרמב"ם, הרי"ף).
• נוסח תפילה: נוסח תפילה אחיד שהתפתח בספרד.
• מנהגים ופיוטים: מנהגים ייחודיים ושירת קודש (כמו הפיוטים של יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול ועוד).

2. "כיבוש" תרבותי על ידי המגורשים​

במדינות צפון אפריקה (ובחלקים מהמזרח התיכון):

• הקהילה המקומית ("התושבים"): לפני בוא המגורשים, היו קיימות קהילות יהודיות מקומיות" או "תושבים").
• התמזגות: המגורשים (שהיו דומיננטיים יותר) הטמיעו את המנהגים שלהם בקרבת הקהילות המקומיות, ולעיתים קרבות לגרום לגורם המנהיג בקהילה.
• נשמתמר: בתוך כמה דורות, הקהילה המאוחדת החדשה, אפילו שהיא גרה במרוקו או טוניס, אימצה את המותג" הדתי-תרבותי של ספרד ככינוי לכלל המנהגים, נוסח התפילה ודרך הפסיקה שלהם.

3. ה"ספרדיות" כוש של נוסח ולא של מיקום גאוגרפי​

במידה מסוימת, המונח " ספרדי " חדל מלהיות תיאור גיאוגרפי (מי שבא מספרד) והפך להיות תיאור ל:

• נוסח תפילה: נוסח התפילה המקובל על המגורשים (בניגוד לנוסח אשכנז).
• שיטת פסיקה: דרך הפסיקה של הרב יוסף קארו (בעל ה"שולחן ערוך"), שהיה מגדולי המגורשים בצפת.
• הפילוסופיה של התורה: הדגש על פשטות, סדר והרמוניה בלימוד, כפי שהיה מקובל בתור הזהב בספרד.

לסיכום:

הכינוי "מנהגי הספרדים" אינו כולל בהכרח למוצא הגאוגרפי של אותו אדם (מרוקו או טוניס), אלא לשיטת התפילה, הפסיקה והמנהגים שהתפתחו בספרד לפני הגירוש ואומצו על ידי כל קהילות לאחר מכן. לכן, הם נחשבים כולם לחלק מ"עדות המזרח" (מזרח וצפון אפריקה) אשר אימצו את "נוסח ספרד".

 

[אהבת שלום]

וגם ההקפדה היתירנ שגובלת בנערווין גמור, כמו שבנו של הרב מאזוז מצא לנכון בהספדו בעודו אונן (!) לגעור קבל עם ועדה באחד שביטא שם דבר שלא כראוי.

אני במקומך לא הייתי דן את בנו בשעה שארון אביו מוטל לפניו
קצת כבוד לא יזיק

 

[משיב כהלכה]

אם תרצה, תקבל. ואם לאו, לאו.
והבוחר יבחר, אם לקרב או לרחק. וד"ב.

יש לציין שנהניתי מדבריך שנכתבו בישוב הדעת, למרות שהביקורת היתה מעט בוטה.

 

[משיב כהלכה]

אני במקומך לא הייתי דן את בנו בשעה שארון אביו מוטל לפניו
קצת כבוד לא יזיק

אני לא דן אותו, אלא מוכיח עד כמה הדבר הוא בנפשו.

 

[כדאמרי אינשי]

שביטא שם

? הוא דיבר באופן כללי על ביטוי מסויים, לא על מישהו "שהיה שם".

עכ"פ לפי מה שהבנתי מאחד משכניו - זה משהו מיוחד בבנו, וד"ל.