כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,075
כל רואה יראה דהזרע אמת דוקא לא ניח''ל בהא. אלא דבמקום שכבר נהגו ויש להם קצת על מי לסמוך אינו מוחה בידם להחליף מנהגם.
עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א
- יוזם האשכול שמעון טרבלסי
- תאריך התחלה
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,075
לא ידעתי מה מביא ראיה מהסמ''ע הסובר מעיקר הדין כהרמ''א דשרי בישול אחר בישול אם עדיין חם מעט.
כתב להדיא כדעת הגר''מ לוי דשיטת הכנה''ג אינה עולה שפיר לדעת השו''ע.
ןאמנם אין לכחד דבתוך המשא ומתן כתב דיש לומר דכיון שהוא מצטמק ורע לו "אין לגעור בהם". דיש מקום שמותר גם לדעת מרן. וכנראה זה עיקר ראיתו של הרב יצחק שליט''א
ומ''מ סיום דבריו הוא
אבן ירושלמית
חבר ותיק
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 508
הרב @כהנא דמסייע הוא כהן שדעתו יפה מברר את דברי התורה באמת כדרכה של תורה. אשריך!
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,240
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 507
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 507
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 507
על דברי הרב ללוש והרב נזרית עברתי בשעתו.
על החכ"א אכן לא עברתי.
גם לי יש מה לכתוב בזה, ויש עמי בכת"י עוד בענין זה. אבל לא מוקלד.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 507
אם אין שאלה - תשובה מנין?
ההערות של 'החכם אחד' הם הערות שצריכות יישוב הדעת. אולם לא כתב היכן כתב הרב אופיר את דבריו. צריך להסתכל בפנים, הרבה פעמים בתוך דבריו יש כבר את התשובה, ופעמים לא.
ההערות של השנים הראשונים - הם בסה"כ נסיונות ליישב את דעת רבם שלא יקשה עליו קושיותיו החזקות של הרב אופיר על דבריו. אין בהם שום קושיא או הערה על דבריו של הרב אופיר, וכפי שהבאתי ב' 'טעימות' קטנות.
אבן ירושלמית
חבר ותיק
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 508
גם אם עברת זה עדיין לא אומר שיש הערות
תן דוגמא של הערה עסיסית, לא מחלוקת שחלקו על הר' מלכה זה לא מעניין
וגם עברתי ברפרוף על חלק מהע' ולא ראיתי שום דבר מלבד, שמה שהביא ראיה יש לדחות וכו', שזה לפי ראות המתבונן והמעיין, לי זה נראה ראיה לפלוני זה לא נראה ראיה
כמו שאצל כל מחבר בעולם כולל היביע אומר שלפי המתבונן לפלוני זה נראה ראיה לאלמוני זה לא ראיה
אבל הערה לא מצאתי
מחלוקות כן, הערות לא.
תצחק כמה שתצחק, אבל הרב @כהן שליט"א הוא אכן גאון מופלא, וגברא דמריה סייעיה לזכות לאמיתה של תורה ולידבק לאמת באמת.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 366
מכתב בתחילת ספר הליכות עולם (כמדומה ח"ג, אבל יתכן ח"א) לרב א', וידוע שהכוונה להגר"י נסים
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,075
ההגדרה שלו למצטמק ורע לו היא מאמר מרדכי או"ח - סימן שיח סעיף ו "דכאן מיירי בתבשיל שנתבשל כל צרכו שאינו מניחו שם אלא לשמור חומו או להפיג צינתו ואין כוונתו לבשל". אבל כאן שנצטנן ורוצה להביאו ליד סולדת במים שחימומן זהו בישולן אין כל מקום להיתר.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 507
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,075
והנה בתחילת הדברים הגר''י יוסף כותב את הדבר המסתבר שכל ראיותיו לא יספיקו אלא למים חמים שמתחיל אידוי מיידי והוי מצטמק ורע לו. והוכיח כן מתוס' וביאור הלכה מפורשים.
ותיכף נביא מה המקור לחידוש המפתיע שחידש בסוף הדברים.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,240
הכל אמת ויציב !
ובאמת שמאז כמה שבועות שהתחלתי לעקוב אחריו, שיניתי עמדתי בכמה נושאים, והוא האיר עיני בכמה נושאים שלמדתי חודשים ארוכים ואף שנים רבות !
ולשם דוגמא מאז שקראתי את כל דבריו לענין הכזית הקטן, התחלתי לחשוש בלנ"ד לשיעור 7 סמ"ק לחומרא
נערך לאחרונה:
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,075
הגר''י יוסף האריך בדבריו הנפלאים בראיות שהפוסקים נקטו שמים חמים הוי מצטמק ורע לו, ואילו צוננים הוי מצטמק ויפה לו, וכפי הסברא הברורה והישרה, אלא שכאן הביא ראיה מפתיעה ובה התהפכה הקערה על פיה.
ומ''מ לדינא מסיים שדברים שיש ספק אם הם יפה להם או רע להם "לכן מן הספק אסור להניחם אצל האש במקום שהיד סולדת אם אינם רותחים".
אולם האמת יורה דרכו דאכן בסוף דבריו של המנחת כהן כותב שמים "שנתבשלו כל צרכם" ע''פ הגמרא במסכת כירה דהוי מצטמק ורע לו. ולכן התיר לחממן, וכ''ש רק להפיג צינתן שרי.
האם מדובר כאן על מים שהצטננו לגמרי פחות מכדי צורך האכילה והשתייה, ובכל זאת התיר? או שמדובר בגוונא שעדיין חמים וראויים, אלא שרוצה שירתחו טפי?
המנחת כהן לא הזכיר בדבריו המושג של צונן, ואדרבה בתחילת הפרק כותב נגד הקולא של הרמ''א שדבר שהוא עדיין קצת חם ולח מותר להשיבו, שזה שלא כדעת השו''ע. ולדידן אין הלכה כמו שפסק השו''ע. ולא חילק שם בין מים לשאר דברים.
אולם מזה שהזכיר "לחממן" דייק הראש''ל שהתיר לחממן היינו שהיו צוננים לגמרי, וחפץ לחממן ממש. וזה עיקר יסודו ומקורו.
ולכאורה לאור כל האמור שרואים מדברי כל הפוסקים לא כן, והמנח''כ עצמו כותב שאם יש ספק צריך להחמיר. ודבריו סובלים ב' צדדים להתיר ע''פ זה מים שנצטננו זה דבר חידוש מופלג וקשה מאד.
בעיון בתוך דברי המנחת כהן משמרת השבת ש''ב פ''ב רואים שלא דן בזה כלל אלא דן רק במצטמק ורע לו האם שרי בלח, וגן האם השו''ע מסכים לרמ''א להקל, ומסיק לקולא.
ומ''מ לדינא מסיים שדברים שיש ספק אם הם יפה להם או רע להם "לכן מן הספק אסור להניחם אצל האש במקום שהיד סולדת אם אינם רותחים".
אולם האמת יורה דרכו דאכן בסוף דבריו של המנחת כהן כותב שמים "שנתבשלו כל צרכם" ע''פ הגמרא במסכת כירה דהוי מצטמק ורע לו. ולכן התיר לחממן, וכ''ש רק להפיג צינתן שרי.
האם מדובר כאן על מים שהצטננו לגמרי פחות מכדי צורך האכילה והשתייה, ובכל זאת התיר? או שמדובר בגוונא שעדיין חמים וראויים, אלא שרוצה שירתחו טפי?
המנחת כהן לא הזכיר בדבריו המושג של צונן, ואדרבה בתחילת הפרק כותב נגד הקולא של הרמ''א שדבר שהוא עדיין קצת חם ולח מותר להשיבו, שזה שלא כדעת השו''ע. ולדידן אין הלכה כמו שפסק השו''ע. ולא חילק שם בין מים לשאר דברים.
אולם מזה שהזכיר "לחממן" דייק הראש''ל שהתיר לחממן היינו שהיו צוננים לגמרי, וחפץ לחממן ממש. וזה עיקר יסודו ומקורו.
ולכאורה לאור כל האמור שרואים מדברי כל הפוסקים לא כן, והמנח''כ עצמו כותב שאם יש ספק צריך להחמיר. ודבריו סובלים ב' צדדים להתיר ע''פ זה מים שנצטננו זה דבר חידוש מופלג וקשה מאד.
קבצים מצורפים
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,075
לענ''ד אין לזה מקום ועיין בהודעה שהעליתי על זה באשכול ההוא.