איזה מרבותינו שומרים על המנהג לאכול מצות רכות

[אנו עמלים]

מעניין איך נהג אביו חכם יצחק

כמובן שגם הוא בקשות. [מי שמכיר את הגאב"ד שליט"א יודע שממנהגי אביו אינו משנה מאומה].

 

[המעורר]

גם אני השתתפתי כמה פעמים בחבורת מצות. והעובי היה בערך כמעט טפח.

איפה? והאם אפשר תמונה?

אני מכיר הרבה אופים מצות רכות, ולהשערתי העובי הוא 4 מ"מ בממוצע (תלוי ברידוד).

 

[כותל המזרחי]

איפה? והאם אפשר תמונה?

אני מכיר הרבה אופים מצות רכות, ולהשערתי העובי הוא 4 מ"מ בממוצע (תלוי ברידוד).

אין לי תמונה.

דיברתי עם חבר. זה כמעט טפח. אתה צודק.

 

[המעורר]

אין לי תמונה.

דיברתי עם חבר. זה כמעט טפח. אתה צודק.

טפח זה 8 ס"מ, עבה פי 20 מהמצות הרכות שאני מכיר.

 

[כותל המזרחי]

טפח זה 8 ס"מ, עבה פי 20 מהמצות הרכות שאני מכיר.

לא מדוייק.

יש מצות שהם קצת יותר גבוהות ויותר קטנות.

בכל אופן נהרא נהרא ופשטיה.

 

[תלמיד חבר]

צריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.

קדמת דנא
זה זמן הגמ'
וברור שלא היו עושים דק כ"כ
עד טפח זו רק דוגמא
לא היה זמן 18 דקות בלי כל הכלים לעבוד ע"ז שיהיה דק כ"כ

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

ביום חמישי היה אפיית מצות שע"י איגוד עמלי תורה, מצות מכונה במאפיית הלפרין
מורינו הגרש"י זעפראני הגיע לפקח על האפיה, ובדרך כשיצא שאלתי אותו איך הוא נוהג, ואמר שאביו היה אוכל מצות קשות ולכן גם הוא כך נוהג
והוסיף שבחאלב היה כאלו שנהגו רכות והיו שנהגו קשות, וודאי שניתן לאכול רכות, רק הוא ממשיך כמו אביו

 

[ציון הלא תשאלי]

ביום חמישי היה אפיית מצות שע"י איגוד עמלי תורה, מצות מכונה במאפיית הלפרין
מורינו הגרש"י זעפראני הגיע לפקח על האפיה, ובדרך כשיצא שאלתי אותו איך הוא נוהג, ואמר שאביו היה אוכל מצות קשות ולכן גם הוא כך נוהג
והוסיף שבחאלב היה כאלו שנהגו רכות והיו שנהגו קשות, וודאי שניתן לאכול רכות, רק הוא ממשיך כמו אביו

ואוסיף על דבריך - שאכן גם רבנו הגדול מרן ר' עזרא עטיה מור זקנך היה אוכל כשעלה ארצה מצות רכות משושנים לדוד (משה חי שרבני היה מביא לו כל שנה) כך שמעתי מפי קודשו של סביך הגאון הקדוש הרב דוד עטיה שליט"א ומהדוד יעקב ז"ל

 

[אור תורה]

אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.

הדיון פה הוא בהלכה ולא רגש. (וי"א שמשום כן אסרו על הנשים ללמוד תורה, משום שהנשים רגשניות הן)
אגב. איך עשו כורך במצה קשה, כל המושג של כריכה הוא בדבר גמיש ולא קשה.

חוץ מהענין, אם היו דנים מרגשות ודאי שכולם היו אוסרים את הפאה נכרית, כי איך מסוגלים לכסות שער בשער שלא ניכר אם היא פנויה או נשואה.

 

[משיב כהלכה]

טענו בחיטים והודה לו בשעורים? התגובה שלי דנה ברגש ולא בהלכה.

לגבי פאה, אמרו חז"ל אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לתכשיטי אשה, גם כשהיא מכסה את ראשה היא עושה כל טצדקי שזה יהיה הכי יפה שיש, וגם כשהיא לובשת חצאית היא לא חושבת על המצוה שצריכה להיות מכוסה אלא איזה חצאית תהיה הכי יפה עבורה, וכן על זה הדרך.

ממילא אם מבחינה הלכתית זה מותר, אין מקום כאן ל"רגש" (ואמנם בעלי התעמולה מכניסים הרבה רגש, אבל כל דבריהם הבל ורעות רוח, כשהם מתעלמים לגמרי מכל שאר הבגדים והתכשיטים וכו').

ואם פוסקי ההלכה היו פוסקים ע"י רגש, היו אוסרים גם מטפחות כי איך מסוגלים לכסות בכיסוי שמידי פעם מחליק ונראה שליש ראש ומחזירים בחזרה, הרי זה חוכא ואיטלולא.

וגם היו אוסרים גילוי שיער לרווקות, כי איך מסוגלים רווקות לגלות את ראשן כשזו פריצות נוראה ואיומה.

 

[בן מנוח]

הרבה מהחכמים המרוקאים, התונסאים וחלק מיוצאי בבל וחלק גם מחכמי ירושלים תובב"א.

 

[משיב כהלכה]

מעניין, לא שמעתי על מנהג מרוקו במצות רכות.

 

[איש מאסף]

מעניין, לא שמעתי על מנהג מרוקו במצות רכות.

הגאון רבי מאיר אמסלם דומ"ץ נווה יעקב נוהג במצות רכות (לא ממש לאפה, אבל רכות שאפשר כמעט לקפל ל-2 בלי שיישבר)
והעיד שדודו מרנא בבא סאלי זיע"א וכן בניו ומשפחתו, נהגו במצות כאלו ג"כ.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אגב. איך עשו כורך במצה קשה, כל המושג של כריכה הוא בדבר גמיש ולא קשה.

יצויין שמנהג תימן וג'רבא לכרוך את המרור על המצה ולא להיפך, וכן משמע מהרבה ראשונים