עיין בהודעות הקודמות מה שהבאתי מהכה"ח ועוד. חבל שאתה 'מזדרז' להעיר בלי לעיין.כתבתי לך, הספרדים הם אלו שיותר קרובים במציאות לחז"ל, גם בכללי וגם בזה כידוע וכפשוט.
(אגב, מה זה החמירו? יותר ממי? מהאמוראים? .....)
עיין בהודעות הקודמות מה שהבאתי מהכה"ח ועוד. חבל שאתה 'מזדרז' להעיר בלי לעיין.כתבתי לך, הספרדים הם אלו שיותר קרובים במציאות לחז"ל, גם בכללי וגם בזה כידוע וכפשוט.
(אגב, מה זה החמירו? יותר ממי? מהאמוראים? .....)
טפח???? גוזמהיש לנו כאן שכנים תימניים גזעיים
שנוהגים להכין בבית מצות בעובי טפח, וטוענים שמסורת בידם כך שנים רבות. [אנשים יראים וחרדים לדבר ה']
ודו"ק היטב עד למאוד.
אשלח לו מונית לביתר יבא לראות בעיניו?טפח???? גוזמה
זה כנראה בלילה רכה, אחרת א"א היה לנגוס בזה.מפני כבודו של הרב @ידידיה מחשובי הרבנים כאן ומבעלי ההשקפה הטהורה והזכה,
דפקתי בדלתו של שכני
וא"ל שבאמת זה פחות מטפח, וזה 4, 5 ס"מ בקירוב.
וחזר על זה שיש להם כך מנהג ברור מקוים ומאושר שנים רבות למעלה בקודש וכן נהגו גדולי הרבנים הזכיר שמות ולא כ"כ קלטתי.
עכ"ד.
ונמצא שד' רבנו @ידידיה צודקים מעט, וחיפש האמת באמת בלי נגיעות ועם שכל ישר.
כמדו' שהמנהג בחלאב היה במצות קשות, וכן נוהג מרן הגרש"י זעפראני שליט"א.צריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.
מעניין איך נהג אביו חכם יצחקכמדו' שהמנהג בחלאב היה במצות קשות, וכן נוהג מרן הגרש"י זעפראני שליט"א.
כמובן שגם הוא בקשות. [מי שמכיר את הגאב"ד שליט"א יודע שממנהגי אביו אינו משנה מאומה].מעניין איך נהג אביו חכם יצחק
איפה? והאם אפשר תמונה?גם אני השתתפתי כמה פעמים בחבורת מצות. והעובי היה בערך כמעט טפח.
אין לי תמונה.איפה? והאם אפשר תמונה?
אני מכיר הרבה אופים מצות רכות, ולהשערתי העובי הוא 4 מ"מ בממוצע (תלוי ברידוד).
טפח זה 8 ס"מ, עבה פי 20 מהמצות הרכות שאני מכיר.אין לי תמונה.
דיברתי עם חבר. זה כמעט טפח. אתה צודק.
לא מדוייק.טפח זה 8 ס"מ, עבה פי 20 מהמצות הרכות שאני מכיר.
קדמת דנאצריך לציין שלא כולם נהגו כך מקדמת דנא.
ואוסיף על דבריך - שאכן גם רבנו הגדול מרן ר' עזרא עטיה מור זקנך היה אוכל כשעלה ארצה מצות רכות משושנים לדוד (משה חי שרבני היה מביא לו כל שנה) כך שמעתי מפי קודשו של סביך הגאון הקדוש הרב דוד עטיה שליט"א ומהדוד יעקב ז"לביום חמישי היה אפיית מצות שע"י איגוד עמלי תורה, מצות מכונה במאפיית הלפרין
מורינו הגרש"י זעפראני הגיע לפקח על האפיה, ובדרך כשיצא שאלתי אותו איך הוא נוהג, ואמר שאביו היה אוכל מצות קשות ולכן גם הוא כך נוהג
והוסיף שבחאלב היה כאלו שנהגו רכות והיו שנהגו קשות, וודאי שניתן לאכול רכות, רק הוא ממשיך כמו אביו
הדיון פה הוא בהלכה ולא רגש. (וי"א שמשום כן אסרו על הנשים ללמוד תורה, משום שהנשים רגשניות הן)אינני מבין כיצד אנשים מסוגלים לאכול מצות רכות שנראות כמו פיתה. זה הורס את כל האווירה של פסח, גם אם זה כשר למהדרין מן המהדרין.
הגאון רבי מאיר אמסלם דומ"ץ נווה יעקב נוהג במצות רכות (לא ממש לאפה, אבל רכות שאפשר כמעט לקפל ל-2 בלי שיישבר)מעניין, לא שמעתי על מנהג מרוקו במצות רכות.
יצויין שמנהג תימן וג'רבא לכרוך את המרור על המצה ולא להיפך, וכן משמע מהרבה ראשוניםאגב. איך עשו כורך במצה קשה, כל המושג של כריכה הוא בדבר גמיש ולא קשה.