אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 535
בעקבות אשכול אחר.
היה מעניין אותי להבין הגדרה מקצועית.
מה זה "עצם התורה".
היה מעניין אותי להבין הגדרה מקצועית.
מה זה "עצם התורה".
עצם התורה
- יוזם האשכול אבן ירושלמית
- תאריך התחלה
חיים גולדברג
חבר חדש
- הצטרף
- 24/1/25
- הודעות
- 103
חושב להדגיש שאני לא יודע על איזה ספרדים אתה מדבר אבל היום יש תלמידי חכמים ספרדים רמי"ם ראשי ישיבות (גם 'בהנהגה') אברכים ובחורי ישיבות רבים מאוד מאוד כן ירבו שלומדים את התורה בעומק העיון
כמה שיותר קרוב לתורה עצמה, שזה תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
להביא ראיות מתוספתא, ספרי, ראשונים, גדולי האחרונים.
לא בכללי ההלכה והתלמוד וכדומה.
למשל בעיני גדולי התורה שלמדו את התורה 'בעצם' בדור האחרון הם הרמ"מ כשר בעל התורה שלימה, והגר"ח קנייבסקי.
להם היתה 'בקיאות' ושליטה 'בעצם' התורה. וכפי שרואים בספריהם.
החזו"א ור"ח גריינמן [כדוגמא] הם סמל ל'עיון' בעצם התורה. אמנם לא היה להם בקיאות כמו הנ"ל, אבל רמת העיון בשורשי הדברים היא לשם דבר אצלם.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,885
מחילה על ה''עם ארצות'' אבל לא הבנתי את השאלה
התורה כוללת: תנ''ך - כ''ד ספרים, ש''ס משנה וגמ', מדרשים ותוספתא, ראשונים, טש''ע נו''כ, אחרונים, זוהר, כתבי האר''י, רש''ש, מקובלים, גר''א, חסידות, ספרי מוסר, מחשבה, מפרשים על התורה והנ''ך ...
שכחתי משהו ?
חיים גולדברג
חבר חדש
- הצטרף
- 24/1/25
- הודעות
- 103
לא הבנת, התגובה שלי היא על אמירה כלשהי שנאמרה שהספרדים לומדים את מרן בחוזר וניעור והאשכנזים עוסקים בגופי תורה ועומק העיון על זה אמרתי לו מה שכתבתי, אני לא חושב שצריך להגיד שאני בטוח שהספרדים בכל הדורות למדו בעומק העיון בדרך המיוחדת שלהם.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,885
לא הבנתי את דבריך, מצטער.
בכל אופן אתקן מעט את הודעתי
הכונה היא שיש הרבה שעוסקים באיך נעלם מעיני פלוני שרב פלוני כבר הקדים אותו בקושיא הזו. וההוא לא ראה ולא ידע מהכלל שבשני עמודי ההוראה שנחלקו פוסקים כך ולא כך, וכדומה.
נ.ב.
גם לעסוק למשל בבירור דעת המ"ב בדעת המג"א בדעת השו"ע בדעת הרמב"ם בדעת בה"ג בדעת רב פפא בגמ', זה לא כ"כ 'עצם התורה' שהיתה אמורה להיות לנו, אלא שאין לנו ברירה ואנו צריכים לברר את הדעות הנ"ל.
יש כאלו שמתפעלים מסתירה בשו"ע, ואומרים שבקוראן אין דבר כזה. קוראים לזה 'מתיקות התורה'.
צריך לדעת שזה לא העיקר בתורה. זהו הגלות שבתורה, שצריכים להגיע לרמה כזו שיש סתירה במחבר מסויים וצריכים ליישב אותו.
לא זוהי המתיקות של התורה האמיתית.
מרנן ורבנן
חבר קבוע
מרן הגר"פ כהן - מי מינה אותך למיין את מקצועות התורה? אשמח שתביא מקורות לדבריך המעניינים.
אני לא חושב שצריך מקורות לדברים אלו.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,885
נפסק בשו''ע יורה דעה (סימן רמו ס''ד): ''ויפנה כל ימיו לתלמוד לפי רוחב לבו וישוב דעתו''
לדוגמא
השבוע הייתי אצל מו"ר מרן רבי יצחק ברכה שליט"א בביקור,
דיברנו עימו [עם עוד כמה ת"ח, חלקם מופלגים ממש] בכמה סוגיות בש"ס מתחלפות, הכנו את זה זמן רב, את השאלות ואם יגיד כך נגיד לו כך.
סוגיות שלא היה מונח ולא לימד [כגון פסחים] אמר סברות עמוקות מדנפשיה, וחידש הרבה הלכות שכתובות באחרונים, הכל בעיונו המופלג
עוד לא גמרנו לערוך את כל הדברים ששמענו וזה היה בסה"כ כ35 דק לערך,
ראית מולך אדם שהוא והתורה חד הוא.
[אפשר לראות בספריו העצומים במי מדובר].
השבוע הייתי אצל מו"ר מרן רבי יצחק ברכה שליט"א בביקור,
דיברנו עימו [עם עוד כמה ת"ח, חלקם מופלגים ממש] בכמה סוגיות בש"ס מתחלפות, הכנו את זה זמן רב, את השאלות ואם יגיד כך נגיד לו כך.
סוגיות שלא היה מונח ולא לימד [כגון פסחים] אמר סברות עמוקות מדנפשיה, וחידש הרבה הלכות שכתובות באחרונים, הכל בעיונו המופלג
עוד לא גמרנו לערוך את כל הדברים ששמענו וזה היה בסה"כ כ35 דק לערך,
ראית מולך אדם שהוא והתורה חד הוא.
[אפשר לראות בספריו העצומים במי מדובר].
חיים גולדברג
חבר חדש
- הצטרף
- 24/1/25
- הודעות
- 103
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 535
הוא הסביר שאצל הר"י יוסף זה לא מתיקות, אלא יח"ץ.
תבין כבר.
חיים גולדברג
חבר חדש
- הצטרף
- 24/1/25
- הודעות
- 103
ברור שאני מבין שיש צד כזה אני לא טיפש אבל אני מנסה לענות לו עניינית בדרך כלל זה הפתרון
כונתי היא שצריכים לא להתפעל מהסתירה. סתירה בשו"ע זה לא דבר שהיה אמור להיות מעיקרו. אם החכם היה כותב את דבריו בצורה ברורה היינו מבינים יותר מהר וממשיכים לסוגיא אחרת בתורה.
לנסות להבין מה אמר איזה חכם בגלל שקיצר בלשונו זה לא מתיקות התורה!
ממש לא.
לא צריך להיסחף במילים כאלו.
כונתי היא כפשוטו, שלמה שהוא קורה מתיקות התורה - אנו רואים בזה גלות התורה.
מתיקות התורה [בבקיאות] אפשר לראות בספרי דרך אמונה בביאור ההלכה איך שמגלגל ראיות מירושלמי וספרי ובבלי ומשתעשע בעצם התורה ממש.
חיים גולדברג
חבר חדש
- הצטרף
- 24/1/25
- הודעות
- 103
אין דבר כזה סתירה בלשון מובהקת על אותו דין בשולחן ערוך אין דבר כזה הכל נגזר משורשי דינים אני לא מאמין שהרש"ל אומר דבר כזה וגם אומר שזה מתיקות התורה אלא כנראה כמו שכתבתי זה בדרך כלל סוגיות שונות שתלויות בהגדרה מסוימת שצריך להבין מה ההבדל ביניהם כי מכך נוצר בעצם 'סתירה' עצם הדיון בזה והניסיון להסביר את ההבדל זה משהו שבהחלט אפשר להרגיש מתיקות ממנו
חיים גולדברג
חבר חדש
- הצטרף
- 24/1/25
- הודעות
- 103
אנו עמלים
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 264
יסוד הדברים בנפה"ח שער ד' על עניין ריבוי תורה "באיכות", והיינו שיש דרגה של קורא תהילים שהיא בכמות, ומעליו כו' וכו' ויש שמוסיף באיכות עד שנחשב צופה במרכבה עיי"ש הכל באורך. וממה שמביא שם נראה וכן מקובל ש"איכות" הכוונה לרדת לעומק העניין ויסודותיו עד התהום, ולהבין דרכי הסוגיות ושורשיהן בצורה נוקבת.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,024
ההתפעלות אינה מהסתירות, אלא מהיישובים ומהמהלכים ליישב, וודאי שזהו לא הגלות, כי הקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא.
ורבי יוחנן שהיה ריש לקיש מקשה לו על דבריו 40 קושיות היה שמח בזה, ולא עצוב מזה.
רק שיש כאלו שמתיקות התורה אצלם זה לחפש מישהו מסויים שעוד לפני שנולדו כבר חיבר ספרים שהם שתו מהם הרבה, וזוהי הגלות.
הקושיות שם לא היו סתירה בדעת חכם פלוני שלא פירש כל צרכו. על זה אין לשמוח אלא להתעצב שאנו צריכים לבזבז זמן כ"כ יקר רק בגלל שחכם מסויים קיצר בדבריו. לשמחה מה זו עושה? זה גורם לנו ביטול תורה בשאר חלקי התורה. גוזל המון זמן יקר וחשוב.
אם מפלפלים 'בתורה עצמה', מה כיון קודשא בריך הוא בפסוק זה, ולמה כתוב אות זו וכן הלאה - בזה הקב"ה שמח.
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 535
לשם דוגמא בעלמא.
בכל סוגיא אנחנו אכן צריכים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולהגיע למסקנא גם למעשה. אבל ישנם ב' שלבים, הלימוד והעיון וכו' ואח"כ סיכום מה שהצטבר לנו וההכרעה.
כגון, אפשר וצריך ללמוד בעיון ובעומק ובהירות ההבנה סוגיות כמו פסיק רישיה ובדרבנן ולא ניחא ליה וכו', בסיום הסוגיא, מגיע גם השלב של הדיונים איך לפסוק, ע"פ רוב הראשונים? האם יש אחרונים שלא ראו את דברי הראשונים כי לא היה בימיהם? האם זה ספיקא דאורייתא או דרבנן, והאם ספיקא דאורייתא, מדאורייתא לחומרא או מדרבנן? כללי ס"ס, קבלת הוראות מרן, ועוד מכללים אלו, שאינם עצם הסוגיא הנ"ל בעצמותה.
יש כאלו שבכל סוגיא עיקר הבירור שלהם הוא בחלק השני, יש כאלו שרק החלק הראשון קיים אצלם. והדיון הוא על האיזון הנכון.
בכל סוגיא אנחנו אכן צריכים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולהגיע למסקנא גם למעשה. אבל ישנם ב' שלבים, הלימוד והעיון וכו' ואח"כ סיכום מה שהצטבר לנו וההכרעה.
כגון, אפשר וצריך ללמוד בעיון ובעומק ובהירות ההבנה סוגיות כמו פסיק רישיה ובדרבנן ולא ניחא ליה וכו', בסיום הסוגיא, מגיע גם השלב של הדיונים איך לפסוק, ע"פ רוב הראשונים? האם יש אחרונים שלא ראו את דברי הראשונים כי לא היה בימיהם? האם זה ספיקא דאורייתא או דרבנן, והאם ספיקא דאורייתא, מדאורייתא לחומרא או מדרבנן? כללי ס"ס, קבלת הוראות מרן, ועוד מכללים אלו, שאינם עצם הסוגיא הנ"ל בעצמותה.
יש כאלו שבכל סוגיא עיקר הבירור שלהם הוא בחלק השני, יש כאלו שרק החלק הראשון קיים אצלם. והדיון הוא על האיזון הנכון.
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 535
אנשים חושבים שלפסוק הלכה זה כמו ללמוד סוגיה וזה הטעות הכי חמורה שקיימת.
בא תבאר לנו החילוק.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,024
אחרי לימוד הסוגיא והבנת הראשונים והאחרונים, יש שלב נוסף של הכרעה בין השיטות
וראה הקדמת הב"י.
ונתבקש
והנלענ"ד בכמה וכמה פוסקים, דוגמת רבותינו הש"ך המג"א השועה"ר ועוד רבים, שהחילוק אינו דרמטי וגדול [אע"פ שכמובן ישנו, היינו כגון אחר לימוד סוגיא ניתן להכריע לקולא כיון דלא הוה אלא ספיקא דרבנן, אבל לא שזה כל צורת ההכרעה, והמעיין יבין].
ומ"ש החכם
גם יש לפרש עד"ז [היינו בדגש "אחר" לימוד הסוגיא דייקא]. אמנם מה שציין
משמע יותר כוונתו שזה עיקר ההכרעה, היינו לפי הכללים. ואמת שכן משתקף שם בהקדמה שיטת הב"י ואכמ"ל.
[אמנם בעניותי יתכן למעט קצת בפלוגתא, אלא שכמה מיני הלכות יש. דבאמת עיקר הב"י והשו"ע מבוסס על הלכות הגמ' ופירוש הראשונים ולא עניינים המתחדשים שבזה לא תקע עצמו כ"כ. ובעניינים חדשים לגמרי הסברא והמשא ומתן מכריעים יותר, לעדיין צ"ע]
MMH
חבר חדש
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 125
מעניין אותי לקבל הבהרות, ואשמח אם יהיה מי שיסכים לרדת לרזולוציות נמוכות יותר.
מה עושים? ואיך עושים?
לדוגמא במסכת יבמות, הרי דפים על דפים שם אין בהם שום נפק"מ להלכה.
והדיונים המעמיקים בהגדרות של הדחיה בעדל"ת רחוקים מאוד מלימוד של 'אליבא דהלכתא'.
אפשר לשים לב לדברים כאלו די בקלות, פשוט לבדוק מה יש ברי"ף וברא"ש על אותם סוגיות.
אשמח לקבל תשובה ממי שלומד בשיטה כזו:
1. האם בכלל מנסים להבין את ההו"א שבמהלך השקו"ט? או שלא רואים בזה שום צורך.
2. האם בכלל מנסים להבין את שיטת התנא / אמורא שלא נפסק להלכה?
3. מה 'עושים' כשלומדים דפי גמ' שכל כולם הוא דרשות מפסוקים לדינים ברורים? (כמו בפרק ראשון של מסכת שבועות)?
4. האם יש 'טעם' וצורך ללמוד את דברי תוס' (ושאר ראשונים) כאשר הם עוסקים בדברים שין בהם שום נפק"מ הלכתית?
מה עושים? ואיך עושים?
לדוגמא במסכת יבמות, הרי דפים על דפים שם אין בהם שום נפק"מ להלכה.
והדיונים המעמיקים בהגדרות של הדחיה בעדל"ת רחוקים מאוד מלימוד של 'אליבא דהלכתא'.
אפשר לשים לב לדברים כאלו די בקלות, פשוט לבדוק מה יש ברי"ף וברא"ש על אותם סוגיות.
אשמח לקבל תשובה ממי שלומד בשיטה כזו:
1. האם בכלל מנסים להבין את ההו"א שבמהלך השקו"ט? או שלא רואים בזה שום צורך.
2. האם בכלל מנסים להבין את שיטת התנא / אמורא שלא נפסק להלכה?
3. מה 'עושים' כשלומדים דפי גמ' שכל כולם הוא דרשות מפסוקים לדינים ברורים? (כמו בפרק ראשון של מסכת שבועות)?
4. האם יש 'טעם' וצורך ללמוד את דברי תוס' (ושאר ראשונים) כאשר הם עוסקים בדברים שין בהם שום נפק"מ הלכתית?
אשיר לכבודו
חבר חדש
- הצטרף
- 26/3/25
- הודעות
- 50
אני גר בשכונתו ואין לי קשר עימו
אבל למראהו הולך כל יום בלילה עם פנס וגמרא אני נבהל ומתפעם
ומתמלא קנאה ושואל הלואי ואוכל להדבק בצדיק זה!
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,024
לא נראה לי שיש סוגיות שלא מונח בהם.
