עצם התורה

חושב להדגיש שאני לא יודע על איזה ספרדים אתה מדבר אבל היום יש תלמידי חכמים ספרדים רמי"ם ראשי ישיבות (גם 'בהנהגה') אברכים ובחורי ישיבות רבים מאוד מאוד כן ירבו שלומדים את התורה בעומק העיון
 
מה זה "עצם התורה".
כמה שיותר קרוב לתורה עצמה, שזה תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
להביא ראיות מתוספתא, ספרי, ראשונים, גדולי האחרונים.
לא בכללי ההלכה והתלמוד וכדומה.
למשל בעיני גדולי התורה שלמדו את התורה 'בעצם' בדור האחרון הם הרמ"מ כשר בעל התורה שלימה, והגר"ח קנייבסקי.
להם היתה 'בקיאות' ושליטה 'בעצם' התורה. וכפי שרואים בספריהם.

החזו"א ור"ח גריינמן [כדוגמא] הם סמל ל'עיון' בעצם התורה. אמנם לא היה להם בקיאות כמו הנ"ל, אבל רמת העיון בשורשי הדברים היא לשם דבר אצלם.
 
בעקבות אשכול אחר.

היה מעניין אותי להבין הגדרה מקצועית.

מה זה "עצם התורה".
מחילה על ה''עם ארצות'' אבל לא הבנתי את השאלה
התורה כוללת: תנ''ך - כ''ד ספרים, ש''ס משנה וגמ', מדרשים ותוספתא, ראשונים, טש''ע נו''כ, אחרונים, זוהר, כתבי האר''י, רש''ש, מקובלים, גר''א, חסידות, ספרי מוסר, מחשבה, מפרשים על התורה והנ''ך ...
שכחתי משהו ?
 
עוד שקר שהומצא ע''י עמי ארצות רשעים ...
גדולי תורה ספרדים שלמדו בעומק העיון היו בכל הדורות !!! הספרדים מעולם לא היו שטחיים !!!
לא הבנת, התגובה שלי היא על אמירה כלשהי שנאמרה שהספרדים לומדים את מרן בחוזר וניעור והאשכנזים עוסקים בגופי תורה ועומק העיון על זה אמרתי לו מה שכתבתי, אני לא חושב שצריך להגיד שאני בטוח שהספרדים בכל הדורות למדו בעומק העיון בדרך המיוחדת שלהם.
 
לא הבנת, התגובה שלי היא על אמירה כלשהי שנאמרה שהספרדים לומדים את מרן בחוזר וניעור והאשכנזים עוסקים בגופי תורה ועומק העיון על זה אמרתי לו מה שכתבתי, אני לא חושב שצריך להגיד שאני בטוח שהספרדים בכל הדורות למדו בעומק העיון בדרך המיוחדת שלהם.
לא הבנתי את דבריך, מצטער.
בכל אופן אתקן מעט את הודעתי
 
מחילה על ה''עם ארצות'' אבל לא הבנתי את השאלה
התורה כוללת: תנ''ך - כ''ד ספרים, ש''ס משנה וגמ', מדרשים ותוספתא, ראשונים, טש''ע נו''כ, אחרונים, זוהר, כתבי האר''י, רש''ש, מקובלים, גר''א, חסידות, ספרי מוסר, מחשבה, מפרשים על התורה והנ''ך ...
שכחתי משהו ?
הכונה היא שיש הרבה שעוסקים באיך נעלם מעיני פלוני שרב פלוני כבר הקדים אותו בקושיא הזו. וההוא לא ראה ולא ידע מהכלל שבשני עמודי ההוראה שנחלקו פוסקים כך ולא כך, וכדומה.

נ.ב.
גם לעסוק למשל בבירור דעת המ"ב בדעת המג"א בדעת השו"ע בדעת הרמב"ם בדעת בה"ג בדעת רב פפא בגמ', זה לא כ"כ 'עצם התורה' שהיתה אמורה להיות לנו, אלא שאין לנו ברירה ואנו צריכים לברר את הדעות הנ"ל.

יש כאלו שמתפעלים מסתירה בשו"ע, ואומרים שבקוראן אין דבר כזה. קוראים לזה 'מתיקות התורה'.
צריך לדעת שזה לא העיקר בתורה. זהו הגלות שבתורה, שצריכים להגיע לרמה כזו שיש סתירה במחבר מסויים וצריכים ליישב אותו.
לא זוהי המתיקות של התורה האמיתית.
 
לדוגמא
השבוע הייתי אצל מו"ר מרן רבי יצחק ברכה שליט"א בביקור,
דיברנו עימו [עם עוד כמה ת"ח, חלקם מופלגים ממש] בכמה סוגיות בש"ס מתחלפות, הכנו את זה זמן רב, את השאלות ואם יגיד כך נגיד לו כך.
סוגיות שלא היה מונח ולא לימד [כגון פסחים] אמר סברות עמוקות מדנפשיה, וחידש הרבה הלכות שכתובות באחרונים, הכל בעיונו המופלג
עוד לא גמרנו לערוך את כל הדברים ששמענו וזה היה בסה"כ כ35 דק לערך,
ראית מולך אדם שהוא והתורה חד הוא.
[אפשר לראות בספריו העצומים במי מדובר].
 
צריך לדעת שזה לא העיקר בתורה. זהו הגלות שבתורה, שצריכים להגיע לרמה כזו שיש סתירה במחבר מסויים וצריכים ליישב אותו.
תראה אם יש סתירה בשו"ע ואומרים שיש פה מתיקות התורה זה בדרך כלל סוגיות שונות שתלויות בהגדרה מסוימת שצריך להבין מה ההבדל ביניהם כי מכך נוצר בעצם 'סתירה' עצם הדיון בזה והניסיון להסביר את ההבדל זה משהו שבהחלט אפשר להרגיש מתיקות ממנו.
 
תראה אם יש סתירה בשו"ע ואומרים שיש פה מתיקות התורה זה בדרך כלל סוגיות שונות שתלויות בהגדרה מסוימת שצריך להבין מה ההבדל ביניהם כי מכך נוצר בעצם 'סתירה' עצם הדיון בזה והניסיון להסביר את ההבדל זה משהו שבהחלט אפשר להרגיש מתיקות ממנו.
הוא הסביר שאצל הר"י יוסף זה לא מתיקות, אלא יח"ץ.
תבין כבר.
 
תראה אם יש סתירה בשו"ע ואומרים שיש פה מתיקות התורה זה בדרך כלל סוגיות שונות שתלויות בהגדרה מסוימת שצריך להבין מה ההבדל ביניהם כי מכך נוצר בעצם 'סתירה' עצם הדיון בזה והניסיון להסביר את ההבדל זה משהו שבהחלט אפשר להרגיש מתיקות ממנו
כונתי היא שצריכים לא להתפעל מהסתירה. סתירה בשו"ע זה לא דבר שהיה אמור להיות מעיקרו. אם החכם היה כותב את דבריו בצורה ברורה היינו מבינים יותר מהר וממשיכים לסוגיא אחרת בתורה.
לנסות להבין מה אמר איזה חכם בגלל שקיצר בלשונו זה לא מתיקות התורה!

הוא הסביר שאצל הר"י יוסף זה לא מתיקות, אלא יח"ץ.
ממש לא.
לא צריך להיסחף במילים כאלו.
כונתי היא כפשוטו, שלמה שהוא קורה מתיקות התורה - אנו רואים בזה גלות התורה.
מתיקות התורה [בבקיאות] אפשר לראות בספרי דרך אמונה בביאור ההלכה איך שמגלגל ראיות מירושלמי וספרי ובבלי ומשתעשע בעצם התורה ממש.
 
כונתי היא שצריכים לא להתפעל מהסתירה. סתירה בשו"ע זה לא דבר שהיה אמור להיות מעיקרו. אם החכם היה כותב את דבריו בצורה ברורה היינו מבינים יותר מהר וממשיכים לסוגיא אחרת בתורה.
לנסות להבין מה אמר איזה חכם בגלל שקיצר בלשונו זה לא מתיקות התורה!
אין דבר כזה סתירה בלשון מובהקת על אותו דין בשולחן ערוך אין דבר כזה הכל נגזר משורשי דינים אני לא מאמין שהרש"ל אומר דבר כזה וגם אומר שזה מתיקות התורה אלא כנראה כמו שכתבתי זה בדרך כלל סוגיות שונות שתלויות בהגדרה מסוימת שצריך להבין מה ההבדל ביניהם כי מכך נוצר בעצם 'סתירה' עצם הדיון בזה והניסיון להסביר את ההבדל זה משהו שבהחלט אפשר להרגיש מתיקות ממנו
 
מתיקות התורה [בבקיאות] אפשר לראות בספרי דרך אמונה בביאור ההלכה איך שמגלגל ראיות מירושלמי וספרי ובבלי ומשתעשע בעצם התורה ממש.
אם אתה מבדיל בין סתירה בשו"ע לבין להביא ראיות לפה ולשם אולי תתלהב כבר מלומר פשט בסוגיא שעל ידו מבינים את כל הסוגיא בלי שאלות ומה הראשון הזה הבין וכו'
 
יסוד הדברים בנפה"ח שער ד' על עניין ריבוי תורה "באיכות", והיינו שיש דרגה של קורא תהילים שהיא בכמות, ומעליו כו' וכו' ויש שמוסיף באיכות עד שנחשב צופה במרכבה עיי"ש הכל באורך. וממה שמביא שם נראה וכן מקובל ש"איכות" הכוונה לרדת לעומק העניין ויסודותיו עד התהום, ולהבין דרכי הסוגיות ושורשיהן בצורה נוקבת.
 
אשריכם צדיקים שעוסקים בעניני שמים
 
יש כאלו שמתפעלים מסתירה בשו"ע, ואומרים שבקוראן אין דבר כזה. קוראים לזה 'מתיקות התורה'.
צריך לדעת שזה לא העיקר בתורה. זהו הגלות שבתורה, שצריכים להגיע לרמה כזו שיש סתירה במחבר מסויים וצריכים ליישב אותו.
לא זוהי המתיקות של התורה האמיתית.
ההתפעלות אינה מהסתירות, אלא מהיישובים ומהמהלכים ליישב, וודאי שזהו לא הגלות, כי הקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא.
ורבי יוחנן שהיה ריש לקיש מקשה לו על דבריו 40 קושיות היה שמח בזה, ולא עצוב מזה.

רק שיש כאלו שמתיקות התורה אצלם זה לחפש מישהו מסויים שעוד לפני שנולדו כבר חיבר ספרים שהם שתו מהם הרבה, וזוהי הגלות.
 
ראשי תחתית