האם סתירה בדברי הרח"ו בשמונה שערים לא מצדיקה לומר משנה ראשונה ואחרונה ?
(הח' שערים לא נכתבו ביום אחד, אלא במשך כמה שנים, והיו בהם עריכות, וכל חלק לכאו' נכתב בזמן אחר, או אפי' נכתבו במקביל, אבל ודאי שהסיומת והעריכה הסופית לקחה זמן רב).
פנינים מהילקו"י ברכות החדש חלק ב'
- יוזם האשכול אור יעקב
- תאריך התחלה
האם סתירה בדברי הרח"ו בשמונה שערים לא מצדיקה לומר משנה ראשונה ואחרונה ?
(הח' שערים לא נכתבו ביום אחד, אלא במשך כמה שנים, והיו בהם עריכות, וכל חלק לכאו' נכתב בזמן אחר, או אפי' נכתבו במקביל, אבל ודאי שהסיומת והעריכה הסופית לקחה זמן רב).
זו אפשרות טובה. מנגד, אולי יש מקום ליישוב הרמ"ז (ועוד חכמים בעקבותיו) שיש לחלק בין דרך תחינה לדרך שבח? הרשות נתונה לדון בזה ולסבור כך או אחרת.
או קיי, זו טענה אחרת לעומת: אולם מאידך יש מקום להבנה אחרת, שאין לחלק בין שמונת השערים של רח"ו עצמו,
במטותא, עקוב אחר השתלשלות הדיון.
הרב הלל בא מחמת טענה שמנהג זה לא מוזכר כלל בשמונה שערים. כך חשב הרבה שנים. ומה שמוזכר בשער הכוונות, הוא תוספת מרש"ו שראה זאת ברשימות שהעתיק רח"ו לעצמו ולא כללם בספר. לאחרונה התברר לו שאכן מקור הקטע הוא בשער כתבי מורי. כלומר, רח"ו עצמו כן כלל זאת בשמונה שערים. למרות זאת, טוען הרב הלל, שיש לחלק בין תוקף מנהג המוזכר בשער התפילה (שיש לנוהגו) לבין מנהג המוזכר בשער כתבי מורי (שאין לנוהגו). על זאת כתבתי שמאידך יש מקום להבנה אחרת, שאין לחלק בין השמונה שערים של רח"ו עצמו, ולכולם אותו תוקף.
אתה הזכרת סתירה בשמונה שערים של רח"ו עצמו. איזו סתירה? מן הסתם ממה שמבואר בשער התפילה שאין לומר י"ג מידות ביום טוב, לבין האמור בשער כתבי מורי שהאר"י נהג לומר י"ג מידות בפתיחת ההיכל בחג השבועות. לזאת הצעת שמן הסתם יש לומר לעניין זה משנה ראשונה ומשנה אחרונה. כלומר, מסקנת האר"י עצמו שלא לומר זאת. לכך השבתי שזו אפשרות טובה. מנגד ניתן לחשוב על תירוצו של הרמ"ז, והבוחר יבחר.
אכן לא עקבתי אחר כל ההשתלשלות, וככה"נ לא הבנתי דבריך.
הערה על מה שהשיג שם גבי שבע ברכות
בעמ' תקצד- השיג על הר' מרדכי אליהו וכך כתב בזה"ל
ומ"ש הרה"ג מרדכי אליהו ז"ל שכל היכא שאין נמצאים בבית החתן אין לברך אף ברכת אשר ברא, במחילה אין לזה שום מקור וכו' ותמוה כיצד בא לבטל בחנם מנהג שנוסד ע"פ שי' הרא"ש והרמב"ם בלי שידע מדברי הפוסקים הנזכרים [ואף שדעת הרמב"ן וכו' מ"מ אנן בדידן הולכים אחר המנהג, וזה דלא כמ"ש בנו בהסכמה לס' הנ"ל בשם רבני פורת יוסף, ופשוט, שזה אינו נכון כלל].
אמנם מה שכתב שדברי הר' מרדכי אליהו הם בלי מקור, הוא פלא.
דהא מצינו להדיא בכמה ראשונים וכן בכמה מגדולי האחרונים דכך ס"ל.
א. המרדכי [פרק הישן סי' תשמ"ד].
ב. הבית שמואל [ס' ס"ב ס"ק יג] בדעת תוס' והרא"ש וריא"ז וריקאנטי.
ג. דרכי משה [הארוך, סי' סב] בשם הר"ן.
ד. הרמב"ן [כתובות ח:].
ה. דרך החיים [לגאון מליסא].
דס"ל שאם אין לחתן ולכלה חדר מיוחד שמיוחד להם שיוכלו להתייחד שם, לא נקרא בית חתנים ולכן א"א לברך אפי' אשר ברא.
ו. קיצור ש"ע [גאנצפריד].
ג"כ ס"ל כהדרך חיים הנ"ל.
ופלא על הר' המשיג שכל זה נעלם ממנו, עד כדי כך שכתב לתומו שאין לזה מקור
ונמצא דמה שכתב הרב המשיג "בלי שידע מדברי הפוסקים הנזכרים" חוזרים הדברים אליו
ומה שהביא שם [בילקו"י הנ"ל]- שהרא"ש והר"ן והרמב"ם ועוד כתבו שברכת אשר ברא אינה צריכה עשרה
אין זה קשור לנידונינו- דשני נושאים הן, דלרא"ש אע"פ דאינה צריכה עשרה מ"מ צריך תנאי של בית חתנים, ואם אין בית חתנים לא מברכים אע"פ דאינה צריכה עשרה
וכן סיים שם בילקו"י- דאע"פ שהרמב"ן והרשב"א סוברים דבעינן עשרה, מ"מ אנן אזלינן בתר המנהג והשו"ע דס"ל דאשר ברא אינה טעונה עשרה.
אך כל זה ג"כ לא קשור לנדו"ד- דאף דאנן ס"ל שאפשר לברך אשר ברא בלא עשרה, מ"מ לפסוקים הנ"ל אם זה לא בבית חתנים לא יברך אפי' אם יש עשרה כי שני נושאים הם.
