ילקו"י עמ' תשע"א
בעניין תמרים שמיעכן הביא שם בשם ספר אור לציון שכתב לדייק מהרמב"ם והשו"ע שכל מה שהם כברכתן זה רק אם ריסקן "ביד" אך אם בכלי הוו שהכל.
ודחה זאת- שהרי בשו"ע להדיא גם אם כתושים ביותר הוו כברכתן, וכן בב"י יעויין שם שלא חילק כן ברמב"ם וכו'.
ולאחמ"כ- הביא שהרב בן ציון גופיה כתב בקובץ זכור לאברהם – שדעת השו"ע היא דאפי' כתושים ביותר הם כברכתן [אלא שהר' בן ציון ס"ל בזה סב"ל].
ונביא את לשונו שכתב שם
והנה באול"צ [ח"ב פי"ד אות ב] דקדק מלשון הרמב"ם שכתב "תמרים שמיעכן ביד", שמשמע שהוא דוקא כשמיעך התמרים בידו שאז סו"ס ניכר שהם תמרים, אבל אם ריסקן במכונה כמו דמצוי היום לרסק ע"י מיקסר יש לברך עליהם שהכל, וגם מרן בשו"ע שם כתב שמיעכן ביד דמשמע דוקא בזה מברך עליהם בפה"ע, הלא"ה מברך שהכל, וכדעת הרמ"א.
אולם זה אינו- דהא הרמב"ם והש"ע כתבו "וריסקן לגמרי ועשאן כמו עיסה" ומשמע דאף שנעשו כעין עיסה ולא ניכר כלל מברכין עליו בפה"ע וכו'
ועוד דהמעיין היטב בדברי הב"י בד"ז יראה שהעיקר הוא וכו'.
והן עתה יצא לאור ס' זכור לאברהם [תשנ"א] וע"ש [בעמ' רעג] מש"כ בנ"ד הרב אול"צ, שעל פירות מרוסקים לגמרי כגון רסק תפוח וכד' מברך שהכל וכו' ודייק כן ממ"ש הרמב"ם וכו'.
וכתב עוד שאף שנראה שדעת הש"ע אינה כן, ואיה"נ לד' מרן גם בנתרסק לגמרי מברך עליהם בפה"ע, מ"מ נקטי' סב"ל נגד מרן ולכן יברך שהכל ע"ש.
ע"כ לשון הילקו"י לעניינינו
ויש פה בעצם מצג שווא – בין ספר אור לציון , ולבין מה שכתב הר' בן ציון גופיה.
וכביכול להציג את זה לעיני הקורא שספר אור לציון הוא תמוה מיסודו ואין לסמוך על הספר הזה, ושאין בו אפי' תחילת הבנה, דכתבו שם העורכים נגד ב"י מפורש ונגד שו"ע מפורש.
אולם לאמת אין הן פני הדברים- אלא כתוב שם להדיא ומודגש להדיא [כאשר יראה המתבונן] שדעת השו"ע דאף כתושים ביותר הן בברכתן העץ.
וספר אור לציון דייק ודקדק דבריו כשורה.
והן אמת – כבר הערנו בנושא זה בזמנו על החזו"ע ברכות, דשם הביא את דברי הר' בן ציון בקובץ זכור לאברהם אלא דשם הביאו בצורה לא נכונה, ואז השיג עליו וכו'
כפי שיעויין פה
אלא דכאן ההערה היא קצת שונה משם - דכאן [הילקו"י] כביכול עושה שינוי בין ספר אור לציון ולבין מה שכתב איהו גופיה, ואילו שם [בחזו"ע] עושה שינוי בעצם דבריו של הר' בן ציון.