פסקי המשנה ברורה לספרדים

- מסקנא של הדברים האמורים

- ברור שלימוד המ"ב נחוץ לכל אחד בלומדו את דברי מרן השו"ע וזה אבן יסוד בדבריו, ולא סתם כל גדולי ישראל אף הספרדים הורו ללמוד את דבריו.

- לא משנה שיצאו עד היום כמה וכמה ספרים על הסדר של השו"ע, אבל פירוש כמו המ"ב אין דבר כזה בעולם, ולכן ראוי מאוד לכל אחד ללומדו על הסדר.
אני חושב שעל זה אין כאן כל חולק
- הן אמת שהמ"ב היה פוסק משכמו ולמעלה, אבל אין להתייחס להכרעותיו יותר מאשר שאר אחרונים. ועל כן בכל הלכה חובה עלינו לברר הדבר היטב מהי ההכרעה בכל הלכה,
זה נראה הויכוח העיקרי כאן באשכול ......
ובפרט לספרדים שיש יותר פסקים לא כמו המ"ב מאשר האשכנזים.
לענ"ד ודאי שיש דברים שהמשנ"ב פסק רק כמנהג האשכנזים, ולכן ראוי ללמוד גם מפוסקי ספרד לאחר המשנ"ב

וכן זכור לי (ואני לא זוכר היכן כרגע) שיש מקומות שמסביר מהתחלה את ההלכה גם בס"קים שעל דברי השו"ע כדעת הרמ"א שחולק עליו בסוף הסעיף

אני חשבתי כבר מזמן שצריך לעשות כעין 'מפה' על המשנ"ב שבו יבואר כל מה שלא כדעת וכמנהג הספרדים
(לא פסקי הגרע"י או הבא"ח וכד' זה כבר סגנון דרשו, וכן לא מה יהיה הדין במקרים אחרים שנוגעים לזמננו - ששוב כמו דרשו, אלא נטו 'בדבר זה נהגו הספרדים...' בקיצור, כמו הרמ"א על השו"ע)
אם יש ספר שכזה אשמח לשמוע

אולי מכאן מישהו ירים את הכפפה
 
אני חשבתי כבר מזמן שצריך לעשות כעין 'מפה' על המשנ"ב שבו יבואר כל מה שלא כדעת וכמנהג הספרדים
(לא פסקי הגרע"י או הבא"ח וכד' זה כבר סגנון דרשו, וכן לא מה יהיה הדין במקרים אחרים שנוגעים לזמננו - ששוב כמו דרשו, אלא נטו 'בדבר זה נהגו הספרדים...' בקיצור, כמו הרמ"א על השו"ע)
אם יש ספר שכזה אשמח לשמוע
אבל בדרך כלל כל מי שלומד מ"ב רוצה לדעת מהי ההלכה לפי רבותיו ולא רק מה "מנהג הספרדים".
וכן רוצים "להרחיב אופקים" וללמוד נושאים שקשורים לדברי המ"ב.

(דרך אגב, המלצה מעולה למ"ב שיש אותו באוצר החכמה זה "עמודי הוראה" שמביא את כל הפסקים של מרן הגרע"י זצוק"ל ושאר פוסקים ממש בקצרה בלי להיסחף יותר מידי.
ומה שמיוחד בו זה שגם לפעמים נכנס ומעיר על דבריהם בכמה וכמה נושאים)
 
משא"כ רוב הנ"ל המאמ"ר, נה"ש, פר"ח ומנח"כ לא התקבלו בציבור הספרדי על אף גדלותם. ודרך לימודם ועיונם אכן היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס וכיו"ב.
ואכן המ"ב מחבב דבריהם לגודל עיונם העמוק, ואיני יודע אם הם מזכירים כלל בספריהם ענין קבלת הוראות מרן (והפר"ח אף הוחרם משום כך ע"פ המקובל), ועכ"פ לא זה יסוד פסיקתם, רק כדרך האשכנזים.
דבריי נאמרו בשיא הפשטות שישנם כמה דרכי לימוד ועיון בפוסקים. וכן היה מרגלא בפומייהו דרבנן קשישאי, הן הגרע"י והן הגר"מ מזוז שהרחיבו הרבה בענין. ואכן ע"ז אמר הגרע"י שמעוניין שילמדו לפסוק בצורה ובנוסח שפסקו גדולי הספרדים.

היכן שמעת כאן איזה זלזול?
לא התייחסתי לזלזול כלל.
התייחסתי לגישה הכללית.

אם חכמי ספרד דהאידנא מעוניינים שילמדו לפסוק 'בצורה ובנוסח שפסקו גדולי הספרדים', ואנו יודעים שהמאמ"ר ונה"ש ופר"ח ומנח"כ הם מגדולי הספרדים, מסתברא שכוונתם שילכו הכל (גם) בדרכם.

אלא שכבודו מחדש לנו שארבעת המאורות הנ"ל לא נתקבלו בציבור הספרדי 'על אף גדלותם'.
ולא עוד אלא שכבודו גם מנמק את הסיבה לכך 'שדרך לימודם ועיונם היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס'.
ועוד הוסיף כבודו, שאינו יודע אם ארבעת הנ"ל הזכירו כלל את ענין קבלת הוראות מרן, ומוסיף עוד כבודו לטעון בתוקף (למרות חוסר ידיעתו אם הזכירו), שאפילו אם יזכירו מ"מ לא יהיה זה 'יסוד פסיקתם'.

ובכן, אלו הדברים האמורים, ואני איני יודע אנה אני בא ומאי אידון בה. במה אתחיל ובמה אסיים.

(רק פרט אחד אציין בכ"ז, שהפרי חדש אשר רעשה הארץ מגדולתו וחכמתו, נתקבלו הוראותיו אצל חכמי תונס וג'רבא, כאשר יראה המעיין באבני צדק (להג"ר ישועה בסיס) ובישיב משה (שתרוג) ועוד. וכנראה שהם כן חשבוהו לפוסק אשר מהלך בדרכי עיונם ולימודם..)
 
זה יש אולי "על האצבעות", ואולי אף של יד אחת רק
תבדוק בשער הציון בכל המקומות שכותב +דלא-כב"י ותגלה הרבה יותר ממה שחשבת
ואלו רק מקומות שהמ"ב ציין את דעת הב"י בצורה הזו!
וכן האריכו בזה לעיל. ומשמע דפשיטא לכו שמי שמפרש דלא כמ"ש בב"י אינו מפרש ע"פ דעתו באמת.

ואף שהדבר קשה מאוד, אך לענ"ד כל הפוסקים (הן הגרע"י והן פמ"ג ועוד רבים) מתרצים הרבה פעמים שבשו"ע חזר בו, ואחרים ס"ל דאדרבא והב"י מגלה על דעתו בשו"ע, ואין לדייק כ"כ בלשון וכו'. וזה יש לכל הכיוונים.
הסיבה שמפרשים שלא כב"י משום שלא סבורים כדעתו ומה שמפרשים את הש"ע כך לא קשיא כלל, דמלבד מ"ש - בד"כ הוא לשון הש"ס או לפעמים ראשון שאפשר לפרש אותה אחרת מהש"ע. אבל יותר מזה, בהרבה מקומות הש"ע הוא סה"כ פונקציה של טקסט הלכתי וחלק מהאחרונים ובפרט אלה האשכנזים מכניסים את הכרעותיהם והבנותיהם מבלי להתחשב בדעת כותב הטקסט עצמו (והתומים כותב שהייתה לש"ע סייעתא דשמיא לכתוב דברים שלא התכוון אליהם... כאשר הוא מתבסס על מלאכת הפרשנות של האחרונים... ללמדך עד היכן הדברים מגיעים...) הדבר בולט בביאור הגר"א שבהרבה מקומות מפרש שני סעיפים לפי שיטות חולקות משום שאינו סבור שהסעיפים אמורים להתיישב... או שמפרש ומנמק לפי הבנתו בלשון הש"ע מבלי להתחשב תמיד במקור הדברים בראשונים.
 
פר"ח ומנח"כ לא התקבלו בציבור הספרדי על אף גדלותם. ודרך לימודם ועיונם אכן היה שונה בתכלית מהנהוג בארצות מרוקו ובבל ותוניס וכיו"ב.
ואכן המ"ב מחבב דבריהם לגודל עיונם העמוק, ואיני יודע אם הם מזכירים כלל בספריהם ענין קבלת הוראות מרן (והפר"ח אף הוחרם משום כך ע"פ המקובל), ועכ"פ לא זה יסוד פסיקתם, רק כדרך האשכנזים.
לא מדויק כלל. הפר"ח הוא ספר שנלמד לענ"ד בעיקר בארצות ספרד.
נכתבו עליו הרבה ספרים מחכמי ספרד כמו פרי תואר (מרוקו), פרי מפרי (ירושלים), מזמור לדוד (איטליה), חק לישראל (תוניסיה). והרבה מספרי הספרדים על הש"ע ושו"ת שיגם ושיחם עם הרב פר"ח בכל הלכה - לשלילה או לחיוב. נכון הפר"ח עצמו חולק הרבה על הכרעות הש"ע אבל אני לא מכיר ספר שדחה אותו מבית המדרש בגלל זה. והרבה מאוד מגאוני הספרדים לא התעסקו בכללים בכל סוגיה והלכה אלא דנו בדברי הפר"ח כדרכה ש"ת לגופו של עניין אבל הרבה פעמים הסכימו איתו. ולגבי חרם שהיה במצרים תקופה מסוימת נדמה לי שהיה בגלל לשונות מזלזלים נגד הראשונים ומרן ולא קשור לזה שפוסק שלא לפי הכלל ש"קבלנו הוראות מרן". אם אני טועה תתקן אותי - עניין הפר"ח שווה אשכול בפ"ע.
 
מי שיראה ויתבונן בפוסקים הספרדים לדורותיהם

יראה שהרבה מפסקיהם, המקורות הם לקוחים מהפוסקים האשכנזים, הלוא הם- מגן אברהם, ט"ז, ב"ח, ש"ך, פרי מגדים, פתחי תשובה, נודע ביהודה, חת"ס, רעק"א, כרתי ופלתי, חוות דעת, אליה רבה, לבוש, וכו' וכו', ועוד כהנה וכהנה רבות.

כך- שהטענות המגוחכות שמשמיעים כל מיני סוגים, "פוסקים שלנו" וכד', זה מזוייף מתוכו

יש פוסקים ספרדיים שמביאים אשכנזים, ויש אשכנזים שמביאים ספרדים.
אין קשר בין זה לבין הצורך להכריע הלכתית כפוסקים שהתקבלו אצל הספרדים.
 
תאמין לי שאני מעריך את החזו"א לא פחות ממך ואני לא צריך להוכיח זאת.
זה כמו שהוא שמדבר צרפתית וצועק שמבין אנגלית במיבטא צרפתי.
יש קודים, והרגשות עדינות, כללי עיון, שרק עמלי תורה בעיון עמוק מבינים.
פוק חזי, שרוב בני התורה שרגילים "ללמוד (?)" הלכה, אינם יודעים כלל לפרש ס"ק בחזו"א.
כבר אמר מו"ר הגאון הגדול רבנו יצחק ברכה שליט"א, שהסימן למי שזכה להבין סוגיא, זה אם יודע לפרש ס"ק בחזו"א תוך שעתיים.
הדברים עמוקים ונוראים ולא ניתנו להתפרש להמוגלים בתוכנות חיפוש, ובהעתקות גזור הדבק ושאר ענינים כיו"ב.
 
פוסק ספרדי? אין בושה? רק בגלל שמוצאו מקוסובה? לכן אין לו דעת תורה?
הגרב"צ אבא שאול העריך את החזו"א הרבה יותר ממך, כידוע, ובכל זאת לא קיבל הכרעות המשנ"ב [בניגוד ליחסו להחיד"א שהוא כמעט אינו חולק עליו]
איך אתה מבין את זה?
 
אבל בדרך כלל כל מי שלומד מ"ב רוצה לדעת מהי ההלכה לפי רבותיו ולא רק מה "מנהג הספרדים".
וכן רוצים "להרחיב אופקים" וללמוד נושאים שקשורים לדברי המ"ב.
ברור שיש מקום למשנ"ב עם פסקי רבנים
וכן להרחבות
ואת זה יש למכביר ב"ה

אני התכוונתי למי שרוצה ללמוד משנ"ב ברצף, בלי להתעכב עם הרבה הערות
שרק יהיה לו הדגשים במה יש הבדל לדעת השו"ע ומנהגי ספרד

ודרך אגב, מי שרוצה לדעת מה ההלכה לדפי רבותיו, מומלץ לא להסתמך על כל הליקוטים שחונים על המשנ"ב אלא לפתוח בפנים, שכן הרבה פעמים הדיוק לא מושלם כידוע
 
הגרב"צ אבא שאול העריך את החזו"א הרבה יותר ממך, כידוע, ובכל זאת לא קיבל הכרעות המשנ"ב [בניגוד ליחסו להחיד"א שהוא כמעט אינו חולק עליו]
איך אתה מבין את זה?
פשוט.
ברור שלא קיבלנו הוראות המ"ב.
אבל אינו עוד ספר.
עי' במו"מ עם מרן הגרע"י ביוח"ד ז בעניני אבלות איך מתיחס למ"ב.
יש כאלו שמתיחסים לכל ספר נדפס,, ועליהם קאמינא, דהמ"ב אינו עוד אחרון.
ואם היה משקל נכון הרבה פזלונות היו נחסכים מעם ישראל והבן.
 
ודאי שלהורות נגד ג' עמודים חזקים אלו לא שייך. (וראיתי בא' מפרי זמנינו המקובלים ביותר שכתב באיזו סוגיא לדקדק בד' הראשונים דלא כהבנת הב"י הגר"א והמשנ"ב, ותמהתי עליו בזה).
אין הכוונה נגד שלושתם ביחד.
ומה גם שאינו מצוי.
הכוונה שעל הרוב הם כייונו לאמת יותר משותי"ם מצוים.
שים לב שישר כבוד תורתו הולך לפי מספרים, שלושתם וכו' ,
כדאי להתרגל ללמוד בעיון קצות ונתיבות, ולא לספור כמות של ספרים.
 
זה כמו שהוא שמדבר צרפתית וצועק שמבין אנגלית במיבטא צרפתי.
יש קודים, והרגשות עדינות, כללי עיון, שרק עמלי תורה בעיון עמוק מבינים.
פוק חזי, שרוב בני התורה שרגילים "ללמוד (?)" הלכה, אינם יודעים כלל לפרש ס"ק בחזו"א.
כבר אמר מו"ר הגאון הגדול רבנו יצחק ברכה שליט"א, שהסימן למי שזכה להבין סוגיא, זה אם יודע לפרש ס"ק בחזו"א תוך שעתיים.
הדברים עמוקים ונוראים ולא ניתנו להתפרש להמוגלים בתוכנות חיפוש, ובהעתקות גזור הדבק ושאר ענינים כיו"ב.
לא הבנתי מה הקשר למה שאמרתי, ואם ומה אתה מנסה לרמוז...

אבל מה שאני יודע על עצמי כמו שאמרתי שאני מעריך את החזו"א עשרות מונים וכל מי שלומד את דבריו מבין זאת.
(לא לחינם מרן הגרע"י זצוק"ל כתב בספריו "מרן החזון איש" כמה פעמים, מה שלא התבטא בספריו על פוסקים אחרים)
 
ראשי תחתית