אגרות ומכתבים ממרן הגר"מ מאזוז זצוק"ל

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור נאמן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
לא משנה אם זה ביאליק או שי עגנון וכדו׳ זה מסוג הדברים שאף אחד לא קורא והם כתובים בשפה גבוהה של פעם
תעשה לי טובה אין פיתוי לבחור ישיבה לקרוא את הדברים הללו.
כאחד ששמע את הרב מזוז מדבר על ביאליק לא עניין אותי לקרוא זאת
אך כששמעתי (באוזניי מכלי ראשון) את המתנגדים זה עשה לי הרבה יותר חשק לקרוא את זה.

על ביאליק, אני זוכר התייחסות של הנאמ״ן ע״ה בהקדמתו לחומש עם פניני רש״י כשהוא דחה את טענות המערערים עליו (יש אצלי בנדפס אבל הושמט במהדורא שבאוצה״ח). שם כתב "לא חילק ולא בִּיָלִק".

בכל אופן, מדבריך אני מצטער שאתה מעיד על הרמה הנמוכה של בחורי הישיבות, שאינם חפצים לקרוא ספרים כי הם "כתובים בשפה גבוהה של פעם". ואני עוד יותר מצטער כי אני יודע שאתה צודק. היום בחורי ישיבה מבזבזים זמנם בשיחות פוליטיקה, בקווי נאייעס, וגם הולכים לראות משחקי כדורגל, אבל קריאה והבנת הנקרא, זה לא הצד החזק שלהם. הלואי שידעו לקרוא תנ״ך בלי שגיאים. וממילא כל הלימוד שלהם מעוות, הם מתפלפלים בגמרא אבל אינם מבינים את מה שכתוב ומה כתבו הראשונים. אגב, בגלל זה, הרבה פעמים חוזרים בתשובה (או מזרחים שמתחזקים) מתעלים על חרדים מבית בגלל זה: הם למדו ליבה וספרות בעברם.

אבל, אם נשים את הדברים על השולחן, מה הבעיה, אם אין דברי כפירה ולהפך יש דברים מחזקים?
כגון, כידוע יש סגולה לספר במוצ״ש סיפורים על הבעש״ט. יש ספר כזה שחיבר שי עגנון. מה הבעיה לקרוא מתוך הספר הנ״ל?
(גילוי נאות: אני לא קורא סיפורי הבעש״ט, לא בחול ולא בשבת ולא במוצ״ש, ואני גם כן לא קורא מהספרים המדוברים, אבל אני לא מתגאה בזה).
 
באמת שלא זכיתי להבין מאיפה מתחילה נקודת הויכוח, מרן הגר"מ מאזוז הוא גברא רבה מגדולי הדור, והוא החליט לפי שיקוליו ועינייניו שכן אפשר להזכיר זאת, ואכן הביא כמה פעמים סימוכין לכך ואמר שלא קרא דבריו אלא בספרים שהביאו וכו' כידוע, לא אכנס לזה כעת וביאר שגם שמזכיר את הדברים וכו' [למרות שלא הבנתי מהי נקודת המפנה שלך כאן ולמה החלטת להעלות את הנושא. כי בשום אגרת דעליל לא הובא איזכור של הנ"ל]. ומי אתה, גדול ככל שתהיה, שתעביר ביקורת? אני אומר לך כאשר אתה תהיה גדול הדור, רני מרשה לך שלא להזכיר...​
כול הכונה היתה רק לתעולת העלון גרידא הרי"ז לא דברי קודש
ובשביל זה לשרוף אותו בעיני חרדים אדוקים לא חבל לדעתי הוא היה שמח מכך
 
סליחה על הבורות, מי זה ינון מגל?



ראה שם
שוב שמתי לב שהתבלבלתי בין ביאליק לבין בובר. אבל לכאורה אין נפק״מ ביניהם, זו וכו' וזו וכו'
אין קשר, ר' שלמה בובר היה יהודי יר"ש, עי' כאן
 
אוצר החכמה_-_      מגדולי ישראל - ג - מאזוז, מאיר בן מצליח__      544_547_Page_1.png

אוצר החכמה_-_      מגדולי ישראל - ג - מאזוז, מאיר בן מצליח__      544_547_Page_2.png

אוצר החכמה_-_      מגדולי ישראל - ג - מאזוז, מאיר בן מצליח__      544_547_Page_3.png

אוצר החכמה_-_      מגדולי ישראל - ג - מאזוז, מאיר בן מצליח__      544_547_Page_4.png
 
שמעתי שלאחרונה התפרסמו כמה מכתבים בין הגר"ד לנדו לבין הרב מאזוז בגליון בית נאמן, אשמח אם מי שיודע ע"כ יוכל להפנות למקום המדובר או שיעלה כאן.
וא' העיר שזה נתפרסם במגזין 'במה' בסוף השבעה של מרן זצ"ל. ובגיליון 'כתר מלוכה' של אלול או תשרי.
אם יש למישהוא אפשרות להעלותו כאן.
 
לכאו' כי הוא היה ראש ישיבה מעת הקמת הישיבה??
זה תלוי מי שלח לו את הספרים, ומה חתם על ההקדשה או המכתב המצורף.

כנראה רבנו הנאמ"ן או אחיו הגה"צ רבי צמח שליט"א, חתמו הנהלת הישיבה. וכפי שראיתי בכמה פעמים אחרות, ובפרט בשנים עברו.

להגרד"ל שליט"א לא היה קשר ישיר עם רבנו הנאמ"ן ושאר רבני הישיבה, אבל היה אברך אחד שלמד אז בישיבת סלבודקה, ושמו הרב יעקב סוייד (בכתבי מו"ר הוא מוזכר: אסוייד/אצוייד. אגב, כמדומה הוא אביו של החכם ר' רפאל סויד שליט"א), והוא היה נושא ונותן עם רבנו בכמה נושאים, וגם עם רבו הגרד"ל שליט"א, וכך היו מפלפלים כל אחד בדברי חבירו. זכר לזה יש בסוגיא דמצקת כלי שני, במאמרו הנדפס בספר שירת אליעזר (עמ' ק"ד). ע"ש. ושמעתי גם שפעם הביא רבי יעקב סוייד צילום תשובה ביביע אומר ח"ה בדין ברירה בכלים בשבת עם הערות בשולי היריעה ללא חתימה, ושלחם לרבנו הגאון הנאמ"ן, והבין רבנו מהסגנון שהם של הגרד"ל, והאריך ב-3-4 עמודים לבאר ולהסביר כוונת היבי"א. (וטרם נדפס זה).
 
זה תלוי מי שלח לו את הספרים, ומה חתם על ההקדשה או המכתב המצורף.

כנראה רבנו הנאמ"ן או אחיו הגה"צ רבי צמח שליט"א, חתמו הנהלת הישיבה. וכפי שראיתי בכמה פעמים אחרות, ובפרט בשנים עברו.

להגרד"ל שליט"א לא היה קשר ישיר עם רבנו הנאמ"ן ושאר רבני הישיבה, אבל היה אברך אחד שלמד אז בישיבת סלבודקה, ושמו הרב יעקב סוייד (בכתבי מו"ר הוא מוזכר: אסוייד/אצוייד. אגב, כמדומה הוא אביו של החכם ר' רפאל סויד שליט"א), והוא היה נושא ונותן עם רבנו בכמה נושאים, וגם עם רבו הגרד"ל שליט"א, וכך היו מפלפלים כל אחד בדברי חבירו. זכר לזה יש בסוגיא דמצקת כלי שני, במאמרו הנדפס בספר שירת אליעזר (עמ' ק"ד). ע"ש. ושמעתי גם שפעם הביא רבי יעקב סוייד צילום תשובה ביביע אומר ח"ה בדין ברירה בכלים בשבת עם הערות בשולי היריעה ללא חתימה, ושלחם לרבנו הגאון הנאמ"ן, והבין רבנו מהסגנון שהם של הגרד"ל, והאריך ב-3-4 עמודים לבאר ולהסביר כוונת היבי"א. (וטרם נדפס זה).
נשמח מאד אם יוכלו לעלות כאן הנושא את גליונות הרב מאזוז או את ההערות הנ"ל אם ישנם בנמצא.
 
נשמח מאד אם יוכלו לעלות כאן הנושא את גליונות הרב מאזוז או את ההערות הנ"ל אם ישנם בנמצא.
יש את מה שנדפס נדפס בספר שירת אליעזר (עמ' ק"ד), שהזכרתי.
והנידון השני כנראה יודפס בעתיד.
 
ראשי תחתית