חדר יחוד לספרדים
א. יש מח' מהי חופה (נישואין). דעת הרמב"ם והשו"ע יחוד הראוי לביאה. ויש חולקים דסגי אפי' בפריסת וילון עם כלונסאות וכו'. (ויש כמה שיטות בדבר ואכמ"ל).
ב. חכמי הספרדים לדורותם לא עשו חדר יחוד, ולא מפני שהם סוברים שאסור לעשות, אלא מפני שהם סוברים שאין צריך לעשות וכי הלכה בזה כהרמ"א ודלא כמרן. [עיין שייכנה"ג (או"ח שלט, הגב"י אות י), משפט וצדקה ביעקב (ח"ב סי' קפז), גינת ורדים (או"ח כלל א סי' כה), ועיין שער המלך [בילמונטי] (קונ' חופת חתנים סעיף ח), חופת חתנים [מילדולה] (סוף עמ' מד), בית עובד (דף קצח אות ג), גנזי חיים [פלאג'י] (מע' ח אות טו"ב), יפה ללב (ח"ד סי' נה אות ב), טהרת המים (מע' כ אות מ), נהר פקוד [על שער המפקד] (ח"א דף יז ע"א ד"ה ותו, ובע"ב ד"ה ויומא), בן איש חי (ש"ר שופטים יב), עוד לו בחוקי הנשים (פמ"ה), ארץ חיים (אה"ע סי' נה), ישכיל עבדי (ח"ז טה"ע סי' י, ח"ט אה"ע סי' י) ודוק היטב בשערי רחמים [פראקנו] (ח"ב אה"ע ס"ס טז) ואכמ"ל].
ג. לפיכך מעמד החופה של ימינו שיש בו כלונסאות ופריסת טלית, לדעת כל חכמי הספרדים (זולתי מרן), נעשית אשת איש גמורה לכל דבריה.
ד. דעת היבי"א (ח"ו או"ח סי' יג סוף אות ד) דעיקר החופה היא היחוד דוקא כדעת מרן (ודלא כדעת כל חכמי הספרדים שהורו שהיא אשת איש גמורה מעת החופה), ולכן כל זמן שלא נתייחדו מותרת הלה לבוא בגילוי ראש. (הוא נשאל על כלות שאינן רוצות לכסות ראשן בחתונה, והשיב דדבלא,ה אינן נשואות גמורות עד שיבואו הביתה).
ה. לאידך דעת ראשי הישיבות שליט"א להשאיר הדבר על כנו שהנישואין הן מהחופה (כדעת חכמי הספרדים), ומחייבים הכלה לבוא בכיסוי ראש (כלומר פאה נכרית), אלא שלרווחא דמלתא עושים גם חדר יחוד.
ו. מבירור אצל המשפחות המיוחסות בירושלים עולה, כי בדור העבר היו כאלו שכיסו ראשן והיו כאלו שלא. (וזה לפני שחכם עובדיה חידש שהלכה כמרן שהנישואין הם ע"י יחוד הראוי לביאה, ועכ"ז היו שלא כיסו ראשן), השאלה למה, ויבואר להלן אי"ה.
ז. נחזור לויכוח בין ראשי הישיבות לחכם עובדיה. - לכאו' מנהג ראשי הישיבות עדיף טפי מכמה פנים, א' כי הוא עולה לכאן ולכאן, אבל לדעת חכם עובדיה הן הוא התיר לה לבוא גלויית ראש שלדעת כל חכמי הספרדים לכאו' הוא דאו'. ב' שלדבריו הן מברכים ז' ברכות לבטלה, שהרי אחר ברכהמ"ז עושים שבע ברכות, ולפי השו"ע אינו אלא סעודת אירוסין, ולא שמענו מעולם שיברכו עליה ז' ברכות. אמנם אם יעשו חדר יחוד, א"ש לכו"ע.
ח. וראיתי מי שכתב ליישב, שלפי הגרנ"ט שיש תחילת הנישואין וסוף הנישואין, ויש שיטת הגאונים לברך על שניהם, א"ש. אבל במחכ"ת לא הועיל לנו כלום, שהרי שלא נפסק בשו"ע לברך פעמיים. (המנהג הספרדי לברך אחר ברכה"מ אינו נובע מהפלפול הנז', אלא מההבנה שהחופה היא נישואין גמורים).
ט. ובילקוט יוסף (תשס"ה, חופה וקידושין ח"א פי"ב עמ' רנ אות ד) כתב שאנו מצרפים שיטה הסוברת שפריסת הטלית היא הנישואין והויא אשת איש ולכן מברכים עליה ז' ברכות אחר הסעודה, והוא מנהג פשוט כנודע, ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל. ע"כ.
י. אבל במחכ"ת דבריו מרפסן איגרי, שהרי המנהג לברך נובע מההבנה שהיא אשת איש, אבל הוא סובר שהיא לא אשת איש, שהרי התיר לה (שם, פי"ג ה"א) לבוא גלויית ראש בנימוק שעדיין דינה כארוסה עד שיתייחדו בבית. אז איך הורה לברך בגלל המנהג אחר שהוא מורה לה לנהוג בעקירת המנהג. (לבוא בגילוי ראש מחד, ולברך ברכות נישואין מאידך). משל למה הדבר דומה, לאדם שאומר לאשתו אל תטלי לולב לפי שלהלכה נשים פטורות, אבל לאידך תברכי על נטילת לולב כי המנהג היה לברך וסב"ל במקום מנהג לא אמרינן. (והוי תופס דברי ב"ש וב"ה בדבר הסותר).
יא. וכיוהא חזינא הכא, שהרי לדעתו ברכות לבטלה הן חמורות ביותר, עד שלפי זה ביאר אמאי אמרינן סב"ל נגד מרן. וכאן הן מרן הוא המורה לה שלא תברך, א"כ עאכ"ו שיחוש לחומר ברכה לבטלה ויורה לה שלא לברך. והוא תפס החבל משני הקצוות, גם התיר לה גילוי שלכאו' הוא דאו' לדעת כל חכמי הספרדים, וגם הורה לה לברך ברכות לבטלה היפך דעת מרן, אתמהה.
יב. אמנם אם תעשה חדר יחוד ותבוא עם פא"נ, א"ש לכו"ע, שהרי מעתה היא נשואה לכו"ע וראשה מכוסה.
יג. ואם הכלה מתעקשת לבוא בגילוי הראש, מן הראוי שיורה לה שגם לא תעשה ז' ברכות לאחר הסעודה אם לא עשתה חדר יחוד, מאשר להורות לה תרתי דסתרי.
יד. ועתה נבוא לבירור מנהג הספרדים. כאמור לעיל (אות ו) היו שנהגו שלא לכסות ראשן בחתונה חרף ההבנה שהיא אשת איש.
והנה מנהג זה נראה מיוסד על מ"ש בשו"ת מהר"י הלוי [אחי הט"ז] (ח"א סי' ט), (וע"ע שבות יעקב [ח"א אה"ע סי' קג], וע"ע שו"ת חת"ס [יו"ד סי' קצה]), שמדברי הרא"ש בכתובות גבי יוצאת בהינומה וראשה פרוע, דאפי' אחר החופה ביום ראשון מז' ימי המשתה מותרת בפריעת ראש בפני רבים, כדי לחבבה על בעלה. ע"כ. (והכוונה שבחצר שהוא רק דרבנן, מותרת להיות גלויית ראש בפני רבים, אך לא ברה"ר).
טו. דברים ברוח זו כתב הרב שבתאי לוי בקונ' "שמח תשמח" (אות יד) אלא שהוא כתב (שם, הע' 25) שההיתר שלה הוא מצד מנהגה להיות גלויית ראש קודם החופה בהיותה רווקה וממשיכה זה גם עתה, ואילו תיכנס לחדר יחוד ונתכסתה לעין כל, חייל עליה בצאתה החיוב לכסות ראשה.
טז. אבל אני מפקפק בדבר, דמה בכך שהיתה רווקה, אם כעת היא נשואה שתכסה ראשה. ויותר נראה שהוא מצד שלא נהגו לכסות ראשן בחצר בלילה הזו כדי לחבבה על בעלה, וא"כ מה איכפת אם נתכסתה. ואפי' שכבר התייחדה עם בעלה יחוד הראוי לביאה, מ"מ הן היחוד נעשה שלא ע"מ ביאה כנודע, וא"כ למה לחייבה עוד כיסוי בלילה הזאת קודם הזמן של החיבוב האמיתי. ויל"ע ואכמ"ל.
יז. עכ"פ כלה שבאה עם פאה נכרית, ועושה חדר יחוד יוצאת ידי הכל. (וגם לפי היבי"א, הן איסור פאה אינו אלא מדרבנן ומשום מנהג (יבי"א ח"ה אה"ע סי' ה אות ה-ו) וזה הרבה יותר טוב מאשר להורות לה לבוא גלויית ראש לגמרי, מלבד מה שהוא ברכות לבטלה לדעת מרן).
יח. ומ"ש הרב יצחק באיזהו מקומן שהוא מנהג מכוער, וכמ"ש ערוך השולחן (אה"ע נה טו), הן כל הרואה פנימה יודע שאינו כן, וז"ל הערוך השלחן: ופירוש חופה הוא מלשון חופף עליו כל היום, והוא לשון כיסוי והבדל מאחרים וכו', ובזה היא נשואה גמורה וכו', אך אין צריך עידי יחוד, ועשרה אנשים לברכות נשואין, ושתיכף יבעול ומכוער הדבר. ע"כ. הרי ראית מה הוא הכיעור המדובר, ובחדר יחוד שלנו לא אמרה אדם מעולם אפי' בדרך מקרה.
יט. ובר מן דין, שהרב משאת בנימין (ס"ס צ) כתב גבי הנושא אשה בערב שבת, שמעתי שבקצת קהילות נוהגין שאפילו החור הנושא בתולה, מיד מיד אחר החופה מייחדין אותן בחדר צנוע, ובעיני הוא מנהג טוב ויפה. ע"כ. והגם דמיירי שם לענין שלא יעשה קנין בשבת לחד מנ"ד ע"י הבעילה הראשונה. מ"מ אילו היה היחוד מכוער לא היה ל לקרותו "מנהג טוב ויפה". גם הרב שכנה"ג (או"ח סי' שלט הגב"י אות י) הביא שגם בקושטא נוהגים לעשות כן, אלא שיש עושים יחוד גמור ויש עושים יחוד שאינו גמור. ע"כ. ולא העיר דבר וחצי דבר, ש"מ הוא טוב. ויתירה מזאת, הן היבי"א גופיה (ח"ה אה"ע סי' ח אות ה) כתב שבלילה כגשבאים להתייחד א"צ עידי יחוד וכמ"ש הערוך השלחן הנז' דמכוער הדבר, ומ"מ הנהוגים להזמין עדים לכך (לדבר המכוער באמת) יש להם על מה שיסמוכו. ע"כ. וחבל לעשות ממנהג ישראל שהוא מכסה כמה פנים בהלכה "דבר מכוער", על לא דבר.
ואם ימצאו אנשים קלי דעת שידברו ניבולי פה באותה עת, מה לנו מהם שנעזוב דבר שיש בו פן הלכתי להציל מברכות לבטלה בשביל אי אלו שוטים. ועוד, נראה שכל הניבולי פה שלהם, אינם אלא בגלל שכך קראו בכל מיני עלונים שהוא דבר מכוער שמדברים בו ניבולי פה, ואז הם באים לקיים את מצות היום לדבר אז ניבולי פה... וטוב יותר אילו ילמדום כי שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.