באנר תרומה

הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
כולם למו כך בעבר
מחנה אפרים כך למד??

משנה למלך כך למד??

שער המלך כך למד??

הבית יוסף כך למד??

כולם למדו סוגיות עם ראשונים רש"י ותו"ס ופלפלו בדבריהם


ובדרך אגב כל מפרשי הש"ס העיקריים הם בכלל אשכנזים

מהרש"א מהרש"ל, מהר"ם, מהר"ם שיף, מהר"ם שיק, ערוך לנר, צל"ח, פני יהושע, קרן אורה, ועוד ועוד

כך שלא ראיתי קשר לספרדים פה בכל העניין
 
טוב, אין לי תכנית כרגע להתחיל ללמוד ש"ס עם משמרות כהונה,
לא נראה לי שיש משהו יחודי ואמיתי לתוניסאים שאין במקומות אחרים.
אני חוש
מחנה אפרים כך למד??

משנה למלך כך למד??

שער המלך כך למד??

הבית יוסף כך למד??

כולם למדו סוגיות עם ראשונים רש"י ותו"ס ופלפלו בדבריהם


ובדרך אגב כל מפרשי הש"ס העיקריים הם בכלל אשכנזים

מהרש"א מהרש"ל, מהר"ם, מהר"ם שיף, מהר"ם שיק, ערוך לנר, צל"ח, פני יהושע, קרן אורה, ועוד ועוד

כך שלא ראיתי קשר לספרדים פה בכל העניין
מהרש"א וער המלך שיטתם זהה לחלוטין, ותאמר לי האם היום בישיבות זה הרך של המחנה אפרים?????
 
מחנה אפרים כך למד??

משנה למלך כך למד??

שער המלך כך למד??

הבית יוסף כך למד??

כולם למדו סוגיות עם ראשונים רש"י ותו"ס ופלפלו בדבריהם


ובדרך אגב כל מפרשי הש"ס העיקריים הם בכלל אשכנזים

מהרש"א מהרש"ל, מהר"ם, מהר"ם שיף, מהר"ם שיק, ערוך לנר, צל"ח, פני יהושע, קרן אורה, ועוד ועוד

כך שלא ראיתי קשר לספרדים פה בכל העניין
אין תחליף לשיטה שבחור מגי את השיעור והרב מתקנו ומיישרך כך למו מאז ומעולם!
 
אני חוש

מהרש"א וער המלך שיטתם זהה לחלוטין, ותאמר לי האם היום בישיבות זה הרך של המחנה אפרים?????
ממש כן, דוקא המחנה אפרים זו דוגמא מצויינת לשיטת הלימוד הישיבתית, תראה איך שהוא לומד ומנתח דברים וחוקר (ואגב הוא מכבב בישיבות המון).
עכשיו, יש מגוון של גישות וסגנונות, לא כל אחד מתחבר לכל דבר.
ולא כל אחד יכול ללמוד הכל.
אבל בסופו של דבר, כולם מעיינים ומנסים להבין, ושואלים ממקום למקום ומיישיבים, מי מעט ומי הרבה.
מי בפשטות ומי בפלפול.
וגם כשלומדים שער המלך או בית יוסף, אפשר ללמוד בפשטות כך כתוב ושלום, ואפשר לדייק - זה קצת לא מסתדר עם מה שכתוב בב"י במקו"א, ואז למצוא חילוק בין הנושאים. ואפשר להתווכח, ואחד יקבל את החילוק ואחד לא. וכדרכה של תורה.
אבל מי קובע מה יותר נכון ומה יותר אמיתי ?
[אגב, דוקא על המהרש"א אני הקטן יש לי הרבה מקומות שהייתי חולק עליו וכלל לא מסכים איתו לו הייתי מ"ד. אז נכון שהחזו"א אמר שמיום שהפסיקו ללמוד מהרש"א וכו', אבל אני אישית ממש לא מתחבר. ולכן להגיד שהשאלות שלי או התירוצים שלי פחות טובים ופחות אמיתיים משל זה שכן לומד מהרש"א, מנא לן ?].
 
ממש כן, דוקא המחנה אפרים זו דוגמא מצויינת לשיטת הלימוד הישיבתית, תראה איך שהוא לומד ומנתח דברים וחוקר (ואגב הוא מכבב בישיבות המון).
עכשיו, יש מגוון של גישות וסגנונות, לא כל אחד מתחבר לכל דבר.
ולא כל אחד יכול ללמוד הכל.
אבל בסופו של דבר, כולם מעיינים ומנסים להבין, ושואלים ממקום למקום ומיישיבים, מי מעט ומי הרבה.
מי בפשטות ומי בפלפול.
וגם כשלומדים שער המלך או בית יוסף, אפשר ללמוד בפשטות כך כתוב ושלום, ואפשר לדייק - זה קצת לא מסתדר עם מה שכתוב בב"י במקו"א, ואז למצוא חילוק בין הנושאים. ואפשר להתווכח, ואחד יקבל את החילוק ואחד לא. וכדרכה של תורה.
אבל מי קובע מה יותר נכון ומה יותר אמיתי ?
[אגב, דוקא על המהרש"א אני הקטן יש לי הרבה מקומות שהייתי חולק עליו וכלל לא מסכים איתו לו הייתי מ"ד. אז נכון שהחזו"א אמר שמיום שהפסיקו ללמוד מהרש"א וכו', אבל אני אישית ממש לא מתחבר. ולכן להגיד שהשאלות שלי או התירוצים שלי פחות טובים ופחות אמיתיים משל זה שכן לומד מהרש"א, מנא לן ?].
החזון איש מקובל עלי ועל עם ישראל הרבה יותר מהגגיגך
 
החזון איש מקובל עלי ועל עם ישראל הרבה יותר מהגגיגך

אז תלמד מהרש"א על הסדר, לא מפריע לי, ולא הפרעתי לך.
אבל אם אתה מדבר על מבנה הדברים, אז דוקא החזו"א ממש לא לומד בדרך של המשמרות כהונה, וגם לא של מהרש"א,
ודוקא הוא הרבה יותר מככב בישיבות (ובמקרה גם אצלי).
אז אם בזה אתה יותר ספרדי ואמיתי שאתה חסיד של החזו"א האשכנזי ולומד מהרש"א, יערב לך.
אני לא במקומות האלה, אני יותר ברש"ש, צל"ח, פנ"י, ועוד. (ואולי כעת בחלק מהדברים גם במשמרות כהונה, אי"ה נבדוק ונראה).
 
אז תלמד מהרש"א על הסדר, לא מפריע לי, ולא הפרעתי לך.
אבל אם אתה מדבר על מבנה הדברים, אז דוקא החזו"א ממש לא לומד בדרך של המשמרות כהונה, וגם לא של מהרש"א,
ודוקא הוא הרבה יותר מככב בישיבות (ובמקרה גם אצלי).
אז אם בזה אתה יותר ספרדי ואמיתי שאתה חסיד של החזו"א האשכנזי ולומד מהרש"א, יערב לך.
אני לא במקומות האלה, אני יותר ברש"ש, צל"ח, פנ"י, ועוד. (ואולי כעת בחלק מהדברים גם במשמרות כהונה, אי"ה נבדוק ונראה).
אתה בחברה טובה, הראש"ל מלפנים אמר שלא נמשך למהרש"א ומהרם שיף כי זה קשה ומאתגר, הוא אמר שיותר נוח לו עם פלפולים, אז הנה מצאנו לו חבר...
 
אתה בחברה טובה, הראש"ל מלפנים אמר שלא נמשך למהרש"א ומהרם שיף כי זה קשה ומאתגר, הוא אמר שיותר נוח לו עם פלפולים, אז הנה מצאנו לו חבר...

א. היכן אמר ? (אני יודע שהוא דוקא מצטט את החזו"א).
ב. הפלפולים שלי מול הפלפולים שלו, זה פלפולים ובלבולים (כל אחד יזרוק את הבי"ת לשני).
ג. אל תחשוב שרק הוא או אני לא למדו מהרש"א כסדר, יש עוד הרבה כאלו, זה לא כתוב אבל זה ברור.
 
א. היכן אמר ? (אני יודע שהוא דוקא מצטט את החזו"א).
ב. הפלפולים שלי מול הפלפולים שלו, זה פלפולים ובלבולים (כל אחד יזרוק את הבי"ת לשני).
ג. אל תחשוב שרק הוא או אני לא למדו מהרש"א כסדר, יש עוד הרבה כאלו, זה לא כתוב אבל זה ברור.
בשיעורו השבועי כ"פ (בל"ן אמצא את זה), וזה שהוא מצטט את החזו"א זה כשנוח לו כהרגלו מעולם.
וזה לא הענין ללמוד כסדר, זה פשוט אם לא עיינת בו לא הבנת כלום זה הא"ב של הכל. ולא בחנם הושם בש"ס אחרי הרא"ש (כסא רחמים לא קמה אז בשביל לדחוף אותו...).
 
אם נקח את מהר"ם שיף אין ספק שלא נתפשט מפאת קיצורו העצום ורמיזותיו, אין ע"ז חולק
 
אם נקח את מהר"ם שיף אין ספק שלא נתפשט מפאת קיצורו העצום ורמיזותיו, אין ע"ז חולק

איני בקי, אך שמעתי ששיטת הלימוד שלו גם נוגעת (לפעמים) בשיטת החילוקים שנדחתה ע"י הרבה חכמים,
אולי גם בשל כך, אבל באמת איני בקי.
עכ"פ לא נוכל לומר שמי שלומד מהר"ם שיף על הסדר יותר אמיתי, ומי שלא לא.
 
[אגב, דוקא על המהרש"א אני הקטן יש לי הרבה מקומות שהייתי חולק עליו וכלל לא מסכים איתו לו הייתי מ"ד. אז נכון שהחזו"א אמר שמיום שהפסיקו ללמוד מהרש"א וכו', אבל אני אישית ממש לא מתחבר. ולכן להגיד שהשאלות שלי או התירוצים שלי פחות טובים ופחות אמיתיים משל זה שכן לומד מהרש"א, מנא לן ?].
הכוונה של החזו"א שמי שלומד גמרא או תוס' בלי להתעסק במה שמהרש"א מתעסק אינו באמת מעיין, החזו"א לא קידש את המהרש"א דייקא ואפ' להעדיף את תי' מהר"ם למי שנוח לו, החזו"א קידש את סגנון הקושיות של מהרש"א ואת העיסוק היסודי בהם.
 
הכוונה של החזו"א שמי שלומד גמרא או תוס' בלי להתעסק במה שמהרש"א מתעסק אינו באמת מעיין, החזו"א לא קידש את המהרש"א דייקא ואפ' להעדיף את תי' מהר"ם למי שנוח לו, החזו"א קידש את סגנון הקושיות של מהרש"א ואת העיסוק היסודי בהם.

זה פשט יפה, אתה בטוח שזו כוונתו ?
 
הכרתי ישיבות רבות ובוגרי ישיבות רבות. לא הכרתי מקום שאפשר לומר שיש שם "גישה" או "בניה", או כל כיוצא בזה.
דיבורים גבוהה, יש כמובן, אבל השפעה...
לצערנו בישיבות יש הרבה משחק (גם ברמת הצוות) כמובן בלי להכליל, באופן כללי מרוב חיצוניות הפנימיות הולכת ומתמעטת
 
מהרם ומהרשא היא אותה השיטה, אבל זה לא אומר שתירוציהם יהיו זהים לחלוטין, כמו שר"י ור"ת שיטתם קרובה ופירושים לפעמים שונים
יש חילוק עצום ביניהם (בתירוצים) אם כי ספריהם דומים.

אגב צריך להבין שמהרש"א (האיש) לא מצטמצם לס' מהרש"א, ספר מהרש"א הוא ספר עזר זו מטרתו המוצהרת ולומר שכל הלימוד יצטמצם ללימוד בסגנון לימוד המהרש"א זו קטנות המוחין, התבונננו נא בספרי מרן חזו"א זללה"ה וכי יש בהם דמוין למהרש"א, אלא שהספרים הללו בנויים במוצהר על אותו התבוננות עמוקה אשר יש במהרש"א ושנאת השטחיות אך יש הרבה מאוד אחרי הבנת תוס' עם בי' המהרש"א עד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

ומי שבאמת חפץ להשיג את דרך הלימוד האמיתי מריש עד גמירא, מוטב יותר שילמד כסדר ספר בית יוסף שהוא ספר הבנוי מתוך עיון מדוקדק מהגמ' ועד ההלכה.
 
מהרש"א הוא חדשן מהרש"ל ומהר"ם לא למדו כמוהו

מהרם ומהרשא היא אותה השיטה, אבל זה לא אומר שתירוציהם יהיו זהים לחלוטין, כמו שר"י ור"ת שיטתם קרובה ופירושים לפעמים שונים

מישהו יכול להרחיב בענין, אולי לתת דוגמאות של קושיות זהות, ומהלכים דומים ?
 
[אגב, דוקא על המהרש"א אני הקטן יש לי הרבה מקומות שהייתי חולק עליו וכלל לא מסכים איתו לו הייתי מ"ד. אז נכון שהחזו"א אמר שמיום שהפסיקו ללמוד מהרש"א וכו', אבל אני אישית ממש לא מתחבר. ולכן להגיד שהשאלות שלי או התירוצים שלי פחות טובים ופחות אמיתיים משל זה שכן לומד מהרש"א, מנא לן ?].
משל זה שכן לומד מהרש"א אולי לא, אבל מזה שאינו חושב אחרת ממנו בהרבה מקומות ודאי שכן
 
סיפר הגרא"מ שך זצוק"ל ששמע מהגרא"ז מלצר זצוק"ל, שכשפגש הגר"י בלאזר בהגר"י מפוניבז' אמר לו בדרך צחות: "הנה, לו היו מקימים עתה ישיבה, וממנים את גדולי הדורות לעמוד בראשה, אין ספק שהיו נותנים שיעור א' למהרש"א, משום שהוא מסביר טוב פשט. ושיעור ב' להפני יהושע, שיש בו גם קצת חידוד, ולשיעור ג' היו ממנים את מר, שהוא המפולפל והמחודד ביותר... "און עס איז ניט מסתבר אז אזוי דארף זיין" (ולא מסתבר שכך צריך להיות)..."
- (שמושה של תורה עמ' ר"כ, בסערת אש).
 
סיפר הגרא"מ שך זצוק"ל ששמע מהגרא"ז מלצר זצוק"ל, שכשפגש הגר"י בלאזר בהגר"י מפוניבז' אמר לו בדרך צחות: "הנה, לו היו מקימים עתה ישיבה, וממנים את גדולי הדורות לעמוד בראשה, אין ספק שהיו נותנים שיעור א' למהרש"א, משום שהוא מסביר טוב פשט. ושיעור ב' להפני יהושע, שיש בו גם קצת חידוד, ולשיעור ג' היו ממנים את מר, שהוא המפולפל והמחודד ביותר... "און עס איז ניט מסתבר אז אזוי דארף זיין" (ולא מסתבר שכך צריך להיות)..."
- (שמושה של תורה עמ' ר"כ, בסערת אש).
וברגליו אעבורה, כי הפשט זה לא שיטת לימוד, הפשט זה הא"ב לכולי עלמא, זה כוונת הכותב במלוא מובן המלה, ויש מעין ויכוח כמה הבחורים מבינים מעצמם את הפשט בצורה ישרה ללא הדרכה (בתקוה שהר"מ גם בר הכי וכולי האי), חלק סבורים שבחור בן 14 בתחלת ישיבה קטנה מוחו ישר כסרגל והוא מבין את הפשט מהר ולכן צריך להתעכב בעיקר על הפלפול והחריפות, ואחרים טוענים לעומתם בצדק רב, שלא יתכן לומר דבר זה, וצריך זמן זמנים ליישרו אל העיון הנכון והפשוט ואחרי שיושלם בזה כהוגן, יוכל בכוחות עצמו לפלפל בלי סוף, וזה מוכרח, כי לא יתכן שעשרות ומאות מן האחרונים שהאריכו בדבריהם בפשט היסודי לשוא עמלו בוניו בו, או לחלופין שבחור החריף שלנו כבר זוכר הכל ממעי אמו או שמשיג הכל במהירות האור, ויש עוד להאריך, ואכ"מ (ד"ט, מהחבורות והמערכות שמתפרמות בישיבות גם הטובות שבהן, אתב מבין שהיה מקום רב להשקיע בעיון ובכתיבה ובא"ב של הא"ב, ותן לחכם).
 
סיפר הגרא"מ שך זצוק"ל ששמע מהגרא"ז מלצר זצוק"ל, שכשפגש הגר"י בלאזר בהגר"י מפוניבז' אמר לו בדרך צחות: "הנה, לו היו מקימים עתה ישיבה, וממנים את גדולי הדורות לעמוד בראשה, אין ספק שהיו נותנים שיעור א' למהרש"א, משום שהוא מסביר טוב פשט. ושיעור ב' להפני יהושע, שיש בו גם קצת חידוד, ולשיעור ג' היו ממנים את מר, שהוא המפולפל והמחודד ביותר... "און עס איז ניט מסתבר אז אזוי דארף זיין" (ולא מסתבר שכך צריך להיות)..."
- (שמושה של תורה עמ' ר"כ, בסערת א
לכשתתבונן תראה ששורש הבעיה בכל זה בכלל בת"ת שאין הדרכה נאותה ללימוד נכון ועצמאי רק שפיכה של כל החומר מפי המלמד לתוך אזני התלמידים והכל במנותק מהתוכן ומההבנה העמוקה של הדברים וכבר העירו בזה במק"א (ומאין הגיע זה שצריך לגמור פרק בכל כיתה בת"ת אולי היותר טוב היה שהיו גומרים חצי פרק והיו נותנים כלים לבחורים ללמו נכון ואמיתי)
 
מרא דכולי עלמא שנה שלימה שש דפים.
אני הכוונתי לתלמוד תורה ולא לישיבה, ובתחילת הדרך אם יש הדרכה פרטנית ואישית ודאגה לזה שהילד ידע ללמוד עצמאית בעיון זך ונקי אז שש דפים זה המון, וכמובן שיש עוד דברים נוספים לשקול אולי כיתות לפי רמת השכל וההבנה ולא לפי הגיל כמו שהיה בימים קדמונים כנודע, ועוד שיפורים כעין אלו וכמאמר הגמרא ספי ליה כתורא
 

קבצים מצורפים

  • 1755448730320.png
    1755448730320.png
    196.1 קילובייט · צפיות: 7
ראשי תחתית