באנר תרומה

הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
הנקודה שהעליתי בעבר היתה על סמך הידיעה שיש הפסד בזה שלא לוקחים את הטוב שהנחילונו רבותינו הספרדים, ולא על סמך התנצחות עדתית.
הייתי אומר יותר, לדעתי יש הרבה טוב לקחת, ומשום נחיתות עדתית, זה נשמע לנו לא משהו....
אנחנו ניגשים בסטיגמה כלפי גדולי רבותינו, כאילו הלמדנות והעומק לא נמצאת שם אלא במגרש אחר...
אני זוכר פעם למדתי עם קבוצה סוגיא של פתח פתוח, והבאתי מהלכים מהחקרי לב, או מגדולי האחרונים האחרים, בצורה המבוססת מש''ס ורמב''ם בעומק נפלא. ואז אחד בא אלי ואמר לי כבוגר תפרח מיר היית מציע את זה לפני חבריך?
והאמת היא חייבת להאמר, שדווקא שם הייתי בונה את המהלך מהרמב''ם והש''ס ומבינים היו מתפעלים ונהנים...
אך אצלנו לפעמים אנחנו נחיתיים ופחות מקבלים את עצמנו.
שההתנגדות כן או לא לדרך הלימוד הנהוגה אינו עניין לספרדים או אשכנזים.
זה נכון מאד.
 
בנוגע לפרשנות העובדות, ביארתי וזכורני כן בקדמונים, אחרי הצום אנסה לבדוק היכן - שהטעם שלא חיברו חיבורים הוא מפני שלא היה צורך.
לכן הבאתי לך מלשון הריב"ש שהוא היה ספרדי

והוא כתב שאילולי חכמי הצרפתים כל התורה היה כספר החתום [עיין לעיל שציינתי לדבריו]

המציאות הייתה שבצרפת יותר השקיעו בפירוש התורה ואילו בספרד בדור ההוא פחות.

והנה אני יוסיף לך עוד מקור מזה העניין, מר' יוסף קמחי אביו של הרד"ק

יש לו חיבור על דקדוק, ושם מבאר בפתיחה את ההבדל בין חכמי צרפת לבין ספרד

בחיבורו "ספר הגלוי", בפתיחה- ורבנן אשר היו בארץ צרפת ותחומיה, שמו רוב עסקם בתלמוד, ולפרקים במקרא, והשיגה ידם לחפש ולבנות מצפוני התבונה
אך לא בשמוש הלשון, על כן לא נתישבו בו.

זה היה המציאות כולם ידעו זאת שאצל חכמי צרפת היה עיקר התורה
עד כדי כך שהרשב"ץ ג"כ היה בספרד והוא כתב על "האבן עזרא" שידוע שהוא היה חכם גדול ומדקדק גדול ופייטן חשוב ופילוסוף ומה לא.

ולא פחות ולא יותר הוא כותב עליו "שאין לסמוך עליו כי לא היה בקי בדינים", והוא היה מתקופת הזוהר של ראשוני ספרד שציינת, ואעפ"כ- ידע הרשב"ץ את האמת שאע"פ שהיו חכמים גדולים וכו' וכו', זה היה בתחום שלהם, אך בתחום התורני לא סומכים עליהם
 
לכן הבאתי לך מלשון הריב"ש שהוא היה ספרדי

והוא כתב שאילולי חכמי הצרפתים כל התורה היה כספר החתום [עיין לעין שציינתי לדבריו]

המציאות היא הייתה שבצרפת יותר השקיעו בפירוש התורה ואילו בספרד בדור ההוא פחות.

והנה אני יוסיף לך עוד מקור מזה העניין, מר' יוסף קמחי אביו של הרד"ק

יש לו חיבור על דקדוק, ושם מבאר בפתיחה את ההבדל בין חכמי צרפת לבין ספרד

בחיבורו "ספר הגלוי", בפתיחה- ורבנן אשר היו בארץ צרפת ותחומיה, שמו רוב עסקם בתלמוד, ולפרקים במקרא, והשיגה ידם לחפש ולבנות מצפוני התבונה
אך לא בשמוש הלשון, על כן לא נתישבו בו.

זה היה המציאות כולם ידעו זאת שאצל חכמי צרפת היה עיקר התורה
עד כדי כך שהרשב"ץ ג"כ היה בספרד והוא כתב על "האבן עזרא" שידוע שהוא היה חכם גדול ומדקדק גדול ופייטן חשוב ופילוסוף ומה לא.

ולא פחות ולא יותר הוא כותב עליו "שאין לסמוך עליו כי לא היה בקי בדינים", והוא היה מתקופת הזוהר של ראשוני ספרד שציינת, ואעפ"כ- ידע הרשב"ץ את האמת שאע"פ שהיו חכמים גדולים וכו' וכו', זה היה בתחום שלהם, אך בתחום התורני לא סומכים עליהם
מודה אני לך בתיאור המציאות שחכמי צרפת היו ראשונים לפרש את התלמוד.
והדברים כלפי הרב אבן עזרא ידועים.

ומה שהריב"ש היה ספרדי או אשכנזי לא מעניין לעצם הדיון, כי עדותו נאמנת יהא מוצאו אשר יהא.

אך באופן כללי אני מסביר, שחכמי ארצות המזרח לא נזקקו לפירושים משום שהתלמוד עבר אצלם בביאורו מדור לדור, ורק היכן שהרחיקו נדוד וחששו לשכחה הוצרכו לחבר פירושים. והראיות לכך הן שפירושי הצרפתים מחודשים יותר מפרושי הספרדים ומקבלת תלמידי הגאונים (כגון תירוצים לשני מקומות סתומים בתלמוד הסותרים לכאורה באופן של אוקימתא לא פשטית, ועי' לדוגמא בעלמא בתוס' ב"ק קיג: ד"ה הכי קאמינא שפירושם מחודש בפשט התלמוד, וע"ע בשטמ"ק פירושים פשוטים יותר מחכמי הספרדים, ואכמ"ל). כמו"כ סדר הקבלה מגאונים לחכמי ספרד הוא ברור יותר, משא"כ אצל חכמי צרפת ואשכנז שהראשון הידוע בהם הוא רבינו גרשום ורבו רבי ליאון, ומהם ומעלה לא ידוע מאין קבלתם מלבד השערות. וכוונתי בזה לומר שמפני שקבלתם לא היתה ברורה ופשוטה כמו אצל חכמי המזרח כרב נסים גאון רבו של הרי"ף ורבינו חננאל וכו', לכן נצרכו יותר לפירושים עצמיים.

בכל אופן תהייתי במקומה עומדת - לשם מה נעשתה ההשוואה הזו, האם לשם ציון ידיעה היסטורית גרידא, או שיש לכך מטרה אחרת, וא"כ מהי?
 
יש לי תיאוריה והרי היא לפניך.
הישיבות האשכנזיות באו עם בשורה חדשה, עם רוח רעננה.
שיטות לימוד, כיווני חשיבה, שיטות במוסר, השקפה, הנהגה וכו' וכו'.
(חלק מהדברים הם חיקוי של הישיבות באירופה, וחלק הם שידרוג).
אבל היה משהו חדשני.
חלק מראשי הישיבות והמשגיחים חיברו ספרים במגוון נושאים, ואלו שלא חיברו תלמידיהם ראו מן שליחות לכתוב את השיעורים/שיחות/ועדים שלהם ולהוציא מזה ספר.
היה מעניין.
הדבר סחף המונים, ובמיוחד את הכשרוניים, וגם גרם לחבירות מסויימת, ולקנאת סופרים.
לעומת זאת הספרדים נשארו כמו שהיו פחות או יותר, שום דבר חדש ומעניין, לא חיברו ספרים, לא הביאו בשורה חדשה בדרך הלימוד או בהשקפה.
לא עשו מהישיבה ענין, ראש הישיבה לא היה "מנהיג", המשגיח לא היה "דמות" (אצל התלמידים כן, אבל בחוץ גורנישט).
לא עשו רעש וצילצולים, ההשקפה נשארה הישנה של הקנאים של ירושלים.
המעמד של בן ישיבה, שהיה נושא חשוב בהקמת המדינה אצל הישיבות הליטאיים, לא בהכרח תפס מקום אצל הרבנים הספרדיים הוותיקים.
הענווה, והעודף יראת שמים, והניתוק מהדור הצעיר, נתנו את אותותיהם.
גם לזכור שהרבה ספרדים כלל לא שלחו את בניהם לישיבות, ואלו שכן, לא היו הבנים של... ואילו אצל הליטאיים הכל היה אחרת.
והצעירים נמשכים לרעש וצילצולים ולרוח חדשה.
גם הקנאות הירושלמית לא כ"כ התאימה להרבה שדווקא כן בנו על תפקיד רבני כזה או אחר מטעם המדינה.
ובעוד שבישיבות הליטאיות עשו מזה ענין, שם הסבירו מה זה ציונות ולמה אנחנו לא שייכים לשם, חרף העובדה שלקחו תקציבים והשתתפו בבחירות. הרי שאצל הספרדים הכל נשאר כבעבר.
יכול להיות שגם חוסר בתרומות ומשאבים גרמו להם להצטמצם.
כך או כך עם השנים התחילו לזלוג יותר ויותר לשם, והיום כבר הכל חיקוי שלהם.
* * *
היום כבר שום דבר כבר לא יהיה כמו פורת יוסף העתיקה, הלבוש המסורתי כבר לא מתאים. הקנאות הירושלמית והניתוק ממוסדות המדינה לא מתאימים. השיטה ההלכתית שנושקת לקבלה ולמנהג כבר אין לה תוקף אצל הרבה מהציבור הספרדי (כן יבי"א וילקו"י). מה שנשאר זה ישיבה ספרדית עם שיטת לימוד וחינוך אשכנזיים, אבל אז זה כבר לא כ"כ משנה באיזו ישיבה תהיה ספרדית או אשכנזית.
אז מי שטוענים שהם רוצים להיסתופף בשיפולי גלימת חכמי הספרדים הירושלמיים, והיה אם זה נובע אצלם מכך שהם החליטו שח"ו הם לא יהיו אשכנזים, יבוסם להם.
אבל אלו שבאמת רוצים לנשק את העבר, מבינים שמה שהיה לא בהכרח שיהיה, ולומדים היכן שה' אינה לידם אם אצל הספרדים אם אצל האשכנזים, ממשיכים עם המנהג הספרדי (לא הרב עובדיה, אלא המקורי), ולא מעוררים מדנים. אפשר ללמוד ר"ש רוזובסקי, ולהתפלל בניגון ישיבתי אשכנזי, ולאכול גפילטע פיש ולהיות ספרדי בפוניבז' או בכל ישיבה אחרת שאתה תקרא לה מושכנזת, זה לא סותר.
אני יודע שיש לא מעט שמתפללים בלי טלית ואפי' בנוסח אשכנז, אבל בד"כ זה מום עובר בחלקו לפחות.
לעומת זאת אלו שהם ספרדים גאים... זה מום שבד"כ לא עובר.
לכן אם ישאלו אותי, אני אעדיף את המום הראשון, כי זה מום עובר וזה מום קבוע.
תגובה בהצתה מאוחרת...
אחרי בדיקת נתונים, תמיד היתה תחרות בין האשכנזים לספרדים, בכל הדורות ובכל המקומות, כולל בירושלים.
ומספיק לראות את האיזכור הנרחב בספרות לנושא זה כדי להבין שהנושא הזה תמיד תפס מקום.
ואחרי בדיקת העובדות, הנפילה והשבר של הציבור שלנו לא היתה רק בקרב החרדים ושומרי התורה, אלא גם אצל אלה שעדיין אינם כן...
ואצלם זה כמובן לא מסיבות 'דתיות'. ואם בוחנים את הסיבות של החרדים ושל שאינם כן יחד, במשקפיים לא 'דתיות' מגלים הרבה קווי דמיון ביניהם.
ואם כן, על כרחנו שמסתתרת כאן הגדרה נוספת...
 
וחוץ מזה היה להם מלא סגנונות וזרמים בתוך הישיבות- "קלם", "נובהרדוק", "בריסק", ועוד כהנה וכהנה
היו מלאים גם בישיבות וגם בסגנונות, וכל אחד התמקד במה הוא רוצה להתעלות ולהעלות.
והיה לאלפים ולרבבות מספר הבחורים הפזורים בערי ליטא ואגפיה עם המון ראשי ישיבות [הר' חיים וואלוז'ין, ר' שמעון שקופ, ר' חיים עוזר, ר' חיים טלזר, ר' חיים בריסק, ר' אלחנן וסרמן, ועוד מלא מלא דמויות וענקי רוח]
הישיבה הגדולה ביותר באירופה היתה ישיבת מיר בעלת חמש מאות בחורים (שצריך לבדוק כמה ביניהם היו משכילים), לפי מה שכתב הרב וולבה.
אין לי את הכח להביא נתונים, אבל בבדיקה שלי מהרבה מקורות, הנתונים הרבה יותר עלובים בכל נושא. ורק צריך לאזכר את אמרת הכנף שאם היו רואים אשה צולעת ברחוב היה צריך לקום בפניה כי היא בחזקת אשת חבר.
כדאי לאמץ את השיטה של הגדלת כל רבותינו מצוקי ארץ לענקי רוח ועצומי הדעת והמחשבה, כדי להגיע באמת לדרגה שאנו נראה נכוחה את מעלותינו.
 
הישיבה הגדולה ביותר באירופה היתה ישיבת מיר בעלת חמש מאות בחורים
ולכן אמרתי שהיו "מלא ישיבות" כמעט בכל עיר

מיר, בריסק, קובנא, גרודנא, פוניבז, סלבודקא, נובהרדוק, קלם, ראדין, טעלז, וכו' וכו' וכו'
 
זה לא מספיק כדי לדעת כמה זה תרם לאוירה הכללית כיון שבאחוזים זה אפסי.
גם בירושלים היו עשרים ושלש ישיבות כאשר האוכלוסיה מנתה כששת אלפים נפש, אנשים נשים וטף, (שכונה ממוצעת בירושלים ופחות).
כנראה מתוכן היו חמש או שש ישיבות בפעילות מלאה.
היתה ישיבה לרבי שאול אלישר ולרבי מאיר פניג'ל, הישיבה הנודעת "מדרש בית יעקב פררה", שבה למדו כל גאוני עולם, ביניהם הפרי חדש ועוד, וכל זאת עוד לפני פורת יוסף.
אם תסתכל בגיליונות המאסף תמצא איזה עושר רוחני היה כאן בירושלים, ובכל אגפיה.
וכל זה רק באיזור הזה, אבל אין שום הבדל בין ישיבת מראכש או תפיללאלת טריפולי או דמשק, אפילו אם אין להן שם.
 
הישיבה הנודעת "מדרש בית יעקב פררה", שבה למדו כל גאוני עולם, ביניהם הפרי חדש ועוד, וכל זאת עוד לפני פורת יוסף.
גם ל "שם ועבר" היה ישיבה

בוא, נסחפת אחורה
אנו מדברים על 100 עד 200 שנה האחרונות של הדורת שלנו

לא צריך להפליג לישיבות "מערבא" ו"סורא" ו"פומבדיתא" ו"בבל"
 
בוא נוסיף עוד גם מהרמב"ן וגם מהריב"ש [חוץ ממה שהבאנו כבר לעיל]

לשון הריב"ש בסי' שצ"ד - על רש"י ור"ת ושאר חכמי תוס'

המאור הגדול רבינו שלמה זצ"ל [רש"י] גלה עמוקות התלמוד מני חושך לא עממוהו כל סתום, ובזולת פירושו היה כדברי הספר החתום.

והמאור השני רבינו יעקב אש תם
[רבינו תם] אשר כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים, וטוחנן זה בזה מפלפולו ועומק שכלו ורוחב בינתו, כל חכם לב הן יגור.

ואת שאר הכוכבים חכמי הצרפתים מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים.



לשונות הרמב"ן על חכמי תוס'


רמב"ן ברכות נ.- אלא שאי אפשר שלא הקדימו בפירוש הצרפתים הבקיאים בחדרי הלכה.

רמב"ן בריש דינא דגרמי- וחכמים הצרפתים אספו רובן אל עמן, הם המורים הם המלמדים הם המגלים לנו נטמן.

רמב"ן ע"ז נח:- אלא כיון שדעת רבינו וחכמי הצרפתים ז"ל בזה לאסור אף בהנאה בטלנו דברינו להורות כדבריהם.

רמב"ן חולין צד.- וטעם זה שכתבתי במנהג הכרזה מדברי רבותינו הצרפתים למדתי והוספתי לקח, ותורתינו שלהם היא
אסור לשכוח שעם כל מה שהרמב"ן כתב, אין ספק שאצלו הרי"ף היה ראש וראשון.
והפירוש הפשוט של מה שכתב בריש דינא דגרמי שהראשונים סתמו את הדברים והמגלים של הדברים הם פלפולם של חכמי הצרפתים, אבל המשמעות שם שדברי הרבנים הקודמים הם העיקר, ואם כי יש לדון בזה.
 
גם ל "שם ועבר" היה ישיבה

בוא, נסחפת אחורה
אנו מדברים על 100 עד 200 שנה האחרונות של הדורת שלנו

לא צריך להפליג לישיבות "מערבא" ו"סורא" ו"פומבדיתא" ו"בבל"
ובכן כוונתי היתה למאה או מאתיים שנה אחורה כי הישיבה היתה קיימת מאז ועד לפני מאה שנה, כמדומני עד תקופת פורת יוסף, אין לי ידע מדוייק בעניין.
 
אסור לשכוח שעם כל מה שהרמב"ן כתב, אין ספק שאצלו הרי"ף היה ראש וראשון.
ברור ופשוט,

הרי הרי"ף היה הפוסק של ספרד, וברור שהרמב"ן ישים את הרי"ף ראשון

אבל החידוש הוא- שכותב את הדברים שהבאנו משמו על חכמי צרפת, שזה החידוש, שאע"פ שאין הם הפוסקים שהתקבלו בספרד, אעפ"כ כתב את מה שכתב [וכן הריב"ש וכו']
 
בכן כוונתי היתה למאה או מאתיים שנה אחורה כי הישיבה היתה קיימת מאז ועד לפני מאה שנה, כמדומני עד תקופת פורת יוסף, אין לי ידע מדוייק בעניין.
אז שוב כנראה לא הבנת את הנושא

בתי מדרשות תמיד היו בכל מקום,

הנושא שלנו היה- שישיבות כמו שמצוי היום עם סדרים ושיעורים ושיחות וכו' וכו' המהלך הישיבתי הידוע, זה לא היה אצלינו אלא אך ורק פורת יוסף, מאשר אצל אחינו שהיו הרבה הרבה כפי שמנינו למעלה קחינו משם
 
ברור ופשוט,

הרי הרי"ף היה הפוסק של ספרד, וברור שהרמב"ן ישים את הרי"ף ראשון

אבל החידוש הוא- שכותב את הדברים שהבאנו משמו על חכמי צרפת, שזה החידוש, שאע"פ שאין הם הפוסקים שהתקבלו בספרד, אעפ"כ כתב את מה שכתב [וכן הריב"ש וכו']
עולה מדבריך שצריך להשים תחילה את רב המקום שלך כראש וראשון למרות מעלתם של האחרים. אז זה מה שצריך ליישם הלכה למעשה.
אבל לבד מזאת, כל האוירה ברמב"ן אינה כן בכלל, אלא שהוא ראה גדולתו של הרי"ף.
(זה גם דעת מהרשד"ם בדעת מהר"ם מרוטנבורג שגדול כבוד הרי"ף משאר הגדולים, וכן מוזכר בהרבה מקומות ברוב גדולי הראשונים).
 
אז שוב כנראה לא הבנת את הנושא

בתי מדרשות תמיד היו בכל מקום,

הנושא שלנו היה- שישיבות כמו שמצוי היום עם סדרים ושיעורים ושיחות וכו' וכו' המהלך הישיבתי הידוע, זה לא היה אצלינו אלא אך ורק פורת יוסף, מאשר אצל אחינו שהיו הרבה הרבה כפי שמנינו למעלה קחינו משם
אז מבחינתי הנושא השתנה מהיכן היה יותר תוכן, להיכן היתה אוירה מסוג מסויים.
האם עכשיו הבנתי?
אם הבנתי, אז אני שואל למה אנשים העדיפו להחליף אוירה למרות שאין בה יותר תוכן?
 
עולה מדבריך שצריך להשים תחילה את רב המקום שלך כראש וראשון למרות מעלתם של האחרים.
לא זה לא תקף להיום
פה מדובר על הראשונים שמלפני 900 שנה [הרי"ף] ועד לפני 780 שנה בערך [הרמב"ן]
היום בדורות שלנו הדברים האלו כבר לא קיימים
 
אם הבנתי, אז אני שואל למה אנשים העדיפו להחליף אוירה למרות שאין בה יותר תוכן?
אז זה מה שענו לעיל
שהמצב הזה של לחדש ומהלכים וכו' גרם תחושה של סיפוק וחידוש
ולכן היום כולם [כולל פורת יוסף] שינו לקו הזה
וכן רוב גדולי פור"י שלחו את בניהם לסגנון הזה
 
לא זה לא תקף להיום
פה מדובר על הראשונים שמלפני 900 שנה [הרי"ף] ועד לפני 780 שנה בערך [הרמב"ן]
היום בדורות שלנו הדברים האלו כבר לא קיימים
ולמה באמת?
אז זה מה שענו לעיל
שהמצב הזה של לחדש ומהלכים וכו' גרם תחושה של סיפוק וחידוש
ולכן היום כולם [כולל פורת יוסף] שינו לקו הזה
וכן רוב גדולי פור"י שלחו את בניהם לסגנון הזה
אתה כתבת על עוד כמה פרטים, של סדרים ושיחות וכו'.
חידושים ומהלכים אינם קשורים באופן מהותי לזה, ואם זה רק בשביל זה אפשר לעשות שינויים מינוריים במבנה הכללי ולהגיע לתוצאה זהה.
לעיל בתגובה אחרת הערתי שגם החילונים הספרדים עשו צעדים כאלה, איך אתה מסביר את זה?
 
ולמה באמת?
כי היום אין הרבה מושגים שהיו קיימים פעם
אין מושג היום "של מרא דאתרא"
אין מושג היום של "מורה הלכה בפני רבו"
וכן אין "בתי דינים" כמו שהיו פעם בזמן הראשונים דנים.
אתה כתבת על עוד כמה פרטים, של סדרים ושיחות וכו'.
חידושים ומהלכים אינם קשורים באופן מהותי לזה,
התכוונתי "למכלול"
לאו דווקא שהא בהא תליא
אלא שהיו כיוונים חדשים בכל המושגים
 
וכן רוב גדולי פור"י שלחו את בניהם לסגנון הזה
סליחה על החלוקה לתגובות.
כשלעצמי דברתי עם אחד מגדולי פורת יוסף דהיום, והוא אמר לי בפירוש שדעתו היא להיפך והסביר אותה בצורה מנומקת מאד, וכיון שדברתי עמו בענין נוגע לזה מספר פעמים הוא חזר על זה כל ארבעת הפעמים שדברתי איתו. זאת למרות שרוב צאצאיו אינם הולכים בדרך זו, וגם מצטטים בשמו להיפך.
ולכן אני מאמין מאד שגם אצל מרן הגר"ע יוסף היו הדברים כך, וכן ידוע שהיה אצל רבי יעקב עדס זיע"א.
 
ראשי תחתית