ברור שאם רוצים ללכת לפי האמת, ומה לימוד התורה האמיתי, והשטת לימוד האמיתית וכו', הרי שהדרך שלהם יותר טובה, העיון שלהם יותר 'בריא',
הבעיה היא, שע''פ רוב זה לא מתאים לדורנו, ולכן רוב ככל גדו''י, גם הספרדים, לא למדו/לימדו בדרך זו.
דרכם היא בעיקר בעיון הפשט, כל מילה וחצי מילה ברש''י תוס', כמובן מהרש''א מהר''ם שיף, מהר''ם, פני יהשוע. בדומה קצת לדרך החזון איש וחכם בן ציון. הלימוד בדרך הנ''ל הוא מיגע מאוד, ולא מביא הרבה סיפוק, משא''כ הלימוד הישיבתי, עם 'פילפול' ו'רייד' וחקירות, הגדרות, מביא יותר 'סיפוק' וגם 'סברא ישרה' והיא דרך יותר קלילה להצלחה. ובסוף אפשר יותר ב'קלות' להיות 'למדן' ות''ח.
אבל האם זו היתה הדרך בכל הדורות ? אין ראיה לכאן לכאן, איך למדו לפני מאתיים וארבע מאות שנה.
באופן כללי, בשיטת החינוך, היום ברוב ככל המקומות אומצה שיטת סלבודקא הדוגלת ב'גדלות האדם' וכו' (מי יותר ומי פחות), והמציאות מוכיחה שזה מה שזקוק לדורנו. וכמ''ש 'דור דור ודורשיו', מה שמתאים לדור ההוא, אינו מתאים לדור אחר. וכע''ז הדרך.
לגבי הטענה על 'שמירת מנהגים' וכו', אינני יודע מה אתם שחים, וכבר העיר בזה
@מתאבק בעפרו