מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
כסא רחמים תוכיח שאפשר אחרת אפשר ללכת ברכי אבותינו ללא כחל ורך בלי למצמץ כלל
הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים
- יוזם האשכול זולדן
- תאריך התחלה
אני מסופק אם כסא רחמים זו הדרך של אבותינו ורבותינו,
ואני עוד יותר מסופק אם אני ארצה שהבן שלי ילמד שם.
אין לי משהו אישי נגדם, ויש להם הרבה דברים טובים שהייתי מאמץ, אבל אשמח לשמוע אחת ולתמיד, מהי הדרך שלהם, ובמה מתבטא שהיא "ספרדית".
גולתא דדהבא
חבר חדש
- הצטרף
- 20/3/25
- הודעות
- 130
ומעבר לכך, מה רמת ההצלחה בחינוך הכללי שם. לא רק ברשמי.
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
בשיטת העיון אין חולק שזו השיטה שבה למדו אבותינו ורבותינו, בהלכה אכן יש בלבול עצום ורב בשיטתם בהלכה שבמקום להמשיך את כל מסורת הספרדים נגררו משום מה אחרי מרן היב"א בלי טעם הגון (ויש לי הרבה לומר בזה), ואם בנך ילך לשם רק הוא ירויח, אבל באופן כללי ברוב ככל העניינים לא הושפעו כלל מעולם הישיבות האשכנזי בכי הוא זה, ויישר כחם וחילם!!!
מהו העיון שלהם, (מה זה עיון "ספרדי" ?)
מנא לך ?
אולי זו גריעותא ?
גולתא דדהבא
חבר חדש
- הצטרף
- 20/3/25
- הודעות
- 130
תגיד לי, ישיבה נמדדת רק איזה שיטה היא מלמדת????
איך הם בחינוך, בגישה, בבניה של בחור, זו השאלה.
ומה הגאווה המטופשת הזו 'לא הושפעו כלל מעולם הישיבות האשכנזי'
לא גדלתם????
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,824
ברור שאם רוצים ללכת לפי האמת, ומה לימוד התורה האמיתי, והשטת לימוד האמיתית וכו', הרי שהדרך שלהם יותר טובה, העיון שלהם יותר 'בריא',
הבעיה היא, שע''פ רוב זה לא מתאים לדורנו, ולכן רוב ככל גדו''י, גם הספרדים, לא למדו/לימדו בדרך זו.
דרכם היא בעיקר בעיון הפשט, כל מילה וחצי מילה ברש''י תוס', כמובן מהרש''א מהר''ם שיף, מהר''ם, פני יהשוע. בדומה קצת לדרך החזון איש וחכם בן ציון. הלימוד בדרך הנ''ל הוא מיגע מאוד, ולא מביא הרבה סיפוק, משא''כ הלימוד הישיבתי, עם 'פילפול' ו'רייד' וחקירות, הגדרות, מביא יותר 'סיפוק' וגם 'סברא ישרה' והיא דרך יותר קלילה להצלחה. ובסוף אפשר יותר ב'קלות' להיות 'למדן' ות''ח.
אבל האם זו היתה הדרך בכל הדורות ? אין ראיה לכאן לכאן, איך למדו לפני מאתיים וארבע מאות שנה.
באופן כללי, בשיטת החינוך, היום ברוב ככל המקומות אומצה שיטת סלבודקא הדוגלת ב'גדלות האדם' וכו' (מי יותר ומי פחות), והמציאות מוכיחה שזה מה שזקוק לדורנו. וכמ''ש 'דור דור ודורשיו', מה שמתאים לדור ההוא, אינו מתאים לדור אחר. וכע''ז הדרך.
לגבי הטענה על 'שמירת מנהגים' וכו', אינני יודע מה אתם שחים, וכבר העיר בזה @מתאבק בעפרו
הבעיה היא, שע''פ רוב זה לא מתאים לדורנו, ולכן רוב ככל גדו''י, גם הספרדים, לא למדו/לימדו בדרך זו.
דרכם היא בעיקר בעיון הפשט, כל מילה וחצי מילה ברש''י תוס', כמובן מהרש''א מהר''ם שיף, מהר''ם, פני יהשוע. בדומה קצת לדרך החזון איש וחכם בן ציון. הלימוד בדרך הנ''ל הוא מיגע מאוד, ולא מביא הרבה סיפוק, משא''כ הלימוד הישיבתי, עם 'פילפול' ו'רייד' וחקירות, הגדרות, מביא יותר 'סיפוק' וגם 'סברא ישרה' והיא דרך יותר קלילה להצלחה. ובסוף אפשר יותר ב'קלות' להיות 'למדן' ות''ח.
אבל האם זו היתה הדרך בכל הדורות ? אין ראיה לכאן לכאן, איך למדו לפני מאתיים וארבע מאות שנה.
באופן כללי, בשיטת החינוך, היום ברוב ככל המקומות אומצה שיטת סלבודקא הדוגלת ב'גדלות האדם' וכו' (מי יותר ומי פחות), והמציאות מוכיחה שזה מה שזקוק לדורנו. וכמ''ש 'דור דור ודורשיו', מה שמתאים לדור ההוא, אינו מתאים לדור אחר. וכע''ז הדרך.
לגבי הטענה על 'שמירת מנהגים' וכו', אינני יודע מה אתם שחים, וכבר העיר בזה @מתאבק בעפרו
מרנן ורבנן
חבר קבוע
זה מעניין כי כל מוצש מספרים לנו בדיוק הפוך
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
אם נרצה לזקק את העיון במשפט או בשתים נאמר כך. בעיון הנכון הכל חייב להיות מוכרח ומפורש, הדיבור באויר בלומדס אינו חוטא לאמת על הרוב, וזו הסיבה שהתלמיד מוסר את השיעור ורבו מתקנו ומיישרו , אין מושג שרב ישמע תלמיד מבאר דבר, ויפטיר כנגדו "שומע", זה לא קיים ולא יכול להיות, ובשיטה זו יש את הסיפוק הגדול ביותר מנסיון (בפרט בשילוב כתיבת חידושים כנודע). והנכנס בשערי כסא רחמים רוצה את היראת שמים הטוהר והזוך מה שלצערנו לא קיים כי הוא זה גם בישיבות הכי מפוצצות, זה האמת ואין בלתה.
אמנם יש לי חבילות השגות כרימון על החלק ההשקפתי ודרך הפסיקה שם (וזה נושא ארוך לאשכול אחר), כך שדברי לגבי העיון באים ממקום הכי נקי, ברם צריך להתבונן אם בעולם הישיבות הרחב לא נשארנו עם חיצוניות גרידא במקרים רבים. ואכמ"ל
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
העיון של מהרש"א ומשמרות כהונה וכל מפרשי הש"ס עד לפני מאה מאתיים שנה, ואם קשה לך לעיין בספרים הנ"ל תפתח את שמונת ספרי ארים נסי, ותראה את האור
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
בדברים השליליים שיש בישיבות האשכנזיות (ויש למכביר), בזה הם נצמדו לפורת יוסף ולמעלה בקודש
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
תוכל לבדוק מכאלה שלמדו שם או שתקח יום אחד ותבוא לראות בעיניך, האמן לי לא תתאכזב (ואין פה יח"צ ושכנוע, כי ב"ה מאות מתדפקים על דלתות הישיבה ולא זוכים להתקבל ואולי בנך כן יזכה מי יודע)
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
ביום שבו אתה ושכמותך תצביעו בגאון גם על המעלות והשבחים של חכמינו ולא להתעסק רק בהלקאה עצמית, ולמרבה האבסורד אשכנזים שמוח בקודקדם יותר נזקקים לספרי הספרדים (והמהדו' החדשות של ספרי הספרדים שיוצאים על ידם מראים זאת בעליל), אז הספרדים יוכלו גם להתחיל לשנות לבקר את עצמם. והתחושה מדבריך לכל האורך היא, שאנו חייבים את כל מעלותינו ותורתנו וכו' וכו' לאחינו האשכנזים, וד"ב
כגון מה, לזלזל בגדולי תורה ?
ללבוש מודרני ?
לדבר בחוסר דרך ארץ למבוגרים ?
לקרא עיתון ?
לשחק כדורגל ?
לפצח גרעינים ?
לשתות בירה ?
לעצור טרמפים ?
בוא תספר לנו מה בדיוק אין שם שיש אצל אשכנזים ?
אבל מי הם חכמינו שאתה מדבר אליהם ?
ובמה אתה מתקשר אליהם ?
בא תסביר לנו פעם...
חוץ מדיבורים באויר...
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
אכן כן כל הרשימה היפה הזאת (והיא חלקית ביותר) קיימת אצל האשכנזים (גם בגבעה בירושלים ובני ברק) בשפע ובישיבה המפוארת בבני ברק בל יראה ובל ימצא
אשרי המאמין, אני קצת מכיר...
(ועכ"פ זה לא קשור לספרדים ואשכנזים, כי זה קיים אצל כולם).
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
מה אתה מכיר? אם כסא רחמים נעולה רוב היום אז מה ראית? בפיצות ובטקיות בני ברק מי צופה במשחקים? הבט ימין וראה
נעולה אכן, יש להם קוד לצאת.
אבל לא דברתי על זה, דברתי על תפיסת עולמם.
אל תספר לי שהם לא שותים בירה ולא אוכלים פיצה.
גם אם בישיבה כופים עליהם (כמו כל ישיבה סגורה), הם מוצאים את הדרך (כמו כל בחור בישיבה כזו), ובבתים שלהם שהם מקימים אח"כ רואים שאין כאן הקנייה בנפש (לא אצל כולם, אצל חלקם), אז זה לא עוזר לי.
ולכן אני כלל לא בטוח שאני רוצה שהבן שלי ילמד בישיבה שתחנוק אותו, ולכן אני גם לא אשלח אותו לר' יגאל רוזן.
רק שעם ר' יגאל רוזן אני מוצא הרבה מכנה משותף בנושאים אחרים, שעם כס"ר איני מוצא.
אני לא אומר שאין דברים טובים בכס"ר, אני רק אומר שזה לא בהכרח מתאים לי ולא בהכרח שאיפת לבי.
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
היראת שמים הפנימית שהם קונים שאין כמוה בשום ישיבה נשארת לנצח!!
בכל מקום יש כאלו שיש להם ירא"ש, וכאלו שזה ממש לא מה שמאפיין אותם.
(נראה לי שגם בכס"ר).
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
מי שבא לשם זה על דעת הכללים במטרה להתעלות בתורה ובירא"ש ואין לו ענין לברוח, כי בני ברק מלאה ישיבות "טובות" שאפשר לשתות שם בירה בבית המרש ואין למישהו ענין לבוא למקום חנוק נגד הכללים ואני אומר זאת בתור מי שהיה שם שש שנים
הבנתי מדבריך כבר, שאתה תלמיד משם.
לא אתווכח איתך על מה שאתה ראית בעיניים.
עכ"פ אני לא בטוח שהייתי רוצה שהבן שלי ילמד שם, וזה ענין של תפיסת עולם.
ועכ"פ לענין האשכול, הם לא מייצגים בעיני משהו ספרדי שארצה בו.
(ירא"ש זה לא מאפיין ספרדי, אלא מאפיין יהודי ויש לרוכשו בכל מקום. - אני מחפש מאפיין ספרדי חיובי ושרשי שיגרום לי לרצות להיות שם).
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
גם אני לא אשלח כי לא בטוח שיצליח להחזיק שם (משמעת נוקשה מבחנים מחייבים), מי שכן מצליח יוצא לתפארת רב פארות וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'
תמימות, עיון טוניאי נכון ואמיתי, יראת שמים, כבוד לחכמים, התמדה ושקיעות בלימוד (בלי לשמוע או לראות משהו עד שתים בלילה....) לימוד בהספקים חצי ש"ס כמעט עד החתונה בתוך מסגרת הישיבה ועוד מעלות רבות
בכל אני מוכן להסכים איתך (יש לי ידידים טובים משם שהם ת"ח מופלגים, לצד מכרים שהם שובבים לא קטנים) חוץ מדבר אחד (שבו פתחתי בתחילת דברי).
"עיון הטוניסאי נכון ואמיתי", בא תסביר לי פעם אחת מה זה, ומה זה לא.
אבל בלי דברים רעיוניים, אלא דוגמאות מעשיים.
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
תראה משמרות כהונה בתקווה גדולה שתזכה להבין
טוב, אין לי תכנית כרגע להתחיל ללמוד ש"ס עם משמרות כהונה,
לא נראה לי שיש משהו יחודי ואמיתי לתוניסאים שאין במקומות אחרים.
מתאבק בעפרו
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 70
כולם למדו כך בעבר מהרש"א לא גר בג'רבא
מצויין, לכן אמרתי שזה לא תוניסאי, זה כללי.
היום בישיבות העלו רף, ובשיעורים לא מתמקדים ללמד מה אמר הפנ"י - כי את זה עושים לבד (ואתה יכול לעיין ברש"ש ומהרש"א ומשמ"כ ובמי שאתה רוצה).
אלא מנתחים מה הנפק"מ שיוצאת בין תי' הפנ"י לתי' אבן האזל ברמב"ם, ואיך מיישבים את הסתירה שבדברי הרמ"א בהל' שחיטה לדבריו שבהל' בדיקת חמץ (לענין עובר לעשייתן, טרי מסוף זמן הנוכחי בישיבות).
