הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

[מבקש השם]

זה בד"כ לאפוקי מאלו שחושבים ששם רק רע (דוק ותשכח).

לא מכיר מישהו שחושב כך. מוזר לי מהיכן אתה מביא את המחשבה הזו.

 

[אלישמע]

שוב אתה הולך לקצה. הנושא הוא לא הרב עובדיה ואפס זולתו אלא אם יש לו דין של מרא דאתרא מצד שהכל דנים בדבריו, הווי אומר כמו שאר השמות שהזכרת. ולכן הדרך לא רחוקה ובודאי לא ר ח ו ק ה...

לא יודע מה זה מרא דאתרא שהכל דנים בדבריו,
זו המצאה שלך ? יש לזה השלכה כלשהי, משהו במקורות ? - בבקשה.

על סמך מה אתה אומר דברים חמורים כאלה? יש לך ידיעה שנעלמה מעינינו? כל מי שהכיר ידע שהם התייחסו אליו בחרדת קודש מופלגת.
ברור שלו כדבריך, אסור היה להם לנהוג כך כלפיו בשעה שבכך הם מטעים את הציבור אחר פסקיו כביכול, ח"ו!

מה כתבתי, ולאן היטית את זה. - לזה בדיוק אני מתכוין.
אי אפשר לדבר אתכם בגובה העיניים בנושאים כאלו, אתם הופכים כל דבר לביזית, זלזלת. רק חסר שתגיד שהוא מת בגללי.

ואגב, המחלוקות ההלכתיות ביניהם אינן רבות אלא בסוגיות שורשיות שמשליכות על הרבה נושאים כמו היחס למנהג.

בסדר, וזה הכל.
(אסביר מילה למי שיבין; אם יש ביניהם ויכוח נניח על מכשיר מסויים בשבת אם מותר או אסור בשינוי, אז זה לא מח' במנהג, אלא בהנהגה, איך להתייחס לשו"ע שמתיר מול רמ"א שאוסר, וזה המפתח של כל התורה כולה).

 

[מבקש השם]

מה כתבתי, ולאן היטית את זה. - לזה בדיוק אני מתכוין.
אי אפשר לדבר אתכם בגובה העיניים בנושאים כאלו, אתם הופכים כל דבר לביזית, זלזלת. רק חסר שתגיד שהוא מת בגללי.

דוקא אני נהנה לדבר איתך ואתה גם משעשע אותי.. (ואני גם לא בטוח שהוא לא נפטר בגללך..)

אבל כך הבנתי מזה:

(לידיעותיו כן, אבל לא לעצם פסקיו. - וגם כאשר כן, הרבה זה פעמים זה רק מפני הכבוד, או מפני שהבינו שבציבור שלנו אין עם מי לדבר, וד"ל)

כלומר, דעתו בעיניהם היתה ראויה לצירוף ולסניף אך לא דעת פוסק מוסמך

 

[אלישמע]

דוקא אני נהנה לדבר איתך ואתה גם משעשע אותי.. (ואני גם לא בטוח שהוא לא נפטר בגללך..)

כנ"ל

אבל כך הבנתי מזה:

...

וע"ז תלונתי

וכי מי שמצרפים אותו לסניף הוא לא מוסמך, (אותך למשל לא הייתי מצרף לסניף כי אתה לא מוסמך).
אבל כשחולקים עליו, אז ודאי שבאותו פרט (והם הרבה) לא סומכים עליו, ולכן חולקים עליו, מיהו לסניף כן מצרפים אותו.
למה זה כ"כ לא ברור?

 

[מבקש השם]

(אותך למשל לא הייתי מצרף לסניף כי אתה לא מוסמך).

לא יפה

אבל כשחולקים עליו, אז ודאי שבאותו פרט (והם הרבה) לא סומכים עליו, ולכן חולקים עליו, מיהו לסניף כן מצרפים אותו.
למה זה כ"כ לא ברור?

כי ברוב מקרים הגם שאתה חולק אתה נותן משקל כבד לדעה שכנגדך. ולמשל, הרב אלישיב היה מפנה לרב עובדיה בדברים שהוא אסר וידע שהרב עשוי להתיר. וגם הורה לשואליו הספרדים באופן כללי ללכת ע"פ פסקיו (עד תשנ"ג והשלכותיה). זה לא רק צירוף לסניף. זה נתינת משקל שהוא ראוי להתיר מה שהרב אלישיב אוסר ושאפשר להורות לציבור ללכת לפי פסקיו.

 

[אלישמע]

לא יפה

אהבתי
(שכנעת אותי, סומך עליך).

כי ברוב מקרים הגם שאתה חולק אתה נותן משקל כבד לדעה שכנגדך. ולמשל, הרב אלישיב היה מפנה לרב עובדיה בדברים שהוא אסר וידע שהרב עשוי להתיר. וגם הורה לשואליו הספרדים באופן כללי ללכת ע"פ פסקיו (עד תשנ"ג והשלכותיה). זה לא רק צירוף לסניף. זה נתינת משקל שהוא ראוי להתיר מה שהרב אלישיב אוסר ושאפשר להורות לציבור ללכת לפי פסקיו.

ברור שבשאלות של עגונות או הפסד ממון מרובה, הייתי שולח לרב עובדיה שהוא המומחה הן לעצם הענין (עגונות), והן לעצם כוחא דהיתרא, למצוא קולא ולהציל ממון של ישראל מהפסד מרובה.
אבל כהוראה יומיומית בהל' שבת ואיסור והיתר ודאי שהם לא היו מפנים לשם (לא הם ולא החכמים הספרדים, אא"כ מדובר בשואל שהוא מוכר וידוע מראש). ובודאי שלא היו שולחים את תלמידיהם טרם יצאו לציבור ללמוד את צורת ההוראה שלו, ממש לא.
הדברים ידועים וברורים. (וזה שונה מרבנים אחרים שבהחלט היו סומכים האחד על השני הרבה יותר גם כשהיו חולקים, וד"ל).

 

[ידידיה]

וגם הורה לשואליו הספרדים באופן כללי ללכת ע"פ פסקיו (עד תשנ"ג והשלכותיה)

יש לך מקור לדברים?

 

[מבקש השם]

יש לך מקור לדברים?

אבל כהוראה יומיומית בהל' שבת ואיסור והיתר ודאי שהם לא היו מפנים לשם (לא הם ולא החכמים הספרדים, אא"כ מדובר בשואל שהוא מוכר וידוע מראש). ובודאי שלא היו שולחים את תלמידיהם טרם יצאו לציבור ללמוד את צורת ההוראה שלו, ממש לא

שבנו אליכם...
שמעתי מת"ח גדול מחשובי תלמידי הגרב"צ ששאל את הגריש"א בעצמו וכך אמר לו. לא בעגונות אלא בשאלות יומיומיות.

 

[אמת וצדק]

שבנו אליכם...
שמעתי מת"ח גדול מחשובי תלמידי הגרב"צ ששאל את הגריש"א בעצמו וכך אמר לו. לא בעגונות אלא בשאלות יומיומיות.

מעניין מאוד. מיהו?

 

[מבקש השם]

מעניין מאוד. מיהו?

הוא לא מעוניין להיחשף

 

[אלישמע]

שבנו אליכם...
שמעתי מת"ח גדול מחשובי תלמידי הגרב"צ ששאל את הגריש"א בעצמו וכך אמר לו. לא בעגונות אלא בשאלות יומיומיות.

אבל כהוראה יומיומית בהל' שבת ואיסור והיתר ודאי שהם לא היו מפנים לשם (לא הם ולא החכמים הספרדים, אא"כ מדובר בשואל שהוא מוכר וידוע מראש). ובודאי שלא היו שולחים את תלמידיהם טרם יצאו לציבור ללמוד את צורת ההוראה שלו, ממש לא.

כנראה שהגרב"ץ הכיר את השואל הספרדי הממוצע (בחי' יודע צדיק נפש...)

הוא לא מעוניין להיחשף

זו ההוכחה שזו לא היתה הו' גורפת, ולא הו' מרצון,
אלא הו' מחוסר ברירה, מהכרת המצב.
(והיינו, או כי דיבר על הספרדי הממוצע דאז, בעל תשובה מסורתי וכדו' שהלואי וישמור בכלל. - או כי דיבר כבר אז על בן-תורה ספרדי במונחים דהיום, עם הסריטה הזו, שספרדי שלא עושה כמו הרב עובדיה עובר על ההלכה,כי הוא מחקה איזה גאון אשכזני מבגדא"ד רח"ל).

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

הישיבה הגדולה ביותר באירופה היתה ישיבת מיר בעלת חמש מאות בחורים (שצריך לבדוק כמה ביניהם היו משכילים), לפי מה שכתב הרב וולבה.

בתקופה של הרב וולבה [אחרי מלחה"ע הראשונה] לא היו משכילים בישיבות, המשכילים הלכו לאוניברסיטה [משא"כ קודם לכן שלא קיבלו אותם]

הפכו רבנים מכובדים ובעלי בתים אמידים למנקי רחובות וסוללי כבישים - מידיעה.

כמו הג"ר סלימן חוגי עבודי זצ"ל

רק חסר שתגיד שהוא מת בגללי.

הוא מת בגלל נתניהו, כידוע

 

[מבקש השם]

כנראה שהגרב"ץ הכיר את השואל הספרדי הממוצע (בחי' יודע צדיק נפש...)

לא הגרב"צ. הגרי"ש. ואין טעם להכנס בדוחקים עצומים. אפשר גם לבטל דעת מפני דעת גדו"י.

זו ההוכחה שזו לא היתה הו' גורפת, ולא הו' מרצון,
אלא הו' מחוסר ברירה, מהכרת המצב.
(והיינו, או כי דיבר על הספרדי הממוצע דאז, בעל תשובה מסורתי וכדו' שהלואי וישמור בכלל. - או כי דיבר כבר אז על בן-תורה ספרדי במונחים דהיום, עם הסריטה הזו, שספרדי שלא עושה כמו הרב עובדיה עובר על ההלכה,כי הוא מחקה איזה גאון אשכזני מבגדא"ד רח"ל).

אני מקווה שזו לא רמת ההוכחות שלך בלימוד סוגיא...
אצל הרב אלישיב לא היו חישובים כאלה. הוא ענה את מה שהוא חושב שנכון.
והשואל הוא ת"ח גדול תלמיד מובהק לחכם בן ציון שגם בדרך הפסיקה הולך בעקבותיו.

 

[אלישמע]

לא הגרב"צ. הגרי"ש. ואין טעם להכנס בדוחקים עצומים. אפשר גם לבטל דעת מפני דעת גדו"י.
אצל הרב אלישיב לא היו חישובים כאלה. הוא ענה את מה שהוא חושב שנכון.

הגרי"ש הורה לענות לספרדים כהגר"ע ?
אם כן, זה או בגלל שהוא לא הכיר לא הכיר את הפסיקה הספרדית, או שהוא פשוט הכיר את הספרדים...

ודאי שאפשר להתבטל לגדו"י, רק מאד מגוחך לחשוב שהביטול הוא ע"י שמבטלים את כולם לחכם אחד...

אני מקווה שזו לא רמת ההוכחות שלך בלימוד סוגיא...

בלימוד איתך בהחלט כן.

והשואל הוא ת"ח גדול תלמיד מובהק לחכם בן ציון שגם בדרך הפסיקה הולך בעקבותיו.

אמרתי, כשהשואל מוכר...

 

[מתוק מדבש]

הגרי"ש הורה לענות לספרדים כהגר"ע ?

עם כל הכבוד למרן הגרע"י עטרה לראשנו, באש ובמים.
הגרי"ש לא אחז שדרכו של מרן הגרע"י היא הדרך.
חלק עליו מכל וכל, ובפרט ביסודות ההכרעה.
הדברים ארוכים ועמוקים, ולא ניתנו להתפרש בפורום זה שיש בו שהידים פגיעים, לוחמניים ובלתי עניניים.
וזאת לדעת,
כי מאז ומעולם נחלקו גדולי הדורות ביסודות ההוראה ובדרכי ההנהגה, ואין בזה להוריד ממעלתו של שום חכם.
ומה שנתחדש בדורינו שכל מי שאינו חושב כשיטת רוח אפינו מרן הגרע"י אחת דתו להמית בצורה לוינית פומבית,
תורה חדשה היא ולא זו דרכם של רבותינו.
ועיננו הרואות כמה ת"ח בורחים מבית מדרשו של ג"ע מרן הגרע"י מחמת הנהגה זו.
חבל.

 

[מבקש השם]

עם כל הכבוד למרן הגרע"י עטרה לראשנו, באש ובמים.
הגרי"ש לא אחז שדרכו של מרן הגרע"י היא הדרך.
חלק עליו מכל וכל, ובפרט ביסודות ההכרעה.

דרכם היתה בהחלט שונה
אבל זה לא סותר שהחשיב את דעת הגרע"י כפוסק מוסמך.
זה פשוט מאוד
לא צריך להסכים כדי להחשיב.

אם כן, זה או בגלל שהוא לא הכיר לא הכיר את הפסיקה הספרדית, או שהוא פשוט הכיר את הספרדים...

או שעבדו עליו
זה גם תירוץ שמקובל היום

רק מאד מגוחך לחשוב שהביטול הוא ע"י שמבטלים את כולם לחכם אחד..

טוב שלא אמרת שכפרתי בעיקר
איפה ראית שביטלתי מישהו לחכם עובדיה?
הבאתי עדות שהוא סמך עליו כפוסק מוסמך

 

[אלישמע]

דרכם היתה בהחלט שונה
אבל זה לא סותר שהחשיב את דעת הגרע"י כפוסק מוסמך.
זה פשוט מאוד
לא צריך להסכים כדי להחשיב.

אם לא צריך להסכים כדי להחשיב, אז למה הבאת אותו (את הגרי"ש) ?
הרי הנושא כאן הוא האם הגרב"ץ הורה לתלמידיו להורות לציבור כחכם עובדיה, ולא אם החשיב אותו לכשעצמו.

ואם לא צריך להסכים כדי להחשיב, אז למה אתה מתאמץ לומר לי שעוד מישהו ועוד מישהו החשיבו אותו,
הרי אני לא אמרתי שאני לא מחשיב אותו לפסוק מוסמך ח"ו, רק אמרתי שאיני הולך כפי דרכו ושיש לי קושיות רבות עליו, ומי שרוצה לפסוק כמותו רשאי, רק שלא יבטל אחרים שפוסקים אחרת.

או שעבדו עליו
זה גם תירוץ שמקובל היום

ככל ויטעֵן שהוא אמר להורות לספרדים כהגרע"י, בהחלט יכול להיות שעבדו עליו.
כל טענה אחרת, אינה ממין הטענה לנידונינו

טוב שלא אמרת שכפרתי בעיקר
איפה ראית שביטלתי מישהו לחכם עובדיה?
הבאתי עדות שהוא סמך עליו כפוסק מוסמך

באותו מקום שאתה ראית שאני ביטלתי את חכם עובדיה

 

[מבקש השם]

הרי אני לא אמרתי שאני לא מחשיב אותו לפסוק מוסמך ח"ו, רק אמרתי שאיני הולך כפי דרכו ושיש לי קושיות רבות עליו, ומי שרוצה לפסוק כמותו רשאי, רק שלא יבטל אחרים שפוסקים אחרת.

איפה ראית שביטלתי מישהו לחכם עובדיה?
הבאתי עדות שהוא סמך עליו כפוסק מוסמך

אז אנחנו מסכימים
שלום על ישראל

 

[הולך את חכמים יחכם]

הגר"י יוסף הסביר: המעלה בישיבות האשכנזיות - אמס

בשיעורו השבועי הלילה, התייחס מרן הראש"ל הגר"י יוסף להבדלים שבין הישיבות הספרדיות לאשכנזיות

www.emess.co.il

 

[מבקש השם]

הגר"י יוסף הסביר: המעלה בישיבות האשכנזיות - אמס

בשיעורו השבועי הלילה, התייחס מרן הראש"ל הגר"י יוסף להבדלים שבין הישיבות הספרדיות לאשכנזיות

www.emess.co.il

מה שאמר שם הראש"ל, שאביו שלח את בניו ללמוד בישיבות אשכנזיות
כתבתי למעלה שאיננו מדויק.
את בניו הרבנים יעקב, אברהם ויצחק, שלח לפור"י - וכך המליץ לשואליו.
הם אלה שבחרו מסיבותיהם לעבור אח"כ לאשכנזיות - בניגוד להמלצתו להם.
ורבי דוד למד מכורח הנסיבות - באין אלטרנטיבה בתל אביב - בחיידר אשכנזי
וכך המשיך לישיבה. ור"מ בעקבותיו.

נעים אולי לצייר את מרן זי"ע כ'ישיבישער' לפחות בחלק מהדברים
אבל חשוב לדייק.

 

[המתבונן]

לא ראיתי את כל הדיון.
אבל צ"ל לכאורה יש לשלוח.
וכן צריך לעיין באיזה זמן אמר ומה היתה כונתו.
ולכאורה תמיש יש שיקולים מציאותיים של זמן מיקום התאמה לילד ועוד.

 

[אלישמע]

לא ראיתי את כל הדיון.
אבל צ"ל לכאורה יש לשלוח.
וכן צריך לעיין באיזה זמן אמר ומה היתה כונתו.
ולכאורה תמיש יש שיקולים מציאותיים של זמן מיקום התאמה לילד ועוד.

הבעייה היא, שעד היום הבאים אחריו מנופפים בגזענות הזו ומגנים אותה.
ולאידך מהדרים לשלוח את ילדיהם דוקא לישיבות אשכנזיות ואת בנותיהם לסמינרים אשכנזים,
וכן לוקחים (ע"פ רוב) רק חתנים וכלות ממוסדות הנ"ל.

 

[יוסף]

ולכאורה תמיש יש שיקולים מציאותיים של זמן מיקום התאמה לילד ועוד.

השיקול הכי מציאותי ומקורקע הוא, שלעולם טוב יותר לכל אדם בבית שלו. ואידך פירושא הוא זיל גמור.

 

[המתבונן]

השיקול הכי מציאותי ומקורקע הוא, שלעולם טוב יותר לכל אדם בבית שלו. ואידך פירושא הוא זיל גמור.

כל אחד והבית שלו, וכל אחד יחליט מה טוב לו..ופירושא זיל גמור, כל אחד יפרש לעצמו.

 

[יוסף]

כל אחד והבית שלו, וכל אחד יחליט מה טוב לו..ופירושא זיל גמור, כל אחד יפרש לעצמו.

חבל לעשות חשבון אישי וזמני. כדאי לחשוב גדול, לחשוב מרחבי, לחשבן את העתיד... ואז באמת להיות נטו אגואיסט, שמועיל לו ולעולם...

 

[המתבונן]

חבל לעשות חשבון אישי וזמני. כדאי לחשוב גדול, לחשוב מרחבי, לחשבן את העתיד... ואז באמת להיות נטו אגואיסט, שמועיל לו ולעולם...

לא הבנתי את דבריך. מה שאני אומר. א. לכאורה הרב עובדיה אמר בסגנון שיש כך לנהוג, וגם הרב זצ"ל יודה שיש מציאות מקומית חיבור ועוד שיקולים כגון סגנון והתאמה לילד. ב. חד משמעי בהגיון בריא זה רצון והחלטה של האדם וחיבורו ורצונו [ללא קשר לדברי הרב עובדיה, שבנוסף צריך לבדוק למי אמר ובאיזה זמן ותקופה]. לא ראיתי כלל את כל האשכול, אם טעיתי מתנצל מראש.

 

[יוסף]

וגם הרב זצ"ל יודה שיש מציאות מקומית חיבור ועוד שיקולים כגון סגנון והתאמה לילד

דברתי במקרה באופן אישי עם אחד מהגדולים המפורסמים בענין זה מספר פעמים, והוא היה חד-משמעי שאין שום שיקול אחר (אם לא על דרך זרות), והוא חזר על זה מספר פעמים, בכמה שיחות, בצורה נחרצת מאד שאינה תואמת את סגנונו הכללי.
בתוך הדברים הוא הסביר, שלעולם הדבר אינו תואם לנפש הילד, בפרט כילד, שאינו יכול להבין את הבדלי העולמות והגישות שבין העדות, והוא מרגיש לא מובן ולא מבין, וזה פוגע בו. (וכתב שזה מהות איסור חרישה בשור ובחמור, לפי בעלי הפשט).
זו היא דעתו דעת תורה, ובאופן אישי אני מזדהה איתה מאד.
וגם אני לא יודע מה היא דעתו של חכם עובדיה, אבל אפשר בהחלט להניח דלא פליגי.

 

[המתבונן]

דברתי במקרה באופן אישי עם אחד מהגדולים המפורסמים בענין זה מספר פעמים, והוא היה חד-משמעי שאין שום שיקול אחר (אם לא על דרך זרות), והוא חזר על זה מספר פעמים, בכמה שיחות, בצורה נחרצת מאד שאינה תואמת את סגנונו הכללי.
בתוך הדברים הוא הסביר, שלעולם הדבר אינו תואם לנפש הילד, בפרט כילד, שאינו יכול להבין את הבדלי העולמות והגישות שבין העדות, והוא מרגיש לא מובן ולא מבין, וזה פוגע בו. (וכתב שזה מהות איסור חרישה בשור ובחמור, לפי בעלי הפשט).
זו היא דעתו דעת תורה, ובאופן אישי אני מזדהה איתה מאד.
וגם אני לא יודע מה היא דעתו של חכם עובדיה, אבל אפשר בהחלט להניח דלא פליגי.

עדיין לעניות דעתי לגמרי, חד משמעי נראה לי שזה רצונו והחלטתו של אדם והוא יחליט מה נכון לו וטוב לו ולילדיו.
לא סותר שדיברת וכו' שאלת והוא ענה את דעתו.

 

[יוסף]

נכון, זה רצונו ודעתו, אבל על זה כתבתי שכדאי לחשוב בראש גדול.
מה שכתבת שזה לא סותר, איני בטוח שהבנתי מה כוונתך, אבל הדיבור איתו לא היה עלי באופן אישי, אלא כללי לחלוטין (כלומר שאצלי הדבר לא היה נושא לדיון).

 

[מתאבק בעפרו]

לא יודע את מי אתה מייצג בתיאור הזה - כנראה איזור חיוג אחר ממני.

רוב ככל הפוסקים ומורי ההוראות בדורו - לא מו"צים ולא אברכים חשובים - נתנו לדעתו משקל כבד. כולל הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבאך, הגרב"צ אבא שאול, הגרי"י פישר, המנחת יצחק, ועוד ועוד, החשיבו את דעתו כאחד מפוסקי הדור שלא ניתן להתעלם מדעתו, מה שקיים עד היום, ולא כי מישהו כפה על מאות ואלפי בתי מדרש לקנות את יביע אומר לאוצה"ס.

אז נכון שתלמידי החזו"א כעסו עליו והמחלוקת הליטאית הפכה אותו ללא רלוונטי בחלקים מסוימים בציבור ובמוסדות, והתרגלו שהכי קל לחלוק עליו, והוא לא ישיבישער וקל להאשים אותו בשטחיות, ותוסיף לזה את ההתנגדות שמעורר בנו הראש"ל בהתנהלותו - הכל נכון, ולא משנה את ההגדרה הנ"ל - רוב הציבור דן בדבריו ומחשיב אותם לפחות כדעה כבדת משקל אם לא מכרעת. והביאו למעלה את דברי מרן הגר"מ צדקה שליט"א, שהוא וחכם בן ציון הם עמודי ההוראה. מתנצל בפני מי שקשה לו עם זה, אבל זו המציאות.

הגריש"א הורה למשנב דרשו לא להביא את דבריו