האם בחור ישיבה צריך ללמוד בית יוסף על הסדר?

[פלוריש (אריאל)]

בלב נאמן עמוד 148, ממליץ הרב מאזוז כבר מגיל נעורים (מגיל יב, ראשי תיבות בית יוסף) ללמוד דף יומי בגמרא ודף יומי בטור בית יוסף, "ותוך חצי שנה תיראה ההשפעה העצומה". והוא כותב שכבר אביו למד איתם בגיל זה

 

[אהבה רבה]

פעם אחת ויחידה שזכיתי לשוחח עם מרן רבינו עובדיה זיע"א בימי בחורותי,

כאשר נתבקשתי ע"י מאן דהוא להגיש למרן ספר חידו"ת על הש"ס שהוא חיבר,

מרן התבונן מעט, ואמר לי: אתה שומע, זה חשוב חידושי תורה על הש"ס, אבל אתה תקדיש לך סדר כל יום של שעה ללמוד הלכה כסדר!

צא ולמד, שאם מרן שהיה גדול המעוררים על לימוד ההלכה, הורה ללמוד שעה ביום הלכה, כאשר בשאר היום להמשיך ללמוד במתכונת הרגילה.

"הלכה כסדר" אינו ללמוד ב"י על הסדר בשנות הבחרות

 

[אור יעקב]

אני יכול להוסיף כאן עדות אישית עלי.

- שהייתי בישיבה הייתי משקיע כמה שעות בשבוע בלימוד ב"י, ושהגעתי לכולל הודיתי לה' על כך שעשיתי את הצעד הזה.
לימוד העיון שהתחלתי בישיבה בצירוף עם לימוד הב"י פשוט הרגשתי שהעלו אותי בכמה רמות, ושראיתי אברכים חדשים שמגיעים לכולל ולוקח להם "תקופת הסתגלות" ארוכה עד שהם בכלל מבינים מה דרך הלימוד בב"י ואיך ללמוד אותו ולפעמים אפי' אחרי כמה שנים טובות אתה רואה את הפער שיש שקשה להם ללמוד ב"י.

- אז חוץ מזה שכך היא דעתם של כמה מגדולי ישראל, לדעתי זה חשוב ממש להקדיש אפי' שעה בשבוע שיהיה לכל אחד את "הבסיס" שהוא מגיע לכולל ולא יהיה כעיור המגשש באפילה.

 

[חכם בן שושן]

אני מפתיע את עצמי ואני דווקא תומך בלימוד ב"י כסדר, ואני יסביר:
לימוד הגמרא יכול להיות מעין שעשוע אינטלקטואלי בלבד, ומי שיאמר שאין לזה מקום הוא טועה ומטעה, יש הרבה מקום ליינה של תורה, ל'יגדיל תורה ויאדיר' ולהוסיף לקח ופלפול.
אבל דא עקא, שלא כדאי שיהיה עיקר צורת הסוגיא סביב הגדרות תלושות מהמציאות, שנוטות להישכח בקלות ולהיות חסרות תועלת עם הטשטוש הראשוני של הזיכרון תוך חצי שנה לכל היותר. ובפרט שלא נראה בשום מקם שזה היה צורת הלימוד, לכל אורך הדורות. ההבנה הינה ללא ספק עניין גדול, אולי אפילו עניין מהותי - אבל לתת לה את המרכז ולהזניח כליל את כל הנושאים האחרים - לא נראה לי חכם.
כלפי מה הדברים אמורים?
כל מי שלמד גיטין, למשל, מכיר את המחלוקת בשורש גזירת בפני נכתב בפני נחתם, היא נפרשת על פני ארבע דפים ובערך חצי חורף בישיבה ממוצעת, האם נראה סביר שבחור יוציא שלושה חודשים מחייו ולא יהיה לו מושג כמו מי נפסקה ההלכה?
או, למשל, סוגיית מיטב הידועה והמוכרת, יצא לי לשבת לשיחה קצרה עם כמה שהשקיעו חודשים בסוגיא הזו, ורק במהלכה הם גילו שהישום הפרקטי שלה סבוך עד לא מציאותי, האם זה סביר?
אני לא חושב שטוב"י זה פירוש נצרך על הגמרא, אבל אני חושב שראוי בהחלט להכיר את ההלכה של הסוגיות, הידיעה כמו מי נפסקה ההלכה בכל מחלוקת בגמרא היא אבן יסוד, הראשונים חתרו אליה בכל ענין ונושא ולא ראוי שאנחנו נשמיט אותה כליל.
אולי פותח האשכול היה יותר קיצוני ממני, אבל אני לא חושב שצריך לשלול את הרעיון הזה כליל.

 

[איתן]

כל מי שלמד גיטין, למשל, מכיר את המחלוקת בשורש גזירת בפני נכתב בפני נחתם, היא נפרשת על פני ארבע דפים ובערך חצי חורף בישיבה ממוצעת, האם נראה סביר שבחור יוציא שלושה חודשים מחייו ולא יהיה לו מושג כמו מי נפסקה ההלכה?

נדמה לי שבאופן תיאורטי זה ודאי נכון שהלימוד יהיה 'מחייב' ותהיה לו מסגרת עד המעשה.
נראה שדעת השוללים היא, משום שדרכו של בחור (ובהמון רב - הדרך מוחלטת יותר) להשקיע בדבר אחד בעיקר, ושאר דברים טפלים לו.
ואם בשנות הבחרות יביאו 'גם' את הענין הזה, החשש הוא שזה יכול לההפך לנושא העיקרי, ולהזניח את הסוגיא עצמה.
ואם באנו לדון מה עיקר ומה טפל, ברי הוא שהעיקר הוא הבנת תוכן הסוגיא על חילוקיה וגדריה הדקים, שלזה צריך עמל גדול ורב, ואילו ההלכה למעשה כאיזו דעה לנקוט, אינה דורשת עמל כהעיקר הנ"ל.
לשון אחרת: ההלכה היא 'סיום המסלול' של העיון, ומי שמבקש לידע 'מה הנ"מ מכל הסוגיא' אין ראשו פנוי להתעסק בה עצמה כראוי.
מלבד זאת, ישנן סברות של 'כללי פסיקת הלכה' שצריך בגרות כדי להבינן אל נכון ולא לתפוס אותן בצורה שטחית, ואפשר שלרוב הבחורים הצעירים אין את אמת המידה הזאת בשנות בחרותן.

זו כמובן תשובה לכלל הבחורים, אבל תמיד ישנם כאלו שהדבר אינו פוגם ואפילו מוסיף בלימודם.

 

[חכם בן שושן]

דרכו של בחור (ובהמון רב - הדרך מוחלטת יותר) להשקיע בדבר אחד בעיקר, ושאר דברים טפלים לו.
ואם בשנות הבחרות יביאו 'גם' את הענין הזה, החשש הוא שזה יכול לההפך לנושא העיקרי, ולהזניח את הסוגיא עצמה.

נראה לי קצת עלבון לאינטלגנציה... בחורים הם עם נבון בהרבה ממה שחושבים עליהם, לדעתי.
לא יקרה כלום אם בסיום השיעור (כמו שלמשל נהג הר"מ שלי ביש"ק) יציין הרב כמו מי ההלכה ומה החילוקים הבסיסיים בעניין.
לטעמי - ואני יודע שזה עמדה שנויה במחלוקת מאוד - הציבור לא מטומטם.

 

[איתן]

נראה לי קצת עלבון לאינטלגנציה... בחורים הם עם נבון בהרבה ממה שחושבים עליהם, לדעתי.
לא יקרה כלום אם בסיום השיעור (כמו שלמשל נהג הר"מ שלי ביש"ק) יציין הרב כמו מי ההלכה ומה החילוקים הבסיסיים בעניין.
לטעמי - ואני יודע שזה עמדה שנויה במחלוקת מאוד - הציבור לא מטומטם.

לדעתי זה לא עלבון ולא טמטום לומר שמתמקדים בנושא אחד ולא שנים.
אדרבה, דרך החכמים כן.
ומש"כ שלא יקרה כלום, עליה אנו דנים, מה תהיינה ההשלכות של הלימוד הזה.
אם רוב ככל עולם הישיבות אינם עושים כן, בודאי שטעמם ונימוקם עמם. ואני רק הצעת הגשה הבאתי.

 

[חכם בן שושן]

איש לא הציע להתמקד בשתי נושאים, הצעתי לא להתעלם מאחד מהם.
אם יש חשש שהציבור לא יבדיל בין הכרה להתמקדות - יש חשש שהוא קצת מטומטם.

 

[מחשבות טובות]

דעת הגר"ע יוסף זצ"ל -

הצג קובץ מצורף 7306

אני זוכר את עצמי לפני כעשר שנים מתאונן כמה פעמים על דברי מרנא רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שהיה אומר ללמוד בית יוסף וכך אתה רואה מה הקשה מה תירץ איך פסק איך הכריע וכו'. ואמרתי, שהרבה דברים יסודיים ומוכרחים לא נמצאים בבית יוסף, ומי שחושב שמשם הוא יקנה את דרך הפסיקה, בסוף נמצאהו משבש ומחרטט, כידוע לכל מבין.
וכעת שאני רואה דברי הנכד, הרי זה כמים קרים לנפש עייפה. רק חבל שדברים אלו לא הושמעו לכל מיני אזובי הקיר שלא הרגילו עצמם להעמיק, וחשבו שבקריאת בית יוסף הם יצאו חזון איש או חזון עובדיה.