הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
הכרתי ישיבות רבות ובוגרי ישיבות רבות. לא הכרתי מקום שאפשר לומר שיש שם "גישה" או "בניה", או כל כיוצא בזה.
דיבורים גבוהה, יש כמובן, אבל השפעה...
לצערנו בישיבות יש הרבה משחק (גם ברמת הצוות) כמובן בלי להכליל, באופן כללי מרוב חיצוניות הפנימיות הולכת ומתמעטת
 
מהרם ומהרשא היא אותה השיטה, אבל זה לא אומר שתירוציהם יהיו זהים לחלוטין, כמו שר"י ור"ת שיטתם קרובה ופירושים לפעמים שונים
יש חילוק עצום ביניהם (בתירוצים) אם כי ספריהם דומים.

אגב צריך להבין שמהרש"א (האיש) לא מצטמצם לס' מהרש"א, ספר מהרש"א הוא ספר עזר זו מטרתו המוצהרת ולומר שכל הלימוד יצטמצם ללימוד בסגנון לימוד המהרש"א זו קטנות המוחין, התבונננו נא בספרי מרן חזו"א זללה"ה וכי יש בהם דמוין למהרש"א, אלא שהספרים הללו בנויים במוצהר על אותו התבוננות עמוקה אשר יש במהרש"א ושנאת השטחיות אך יש הרבה מאוד אחרי הבנת תוס' עם בי' המהרש"א עד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

ומי שבאמת חפץ להשיג את דרך הלימוד האמיתי מריש עד גמירא, מוטב יותר שילמד כסדר ספר בית יוסף שהוא ספר הבנוי מתוך עיון מדוקדק מהגמ' ועד ההלכה.
 
מהרש"א הוא חדשן מהרש"ל ומהר"ם לא למדו כמוהו

מהרם ומהרשא היא אותה השיטה, אבל זה לא אומר שתירוציהם יהיו זהים לחלוטין, כמו שר"י ור"ת שיטתם קרובה ופירושים לפעמים שונים

מישהו יכול להרחיב בענין, אולי לתת דוגמאות של קושיות זהות, ומהלכים דומים ?
 
[אגב, דוקא על המהרש"א אני הקטן יש לי הרבה מקומות שהייתי חולק עליו וכלל לא מסכים איתו לו הייתי מ"ד. אז נכון שהחזו"א אמר שמיום שהפסיקו ללמוד מהרש"א וכו', אבל אני אישית ממש לא מתחבר. ולכן להגיד שהשאלות שלי או התירוצים שלי פחות טובים ופחות אמיתיים משל זה שכן לומד מהרש"א, מנא לן ?].
משל זה שכן לומד מהרש"א אולי לא, אבל מזה שאינו חושב אחרת ממנו בהרבה מקומות ודאי שכן
 
סיפר הגרא"מ שך זצוק"ל ששמע מהגרא"ז מלצר זצוק"ל, שכשפגש הגר"י בלאזר בהגר"י מפוניבז' אמר לו בדרך צחות: "הנה, לו היו מקימים עתה ישיבה, וממנים את גדולי הדורות לעמוד בראשה, אין ספק שהיו נותנים שיעור א' למהרש"א, משום שהוא מסביר טוב פשט. ושיעור ב' להפני יהושע, שיש בו גם קצת חידוד, ולשיעור ג' היו ממנים את מר, שהוא המפולפל והמחודד ביותר... "און עס איז ניט מסתבר אז אזוי דארף זיין" (ולא מסתבר שכך צריך להיות)..."
- (שמושה של תורה עמ' ר"כ, בסערת אש).
 
סיפר הגרא"מ שך זצוק"ל ששמע מהגרא"ז מלצר זצוק"ל, שכשפגש הגר"י בלאזר בהגר"י מפוניבז' אמר לו בדרך צחות: "הנה, לו היו מקימים עתה ישיבה, וממנים את גדולי הדורות לעמוד בראשה, אין ספק שהיו נותנים שיעור א' למהרש"א, משום שהוא מסביר טוב פשט. ושיעור ב' להפני יהושע, שיש בו גם קצת חידוד, ולשיעור ג' היו ממנים את מר, שהוא המפולפל והמחודד ביותר... "און עס איז ניט מסתבר אז אזוי דארף זיין" (ולא מסתבר שכך צריך להיות)..."
- (שמושה של תורה עמ' ר"כ, בסערת אש).
וברגליו אעבורה, כי הפשט זה לא שיטת לימוד, הפשט זה הא"ב לכולי עלמא, זה כוונת הכותב במלוא מובן המלה, ויש מעין ויכוח כמה הבחורים מבינים מעצמם את הפשט בצורה ישרה ללא הדרכה (בתקוה שהר"מ גם בר הכי וכולי האי), חלק סבורים שבחור בן 14 בתחלת ישיבה קטנה מוחו ישר כסרגל והוא מבין את הפשט מהר ולכן צריך להתעכב בעיקר על הפלפול והחריפות, ואחרים טוענים לעומתם בצדק רב, שלא יתכן לומר דבר זה, וצריך זמן זמנים ליישרו אל העיון הנכון והפשוט ואחרי שיושלם בזה כהוגן, יוכל בכוחות עצמו לפלפל בלי סוף, וזה מוכרח, כי לא יתכן שעשרות ומאות מן האחרונים שהאריכו בדבריהם בפשט היסודי לשוא עמלו בוניו בו, או לחלופין שבחור החריף שלנו כבר זוכר הכל ממעי אמו או שמשיג הכל במהירות האור, ויש עוד להאריך, ואכ"מ (ד"ט, מהחבורות והמערכות שמתפרמות בישיבות גם הטובות שבהן, אתב מבין שהיה מקום רב להשקיע בעיון ובכתיבה ובא"ב של הא"ב, ותן לחכם).
 
סיפר הגרא"מ שך זצוק"ל ששמע מהגרא"ז מלצר זצוק"ל, שכשפגש הגר"י בלאזר בהגר"י מפוניבז' אמר לו בדרך צחות: "הנה, לו היו מקימים עתה ישיבה, וממנים את גדולי הדורות לעמוד בראשה, אין ספק שהיו נותנים שיעור א' למהרש"א, משום שהוא מסביר טוב פשט. ושיעור ב' להפני יהושע, שיש בו גם קצת חידוד, ולשיעור ג' היו ממנים את מר, שהוא המפולפל והמחודד ביותר... "און עס איז ניט מסתבר אז אזוי דארף זיין" (ולא מסתבר שכך צריך להיות)..."
- (שמושה של תורה עמ' ר"כ, בסערת א
לכשתתבונן תראה ששורש הבעיה בכל זה בכלל בת"ת שאין הדרכה נאותה ללימוד נכון ועצמאי רק שפיכה של כל החומר מפי המלמד לתוך אזני התלמידים והכל במנותק מהתוכן ומההבנה העמוקה של הדברים וכבר העירו בזה במק"א (ומאין הגיע זה שצריך לגמור פרק בכל כיתה בת"ת אולי היותר טוב היה שהיו גומרים חצי פרק והיו נותנים כלים לבחורים ללמו נכון ואמיתי)
 
מרא דכולי עלמא שנה שלימה שש דפים.
אני הכוונתי לתלמוד תורה ולא לישיבה, ובתחילת הדרך אם יש הדרכה פרטנית ואישית ודאגה לזה שהילד ידע ללמוד עצמאית בעיון זך ונקי אז שש דפים זה המון, וכמובן שיש עוד דברים נוספים לשקול אולי כיתות לפי רמת השכל וההבנה ולא לפי הגיל כמו שהיה בימים קדמונים כנודע, ועוד שיפורים כעין אלו וכמאמר הגמרא ספי ליה כתורא
 

קבצים מצורפים

  • 1755448730320.png
    1755448730320.png
    196.1 קילובייט · צפיות: 7
ערבך ערבא צריך. מה יכול להעיד אברך אשדודי על הקהילות במרוקו, אם הוא לא היסטוריון?
הוא מספר שם על סבא שלו

כדי לשמוע סיפורים מבית אבא וסבא לא צריך להיות היסטוריון

פשוט תקשיב לסבא שלך שחווה את הדברים על בשרו - זה ההיסטוריון הכי חשוב שיש
 
הוא מספר שם על סבא שלו

כדי לשמוע סיפורים מבית אבא וסבא לא צריך להיות היסטוריון

פשוט תקשיב לסבא שלך שחווה את הדברים על בשרו - זה ההיסטוריון הכי חשוב שיש

סבו נפטר כשהיה בגיל עשר, וגם עד אז התגוררו בערים שונות
 
סבו נפטר כשהיה בגיל עשר, וגם עד אז התגוררו בערים שונות

ומה עושה היסטוריון ?
שואל את הזקנים, וקורא בספרים.
למה אתה חושב שאברך אשדודי מרוקאי לא יכול לעשות את זה ?
ועכ"פ אתה מכיר היסטוריון שטוען אחרת ?
 
ומה עושה היסטוריון ?
שואל את הזקנים, וקורא בספרים.
למה אתה חושב שאברך אשדודי מרוקאי לא יכול לעשות את זה ?
ועכ"פ אתה מכיר היסטוריון שטוען אחרת ?

אינני טוען אחרת, וברור שהדברים נכונים. אלא שלהסתמך על הר' יאשיהו, זה קצת תמוה כי לא מפיו אנו חיים.

לצורך הנושא הזה, הוא אברך מקרית מלאכי או מאשדוד, שבקושי הכיר את סבו, וממילא אין עדותו מעלה או מורידה, כי מה הוא יודע בהיסטוריה הזו יותר מכל אברך ממוצע אחר.

בר מן דין, בהחלט הרב @כאחד העם צודק בגוף דבריו שהביא, וק"ל...
 
אין לי תכנית עבודה מפורטת ולא ניסיתי לומר שיש לי. שאלת מה למשל אפשר ללמוד והתשובה מתמקדת בתכונות. זה יכול לבוא לידי ביטוי באופן מקורי אבל רק ע"י מי שלא חי בתודעת גלות. אבל יש את המוסדות הספרדיים החדשים שהם דוגמא טובה.

בודאי שלא - כעיקרון. שיטה הלכתית [אגב - לגיטימית!] אינה חלק מהדיון. ועדיין יש הרבה מה.
3. ארוך לעכשיו. אשתדל לענות כשאוכל מה שאפשר במסגרת זו.
מתחבר לכל מילה, וגם למה שכתבת לפני כן.
הבעיה הגדולה היא, שחושבים שישנה בעיה, שאת זה הכניסו לנו הערב רב לראש.
כתבתי את הדברים הללו אחרי בדיקה ארוכה בעיתונות ישנה.
וכבר כתבתי בפורומים אחרים, שהטיעון שהבעיה הינה דתית, (קרי: שלא היו לנו רבנים, מחנכים, ישיבות, שיטה, דרך, למדנות, ושאר ירקות), נופל ביום שנצטרך להסביר למה גם החילונים הספרדים נפלו באותה הבעיה.
תוכנית העבודה, לדעתי, צריכה להיות בהסברה וחוגי בית, של הסברה פרטנית, ולגרום לאנשים רבים להוציא את הראש מהחול, ולהציץ בחיים היפים ולראות שיש חיים לפני המוות, ושאין מה לפחד משום דבר.
וזה בעצמו ייצור תגובה גלית, כלומר שהקבוצה הזו תסביר אוטומטי את הדברים לאחרים וכן הלאה.
 
ומה עושה היסטוריון ?
שואל את הזקנים, וקורא בספרים.
למה אתה חושב שאברך אשדודי מרוקאי לא יכול לעשות את זה ?
ועכ"פ אתה מכיר היסטוריון שטוען אחרת ?
ישנה עוד בעיה שהוא ואביו רגילים לכזב תמיד וא''א לסמוך על דבריהם בשום דבר ואפילו שזורחת שמש בחוץ
כל סיפור שיוצא מהם זה בע''מ
ועיין ערך רח''ו וכו' וכו'
 
ראשי תחתית