האם אפשר לקרוא חומש עם רש"י במקום תרגום?

[חיי עולם]

לא יצא לי ברור ממש"כ במשנ"ב,
ובאגרות החפץ חיים שעורר על קריאת רש"י עיי"ש.

 

[רק תורה]

לא יצא לי ברור ממש"כ במשנ"ב,
ובאגרות החפץ חיים שעורר על קריאת רש"י עיי"ש.

למעשה הש"ע פסק כרא"ש שמועיל כמו תרגום ויוצא יד"ח בקריאת רש"י והביא בב"י מסמ"ג שדן לפני רבותיו שעדיף מהתרגום. ומבאר במשנ"ב דהיינו משום שמרחיב הביאור ע"פ המדרש יותר מהתרגום. פסוקים שאין עליהם רש"י יקרא מקרא ג"פ.

הש"ע פוסק שירא שמים יקרא גם תרגום, וכאן ישנה מחלוקת איך להבין את מקור ההוראה הזו. לדעת הב"י התרגום זכה מפני שניתן בסיני ולכן הוא עדיף מכל פירוש, או משום שלדעת הב"י דעת ר"י ורב עמרם ורב נטרונאי המובאת בסמ"ג שלא יוצאים יד"ח בפירושים אחרים אלא רק בתרגום שניתן בסיני (עיין שני הפי' בביאור הלכה). לדעת הביאור הלכה ישנה עדיפות לקרוא גם תרגום מפני שיש הרבה פסוקים ותיבות שאין עליהם אלא מקרא והתרגום מפרש אותם - ישנה עדיפות גם לתרגום.

 

[כאייל תערוג]

לענ"ד כתב שיוצאים ידי"ח גם בפעמיים מקרא ופעם אחת רש"י, אך זאת בתנאי שמבין את דברי רש"י - סק"ה.
ואח"כ הוסיף שהמהודר ביותר הוא לקרוא גם תרגום וגם רש"י - סק"ו.

 

[כאייל תערוג]

וידועים דברי הרב מבריסק שאמר על לשון השו"ע וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י שאפשר להקל, ומותר גם למי שאינו שאינו ירא"ש לקרוא את שניהם.

 

[בן מנוח]

שלמדתי סוגיא זו יצא לי שהעיקר והענין הוא להבין את המקראות היטב, ובתרגום יוצאים יד"כ כיון שניתן בסיני.
אך גם שלומדים את התרגום, צריך להתבונן ולהתמקד האיך, וכיצד מפרש.

והא לך דברי רבינו החפץ חיים בספרו ליקוטי אמרים (פרק ה'):
"אודות ידיעת המקרא בודאי צריך כל איש ישראל לידע בכל שבוע הסדרא ופירושה לפי כח שכלו, ומה שנהגו בכל ישראל לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום היינו, משום שעי"ז יתבונן בהמקרא ויתן לב להבין, אבל אם לא השיג ידיעה עי"ז, מחוייב להתבונן ולדעת ואז יהיה נחשב לו שלמד מקרא, דבלא"ה אם לא הבין מה שאמר ומה שלמד לא נחשב ללימוד כלל".

 

[אברך]

זה לשון השו"ע (סימן רפה סעיף ב): "אִם לָמַד הַפָּרָשָׁה בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ''י חָשִׁיב כְּמוֹ תַּרְגּוּם, וִירֵא שָׁמַיִם יִקְרָא תַּרְגּוּם וְגַם פֵּרוּשׁ רַשִׁ''י", משמע בפשטות שמועיל.
ובמ"ב (ס"ק ה) רק מוסיף וזה לשונו: "וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י יקרא אותן ג"פ".
להדיא שמועיל, ופסוקים שאין עליהם רש"י יקרא אותם ג"פ.

 

[משיב כהלכה]

בוודאי שמועיל, השאלה אם עדיף על התרגום. ולענ"ד, חשיבותו של התרגום היתה בזמנם כאשר התורה לא היתה בשפה המדוברת, אבל אצלנו שהתורה על פי רוב מובנת, עדיף שמו"ת עם רש"י על שמו"ת עם תרגום.

 

[רק תורה]

בוודאי שמועיל, השאלה אם עדיף על התרגום. ולענ"ד, חשיבותו של התרגום היתה בזמנם כאשר התורה לא היתה בשפה המדוברת, אבל אצלנו שהתורה על פי רוב מובנת, עדיף שמו"ת עם רש"י על שמו"ת עם תרגום.

דבריך מסתברים. אבל לדעת הב"י יש מחלוקת בראשונים אם שאר פירושים מהנו, ואף שפסק להקל היציאה יד"ח בתרגום אתיא ככ"ע.

 

[משיב כהלכה]

בכל דבר אני אומר, "זיל בתר טעמא". לשם מה תיקנו קריאת שמו"ת? בשבילם זה היה "טייטש" (כינוי ללשון היידיש. בדורות עברו תרגמו את התפילות ואת התנ"ך לשפה זו כדי שפשוטי העם יבינו), ואנחנו צריכים תרגום לתרגום, כשאת פשוטו של הפסוק אנו מבינים בדרך כלל.

 

[כאייל תערוג]

בכל דבר אני אומר, "זיל בתר טעמא". לשם מה תיקנו קריאת שמו"ת? בשבילם זה היה "טייטש" (כינוי ללשון היידיש. בדורות עברו תרגמו את התפילות ואת התנ"ך לשפה זו כדי שפשוטי העם יבינו), ואנחנו צריכים תרגום לתרגום, כשאת פשוטו של הפסוק אנו מבינים בדרך כלל.

בביאור הלכה דן בזה וכתב לא לנהוג כך למעשה.

 

[משיב כהלכה]

ראשית, אנו אין לנו אלא דברי השו"ע.

שנית, הוא לא כותב שנראה לדינא לקרוא תרגום ולא רש"י, אלא שנראה לדינא כהב"י שיר"ש יקרא את שניהם, כי רש"י לבדו לא מועיל מפני שיש פסוקים שאין עליהם רש"י והתרגום מפרש כל מילה, וזה גם מה שכתב במשנה ברורה ואיני מבין למה ציינת דוקא לביאור הלכה... (ויש להשיג על דבריו, שכל זה למי שאינו דובר את השפה העברית, אבל הדובר עברית מבין את פשט הפסוק ואדרבה את התרגום אינו מבין) וזה לשונו במשנ"ב: "ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם שילמוד בכל שבוע הסדרה עם פירש"י לבד התרגום".

ומלשונו "ראוי" משמע שמסכים עם השו"ע שאפשר לקרוא רק רש"י.

שלישית, הוא מסייע שם לסברא שרש"י עדיף על תרגום, וכותב "היוצא מדברינו דאין לנו פוסק מפורש שיסבור דהתרגום חשוב טפי מפירש"י". והיינו שאף אחד לא חולק על הסמ"ג שכתב שרש"י עדיף על תרגום.

 

[כאייל תערוג]

ראשית, אנו אין לנו אלא דברי השו"ע.

וכל גדולי הפוסקים שאחר כך אינם שווים כנגד מעלת כבודו כלום?

 

[כאייל תערוג]

שנית, הוא כותב שנראה לדינא לנהוג כהב"י שיר"ש יקרא את שניהם, כי רש"י לבדו לא מועיל מפני שיש פסוקים שאין עליהם רש"י והתרגום מפרש כל מילה (ויש להשיג על דבריו, שכל זה למי שאינו דובר את השפה העברית, אבל הדובר עברית מבין את פשט הפסוק ואדרבה את התרגום אינו מבין).

שלישית, הוא מסייע שם לסברא שרש"י עדיף על תרגום, וכותב "היוצא מדברינו דאין לנו פוסק מפורש שיסבור דהתרגום חשוב טפי מפירש"י". והיינו שאף אחד לא חולק על הסמ"ג שכתב שרש"י עדיף על תרגום.

אמת שכותב שלפי סברתו רש"י עדיף, אך ממנו אנו למדים שמבטל דעתו בפני הבית יוסף ולא רוצה לפסוק כך למעשה.

 

[משיב כהלכה]

וכל גדולי הפוסקים שאחר כך אינם שווים כנגד מעלת כבודו כלום?

אני? מי אני? רבותינו כתבו שקיבלנו הוראות השו"ע מול אלף פוסקים.

לכן גם מרן הגר"ש משאש תמיד מדייק בלשון השו"ע, ולא אכפת לו מה כתבו האחרונים, אם כן דעת השו"ע. וכן מרן הגרב"צ אבא שאול דייק מלשון השו"ע והרמב"ם ולא אכפת לו ממה שהביא ידידו הרבה אחרונים שחולקים על זה (ראה למשל אורל"צ חלק א' סי' י"א).

 

[החש בראשו]

לאלו שחוששים לקבלה, אז יש עניין בתרגום דייקא. אבל אם הוא יודע שלא יפתח את רש״י כלל לולי שמו״ת יכול שזה עדיף גם לדידהו. כי יהודי שכל חייו יודע רק מקרא בלי רש״י עה״ת חסר לו בבסיס.

 

[רק תורה]

מן הראוי להוציא תרגום מבואר בדקדוק שגם עומד על חידושיו בדרך קצרה קלה למען ירוץ בו הקורא (וראיתי חיבורים שלא מספקים)
כך גם ישנה המעלה של תוספת הבנה על קריאת המקרא, לקיים רצון חז"ל, לכאורה, שהתורה תהיה מובנת ונלמדת לא תהיה נקראת בקריאה בעלמא, וגם מעלת התרגום שניתן בסיני.

 

[החש בראשו]

מן הראוי להוציא תרגום מבואר בדקדוק שגם עומד על חידושיו בדרך קצרה קלה למען ירוץ בו הקורא (וראיתי חיבורים שלא מספקים)
כך גם ישנה המעלה של תוספת הבנה על קריאת המקרא, לקיים רצון חז"ל, לכאורה, שהתורה תהיה מובנת ונלמדת לא תהיה נקראת בקריאה בעלמא, וגם מעלת התרגום שניתן בסיני.

נו? אולי תרים את הכפפה?

 

[משיב כהלכה]

אבל אם הוא יודע שלא יפתח את רש״י כלל לולי שמו״ת יכול שזה עדיף גם לדידהו. כי יהודי שכל חייו יודע רק מקרא בלי רש״י עה״ת חסר לו בבסיס.

דוקא את העיקר הסתרת בגופן לבן?

 

[משיב כהלכה]

מן הראוי להוציא תרגום מבואר בדקדוק שגם עומד על חידושיו בדרך קצרה קלה למען ירוץ בו הקורא

דומני שכבר קיים דבר כזה. אבל האם לא מגוחך בעיניך לעשות תרגום לתרגום?

 

[החש בראשו]

דוקא את העיקר הסתרת בגופן לבן?

פשוט זה רק בדיעבד...

 

[משיב כהלכה]

דיעבד לפי הקבלה, אבל לפי הפשט כתב משנ"ב שאין אף אחד הסובר שתרגום עדיף על רש"י.

ואם אין עדיפות, ממילא עדיף שלא יהיה מצב של אברך בן 60 שאין לו מושג בפשט הפשוט של פרשת השבוע.

 

[כאייל תערוג]

►| ביאור הלכה • על שולחן ערוך אורח חיים רפה |◄

​

[עריכה]
(*) תרגום וגם פירש"י: הנה בב"י כתב בשם סמ"ג שדן לפני רבותיו שהפירוש מועיל יותר מן התרגום והובאו דבריו ג"כ במרדכי והגה"מ בפי"ג מהלכות תפלה וכתב הב"י ע"ז וז"ל מיהו כתבו סמ"ג והגהות דאין נראה לר"י ור"ע ורבי נטרונאי שכתבו שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני ע"כ וירא שמים יצא את כולם ויקרא תרגום וגם פירש"י עכ"ל הב"י. והנה המעיין בתוס' והרא"ש יראה דס"ל דדוקא לשון לעז שאין פירוש מספיק גריעא מתרגום אבל פירוש התורה שמפרש את הענין והמלות [וע"פ יסודות של חז"ל] וכמו פירש"י לא גריעא מתרגום ובסמ"ג ניכר להדיא להמעיין שם שחסר שם איזה תבות וקאי רק אלשון לעז לחוד וב"ה שמצאתי כן בהדיא בהגה"מ כשהעתיק דברי הסמ"ג כתב וז"ל וי"מ דה"ה ללעז ולא נראה לר"י וכו' משמע דרק אלעז פליג וגם ר"נ אפשר דמודה בזה דהפירוש שמפרש את הענין יותר מתרגום חשיב טפי מתרגום אף שניתן בסיני ופלא שהלא הב"י בעצמו הביא הגה"מ ואמאי כתב הב"י בשם הגהות דאין נראה לר"י הלא הר"י לא קאי רק על לשון לעז [ואולי דמה שכתב הב"י דאין נראה לר"י הוא רק שיגרא דלישנא דהגה"מ נקט וכונתו רק על רב עמרם ורב נטרונאי וס"ל להב"י דלהר"ע ור"נ שכתבו דהתרגום זכה מפני שניתן בסיני א"כ ממילא דהוא עדיפא מכל פירוש שבעולם אף שבהסמ"ג לא משמע קצת הכי]. היוצא מדברינו דאין לנו פוסק מפורש שיסבור דהתרגום חשוב טפי מפירש"י ומ"מ נראה לדינא לנהוג כהב"י דאף שפירש"י מפרש את הענין יותר מתרגום אבל מפני שיש כמה תיבות וגם כמה פסוקים שאין עליהם פירושו של רש"י וא"כ לא נשאר לו שם כ"א מקרא לבד והתרגום מפרש כל פסוק וכל תיבה:.

​

 

[כאייל תערוג]

שנית, הוא לא כותב שנראה לדינא לקרוא תרגום ולא רש"י, אלא שנראה לדינא כהב"י שיר"ש יקרא את שניהם,

לענ"ד בצירוף דבריו במשנ"ב ובביה"ל נראה שכוונתו שאי אפשר להגיד מה עדיף ממה כי בכל אחד יש מעלות שאין בשני, ואם הוא כתב שא"א לומר מה עדיף, נ"ל שאנחנו כ"ש וכ"ש.
להזכירך בזמנו הבינו את תרגום אונקלוס בדיוק כמו בזמנינו.

 

[משיב כהלכה]

לדבריך נסגור את כל הספרים ולא נדון בשום הלכה, רק נלמד משנ"ב, כי אם המשנ"ב כתב שאין עדיפות - מי אנחנו שנחלוק עליו...

לא כך היא דרכה של תורה. מותר לכל אחד לומר את דעתו, בכבוד ובדרך ארץ.

 

[כאייל תערוג]

אבל מותר לנו להכיר את מקומינו כשאנו באים לדון בדבר שנחלקו בו הראשונים.

 

[בן מנוח]

מצ"ב דברי הג"ר יעקב חיים סופר שליט"א כפי שהובא במגיד דבריו ליעקב ושלחו בתפוצה בחנוכה בענין שמו"ת

 

[בן מנוח]

עוד משם: