האם אפשר לסמוך על ספר מעין אומר?

[ידידיה]

הבעיה שיכול לצאת מזה לפעמים חורבה שהיה שם עוד נידונים אחרים וילמדו מהספר להתיר גם במקומות אחרים

טענה זו נכונה גם על שמועות בעל פה שאומר בשמו בנו הרב יצחק???

 

[איתן]

הבעיה שיכול לצאת מזה לפעמים חורבה שהיה שם עוד נידונים אחרים וילמדו מהספר להתיר גם במקומות אחרים.

על כגון זה אמרו בגמ' 'חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עלה'.
דהיינו שבכל מעשה רב נוכל לדחות שהיו שם דברים נוספים ושיקולים שלא עלו על דעת המעיד.
אלא שבזה עצמו נאמן המעיד - כשהוא בר סמכא - לומר שבמעשה ההוא לא היו נידונים אחרים שמשנים את ההלכה.

 

[איתן]

כל בר דעת שרואה שביבי"א התיר לגרושה מבין שזה לא "איסור גורף"

זו פירכא אפשרית על הדוגמא הספציפית של פאה. [שגם בה אפשר לדון עד כמה זה 'לא גורף', כי אינה דומה גרושה ששקדו חכמים על תקנתה שלא תשב ארמלו, לאשה שיש לה עצבת לב והיה אפשר לומר שלדעת הגרע"י עליה להתגבר על זה בדרכים אחרות].
ומ"מ הרעיון והעקרון נכון לגבי שאר ההלכות.

 

[משיב כהלכה]

יכול להיות מאוד שיש שיקולים אחרים שהיו שם ולא כתב זאת במעין אומר.

הפרכתי זאת לעיל, כי המעתיק הדייקן דייק היטב בשאלה ובתשובה ואף בהבעת הפנים של הגר"ע יוסף, וממילא אין צד שנגלה להגר"ע ולא נגלה לנו.

ואפילו אם השואל גילה לו פרטים, אבל השאלה להגר"ע היתה אחרת, גם את זה הוא ציין ברוב דייקנותו.

 

[משיב כהלכה]

כל בר דעת שרואה שביבי"א התיר לגרושה מבין שזה לא "איסור גורף"

מסתבר שיש הרבה שאינם בר דעת.

 

[משיב כהלכה]

הבעיה שיכול לצאת מזה לפעמים חורבה שהיה שם עוד נידונים אחרים וילמדו מהספר להתיר גם במקומות אחרים.

לכן יש הסתייגויות כלפי ספרים מעין אלה. אבל מה נעשה כאשר הגר"ע יוסף עצמו לא הסתייג מספר זה, וכן בנו רבי אברהם עבר היטב על הדברים ואישר אותם להדפסה.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וכי מה זה נפקא מינה, צריך לבדוק את הסוגיא, ברצינות, ואם הדברים מסתברים לקבל ואם לא לא.

וגם אם מרן עצמו כותב, כך צריך להתייחס לא?

הרי אם אני לומד מחלוקת ש''ך ופרי חדש אני מעיין בראיות שלהם, מנסה להבין כל דעה שנאמרה עד הסוף ורק אז מגבש דעה.

לדעתך אין מקום לדיון מה דעת הש"ך בנושא מסויים, שהרי בלא"ה אני מעיין בראיות שלו?

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

טענה זו נכונה גם על שמועות בעל פה שאומר בשמו בנו הרב יצחק???

על כגון זה אמרו בגמ' 'חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עלה'.
דהיינו שבכל מעשה רב נוכל לדחות שהיו שם דברים נוספים ושיקולים שלא עלו על דעת המעיד.
אלא שבזה עצמו נאמן המעיד - כשהוא בר סמכא - לומר שבמעשה ההוא לא היו נידונים אחרים שמשנים את ההלכה.

 

[בדרך התורה]

לדעתך אין מקום לדיון מה דעת הש"ך בנושא מסויים, שהרי בלא"ה אני מעיין בראיות שלו?

ברור שחשוב לדעת מה הש''ך סבר, אבל לפסוק זה לא מספיק, צריך להבין אותו עד הסוף עם ראיותיו, ואז לשמוע דברי החולקים אם זה הפרי חדש או הט''ז או כל נו''כ אחר, ולראות ראיותיו, לנסות להביא ראיות מראשונים או להכריע בצורה זו או אחרת אחרי ראיית כל הדברים לעומקם.

אני פשוט כאן לא מבין את הויכוח, הרי ודאי שהגרע''י אמר את זה, רק מה השאלה האם כשזה נראה מוקשה ולא מתקבל על הדעת בכל זאת לקבל או לומר שזה הוראת שעה, בכל כי האי גוונא, צריך לחדור לעומק הענין.

 

[החש בראשו]

שאלה: האם מותר לאכול מוצר המכיל אבקת חלב עכו"ם?

תשובה: "מותר".

הפסק הזה סותר לפסק מרן זצ"ל בספריו שרק לתינוקות וכדומה.

בחלק א', הלכות בית כנסת, דף רכ"א, כותב המחבר בהערה:

"לגבי הדרדעים, זכורני ששאלתי את מו"ר נר"ו [הגר"ע יוסף], איני זוכר בבירור אם היה לגבי צירוף למנין או לקנות ספרי תורה ומזוזות מסופר דרדעי, האם דינו ככופר בדבר אחד מהתורה, שפסול.

ואמר לי מו"ר שקשה לומר כן, שהרי הזוהר היה גנוז שנים רבות, ואחר שנמצא הם מצאו בו כל מיני קושיות, שלדעתם, מראה סתירה לנאמר בתורה, ולכך אי אפשר לדונם ככופרים. וממילא מובן למה נזדעזע רבינו" [כשמישהו אמר שבית כנסת דרדעי יש להורסו כדין בנין עבודה זרה, ואמר "חס ושלום"].

באול"צ ג"כ לא מחשיב אותם לאפיקורוסים.
.

 

[אור יעקב]

הפסק הזה סותר לפסק מרן זצ"ל בספריו שרק לתינוקות וכדומה

איפה דיבר על זה בספריו???

 

[משיב כהלכה]

הפסק הזה סותר לפסק מרן זצ"ל בספריו שרק לתינוקות וכדומה

אין כאן סתירה, גם לשיטת הרב עובדיה בספריו זה מותר מדינא ורק ראוי להחמיר.

לשון ילק"י: "אבקת חלב של גויים שמערבים בשוקולד וכדומה [עם הכשר מהרבנות], מעיקר הדין אין בזה איסור משום חלב עכו''ם, אחר שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות. ולכן מותר לאכול שוקולד זה".

 

[החש בראשו]

איפה דיבר על זה בספריו???

אין לי את הספרים עכשיו, אני בנופש...
ציטוטים מתלמידיו:
הראש"ל: עיין בספר ילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב (עמ' צ"ו), דמבואר, דאבקת חלב של גויים שמערבים בשוקולד וכדומה, עם הכשר מהרבנות, מעיקר הדין אין באבקת חלב נכרי איסור משום חלב נוכרי, אחר שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות. וחוששים לערב בו חלב בהמה טמאה. וכן דעת החזון איש, זקן אהרן, ציץ אליעזר, אגרות משה, ישכיל עבדי, לבושי מרדכי, ועוד. ומותר לאכול שוקולד זה, אולם עם כל זה אנו נוהגים להחמיר בזה, אך לקטנים יש להקל בשופי גם במיני מתיקה.

אתר הלכה יומית: ולענין אבקת חלב נכרי, בזה יש עוד צדדים להקל, והגאון רבי משה פינשטיין האריך בזה והעלה להיתר. אולם לדעת מרן הרב שליט"א יש להחמיר גם באבקת חלב נכרי שלא להשתמש בו אלא לילדים קטנים בלבד.

כושרות:
1. עיין בתשובות של הרב עובדיה זצ"ל בעיון רב. תשווה את המציאות דאז עם המציאות של היום.

2. כמעט אין לך שום מוצר המכיל אבקת חלב גוי שלא מכיל גם רכיבי חלב גוי העשויים על בסיס גבינת גוים- על רכיבים אלו הרב עובדיה זצ"ל לא התייחס שם התשובות על אבקת חלב גוי.

3. בד"ץ בית יוסף הפועל ע"פ פסקי הרב עובדיה זצ"ל והיה בנשיאותו עד לפטירתו, לא מתיר שימוש באבקת חלב גוי.

4. באופן כללי - כתבת שהרב עובדיה זצ"ל הקל בנושא אבקת חלב גוי. כתבת שהרב אליהו זצ"ל החמיר. האם אין דרך אמצעית בין חומרא וקולא? אם הרב עובדיה זצ"ל מקל אז אולי הרב אליהו זצ"ל פוסק לפי עיקר הדין, כפי שפסקו הרבה הפוסקים. תחשוב על זה.

 

[אור יעקב]

אין לי את הספרים עכשיו, אני בנופש...

שום מקור אין שדיבר על זה "בספריו"
והכל ציטוטים משמו.