מחבר סדרת הספרים "מעין אומר" הוא הרב יהודה נקי שהיה מזכירו האישי של הגר"ע יוסף בימי קבלת קהל.
הוא דייקן גדול, והעתיק בדייקנות גם את נוסח השאלה וגם את נוסח התשובה. ומזה יכול כל אחד להבין כיצד לפסוק בנדון, מאחר ולא היו צדדים נוספים שהובאו בפני הגר"ע יוסף (שמחמת זה אומרים לא לסמוך על דברים כעין זה, כי אולי היו לו שיקולים נסתרים).
אבל מטבע הדברים יהיו שיצאו נגד ויאמרו שאינו בר סמכא, משני טעמים:
א. שאינם רוצים שמישהו אחר יהיה "מעתיק השמועה" חוץ מהם.
ב. הוא מביא את דעת הגר"ע יוסף כטהרתה, ללא "פילטרים", ויש דברים הראויים להשמטה (כגון שהביא מעשה במקובל אחד שאמר שיכול לרפא את האשה אם יסתכל עליה במקום בינה (ברכות דף י), ושאלו להגר"ע והשיב שיעשו נקב קטן בבגד ויסתכל דרכו).
ומהאי טעמא כתבו גם בני הגרש"ז אויערבאך על סדרת הספרים "ועלהו לא יבול" שאין לסמוך על זה, או שלא ראוי להדפיס, וד"ל.
וידוע גם מה שהקפיד הרב יצחק על הרב משה שהדפיס יביע אומר ולא התייעץ עמו מה להדפיס ומה להשמיט, ויצא מזה חורבן (איני יודע על מה יצא הקצף):
ולא יצא לי עדיין לראות את יביע אומר חלק י"א, ומאוד מסקרן לראות על מה התבטא רבי יצחק יוסף "חורבן", לא פחות ולא יותר, אודות התשובות של אביו. ועברתי באוצר החכמה על כל תוכן העניינים ולא ראיתי נושא חריג. אולי צריך לראות מה כתב לגבי פילגש (ראוי לאשכול בפני עצמו, איזה חורבן יש ביביע אומר לדעת הרב יצחק...)
ולמעשה הגר"ע יוסף כתב במו ידיו את חזון עובדיה ואת יביע אומר (כולל חלק י"א), והרב משה יוסף לא בדה מלבו שום דבר.
גם כל התשובות שהביא הרב יהודה נקי (מזכירו האישי בימי קבלת קהל) הן תשובות שיצאו מפיו של הגר"ע יוסף, ללא כחל ושרק.
צנזורה היא בדרך כלל דבר מכוער אבל לעיתים היא נדרשת (כמו אותה תשובה על המקובל שהתיר לו דרך חור בבגד), אבל גם אם לדעת רבי יצחק יוסף יש להשמיט כמה תשובות מהספרים הנ"ל, אין המשמעות שהתשובות לא יצאו מפיו של הגר"ע יוסף, או שלא נכתבו ע"י הגר"ע יוסף.