איזה ספר הזכיר דברי החת"ס בנוגע לפולמוס פאה או מטפחת?

[משיב כהלכה]

זה נכון אבל זה לא משנה כי הלשון הלטינית ידועה והמילה שכתובה בירושלמי ובבבלי היא כנראה סוג כנ"ל של כעין רשת או סרטים לקשירת השער או מטפחת חלקית
מצו"ב מתוך ג'מני להתרשמות:

מה שהבאתי משו"ת שירת בן הלוי היה רק כדי להסביר את ההבנה המוטעית של בעל מוסף הערוך, ואין צורך בבינה מלאכותית שתמצא לי מילים לועזיות דומות בימינו.

לדינא אם לרוב ככל הראשונים והאחרונים ברור שהכיסוי מכסה כל ראשה ואין רמז שכיסה באופן חלקי, הרי שאין היתר מדאורייתא לגלות הראש באופן חלקי.

ולאחר כל הפלפולים בנדון - גם המתירים בדיעבד שתי אצבעות, לא מסכימים להתיר יותר מזה. ומה מגוחך להקל באיסור דאורייתא של גילוי הראש ולהחמיר בדבר שלחלק מהפוסקים הוא איסור דרבנן ולרוב הפוסקים הוא היתר גמור.

 

[על ישראל]

.

.

יש כאן שלשה נושאים:

א' קלתה שאמרו בגמ' שהוא רק דת יהודית ומותר במבוי {או במקום שנהגו כנ"ל} האם הוא כיסוי מלא או חלקי, הראשונים פירשו שהוא חלקי (סבכה) וכ"נ בירושלמי כנ"ל - ועל זה הערתך (לפי פירוש הראושנים 'שבכה' אבל לפי מה שנראה בירושלמי כנ"ל הערתך לא קשורה) שמדובר שתחת השבכה יש כסוי של צמר וכדומה כמו שמצינו צורת לבוש זו במקום אחר.
ותשובה על דבריך שנכון שפעמים נתנה משהו תחת השבכה אבל כאן שאמרו שברה"ר אסור ע"כ לא מדובר בכיסוי גמור אלא כשלא נתנה משהו שמכסה לגמרי תחת השכבה.

ב' שער שיוצא והוא גלוי ואינו כמו גילוי הראש עצמו האם זה מותר אפילו ברה"ר וכן לגבי מה שאמרו "שער באשה ערוה" (לצניעות או לק"ש) האם זה נכלל, וזה דיון ראוי שכנראה התשובה עליו הוא להקל.

ג' אם חלק מהראש עם השער מגולה ובלי סבכה כלל האם זה מותר [משתי סיבות 1 כי מיעוט הראש זה כעין סבכה אבל זה לא דומה. 2] כי שער (שעיקרו הראש עצמו כנ"ל ב') לא גרע משאר הגוף שאמרו שפחות מטפח מותר (באשתו לק"ש וגם בזה יהיה מותר לק"ש אבל להסתכל לא גרע מאצבע קטנה ולגבי לצאת לרה"ר אין מקור לכאורה להתיר). ועל סעיף זה הנידון והוא לא מוכרע.

ד'. מושג ב' אצבעות אין לו מקור או טעם או שיעור אלא ר"ל קצת שא"צ לדקדק לכסות לגמרי וזה מסתמא לא גרע מקלתה (ואולי אף ברה"ר שייך להקל יותר מקלתה)

 

[בנאות דשא]

וגם נחרדנו מהזלזול שדיבר נגד אותן המכסות ראשן ללא שום גילוי, והקצין ואמר בזלזול שאין צורך לכסות עד הגבות...

?

 

[על ישראל]

?

מי אמר ששער הגבות אין טעון כיסוי ? (כי אין בו טפח ?), והרי לגבי קרחת וגבחת דינו כשער הראש כמ"ש במנחות לח:

 

[משיב כהלכה]

אתה החלטת לעשות קישור למצורע, ואין לזה טעם וריח כי כיסוי הראש של הנשים הוא מנהג ישראל המוזכר בתורה בדרך אגב (ולכן נחשב דאורייתא לרוב הפוסקים), ואין לנו אלא המנהג שהוזכר בתורה.

 

[משיב כהלכה]

תשובה על דבריך שנכון שפעמים נתנה משהו תחת השבכה אבל כאן שאמרו שברה"ר אסור ע"כ לא מדובר בכיסוי גמור אלא כשלא נתנה משהו שמכסה לגמרי תחת השכבה

על כרחך? משום מה?

אפשר לומר בפשטות שברה"ר האיסור אינו משום שאינו מכסה כדבעי אלא משום שנהגו ברדיד, וזוהי "דת יהודית" - מנהג נשות ישראל הכשרות.

וזוהי פשטות הרמב"ם ואכמ"ל כעת.

 

[משיב כהלכה]

שער שיוצא והוא גלוי ואינו כמו גילוי הראש עצמו האם זה מותר אפילו ברה"ר וכן לגבי מה שאמרו "שער באשה ערוה" (לצניעות או לק"ש) האם זה נכלל, וזה דיון ראוי שכנראה התשובה עליו הוא להקל

השיער היוצא מבוסס היתרו בראשונים ונפסק להלכה ברמ"א, רק שתלוי במנהג המקום כדין דת יהודית.

 

[משיב כהלכה]

מושג ב' אצבעות אין לו מקור או טעם או שיעור אלא ר"ל קצת שא"צ לדקדק לכסות לגמרי

מה שאי אפשר לדקדק לכסות, זה שיער הצדעים, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת. אבל מכאן ועד "שתי אצבעות" רחוקה הדרך.

 

[על ישראל]

לדעתך אישה קרחת מותרת בגילוי ראש ? או שאסורה כי תמיד זה האיסור אלא שאין השער נחשב כיסוי הוא מגופה (עי' ספ"ק דערכין)

 

[משיב כהלכה]

חובת הכיסוי היא על שטח הקרקפת.

מדברי הראשונים בברכות כ"ד שהתירו את גילוי השיער היוצא מכיסוי הראש, משמע שעיקר הכיסוי הוא לקרקפת הראש, ולכן לא מצינו היתר לאשה קרחת או מגולחת לגלות את ראשה, וממילא גם אין איסור בשיער היוצא מהכיסוי, אלא רק בשיער הנראה עם הבשר.

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו (חלק ז' סי' פ'): "אודות השאלהשנתקבלה אתמול, אם אשה שאין לה שערות יש [לה] חיוב כיסוי... הנה ילפינן [כיסוי ראש] מדכתיב ופרע את ראש האשה, ותנא דבי ר' ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש, ובספרי ופרע וכו' לימד על בנות ישראל שהן מכסות ראשיהן, ובמדרש רבה ופרע למה, שדרך בנות ישראל ראשיהן מכוסות, הרי שעיקר הקפידא שהראש יהיה מכוסה, והדיון בפוסקים הוא אם גם על השערות יש קפידא לכסותן כגון השערות שמחוץ לצמתן שיוצאות מהכיסוי, אם זה מדינא דגמ' צריכין לכסות
או רק ע"פ הזוהר.

ומסתבר מאוד שאפי' בדברים כמו אלו לא דרשינן טעמא דקרא ולומר שעיקר מה שהקפידה התורה הוא משום צניעות כי השערות הם עיקר היופי של האשה, ובאשה קרחת הכיסוי מוסיף יופי וחן, לכן אין חיוב כיסוי. אלא אין לך מה שאמרה תורה, והרי אנו רואים שבפנויה אפי' היא ערוה אין [בה] דין של כיסוי הראש". עכ"ל.

ומבואר כדבריו במדרש רבה בראשית פרשה י"ז, "מפני מה האיש יוצא ראשו מגולה והאשה ראשה מכוסה, ובאבות דרבי נתן פרק ט': "מפני מה האשה מכסה את ראשה ואין האיש מכסה את ראשו. משלו משל למה הדבר דומה לאשה שקלקלה מעשיה והיא מתביישת מן הבריות שקלקלה. כך קלקלה חוה וגרמה לבנותיה שיכסו את ראשיהן". וכן כתב בחידושי הריטב"א מועד קטן דף כ"ד, "ולכולי עלמא לדברי כל המפרשים ז"ל עיקר עטיפה הוא כסוי הראש וכדאמרינן התם ומכסה ראשה כאבל".

וכדברי הגר"ב זילבר כתב גם הגאון בעל שו"ת בני בנים בקובץ תחומין י"ג: "ולפי הנאמר 'ופרע את ראש האשה' ולא 'את שיער האשה', משמע שגם אם גילחה ראשה היו מגלים את ראשה, ואם כן אסור לאשה לגלות את ראשה אף אם היא קרחת".

 

[כאחד העם]

רק רגע, לפני כל הנידון על מי נאמר שהוא בעל תשובה וכו', יש למישהו קישור לזה שאומר שבעל תשובה כתב את זה?
בשיעור בכלל לא אמר בעל תשובה!

כשדיבר על הנ"ל הוסיף "שצריך להתבטל לגדולי הדור, לאחד שלמד בי"ק וי"ג ובכולל, ולא על אחד שהתחיל ללמוד בגיל 23 24, עם כל הכבוד יש הבדל בין נטוע בישיבות הקדושות מגיל 12 13 ולבין ..." וכו'

תראה כאן מהדקה 9 [זה בדיוק כשסיים לדבר על המחבר הנ"ל]

 

[ידידיה]

כשדיבר על הנ"ל הוסיף "שצריך להתבטל לגדולי הדור, לאחד שלמד בי"ק וי"ג ובכולל, ולא על אחד שהתחיל ללמוד בגיל 23 24, עם כל הכבוד יש הבדל בין נטוע בישיבות הקדושות מגיל 12 13 ולבין ..." וכו'

תראה כאן מהדקה 9 [זה בדיוק כשסיים לדבר על המחבר הנ"ל]

מה שהזכיר שם בדקה 9 שחוזר בו כמו שהרדב"ז חזר בו כן הוא גם בסרטון הבמבה.

 

[ידידיה]

מה שהזכיר שם בדקה 9 שהרדב"ז חזר בו כן הוא גם בסרטון הבמבה.

לפני מספר ימים הראה לי זאת הרב @ידידיה שליט"א
באמת הסרטה מדהימה
תאמין לי שלא היית מבקש שהיא תפורסם...


גם אני...

נראה שההסרטה מדברת על זה

אל תסמוך

צ"ע,
כי בהסרטה הרב יצחק שואל את אביו "אבל למה לחזור"? (כי הגרע"י זצ"ל אומר, שהוא חזר בו ומה בכך שחזר בו)

 

[כאחד העם]

אכן כעת יצא לאור ספר "להתענג בחכמה" ע"י הגאון רבי אלחנן שרבני שליט"א, ראש ישיבת "לב אליהו", בנו של רבי ראובן שרבני. ומסתבר שהוא מתכוון לספר זה שיצא כעת לאור.

המחבר הנ"ל , התחיל ללמוד בגיל 23 24 ??

 

[ידידיה]

המחבר הנ"ל , התחיל ללמוד בגיל 23 24 ??

אולי קבלה.

 

[שמעון טרבלסי]

כשדיבר על הנ"ל הוסיף "שצריך להתבטל לגדולי הדור, לאחד שלמד בי"ק וי"ג ובכולל, ולא על אחד שהתחיל ללמוד בגיל 23 24, עם כל הכבוד יש הבדל בין נטוע בישיבות הקדושות מגיל 12 13 ולבין ..." וכו'

תראה כאן מהדקה 9 [זה בדיוק כשסיים לדבר על המחבר הנ"ל]

בבחינת ויש להקשות בדוחק!!!

 

[שמעון טרבלסי]

המחבר הנ"ל , התחיל ללמוד בגיל 23 24 ??

לא, ולא דיבר עליו.

 

[שמעון טרבלסי]

והוא מכיר את אביו וזקינו ויודע שאינו בעל תשובה.
וכל מודה על האמת מסכים עם זה, וכפי שכתב @משיב כהלכה שלא חשוד כחסיד של הרב יצחק.

 

[איש ההשקפה]

אתה צודק.

 

[ידידיה]

לאחר צפייה בהסרטה, בתחילה הוא מדבר על הרב שרבני ואחר כך מדבר על בעלי תשובה ולא מכוון על הרב שרבני, רק צ"ב למה דרש סמוכין.

 

[שאינו יודע לשאול]

כוונתו לספר להתענג בחכמה

מתי יצא? זה ספר חדש?

איפה ביתו? אם אפשר מספר פלא'. או אם הם יכולים לשלוח את הקובץ במחשב?

רחוב הפסגה 10 כניסה ג ירושלים - 026413411
רחוב פוברסקי 24 בני ברק - 036181490
רחוב בן זכאי 7 ביתר - 025803348
בכולם משפחת שרבאני

 

[כאחד העם]

כדי להרגיע את הרוחות , אומר את האמת - שהנושא שלי כלל וכלל לא היה על "בעל תשובה כזה או אחר" .

ומי שיסתכל בהודעתי הראשונה , יראה שפתיחת האשכול היא הכי פשוטה שבעולם

ורציתי לשאול את הציבור - האם מאן דהו יודע איזה ספר מדובר , ומי מחברו?

וכן האם באמת הצגת הדברים בשיעור הנ"ל של אותו ספר הן אמת? וכו' [ @משיב כהלכה ?]

שאלה פשוטה - על מי הוא דיבר ומי מחבר הספר ? וכן שאלתי שאלה נוספת - האם הר' יצחק הציג את דברי מחבר הספר כהוויתן או לא?

אלא ש @שמעון טרבלסי הסיט את הדיון ואת הנושא , [באותיות קידוש לבנה]

רק רגע, לפני כל הנידון על מי נאמר שהוא בעל תשובה וכו', יש למישהו קישור לזה שאומר שבעל תשובה כתב את זה?
בשיעור בכלל לא אמר בעל תשובה!

אז פשוט זרמתי עם זה

אך פתיחת האשכול כלל לא נסובה על זה ובכלל לא הייתה לי הערה או השגה על נושא זה , כפי שייראה מהודעתי הראשונה

 

[שאינו יודע לשאול]

עיינתי שוב בספר בקטע המדובר וכן האזנתי להקלטה שהביאו כאן.
הוא מציג שם את הנושא של גילוי שערות כמחלוקת עתיקה
ומביא את דעת מהרם אלשקר שהתיר ואת החת"ס שאסר

 

[במערבא אמרי]

כדי להרגיע את הרוחות , אומר את האמת - שהנושא שלי כלל וכלל לא היה על "בעל תשובה כזה או אחר" .

ומי שיסתכל בהודעתי הראשונה , יראה שפתיחת האשכול היא הכי פשוטה שבעולם



שאלה פשוטה - על מי הוא דיבר ומי מחבר הספר ? וכן שאלתי שאלה נוספת - האם הר' יצחק הציג את דברי מחבר הספר כהוויתן או לא?

אלא ש @שמעון טרבלסי הסיט את הדיון ואת הנושא , [באותיות קידוש לבנה]



אז פשוט זרמתי עם זה

אך פתיחת האשכול כלל לא נסובה על זה ובכלל לא הייתה לי הערה או השגה על נושא זה , כפי שייראה מהודעתי הראשונה

חזק וברוך.
רק אציין שמקור הטעות הוא כאן

 

[כאחד העם]

שמקור הטעות הוא כאן

ולכן פתיחת האשכול לא עסקה בנושא "בעל תשובה" אלא הנושא שעליו נסוב האשכול הוא

ורציתי לשאול את הציבור - האם מאן דהו יודע איזה ספר מדובר , ומי מחברו?

וכן האם באמת הצגת הדברים בשיעור הנ"ל של אותו ספר הן אמת? וכו' [ @משיב כהלכה ?]

 

[יעקבי]

ודרך אגב, גם מה שמייד נתן מוסר השיעור מוסר לבעלי תשובה, בדיוק אחרי שדיבר על מחבר הספר 'הצעיר'.

 

[כאחד העם]

בהמשך אבדוק אם לדברים שאמר הרב יצחק יוסף יש בסיס בספר.

????
האם הספר הנ"ל כבר נבדק על ידך?? , וא"כ מה הועלה שם בעניין הנ"ל?

 

[יעקבי]

????
האם הספר הנ"ל כבר נבדק על ידך?? , וא"כ מה הועלה שם בעניין הנ"ל?

חבל לא ראית כמה הודעות אח"כ:

עיינתי שוב בספר בקטע המדובר וכן האזנתי להקלטה שהביאו כאן.
הוא מציג שם את הנושא של גילוי שערות כמחלוקת עתיקה
ומביא את דעת מהרם אלשקר שהתיר ואת החת"ס שאסר

 

[אור יעקב]

וגם לפי ההיתר שהתחדש בזמננו, הרי אותן המגלות שתי אצבעות נגררות בקלות לארבע וחמש, וכן רואים בתמונות של נשות משפחת הגר"ע יוסף.

בעבר מרן הגרע"י זצוק"ל התיר גם יותר משתי אצבעות ואולי התמונות מהתקופה אז.

ובכל מקרה מרן הזכיר כמה פעמים שאין להביא ראיה מנשות הרבנים - וד"ל.

 

[שאינו יודע לשאול]

חבל לא ראית כמה הודעות אח"כ:

וישנה עוד נקודה אחת. שבשיעור נאמר שהיתר הפאה בספר מתבסס על השיקול של שתי אצבעות, ועל דברי החתם סופר, ולא כן הוא, אלא עיקר ההיתר הוא מחמת שהיום נוהגים, ונכנס לנושא ומסכם שיטות הפוסקים המוכרים בזה בקצרה ועוד, ומביא שם תשובה שלמיטב ידיעתי עד כה לא התפרסמה מחכם בן ציון בנושא, עוד כתב שם שמצד צניעות עדיף מטפחת, עוד כתב שם שמצד שיקול של שייכות לציבור בני התורה יתכן שפאה עדיפה, וכן הסביר לפחות ג' טעמים מדוע יש כאלה שחכם בן ציון הורה להם מטפחת וסברו שהוא מעיקר הדין לדעתו, ולצד זה מביא בהערה את הנושא של שתי אצבעות.
בנוסף מזים שם שמועה שחכם בן ציון הורה להיתר מצד שאשתו רצתה פאה, שזה עלבון עצום, ומביא שאביו למד את הסוגיא עם חכם בן ציון שנים קודם והעלו להיתר.
ומדגיש מאוד שהכל לפי עניינה של האישה ועניינו של הבעל, ומכניס גם את השיקול שהאישה תשא חן בעיניו, ומביא שם מעשה שלא הכרתי עד כה שחכם עובדיה עצמו הורה לבחור שרצה מטפחת להמשיך שידוך ולא להוריד מחמת שהמדוברת רוצה פאה, ואביו הוא זה שטלפן לרבינו חכם עובדיה לשואלו בזה, כן מביא ממעיין אומר שהורה כן חכם עובדיה וכפי שהרב משיב כהלכה הביא כאן בכמה וכמה אשכולות.
זהו תמצית דבריו בנושא הפאה בקיצור נמרץ.