האם הגיע הזמן לעבור לשוטנשטיין?

[משיב כהלכה]

אין הבדל בין לימוד הלכה ללימוד גמרא, ההמצאה הזאת היא שיבוש שנוצר בדור האחרון אצל כמה בעלי בתים מסיבות שונות, והתפשטה בטעות אצל אברכים ובני תורה ספרדים...

אתה ממשיך בסיסמאות נבובות.

יש הבדל עצום בין לימוד וידיעת הש"ס לבין פסיקת הלכה הדורשת עיון ודקדוק מירבי בדברי הראשונים בפנים.

 

[עת שערי רצון]

יש הבדל עצום בין לימוד וידיעת הש"ס לבין פסיקת הלכה הדורשת עיון ודקדוק מירבי בדברי הראשונים בפנים.

ידיעת התורה חשובה פחות??
בכל הדורות היו לומדים הש''ס בעיון ומוציאים מהסוגיות ההלכה למעשה, המושג ''הלכה'' היא המצאה של לפני 100 שנה, מזמן המשנ''ב בערך או קצת לפני

 

[עת שערי רצון]

עיין בדברי האר"י הנ"ל להסבר בזמן שמותר "לבזבז" על עיון.

לימוד וידיעת הש"ס אינה דורשת דקדוק כמו פסיקת הלכה.

אתה משבש את דברי האר''י, וקורא ללימוד העיון ''ביזבוז''. בושה. בוודאי שידיעת הש''ס דורשת עיון בדיוק כמו ההלכה, וכדאי לך להתחיל ללמוד ספר נפש החיים שער ד'

 

[בקצרה ממש]

לשיטתך שר התורה לא היה בן תורה? הרי כל ימיו היו "הספקים".

לא כי,
סדר בבוקר וכל היום עיון כרגיל

 

[משיב כהלכה]

ידיעת התורה חשובה פחות??
בכל הדורות היו לומדים הש''ס בעיון ומוציאים מהסוגיות ההלכה למעשה, המושג ''הלכה'' היא המצאה של לפני 100 שנה, מזמן המשנ''ב בערך או קצת לפני

אין לזה שום קשר לחשוב פחות או חשוב יותר, אלא כל דבר לפי ייעודו, וכדברי האר"י.

אתה משבש את דברי האר''י, וקורא ללימוד העיון ''ביזבוז''. בושה. בוודאי שידיעת הש''ס דורשת עיון בדיוק כמו ההלכה, וכדאי לך להתחיל ללמוד ספר נפש החיים שער ד'

חוץ מלצעוק שיבוש ובושה, יש לך מה להגיב לגופו של ענין?

ידיעת הש"ס דורשת עיון, אז את כל ימיך תשרוף על דף אחד בגמ'?

והיה מורי ז"ל אומר כי מי ששכלו זך ודק וחריף לעיין הלכה בשעה או על הרוב בשתי שעות ודאי הוא שטוב לו מאד שיטרח שעה או שתי שעות בתחלה בעיון לסיבה הנזכרת

דברים ברורים ופשוטים, מה משובש כאן?

אבל מי שמבין בעצמו שהוא קשה העיון וטורח בו זמן הרבה עד שיעיין ההלכה לא טוב הוא עושה ודומה למי שמשבר כל היום אגוזים ואינו אוכל מה שבתוכם

צריך פירוש רש"י ותוספות לדברים פשוטים כאלה?

אתה יודע ללמוד, לא? עברית פשוטה קשה לך לקרוא?

והוא עוד מדבר על "עיון הלכה", לא מה רש"י רוצה ומה הגמ' רוצה לומר, א' ב' של פשט שכל לומד ללא שוטנשטיין שורף על כך זמן יקר.

 

[משיב כהלכה]

לא כי,
סדר בבוקר וכל היום עיון כרגיל

את החובות שלו הרבה פעמים הוא לא הספיק עד סוף היום, ודחה למחרת.

ובוודאי שאם היה לומד "בעיון" ועל כל תג ותג פותח את כל הראשונים והאחרונים, הוא לא היה מסיים אפילו חצי דף ביום, כי אין סוף לעיון.

אז אם תלמד כל יום את ההספקים של ר' חיים, שזה כולל 7 דפי בבלי ועוד 7 דפי ירושלמי, אני מסכים לך בשאר הזמן לפתוח את כל הראשונים והאחרונים בפנים.

 

[משיב כהלכה]

ולכן שוטנשטיין בוודאי לא יעזור

לא יעזור כי?

לא נמאס לך לדקלם סיסמאות ריקות?

 

[בקצרה ממש]

שאם היה

לא אם, כך היה לאחר החובות. עי' דרך אמונה ושא"ס

 

[משיב כהלכה]

בזמני בישיבת פוניובי'ז היו לומדים כ20 דף בכל זמן חורף בסדר עיון, ועוד איזה 30-40 דף בסדר בקיאות. עד היום ברוב הישיבות [הנורלמיות כמובן, לא הישיבות לפצועים בעם] לומדים לפחות 35-40 דף בזמן

60 דף בחמישה חודשים!!!

ממש הספק מדהים, לפי הקצב הזה יסיימו את הש"ס בגלגולים הבאים, מי מדבר על שאר הספרים שצריך ללמוד כדי להיות מינימום של תלמיד חכם ששואלים אותו בכל מקום ועונה.

 

[משיב כהלכה]

לא אם, כך היה לאחר החובות. עי' דרך אמונה ושא"ס

הוא בדיוק אשר אמרתי, זמן מיוחד לעיין הלכה ולכתוב ספרים, זמן שלא קשור ללימוד השוטף שאותו למד כדבעי ובמרוצה..

 

[בקצרה ממש]

הוא בדיוק אשר אמרתי, זמן מיוחד לעיין הלכה ולכתוב ספרים, זמן שלא קשור ללימוד השוטף שאותו למד כדבעי ובמרוצה..

לא זה מה שאני אמרתי,
בבוקר חובות, כל היום עיון (לימוד שוטף)
וידוע הסיפור עם אביו זצוק"ל

 

[עת שערי רצון]

60 דף בחמישה חודשים!!!

ממש הספק מדהים, לפי הקצב הזה יסיימו את הש"ס בגלגולים הבאים, מי מדבר על שאר הספרים שצריך ללמוד כדי להיות מינימום של תלמיד חכם ששואלים אותו בכל מקום ועונה.

בחור לא מגיע לישיבה בשביל לגמור ש''ס ולרכוש בקיאות בהלכה

 

[עת שערי רצון]

לא יעזור כי?

לא נמאס לך לדקלם סיסמאות ריקות?

בעקבות המו''מ שהתנהל כאן לאחרונה בנושא, ירדתי לפני כשעה לבית המדרש, פתחתי גמרא של שוטנשטיין, בסוגיא שלא למדתי כבר 30 שנה, ולמדתי בצד הרגיל של הגמ' את הגפ''ת, ואז פתחתי את השוטנשטיין, לא מצאתי בו שום חידוש מיוחד, כל מה שכתוב שם אמרתי בע''פ תוך כדי לימוד הסוגיא שלא עיינתי בה כלל מזה 30 שנה בערך, חוץ מכמה ראשונים שהוא כתב בהערות. זה הורס את כל הגישמאק וחבל. אני לא חוזר בי ממה שכתבתי, ללמוד שוטנשטיין לא יעזור, אבל אני מסכים ב2 נקודות:
א) הספר יכול לשמש כמראה מקומות מצוין, ונכתב ע''י ת''ח משכמם ומעלה
ב) אם מישהו מתקשה בהבנת איזה ענין גמ' זמן מה, עדיף שיפתח את זה לכמה דק' ולא לבזבז בזה יותר מדי זמן, אבל בוודאי שללמוד בזה בקבע זה לא טוב, כי הרש''י והתוספות כל מילה שלהם מדודה, ואם לומדיםרק תקציר של התוס' זה מרגיל לשטחיות

 

[משיב כהלכה]

וזהו הלימוד האמיתי, וכך למדו רבותינו בכל הדורות בין חכמי אשכנז ובין חכמי ספרד.

סיפורי סבתא, לא לימוד אמיתי ולא רבותינו שבכל הדורות.

וכבר אמרו בגמ' בסנהדרין מב. 'א"ר אחא ב"ר חנינא א"ר אסי אמר רבי יוחנן "במי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות של משנה", ומפרש רש"י מלחמתה של תורה הוריותה ולעמוד על בוריה ועל עיקרה לא באדם המפולפל ומחודד ובעל סברא ולא למד משניות וברייתות הרבה כי מהיכן יתגלה לו הסוד אלא בבעל משניות הרבה שאם יצטרף לו טעם בכאן ילמדנו מתוך משנה אחרת או אם יקשה לו דבר על דבר יבין מתוך המשניות הרבה שבידו".

וכן בגמ' בעבודה זרה י"ט. ובברכות ס"ג: 'אמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר 'בתורת ה'' והדר 'ובתורתו יהגה', ומפרש רש"י בע"ז שם שקודם תהיה גרסת התלמוד ופירושה שגורה לו בפיו ואח"כ יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ.

והחיד"א בספרו יוסף אומץ (עמוד 272 ) התרעם על שאין מקיימים מאמר חז"ל בשבת ס"ג. 'ליגמר איניש והדר ליסבר' שאיך יצליחו אם עושין להיפך מדברי חז"ל כי מה שנאמר בתלמוד הכל אמת ואין להוסיף עליו ואין לגרוע.

ובספר ישראל ואורייתא עמוד ס"ה מביא שהגר"ח זצ"ל עבר עם בנו הגרי"ז על כל הש"ס במשך שנתיים גמרא רש"י.

ועוד מביא בשם הגרא"מ שך זצ"ל שאמר שפעם בחור שלא ידע את הש"ס לא דברו איתו בלימוד, כי מה יש לדבר עמו.

ובספר אורחות רבינו (ח"ג עמוד קי"ב) מביא בשם החזו"א שאמר לאחד שיעבור פעם אחת על כל הש"ס במהירות בלי עיון. ויותר מזה הביא בספר מעשה איש (ח"ב עמוד ס"ד) שהיה מזרז החזו"א להרבה לשנן הש"ס אף בלא עיון שלא יתכן שלא יקלט הרבה דברים על ידי האמירה גרידא.

 

[משיב כהלכה]

לא מצאתי בו שום חידוש מיוחד, כל מה שכתוב שם אמרתי בע''פ תוך כדי לימוד הסוגיא שלא עיינתי בה כלל מזה 30 שנה בערך, חוץ מכמה ראשונים שהוא כתב בהערות

לא מצאת שום חידוש מיוחד, "חוץ מכמה ראשונים שהוא כתב בהערות".

 

[בקצרה ממש]

ואם לומדים רק תקציר של התוס' זה מרגיל לשטחיות

עזוב את זה,
אפשר להתווכח שלא נכון,
כשלומדים תקציר של תוס', לומדים איך למד אותו ת"ח את התוס', ולא איך אני לומד את התוס'
יכול להיות ומסתבר שכך, שהת"ח ההוא למד טוב ממני,
אבל אני את חלקי בתורה לא רוצה להפסיד,
ואם אלמד מה אמר אותו ת"ח לפני שאלמד לבדי אהיה נגוע להבנתנו ויתכן שלעולם לא אעלה על פרטים שהייתי מרגיש לולא שהייתי לומד את הבנת אותו ת"ח.
וא"ת, ה"ה רש"י ושאר מפרשים. וי"ל כשמדובר בקדמון, הבנתי האישית אמורה להשתלב עם הבנתו שלו, אותו ראשון או אחרון קדמון, הוא חלק מהתורה ממש כמעט כמו הגמ',
אבל ביאורי הדור, חשובים ככל שיהיו, לעיתים חלקי בתורה שונה מהם בתכלית.

 

[בקצרה ממש]

עוד מילה אחת לרב @משיב כהלכה ,
הבנת התורה תלוייה בהרגש הלב, צריך להיזהר לא לשחד אותו ...

 

[עת שערי רצון]

ידיעת הש"ס דורשת עיון, אז את כל ימיך תשרוף על דף אחד בגמ'?

לא צריך להגזים, ידועים דברי הרב שך זצ''ל, כמו שאתה בעצמך הבאת. הרב שך יצא חוצץ נגד הגמרות המבוארות לידיעתך, וכולם יודעים זאת...

דברים ברורים ופשוטים, מה משובש כאן?

עיין ספר 'אור לציון' חלק ב' בעמוד ש'י למעלה, מתיחס לדברי האר''י. באופן כללי, אני מציע לך לקרוא שם את כל הפרק ובזה תראה ששום דבר לא המצאנו מעצמנו

והוא עוד מדבר על "עיון הלכה", לא מה רש"י רוצה ומה הגמ' רוצה לומר, א' ב' של פשט שכל לומד ללא שוטנשטיין שורף על כך זמן יקר.

היינו עיון ההלכה היינו עיון הש''ס. בכל הדורות לימוד העיון ולימוד ההלכה היה דבר אחד, רק לפני 100 שנים בערך, זה התחלק ל-2 חלקים. יעויין רש''י ברכות ה. ד''ה 'גמרא'

 

[עת שערי רצון]

סיפורי סבתא, לא לימוד אמיתי ולא רבותינו שבכל הדורות.

וכבר אמרו בגמ' בסנהדרין מב. 'א"ר אחא ב"ר חנינא א"ר אסי אמר רבי יוחנן "במי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות של משנה", ומפרש רש"י מלחמתה של תורה הוריותה ולעמוד על בוריה ועל עיקרה לא באדם המפולפל ומחודד ובעל סברא ולא למד משניות וברייתות הרבה כי מהיכן יתגלה לו הסוד אלא בבעל משניות הרבה שאם יצטרף לו טעם בכאן ילמדנו מתוך משנה אחרת או אם יקשה לו דבר על דבר יבין מתוך המשניות הרבה שבידו".

וכן בגמ' בעבודה זרה י"ט. ובברכות ס"ג: 'אמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר 'בתורת ה'' והדר 'ובתורתו יהגה', ומפרש רש"י בע"ז שם שקודם תהיה גרסת התלמוד ופירושה שגורה לו בפיו ואח"כ יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ.

והחיד"א בספרו יוסף אומץ (עמוד 272 ) התרעם על שאין מקיימים מאמר חז"ל בשבת ס"ג. 'ליגמר איניש והדר ליסבר' שאיך יצליחו אם עושין להיפך מדברי חז"ל כי מה שנאמר בתלמוד הכל אמת ואין להוסיף עליו ואין לגרוע.

ובספר ישראל ואורייתא עמוד ס"ה מביא שהגר"ח זצ"ל עבר עם בנו הגרי"ז על כל הש"ס במשך שנתיים גמרא רש"י.

ועוד מביא בשם הגרא"מ שך זצ"ל שאמר שפעם בחור שלא ידע את הש"ס לא דברו איתו בלימוד, כי מה יש לדבר עמו.

ובספר אורחות רבינו (ח"ג עמוד קי"ב) מביא בשם החזו"א שאמר לאחד שיעבור פעם אחת על כל הש"ס במהירות בלי עיון. ויותר מזה הביא בספר מעשה איש (ח"ב עמוד ס"ד) שהיה מזרז החזו"א להרבה לשנן הש"ס אף בלא עיון שלא יתכן שלא יקלט הרבה דברים על ידי האמירה גרידא.

אין שום סתירה בין מה שכתבת למה שאמרתי. לא אמרתי שלא צריך להיות בקי בש''ס כדי ללמוד בעיון. זה הכרחי, ואני מאוד מרחם על ''למדנים'' שלא בקיאים בסוגיות הש''ס, ובדיוק בגלל זה בישיבה גדולה שעדיין בחור למד רק כמה מאות דפי גמרא בחייו, שומעים שיעור מרב שמלמד את דרך הלימוד, וגם בקי בסוגיות הש''ס. אח''כ ב'קיבוץ' או בכולל, שרוב הבחורים (אלה שלומדים כמובן, לא הבטלנים) כבר שולטים בערך ברוב הסוגיות של ''נשים נזיקין'' יכולים ללמוד לבד, אבל עדיין ברור שלגמור ש''ס זה חוב גמור על כל יהודי, ויש מצוות ידיעת התורה

 

[משיב כהלכה]

רח''ל מביטויים כאלה... כאחרון השמאלנים...

הנה עוד "שמאלנים":

”אך הטיפשים בארצות אלו דרכיהם הפך זה. מלמדים עם הנער מקרא מעט... ויש שמעתיקין אותו אל הגמרא מיד. יצפצף הנער בקול דברים בלבד ותמונת הפשט לא ידע להבין אף דבר מה ממנו... ויכלו בהבל ימיהם ושנתם בבהלה לעסוק בפלפול של הבל” (מהר"ל מפראג)

ובגו"א דברים פ"ו אות ז [קכה:] כתב: "יגיע לריק כחו, ויכלו בהבל ימיהם, ושנותם בבהלה, לעסוק בפלפול של הבל, להסביר פנים אשר לא כן, אוסף רוח בחפניו, והיה לרוח שקר בפיו. ודבר זה נוהג עד שיכתוב כתובה לאשה. אז הושלך משמים ארץ, ונראה לו כאילו חולם חלום כל ימיו, יפרוש מן התורה לגמרי, לא ישא בידו מאומה, לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד ולא דרך ארץ... אך ימותו ולא יבואו לכלל תורה... ולא יעלה בידם מאומה".

"משא"כ בני בבל דאפשר שהיו מפלפלים דוגמת חילוקים שבדור הזה אשר כל מי אשר יודע לכוין על צד היותר בפלפול של הבל הרי זה משובח וכל אחד מכוין לדחות דברי חבירו כדקרי להו מחבלים שאין נוחין זה לזה בהלכה ועל ידי כך לא סלקא להו שמעתתא אליבא דהלכתא כדקרי להו נמי התם במחשכים הושיבני והוא שאמר דלא נטרדיה כי פלפול כזה מטריד את האדם מן האמת ואין מגיעו לתכליתו המבוקש" (מהרש"א ב"מ פ"ה).

 

[משיב כהלכה]

הרב שך יצא חוצץ נגד הגמרות המבוארות לידיעתך

כראש ישיבה, ופשוט.

 

[משיב כהלכה]

עיין ספר 'אור לציון' חלק ב' בעמוד ש'י למעלה, מתיחס לדברי האר''י. באופן כללי, אני מציע לך לקרוא שם את כל הפרק ובזה תראה ששום דבר לא המצאנו מעצמנו

במקום לשלוח אותי לעיין בספרים, אתה מוזמן לכתוב כאן במילים פשוטות וברורות איזה "שיבוש" יש כאן בדברי האר"י.

 

[משיב כהלכה]

היינו עיון ההלכה היינו עיון הש''ס. בכל הדורות לימוד העיון ולימוד ההלכה היה דבר אחד, רק לפני 100 שנים בערך, זה התחלק ל-2 חלקים. יעויין רש''י ברכות ה. ד''ה 'גמרא'

אין שום קשר, אדם שלומד ש"ס אין מטרתו לפסוק הלכה, וכך זה היה בכל הדורות כולם.

והעיון בספרי הראשונים והאחרונים בפנים נדרש עבור פסיקת הלכה.

אבל ללימוד הש"ס גרידא? גם באמצעות מהדורת שוטנשטיין ניתן ללמוד בעיון הדק היטב. וכפי שקדמוני הזה גדולים רבים שציטטתי לעיל.

ועיקר העיון הוא לא להבין "מה" כתוב אלא למה כתוב כך ולא אחרת, מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, ולהקשות את כל קושיות הראשונים - ואז באמצעות ההערות ללמוד בזמן קצר את כל תירוצי הראשונים והאחרונים.

 

[עת שערי רצון]

במקום לשלוח אותי לעיין בספרים, אתה מוזמן לכתוב כאן במילים פשוטות וברורות איזה "שיבוש" יש כאן בדברי האר"י.

ז''ל הרב שם: (אחר שמאריך בטו''ד בדרך הלימוד בעיון הישרה והאמיתית כמסורת רבותינו בכל הדורות, ודלא כאיזה בעלי בתים בדורנו שהמציאו שטויות וד''ל) ''וכן מה שמובא בשם רבנו האר''י ז''ל, שמספיק ללמוד שעתיים ביום עיון הדברים אמורים במי שכבר זכה לעיון, אבל כל עוד שעדיין לא הגיע לזה, ישקיע כמה שאפשר בלימוד התלמוד כדי לצאת תלמיד חכם'' עכ''ל

 

[עת שערי רצון]

אין שום קשר, אדם שלומד ש"ס אין מטרתו לפסוק הלכה, וכך זה היה בכל הדורות כולם.

יעויין עוד בשו''ת וישב הים ח''ג בפתיחה, שהאריך בדרך הלימוד בישיבות היום, שהיא דומה לדרך הלימוד שהיתה בכל הדורות כולם, ספרדים ואשכנזים.

ויעויין בספר אור לציון חכמה ומוסר, כל ספריו מלאים מזה, וכמעט ואין הבדל בין דרך הלימוד של חכמי פורת יוסף, לבין מה שנהוג כיום בישיבות, אם כי העיון קצת השתבש בישיבות ב-20 שנה אחרונות, אבל ברוך ה' בשנים האחרונות, קמים ת''ח רבים רמ''ים וראשי ישיבות בכל עולם הישיבות שמחזירים עטרה ליושנה, ומלמדים איך לומדים באמת, בלי לבלבל במוח.
אני מצטער מאוד, שאין לי דרך לצטט דבריהם כרגע, ואני מעמיס עליכם ''שיעורי בית''

 

[משיב כהלכה]

כשלומדים תקציר של תוס', לומדים איך למד אותו ת"ח את התוס', ולא איך אני לומד את התוס'
יכול להיות ומסתבר שכך, שהת"ח ההוא למד טוב ממני,
אבל אני את חלקי בתורה לא רוצה להפסיד

זה מאוד נחמד לרצות ללמוד בעצמך, ולא רק את תוספות אלא את כל הראשונים ואת כל האחרונים עד האחרון שבהם (שלא תפסיד את חלקך בתורה שיש לך בכולם...) אבל בקצב הזה תגמור ש"ס רק בחלום.

 

[משיב כהלכה]

ז''ל הרב שם: (אחר שמאריך בטו''ד בדרך הלימוד בעיון הישרה והאמיתית כמסורת רבותינו בכל הדורות, ודלא כאיזה בעלי בתים בדורנו שהמציאו שטויות וד''ל) ''וכן מה שמובא בשם רבנו האר''י ז''ל, שמספיק ללמוד שעתיים ביום עיון הדברים אמורים במי שכבר זכה לעיון, אבל כל עוד שעדיין לא הגיע לזה, ישקיע כמה שאפשר בלימוד התלמוד כדי לצאת תלמיד חכם'' עכ''ל

למקרא דבריך צחקתי בקול והערתי את כל השכנים.

מה שהגרב"צ כתב זה בדיוק מה שכתבתי לאורך עמודי האשכול הזה, אתה רק מוכיח שמכל ה"עיון" לא הרווחת אפילו הבנת הנקרא הבסיסית ביותר...

לאורך כל האשכול חזרתי וכתבתי שבחורי ישיבה צריכים להשקיע תקופה (ואפילו מספר שנים) בטחינת הגמ' ומפרשיה וללמוד היטב לעיין (לא סתם לגרוס קושיות ותירוצים אלא להגיע למצב שאתה תקשה הכל).

ואין דבריי אמורים אלא למי שזכה לעיון.

 

[עת שערי רצון]

למקרא דבריך צחקתי בקול והערתי את כל השכנים.

מה שהגרב"צ כתב זה בדיוק מה שכתבתי לאורך עמודי האשכול הזה, אתה רק מוכיח שמכל ה"עיון" לא הרווחת אפילו הבנת הנקרא הבסיסית ביותר...

לאורך כל האשכול חזרתי וכתבתי שבחורי ישיבה צריכים להשקיע תקופה (ואפילו מספר שנים) בטחינת הגמ' ומפרשיה וללמוד היטב לעיין (לא סתם לגרוס קושיות ותירוצים אלא להגיע למצב שאתה תקשה הכל).

ואין דבריי אמורים אלא למי שזכה לעיון.

מי יכול להעיד על עצמו שב4-6 שנים בישיבה גדולה, כבר ''זכה ל'עיון'''??

 

[עת שערי רצון]

ובפרט שהרב בן ציון בעצמו היה אומר שאברכים צריכים ללמוד עיון עד גיל 30 לפחות, ורק אז לגשת ללימוד הלכה וכדו' אם בכלל (הוב''ד אלו שם בהמשך) ומן הסתם סבר שצריך ללמוד לפחות 12-15 שנים, כדי לזכות ל'עיון'.

 

[בקצרה ממש]

זה מאוד נחמד לרצות ללמוד בעצמך, ולא רק את תוספות אלא את כל הראשונים ואת כל האחרונים עד האחרון שבהם (שלא תפסיד את חלקך בתורה שיש לך בכולם...) אבל בקצב הזה תגמור ש"ס רק בחלום.

א. מי אמר שצריך לגמור את הש"ס?
ב. את"ל שכן, מי אמר שאת כולו צריך עם כל המפרשים?
ג. את"ל שכן, מי שאמר שאת כולם צריך ללמוד בעומק העיון?
ד. את"ל שכן, מי אמר שלא מספיק ללמוד את זה בחלום:)