האם הגיע הזמן לעבור לשוטנשטיין?

[עת שערי רצון]

מה חסר ברש''י ותוספות, שיש בשוטנשטיין??

 

[אנו עמלים]

אבל מי שיודע ללמוד דף גמ', ובכל שורה הוא שואל הרבה "למה", ומעיין היטב למה פלוני אמר כך ולמה פלוני אמר כך, מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, ועוד הרבה שאלות רבות ומגוונות שלומד בעיון צריך לשאול, בשבילו גמרא רגילה היא כמו רכב ישן הנוסע על כביש משובש.

אבל שוטנשטיין? שולחן ערוך עם מעדני מלכים! כל הראשונים וכל האחרונים הרלוונטיים נפרשים בפניך בקיצור נמרץ ובבהירות נפלאה, לא אכחד שעדיין פה ושם יש לי קושיות שלא מבוארות שם, אבל רוב הקושיות נפתרות כהרף עין, פשוט תענוג, בלי לפתוח גמרות נוספות, בלי לפתוח את כל הראשונים ואת כל האחרונים ולעבור אחד אחד ולראות מי דיבר בזה, דבר שגם דורש המון זמן וגם קשה ליישום.

כוונתי לכך שבלימוד בשוטנשטיין על כל מעלותיו יש בו שני חסרונות עיקריים. א) הוא ערוך בצורה מקצועית מאוד, ודווקא משום כך יש שם נטייה לטשטש את השאלות המתבקשות מהלימוד הספונטני, כי מיד הכל מופיע בהערה או בתוספת מילים בטקסט עצמו באופן שלא יובן החסרון בסוגיא עצמה. (שזה לכשעצמו מעולה למי שבא ללמוד דף היומי וללכת, אבל לא למי שבא ללמוד את הסוגיא לעומק ולהבחין בכל הבעיות בטקסט). ב) וזהו חסרון בעצם הביאור גם אם יהיה פחות מקצועי, כאשר אתה רואה את התשובה או את ההסבר מופיעים בתכ"ד להסוגי' עצמה, לא יהיה לך לא כאב על הקושיא עצמה ולא הנאה מהתירוץ. ואני לא מדבר על מושגים גבוהים של "מי שלא נהנה משוקולד".. אלא על כל לומד נורמלי שיש לו סיפוק מהבנה בסוגיא.
(ואגב ידועה בעניין זה אמירתו של הגר"י שרייבר שלימוד בשוטנשטיין זה כמו לנסוע עם ווייז, אתה מגיע ליעד בלי לזכור כלום מהדרך..)

 

[משיב כהלכה]

שוטנשטיין
= ביטול תורה
בן אדם שלומד גמרא הוא לומד אותה אבל מי שקורא שוטינשטיין הוא לא לומד הוא קורא
ודאי שבעלי בתים שלא יודעים ללמוד יכולים ללמוד בזה אבל אנחנו ח"ו זה צריך להיות רק אם יש דברים ממש לא מובנים וכו'

ניכר עליך שאתה בחור ישיבה, אפרוח שלא נפקחו עיניו והוא מצטט בדביקות את המשגיח התורן מבלי להבין מי נגד מי ולמה (לבחורי ישיבה אכן כתבתי לעיל שאסור להם להתעסק עם זה עד שילמדו ללמוד).

וכי אתה חושב שכאשר הגיע פירוש רש"י לעולם, לא היו כאלה שדיברו כך? "מי שלומד גמרא עם רש"י הוא רק קורא, הוא לא לומד"... כי עכשיו קל להבין מה כתוב... "רש"י זה רק לבעלי בתים"...

מה דעתך שנדפיס לך גמ' בלי רש"י ותוס', ואתה וחבריך "תתייגעו" ותטפסו על הקירות כדי להבין מה כתוב?

להבין מה כתוב בגמ' זה החלק הקל, זה לא "עמל התורה", דא"כ לך תקרא את הש"ס בצרפתית (מה בין ארמית לצרפתית?) ותשבור את השיניים להבין כל מילה, והנה לך "עמל התורה" כפול ומכופל.

וכי האמוראים בגמ' התייגעו להבין מה אומר פלוני אלמוני? או דיברו ביניהם בשפה עכשווית?

וכי רש"י הסביר לתלמידיו בשפה עכשווית או בשפה עתיקה? וכי הם התייגעו להבין מה הוא בכלל רוצה לומר?

ה"מה", הוא לא עמל התורה.

ה"למה", הוא עמל התורה. מכאן זה מתחיל.

ומי שבאמת יודע ללמוד, לא יכול להתקדם שורה אחת בגמ' מבלי לשאול שאלות. כאן נכנס העושר התורני האדיר של מהדורת שוטנשטיין, שפורשת בפני הקורא את כל אוצרותיהם של הראשונים והאחרונים בשפה עכשווית (העיקר הוא בהערות למטה), הקדמות נחוצות על כל סוגיא המוזכרת באגב בגמ', הקדמות מדעיות היכן שצריך, הכל בכל מכל כל.

 

[משיב כהלכה]

מה חסר ברש''י ותוספות, שיש בשוטנשטיין??

באמת לא קראת כלום מכל מה שנכתב באשכול, או שבאת להטריל לכבוד חודש אדר?

 

[משיב כהלכה]

א) הוא ערוך בצורה מקצועית מאוד, ודווקא משום כך יש שם נטייה לטשטש את השאלות המתבקשות מהלימוד הספונטני, כי מיד הכל מופיע בהערה או בתוספת מילים בטקסט עצמו באופן שלא יובן החסרון בסוגיא עצמה. (שזה לכשעצמו מעולה למי שבא ללמוד דף היומי וללכת, אבל לא למי שבא ללמוד את הסוגיא לעומק ולהבחין בכל הבעיות בטקסט)

כבר הקדמתי לעיל שאני לא מדבר כלל על מי שלוקח סוגיא ספציפית ורוצה ללמוד אותה באופן מעמיק, לא לשם בזבוז זמן אלא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, הוא עסוק בסוגיא הלכתית ולשם כך הוא צריך לראות את לשון הגמ' ולדקדק בכל מילה, לראות את כל לשונות הראשונים בפנים ולדקדק בדבריהם, בוודאי.

ואגב גם לצורך זה כיום אכשר דרא ואין צורך לכתת רגליים ולפתוח ספרים, הכל זמין בלחיצת כפתור.

אני מדבר על מי שבא "ללמוד 10 דפים וללכת". למה דף היומי? מי שברצונו לדעת ש"ס, לדעת טור, לדעת בית יוסף, לדעת שולחן ערוך, אין לו זמן לבזבז.

האם קראת את דברי האר"י שציטטתי לעיל?

"גם בעניין פלפול ועיון ההלכה היה מורי [האר"י] זלה"ה אומר כי תכלית העיון הוא לשבר הקליפות שהם הקושיות כי הם גרמו לאותם הקושיות שהם בהלכה שלא יובנו תירוציהם כי אם בקושי ובדוחק גדול כנודע, ואמנם עסק התורה ממש אינו העיון רק קריאת התורה בעצמה בארבע דרכים שהם ראשי תיבות פרד"ס (ראשי תיבות של פשט רמז דרש סוד יוצא צירוף אותיות פרדס) כנודע וכמו שמי שרוצה לאכול האגוז צריך תחלה לשבר קליפותיו כן צריך להקדים העיון בתחלה והיה מורי ז"ל אומר כי מי ששכלו זך ודק וחריף לעיין הלכה בשעה או על הרוב בשתי שעות ודאי הוא שטוב לו מאד שיטרח שעה או שתי שעות בתחלה בעיון לסבה הנזכרת, אבל מי שמבין בעצמו שהוא קשה העיון וטורח בו זמן הרבה עד שיעיין ההלכה לא טוב הוא עושה ודומה למי שמשבר כל היום אגוזים ואינו אוכל מה שבתוכם ויותר טוב לו שיעסוק בתורה עצמה בדינין ובמדרשים וסודות" (ספר "פתורא דאבא" חלק ב' סימן כז)

זאת אומרת, גם על לימוד ההלכה היה אומר האר"י לא לעיין יותר משעה-שעתיים, אבל להבין את הגמ' מאן דכר שמיה...

 

[משיב כהלכה]

מיד הכל מופיע בהערה או בתוספת מילים בטקסט עצמו באופן שלא יובן החסרון בסוגיא עצמה

תוספת מילים בטקסט היא רק להבנת "מה" כתוב.

הערות זה כבר סיפור אחר לגמרי. אם כתוב משהו בהערות, ואתה קראת את הגמ' למעלה ולא עמדת על הקושי והצורך בהסבר, זה לך האות שאתה עדיין לא יודע ללמוד.

וללכת להערות זה פשוט חסכון אדיר בזמן - דברי הראשונים (כולל תוס') מובאים בקיצור נמרץ ובשפה עכשווית ומובנת, זה לא מינוס אלא פלוס גדול מאוד.

אמנם דבריי מיועדים למי שרוצה לדעת ש"ס, וכנ"ל.

 

[משיב כהלכה]

ב) וזהו חסרון בעצם הביאור גם אם יהיה פחות מקצועי, כאשר אתה רואה את התשובה או את ההסבר מופיעים בתכ"ד להסוגי' עצמה, לא יהיה לך לא כאב על הקושיא עצמה ולא הנאה מהתירוץ

יש לי הנאה כפולה ומכופלת כשאני מוצא מיד תירוץ לשאלות שלי.

איזה עוד הנאה אמורה להיות מתירוץ טוב שכתבו הראשונים או האחרונים?

כאשר אין תירוץ, יש לי עוגמת נפש אדירה. וכמובן שאין לי זמן לפתוח ספרים על כל קושיה וקושיה. לעיתים אני פותח כאן אשכול, לעיתים עוד יותר נדירות יש לי מי שיתרץ.

הספיקו לי השנים בישיבה בהם הטרדתי את כל המשיבים בקושיות שהם הסתבכו בהם, לאחר שגמרתי לעלעל בכל ה"קובץ מפרשים", וכל המפרשים המופיעים בסוף המסכת, ללא מזור ומרפא.

 

[עת שערי רצון]

באמת לא קראת כלום מכל מה שנכתב באשכול,

קראתי, הכל טענות סרק, אתיחס לכל המלל הנ''ל, לאט לאט, אין לי הרבה פנאי.
הקדמה: מי שיודע ללמוד רש''י, לא צריך את הפירושים של מרן ''שוטנשטיין''. אני ממליץ לבעלי בתים ללמוד ב''שוטנשטיין'' רק כשהם לומדים לבד, (לא במסגרת שיעור וכדו') לאברכים מאן דכר שמיה... זה חורבן התורה... מי שלא מבין גמרא, שיתחיל להבין, בדיוק כמו שנהגו בכל הדורות עד שהגיע מרן ''שטיינזלץ'' ואחריו מרן ''שוטנשטיין'', ולימדו אותנו איך לומדים באמת, ואנו אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ...

 

[משיב כהלכה]

(ואגב ידועה בעניין זה אמירתו של הגר"י שרייבר שלימוד בשוטנשטיין זה כמו לנסוע עם ווייז, אתה מגיע ליעד בלי לזכור כלום מהדרך..)

לא דומה כלל, כי כאשר אדם נוסע עם וויז הוא פשוט לא שם לב לכביש כלל ועיקר, אומרים לו לפנות ימינה - הוא פונה ימינה, אומרים לו לנסוע ישר - הוא ממשיך ישר, אין לו מושג איפה הוא נמצא ולא מעניין אותו.

מה שאין כן מי שלומד גמ' בעיון, ומתקשה, ומעיין בהערות, ומתלהב, ונהנה מהלימוד, ואוהב את הלימוד, למה שלא יזכור?

הרי מכל מקום, מי שלא יחזור, לא יזכור, ולא יועיל שום דבר. פעם שרפתי שבועיים בויכוחים על פשט בסעיף אחד בשו"ע, כל הבית מדרש עלה באש, אני זוכר עד היום במה עסק הסעיף, אבל לא על מה היה הויכוח...

אני זוכר שהיה לי "פשט טוב" ואף כתבתי אותו, אני צריך לחזור על מה שכתבתי בשביל להיזכר שוב. אם אלמד את הסעיף הזה, אצטרך להתחיל הכל מהתחלה.

 

[משיב כהלכה]

מי שיודע ללמוד רש''י, לא צריך את הפירושים של מרן ''שוטנשטיין''

אכן טענות סרק, סיסמאות נבובות.

הפירוש של מהדורת שוטנשטיין הוא בסך הכל מבוסס על רש"י, קרי: המילים של רש"י ערוכות וכתובות בסגנון עכשווי.

למה רש"י הוא לאברכים ושוטנשטיין לבעלי בתים? כי שוטנשטיין יותר מובן?

היכן מצינו שצריך ללמוד דוקא את הפירוש שלא מובן כדי להתייגע להבין?

 

[עת שערי רצון]

הפירוש של מהדורת שוטנשטיין הוא בסך הכל מבוסס על רש"י, קרי: המילים של רש"י ערוכות וכתובות בסגנון עכשווי.

זהו, זה בדיוק מה ששאלתי למה אי אפשר להסתפק ברש'י, וטיפה טיפה לעמול אם זה לא מובן...

למה רש"י הוא לאברכים ושוטנשטיין לבעלי בתים? כי שוטנשטיין יותר מובן?

כי אין להם זמן לטרוח קצת להבין, ויכולים להבין לא נכון. משא''כ באברכים.

היכן מצינו שצריך ללמוד דוקא את הפירוש שלא מובן כדי להתייגע להבין?

מי שסובר שרש''י לא מובן, לא יודע ללמוד מן הסתם. וקורא רש''י ותוספות כמו ''תהלים''. מה שבטוח שעוד לא מצאנו גדול אחד בישראל (לאו דווקא איזה חכם מהמועצת וכדו', אנחנו ניסתפק ברב מוכר וחשוב) שלומד ב''שוטנשטיין''.
אני לא יודע מאיזה בית מדרש אתה מביא את ההשקפות שלך, אבל בוודאי לא מעולם הישיבות הנורמאלי שלנו...

 

[משיב כהלכה]

זהו, זה בדיוק מה ששאלתי למה אי אפשר להסתפק ברש'י, וטיפה טיפה לעמול אם זה לא מובן...

למה "להסתפק" אם יש פירוש הרבה יותר מובן, באופן שתענוג לקרוא? יש מצווה לסבול, יש מצווה לבזבז את הזמן? כפי שהסברתי, "עמל התורה" זה לא.

כי אין להם זמן לטרוח קצת להבין, ויכולים להבין לא נכון. משא''כ באברכים.

משעשע, מה יש לומר. מצוה לצחוק קצת בחודש אדר (באמת שצחקתי).

מי שסובר שרש''י לא מובן, לא יודע ללמוד מן הסתם. וקורא רש''י ותוספות כמו ''תהלים''

רש"י בהחלט יכול להיות מובן אם מתאמצים להבינו, והרבה פעמים גם אין צורך להתאמץ. אבל לית מאן דפליג ששוטנשטיין כתוב בצורה מובנת יותר. ואם רש"י היה חי בימינו, גם הביאור שלו היה נכתב בשפה עכשווית יותר.

מה שבטוח שעוד לא מצאנו גדול אחד בישראל (לאו דווקא איזה חכם מהמועצת וכדו', אנחנו ניסתפק ברב מוכר וחשוב) שלומד ב''שוטנשטיין''.

בטוח?

לא רק שלמד בשוטנשטיין אלא גם התבטא שמאוד נהנה מסידור ועריכת הדברים ב"הערות", למרות שידע את לשונות הראשונים בעל פה.

 

[משיב כהלכה]

ועוד:

 

[עת שערי רצון]

הרב אליישיב לא למד בשוטנשטיין. זה שבגיל 95+ הביאו לו פעם אצת גמ' שוטנשטיין ולמד בזה ואמר שנהנה ובירך את העורכים וכו' זה לא ראיה שצריך ללמוד ב''שוטנשטיין'', ונכנסתי הרבה פעמים להגרי''ש אלישיב זצ''ל, ומעולם לא ראיתיו לומד ב''שוטנשטיין''...

 

[משיב כהלכה]

הוא אכן למד בשוטנשטיין באופן קבוע במשך תקופה, איני יודע אם בגיל 95+ או בגיל 200+ אבל בהחלט למד.

והנכד שלו גם נאלץ להסביר מדוע, ואמר שסבו היה צריך להכין שיעור ונעזר באופן סידור הדברים בשוטנשטיין.

זה שגדולים אחרים לא למדו בשוטנשטיין זה מאוד פשוט, שוטנשטיין יצא לאור רק בשנים האחרונות והם התרגלו במשך עשרות שנים ללמוד בגמרא רגילה, באופן כזה הרבה יותר נוח ללמוד בגמרא שרגילים אליה.

גם לי היתה מסכת שחזרתי עליה כמה פעמים עם כל הראשונים ונבחנתי עליה בע"פ, והיה לי קשה לאחר מכן ללמוד אותה עם שוטנשטיין.

 

[עת שערי רצון]

מעניין שלא ראיתי בביתו מעולם, כרך של שוטנשטיין

 

[בר בי רב]

הוא אכן למד בשוטנשטיין באופן קבוע במשך תקופה, איני יודע אם בגיל 95+ או בגיל 200+ אבל בהחלט למד.

בדיוק כמו שלמד בספר יחיד בדורו
הוא יכל ללמד את שוטנשטיין איך ללמוד
אולי נהנה מההערות ותו לא מידי

 

[בר בי רב]

היום כבר אכשר דרא, רואים הרבה אברכים ורבנים שלומדים בשוטנשטיין, כבר לא מסתכלים על "מה יגידו" אלא לומדים עם הספר שיקדם אותם בצורה הטובה ביותר.

התכוונת אחסר דרא

 

[בר בי רב]

לא מבין את הנידון ידוע מה שאמר גאון עוזנו רבנו עזרא עטייה זיע"א
ומרן רה"י אמר בשמו זאת בסיום הש"ס ועוד
הקב"ה לא סופר דפים סופר שעות"
את כל עמל התורה מפסידים בזה
אולי בעלי בתים לא מבינים בלי זה
אולי יכול להיות לעזר פה ושם
אבל להפסיק את עמל התורה לגמרי???
את הספרים כבר ל"צ לטרוח להביא הכל במחשב
ולהבין גם לא צריך
אולי נכניס דיסק און קי למח ונדע הכל בלי ללמוד

 

[החש בראשו]

מעניין שלא ראיתי בביתו מעולם, כרך של שוטנשטיין

הרב אלישיב אמר שאפשר ללמוד שוטנשטיין ומתיבתא אפילו בישיבות. וזה לא פוגע בעמל התורה (יש מקורות לזה).