לא מבין את הנידון ידוע מה שאמר גאון עוזנו רבנו עזרא עטייה זיע"א
ומרן רה"י אמר בשמו זאת בסיום הש"ס ועוד
הקב"ה לא סופר דפים סופר שעות"
את כל עמל התורה מפסידים בזה
אולי בעלי בתים לא מבינים בלי זה
אולי יכול להיות לעזר פה ושם
אבל להפסיק את עמל התורה לגמרי???
את הספרים כבר ל"צ לטרוח להביא הכל במחשב
ולהבין גם לא צריך
אולי נכניס דיסק און קי למח ונדע הכל בלי ללמוד
כבר הסברתי כמה וכמה פעמים ש"עמל התורה" הוא לא להבין מה, אלא הוא רק
מתחיל אחרי שאתה מבין מה כתוב.
ולכן להבין מה כתוב, זה בזבוז זמן משווע, וביטול תורה שמהדורת שוטנשטיין חוסכת לך. כאשר רבותינו בכל הדורות לימדו את תלמידיהם, לפני שכל ספרי הראשונים והאחרונים נכתבו, האם הם התאמצו להבין מה הם אומרים? הם דיברו בשפה שונה או בסגנון אחר?
למה התלמוד בבלי נכתב בשפה הארמית ולא בשפת המשנה, מדוע הם לא טרחו לשבור שיניים על לשון הקודש?
זה לא קשור לכל הסיסמאות האלה בנוסח "הקב"ה לא סופר דפים". הקב"ה גם לא רוצה שתהיה עם הארץ.
ראה בשיחות הר"ן (לר"נ מברסלב):
"
טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות ובזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם, ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן..." וכו' ע"ש.
"שאין צריכין בלימוד [אלא] רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין, ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות, וממילא יבין, ואם לא יבין תיכף - יבין אחר כך".
המתבונן בדבריו יראה שהלומד צריך ריכוז מלא, "להכניס מוחו בהלימוד", ואז ללמוד במהירות ככל האפשר, דהיינו הבנה מינימלית של הדברים, מבלי להתעמק יותר מדי, ולהקשות ממקומות אחרים. ואם יש דבר שניסה להבין ולא הצליח להבין במהירות - ימשיך הלאה וילמד, ויניחו לאחר מכן.
וכן ר' חיים מבריסק זצ"ל התפאר לפני גדול אחד
שבנו הגרי"ז יודע ש"ס עם רש"י (קרי: פחות מש"ס עם שוטנשטיין) ותמה אותו גדול והרי אצלכם הפלפול והעיון הוא העיקר, וענה לו ר' חיים "אצלי מי שאומר פלפול לפני שזוכר את כל הש"ס עם רש"י הוא פלפול של הבל" (כתבתי מהזיכרון).
וכן החזו"א אמר לאחד שיעבור פעם אחת על כל הש"ס במהירות בלי עיון (אורחות רבינו ח"ג עמ' קי"ב), וזירז רבים לשנן הש"ס אף בלא עיון, שלא יתכן שלא יקלוט הרבה דברים על ידי האמירה גרידא (מעשה איש ח"ב עמ' ס"ד).
אגב, בספרו של הרב רפאל הלפרין הוא מספר שלאחר שבזבז את זמנו שנים רבות על שטויות והבלים, חזר ללימודו וישב שוב בישיבה בהתמדה נוראה (עד שלא שם לב מי יושב לידו) עד שגמר את הש"ס תוך כמה חודשים, וערך סיום בהשתתפות חבריו לישיבה בימי נעוריו (ביניהם הגר"ש וואזנר), ובזמנו לא היה שוטנשטיין או מתיבתא וכו', ולכן רשם לעצמו במחברת את כל המקומות שלא הבין, ולאחר מכן ישב שוב ללמוד את הש"ס והבין כל מה שלא הבין בתחילה. ממש כדברי מוהר"ן, הפלא ופלא.
וכיום אפשר לקיים את דברי מוהר"ן בקלות ע"י ביאור שוטנשטיין, שעל ידו אפשר ללמוד בזריזות נפלאה הרבה דפי גמרא בהבנה טובה, וע"י ההערות למטה יוכל ללמוד גם בעיון אם ירצה, בדברי הראשונים והאחרונים המסוכמים באופן מדהים, אם הוא מעיין בטבעו וממש קשה לו להתקדם בלי לדעת מה הפשט במה שהוקשה לו.
