ידועים דברי הרב עובדיה [בכתב ובעל פה כאשר נעלה בהמשך] – שהחזו"א תחילה פסל את הספרי תורה הספרדים, ושנעלם ממנו דברי החת"ס שהכשירם, ואחרי שהראו לו דברי החת"ס חזר בו.
ולפני שנביא את דברי הרב עובדיה – תחילה נוכיח שכל זה "עורבא פרח" כאשר נביא בס"ד.
בספר "צדקת הצדיק" לרב אריה ליב פרידמן, הביא בספרו את המכתבים שהתכתב עם החזו"א בעניין זה .
ולפני שנביא את תוכן המכתבים הרלוונטים, נביא את השתלשלות המכתבים בינו לחזו"א.
ישנם י"ג מכתבים בסה"כ – אלא שהמכתבים בסוף התהפך סדרם כאשר יראה, והיינו- אחרי מכתב ט צריכים להיות מכתבים יב' יג', ולאחמ"כ מכתבים י' יא'.
וכפי הנראה במכתב הראשון – שעדיין לא כתב החזו"א על זה בספרו , אלא זה היה רק "מפי השמועה"
וכך כתב הר' פרידמן במכתבו הראשון לחזו"א הובא בספר צדקת הצדיק בעמ' סט- "תורה הקדושה מלמדת אותנו "ודרשת וחקרת היטב" על שמועה מפורסמת כזו על עיר הנדחת, זהו יסוד לכל התורה כולה, ואני מעיד על כמה עובדות שנפוצו באה"ק בשם מרן שליט"א "החזו"א פסק כך וכך", ואח"כ נתברר ממש ההיפך, וכן כנראה אחר פטירת הגר"א ז"ל נפוצו שמועות משמועות שונות בשמו שלא יצאו מפיו ולא עלו על דעתו כלל וכו'.
להדיא- שמכתב זה ששלח לחזו"א הוא בגלל "השמועות" שהחזו"א פוסלם, ועתה בא לברר הדברים.
וכן בספרו החזו"א הכניסו העורכים את המכתב הנ"ל ביור"ד הל' ספר תורה עמ' קצג, ובאו"ח הל' תפילין עמ' יט.
ובשני המקומות צויין – שמכתב זה קדם לדברי החזו"א בספרו.
ועל מכתב זה משיב לו החזון אי"ש הובא בספר צדקת הצדיק עמ' עא – ושם כבר מזכיר החזו"א [עוד לפני החת"ס המדובר] "והנוהגים בהפיכת היו"ד כקבלתם, לא שייך לומר דעושים שלא כדין כיון שהורו להם חכמי הדורות, ועל דעת כן נתנו המצוות לישראל, וכו', אבל מי שמהדר אחר כתב ב"י אין מזניחין אותו".
להדיא תרתי – א. דהחזו"א מבהיר במכתבו עוד לפני שכתב ע"ז בספרו חזו"א לאיסור, שהספרדים ימשיכו במנהגם ושעל דעת כן נתנו המצוות לישראל.
ב. שעוד לפני בכלל שידע מהחת"ס ביור"ד, כבר אמר החזו"א במשנתו הראשונה, שלא שייך לפסול לספרדים כי זה מנהגם , ושכל כוונתו לאסור הוא רק לאשכנזים שלא נהגו בזה
עוד מקום במכתבים הנ"ל – לפני שידע מהחת"ס הנ"ל של יור"ד
במכתב ו שם בעמ' עז – כותב החזו"א בזה"ל "ואמנם אם רבבות ישראל עושין כן, לנו לכפוף ראשנו ולא להרהר על זה, אבל אל לנו לנטות ממנהג אבותינו".
וגם כאן מדגיש עוד טרם שהראו לו את החת"ס יור"ד – שאין להרהר אחרי מנהג הספרדים, אלא שלאשכנזים אסור לשנות.
עוד שם במכתב יב [שזה בעצם צריך להיות מכתב י]
שם מזכיר החזו"א את החת"ס אה"ע גבי גט ורוצה לדייק ממנו שכל מה שהתיר החת"ס הוא רק בגט ואילו בס"ת יאסור.
לפני- שידע עדיין מדברי החת"ס של יור"ד שהתיר גם בס"ת.
ובמכתב שם [בצדקת הצדיק עמ' פה] – מזכיר החזו"א "מוסכם שהספרדים צריכים לנהוג לכתחילה כמנהגם [ומעולם לא אמרתי ח"ו פסול עליהם, והרבה פעמים באו לפני בשאלות בפרשיות הספרדיות ואיני מעורר עליהם כלום, ואם הדבר הנשאל אפשר להכשיר אני משיב להכשיר"].
להדיא גם כאן – עוד טרם שידע מהחת"ס שמתיר בס"ת, הוא כותב שהספרדים לכתחילה ימשיכו כמנהגם, והפוך שבאים לשאול אותו הוא מורה להם להיתרא.
ועתה משיב לו הר' פרידמן מדברי החת"ס ביור"ד שמכשיר גם בס"ת
וכאשר יראה – שהחזו"א אף אחרי שהראה לו החת"ס יור"ד שמתיר בס"ת אינו חוזר בו.
והוא שם במכתב י [ולפי סדר הדברים הוא מכתב יב], משיב לחזו"א על דבריו לעיל מהחת"ס של גט, שלא רק בגט התיר החת"ס אלא אף בס"ת כאשר יראה ביור"ד.
והנה החזו"א במכתב יא [ולפי סדר הדברים הוא מכתב יג] – למרות החת"ס הנ"ל אינו מסכים להתיר לאשכנזים כאשר יראה שם.
בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' מז- שהביא שם שהר' וועלץ הנ"ל כתב לו שמה שהביא כבודו [היינו הר' וויס] מספר צדקת הצדיק, האמת אגיד כי גם אנוכי הפעוט היה פ"פ הרבה עם מרן בעל החזו"א ז"ל בזה, וכאשר הראיתי לו את דברי הח"ס הנז' הודה לי שאין לפסול הצדיקי"ן מהופכין, ועיין בס' החזו"א סנהדרין, ומסיים שם- ולא ידעתי אמאי השמיט את דברי החת"ס שבחיו"ד הנזכר והבן.
אך יש להעיר על דבריו – דזה ודאי שהייתה כך משנתו הראשונה של החזו"א, וכדכתב איהו גופיה במכתבו לר' פרידמן, ואילו הר' וועלץ גופיה בספרו נסמך ג"כ על דברי ספר "צדקת הצדיק" הנ"ל, והיינו – שספר צדקת הצדיק עוד הודפס טרם הר' וועלץ הנ"ל, ושם כבר במכתב שבסוף הספר הובא שהחזו"א לא אסר מעולם לספרדים, ועוד שם – דאף אחרי שנודע לו דברי החת"ס יור"ד עדיין לא התיר לאשכנזים.
והיינו- שתמיד הייתה משנתו אחת בין לפני החת"ס ובין לאחריו.
וכראה – שהרב הנ"ל [הר' ישראל וועלץ] חשב שכיון שהחזו"א אמר לו שלספרדים זה כשר, אז הבין שבגלל החת"ס הנ"ל חזר בו.
אך אין זה פני הדברים – וכדכתבתנו.
ולפי דברינו מובן הדק היטב, מה שסיים הר' וועלץ הנ"ל ותמה – "ולא ידעתי אמאי השמיט את דברי החת"ס שבחיו"ד".
משום- שאף לאחר דברי החת"ס הנ"ל, החזו"א נשאר בדעתו כאשר יראה במכתבים הנ"ל, ולכן אין נפק"מ לשיטתו בין לפני שידע מהחת"ס הנ"ל ובין לאחריו.
דברי הרב עובדיה בעניין
א. יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כ- בגליונות ומילואים הע' 10- וע"ע בחזו"א וכו' ועיין בשו"ת מנחת יצחק ח"ד שכתב שהחזו"א חזר בו, והורה להגר"י וועלץ להכשיר ע"פ החת"ס יור"ד, ועיין בשו"ת באר משה ח"ח סי' נד בכל זה, ומש"כ בשם החזו"א שמחמיר באות צ, לא זכר שהחזו"א חזר בו.
ב. יחוה דעת ח"ב סי' ג בהע' – ואמנם הגאון חזו"א חשש לפסול בזה, אולם כבר האריך בספר צדקת הצדיק להצדיק הצ' שנוהגים בו הספרדים וכו', ובשו"ת מנחת יצחק כתב שאף החזו"א חזר בו והודה לדברי הגאון רבי ישראל וועלץ זצ"ל שהוכיח להכשיר מדברי הגאון בעל חת"ס יור"ד.
ג. יחוה דעת ח"ד עמ' טז בהע' - הביא משם ספר "רבנו משה סופר" עמ' 187- שכתב שם [בהמשך בעמ' 188] שלימים סיפר הגר"י וועלץ להרה"ג ר' זאב פלדמן יבל"ח כי כשהראה תשובתו זו של החת"ס להחזו"א, עמד החזו"א משתומם, ואמר לו א"כ הדבר אזי ברור כי אלה שיש להם המסורה [ביחוו"ד הוסיף בסוגריים (הספרדים)] בצד"י ביו"ד הפוכה יכולים להמשיך כן לכתחילה ואין להם לשנות, כי הרי יש להם את החת"ס לסמוך עליו, ואכן החזו"א בספרו [או"ח הל' תפילין סי' ט] כבר כתב "אבל יו"ד שבצד"י הרבה רבבות מישראל מחזיקים לכתוב דוקא ביו"ד הפוכה עפ"י הזוהר ונהרא נהרא ופשטיה".
וכן הוא בילקוט יוסף או"ח ח"ו עמ' קמד, או"ח ח"ב עמ' תקכו, פורים עמ' קכח, שלחן המערכת ח"א עמ' קכט.
מה שהביא מהר' וועלץ הנ"ל – כבר השבנו דזה ודאי שהייתה כך משנתו הראשונה של החזו"א, וכדכתב איהו גופיה במכתבו לר' פרידמן, ואילו הר' וועלץ גופיה בספרו נסמך ג"כ על דברי ספר "צדקת הצדיק" הנ"ל, והיינו – שספר צדקת הצדיק עוד הודפס טרם הר' וועלץ הנ"ל, ושם כבר במכתב שבסוף הספר הובא שהחזו"א לא אסר מעולם לספרדים, ועוד שם – דאף אחרי שנודע לו דברי החת"ס יור"ד עדיין לא התיר לאשכנזים.
ושתמיד הייתה משנתו אחת בין לפני החת"ס ובין לאחריו.
ומה שהביא- ביחוה דעת "סיפור" שהובא בספר רבנו משה סופר
כי החזו"א כתב 3 פעמים [בשלשה מכתבים שונים] בלשונות חזקים, שהספרדים ימשיכו במסורת שלהם, עוד לפני שידע מהחת"ס הנ"ל.
וכן אף אחרי שראה את דברי החת"ס יור"ד עדיין נשאר בדעתו.
ולפי"ז מה שייחס לו – שמה שכתב החזו"א בהל' תפילין סי' ט זה אחרי שחזר בו ושהראו לו החת"ס.
זה משאלת לב גרידא – כי החזו"א אמר כן עוד בתחילת דבריו, ועוד לפני שידע מהחת"ס, והחזו"א לא חזר בו מעודו, אלא משנתו הייתה אחת גם לפני שידע מהחת"ס, וגם אחרי שהראו לו.
הוסיף שם בזה"ל:
אולם גם הוא זצ"ל חזר בו והכשיר וכמו שכתב הגר"י וועלץ זצ"ל והובא בשו"ת יחו"ד ח"ד עמ' טז בהערה, שאחר שהראה לחזו"א תשובת החת"ס וכו' וענה החזו"א ואמר "מעתה הנוהגים לכתוב צ עם י הפוכה יכולים להמשיך במנהגם לכתחילה".
כי עוד בתחילה עוד לפני שהראו לו החת"ס הנ"ל, כבר כתב במכתב 3 פעמים, שהספרדים ימשיכו במנהגם, ולא זו בלבד אלא אף הוסיף, שהרבה פעמים באו אליו עם פרשיות של הספרדים והורה להם להיתר, וכן עוד הוסיף באחד מהמכתבים שאסור להרהר אחרי הכתב שלהם.
וכן לאחר שראה דברי החת"ס- נשאר בדעתו שלאשכנזים זה פסול.
אך אין שום דבר בין המציאות ולבין מה שהובא בהקלטה שום כלום
ומה שאמר שם "שהחוירו פניו"
יש פה דמיון פורה – מכיון שכפי שהבאתי לעיל גם אחרי החת"ס לא שינה מדרכו כלום.
וכן מה שאמר – שתודה רבה שיש חת"ס שהתיר לספרדים ושבגללו הוא התיר לספרדים.
אין בין זה ולבין המציאות שום כלום – כי החזו"א כמה וכמה פעמים הדגיש בלשונות חזקים עוד טרם החת"ס , שהספרדים ימישיכו במנהגם "ושאין להרהר אחר מנהגם" "ושהוא עצמו ששואלים אותו על פרשיות שלהם הוא מכשירם"
ולפני שנביא את דברי הרב עובדיה – תחילה נוכיח שכל זה "עורבא פרח" כאשר נביא בס"ד.
בספר "צדקת הצדיק" לרב אריה ליב פרידמן, הביא בספרו את המכתבים שהתכתב עם החזו"א בעניין זה .
ולפני שנביא את תוכן המכתבים הרלוונטים, נביא את השתלשלות המכתבים בינו לחזו"א.
ישנם י"ג מכתבים בסה"כ – אלא שהמכתבים בסוף התהפך סדרם כאשר יראה, והיינו- אחרי מכתב ט צריכים להיות מכתבים יב' יג', ולאחמ"כ מכתבים י' יא'.
וכפי הנראה במכתב הראשון – שעדיין לא כתב החזו"א על זה בספרו , אלא זה היה רק "מפי השמועה"
וכך כתב הר' פרידמן במכתבו הראשון לחזו"א הובא בספר צדקת הצדיק בעמ' סט- "תורה הקדושה מלמדת אותנו "ודרשת וחקרת היטב" על שמועה מפורסמת כזו על עיר הנדחת, זהו יסוד לכל התורה כולה, ואני מעיד על כמה עובדות שנפוצו באה"ק בשם מרן שליט"א "החזו"א פסק כך וכך", ואח"כ נתברר ממש ההיפך, וכן כנראה אחר פטירת הגר"א ז"ל נפוצו שמועות משמועות שונות בשמו שלא יצאו מפיו ולא עלו על דעתו כלל וכו'.
להדיא- שמכתב זה ששלח לחזו"א הוא בגלל "השמועות" שהחזו"א פוסלם, ועתה בא לברר הדברים.
וכן בספרו החזו"א הכניסו העורכים את המכתב הנ"ל ביור"ד הל' ספר תורה עמ' קצג, ובאו"ח הל' תפילין עמ' יט.
ובשני המקומות צויין – שמכתב זה קדם לדברי החזו"א בספרו.
ועל מכתב זה משיב לו החזון אי"ש הובא בספר צדקת הצדיק עמ' עא – ושם כבר מזכיר החזו"א [עוד לפני החת"ס המדובר] "והנוהגים בהפיכת היו"ד כקבלתם, לא שייך לומר דעושים שלא כדין כיון שהורו להם חכמי הדורות, ועל דעת כן נתנו המצוות לישראל, וכו', אבל מי שמהדר אחר כתב ב"י אין מזניחין אותו".
להדיא תרתי – א. דהחזו"א מבהיר במכתבו עוד לפני שכתב ע"ז בספרו חזו"א לאיסור, שהספרדים ימשיכו במנהגם ושעל דעת כן נתנו המצוות לישראל.
ב. שעוד לפני בכלל שידע מהחת"ס ביור"ד, כבר אמר החזו"א במשנתו הראשונה, שלא שייך לפסול לספרדים כי זה מנהגם , ושכל כוונתו לאסור הוא רק לאשכנזים שלא נהגו בזה
עוד מקום במכתבים הנ"ל – לפני שידע מהחת"ס הנ"ל של יור"ד
במכתב ו שם בעמ' עז – כותב החזו"א בזה"ל "ואמנם אם רבבות ישראל עושין כן, לנו לכפוף ראשנו ולא להרהר על זה, אבל אל לנו לנטות ממנהג אבותינו".
וגם כאן מדגיש עוד טרם שהראו לו את החת"ס יור"ד – שאין להרהר אחרי מנהג הספרדים, אלא שלאשכנזים אסור לשנות.
עוד שם במכתב יב [שזה בעצם צריך להיות מכתב י]
שם מזכיר החזו"א את החת"ס אה"ע גבי גט ורוצה לדייק ממנו שכל מה שהתיר החת"ס הוא רק בגט ואילו בס"ת יאסור.
לפני- שידע עדיין מדברי החת"ס של יור"ד שהתיר גם בס"ת.
ובמכתב שם [בצדקת הצדיק עמ' פה] – מזכיר החזו"א "מוסכם שהספרדים צריכים לנהוג לכתחילה כמנהגם [ומעולם לא אמרתי ח"ו פסול עליהם, והרבה פעמים באו לפני בשאלות בפרשיות הספרדיות ואיני מעורר עליהם כלום, ואם הדבר הנשאל אפשר להכשיר אני משיב להכשיר"].
להדיא גם כאן – עוד טרם שידע מהחת"ס שמתיר בס"ת, הוא כותב שהספרדים לכתחילה ימשיכו כמנהגם, והפוך שבאים לשאול אותו הוא מורה להם להיתרא.
ועתה משיב לו הר' פרידמן מדברי החת"ס ביור"ד שמכשיר גם בס"ת
וכאשר יראה – שהחזו"א אף אחרי שהראה לו החת"ס יור"ד שמתיר בס"ת אינו חוזר בו.
והוא שם במכתב י [ולפי סדר הדברים הוא מכתב יב], משיב לחזו"א על דבריו לעיל מהחת"ס של גט, שלא רק בגט התיר החת"ס אלא אף בס"ת כאשר יראה ביור"ד.
והנה החזו"א במכתב יא [ולפי סדר הדברים הוא מכתב יג] – למרות החת"ס הנ"ל אינו מסכים להתיר לאשכנזים כאשר יראה שם.
דברי הר' ישראל וועלץ שהובאו בשו"ת מנחת יצחק.
בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' מז- שהביא שם שהר' וועלץ הנ"ל כתב לו שמה שהביא כבודו [היינו הר' וויס] מספר צדקת הצדיק, האמת אגיד כי גם אנוכי הפעוט היה פ"פ הרבה עם מרן בעל החזו"א ז"ל בזה, וכאשר הראיתי לו את דברי הח"ס הנז' הודה לי שאין לפסול הצדיקי"ן מהופכין, ועיין בס' החזו"א סנהדרין, ומסיים שם- ולא ידעתי אמאי השמיט את דברי החת"ס שבחיו"ד הנזכר והבן.
אך יש להעיר על דבריו – דזה ודאי שהייתה כך משנתו הראשונה של החזו"א, וכדכתב איהו גופיה במכתבו לר' פרידמן, ואילו הר' וועלץ גופיה בספרו נסמך ג"כ על דברי ספר "צדקת הצדיק" הנ"ל, והיינו – שספר צדקת הצדיק עוד הודפס טרם הר' וועלץ הנ"ל, ושם כבר במכתב שבסוף הספר הובא שהחזו"א לא אסר מעולם לספרדים, ועוד שם – דאף אחרי שנודע לו דברי החת"ס יור"ד עדיין לא התיר לאשכנזים.
והיינו- שתמיד הייתה משנתו אחת בין לפני החת"ס ובין לאחריו.
וכראה – שהרב הנ"ל [הר' ישראל וועלץ] חשב שכיון שהחזו"א אמר לו שלספרדים זה כשר, אז הבין שבגלל החת"ס הנ"ל חזר בו.
אך אין זה פני הדברים – וכדכתבתנו.
ולפי דברינו מובן הדק היטב, מה שסיים הר' וועלץ הנ"ל ותמה – "ולא ידעתי אמאי השמיט את דברי החת"ס שבחיו"ד".
משום- שאף לאחר דברי החת"ס הנ"ל, החזו"א נשאר בדעתו כאשר יראה במכתבים הנ"ל, ולכן אין נפק"מ לשיטתו בין לפני שידע מהחת"ס הנ"ל ובין לאחריו.
דברי הרב עובדיה בעניין
א. יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כ- בגליונות ומילואים הע' 10- וע"ע בחזו"א וכו' ועיין בשו"ת מנחת יצחק ח"ד שכתב שהחזו"א חזר בו, והורה להגר"י וועלץ להכשיר ע"פ החת"ס יור"ד, ועיין בשו"ת באר משה ח"ח סי' נד בכל זה, ומש"כ בשם החזו"א שמחמיר באות צ, לא זכר שהחזו"א חזר בו.
ב. יחוה דעת ח"ב סי' ג בהע' – ואמנם הגאון חזו"א חשש לפסול בזה, אולם כבר האריך בספר צדקת הצדיק להצדיק הצ' שנוהגים בו הספרדים וכו', ובשו"ת מנחת יצחק כתב שאף החזו"א חזר בו והודה לדברי הגאון רבי ישראל וועלץ זצ"ל שהוכיח להכשיר מדברי הגאון בעל חת"ס יור"ד.
ג. יחוה דעת ח"ד עמ' טז בהע' - הביא משם ספר "רבנו משה סופר" עמ' 187- שכתב שם [בהמשך בעמ' 188] שלימים סיפר הגר"י וועלץ להרה"ג ר' זאב פלדמן יבל"ח כי כשהראה תשובתו זו של החת"ס להחזו"א, עמד החזו"א משתומם, ואמר לו א"כ הדבר אזי ברור כי אלה שיש להם המסורה [ביחוו"ד הוסיף בסוגריים (הספרדים)] בצד"י ביו"ד הפוכה יכולים להמשיך כן לכתחילה ואין להם לשנות, כי הרי יש להם את החת"ס לסמוך עליו, ואכן החזו"א בספרו [או"ח הל' תפילין סי' ט] כבר כתב "אבל יו"ד שבצד"י הרבה רבבות מישראל מחזיקים לכתוב דוקא ביו"ד הפוכה עפ"י הזוהר ונהרא נהרא ופשטיה".
וכן הוא בילקוט יוסף או"ח ח"ו עמ' קמד, או"ח ח"ב עמ' תקכו, פורים עמ' קכח, שלחן המערכת ח"א עמ' קכט.
ועתה נשיב על הדברים
מה שהביא מהר' וועלץ הנ"ל – כבר השבנו דזה ודאי שהייתה כך משנתו הראשונה של החזו"א, וכדכתב איהו גופיה במכתבו לר' פרידמן, ואילו הר' וועלץ גופיה בספרו נסמך ג"כ על דברי ספר "צדקת הצדיק" הנ"ל, והיינו – שספר צדקת הצדיק עוד הודפס טרם הר' וועלץ הנ"ל, ושם כבר במכתב שבסוף הספר הובא שהחזו"א לא אסר מעולם לספרדים, ועוד שם – דאף אחרי שנודע לו דברי החת"ס יור"ד עדיין לא התיר לאשכנזים.
ושתמיד הייתה משנתו אחת בין לפני החת"ס ובין לאחריו.
ומה שהביא- ביחוה דעת "סיפור" שהובא בספר רבנו משה סופר
כל זה עורבא פרח, וסיפורים בעלמא
כי החזו"א כתב 3 פעמים [בשלשה מכתבים שונים] בלשונות חזקים, שהספרדים ימשיכו במסורת שלהם, עוד לפני שידע מהחת"ס הנ"ל.
וכן אף אחרי שראה את דברי החת"ס יור"ד עדיין נשאר בדעתו.
ולפי"ז מה שייחס לו – שמה שכתב החזו"א בהל' תפילין סי' ט זה אחרי שחזר בו ושהראו לו החת"ס.
זה משאלת לב גרידא – כי החזו"א אמר כן עוד בתחילת דבריו, ועוד לפני שידע מהחת"ס, והחזו"א לא חזר בו מעודו, אלא משנתו הייתה אחת גם לפני שידע מהחת"ס, וגם אחרי שהראו לו.
ובילקוט יוסף או"ח ח"ו עמ' קמד, או"ח ח"ב עמ' תקכו, פורים עמ' קכח, שלחן המערכת ח"א עמ' קכט.
הוסיף שם בזה"ל:
אולם גם הוא זצ"ל חזר בו והכשיר וכמו שכתב הגר"י וועלץ זצ"ל והובא בשו"ת יחו"ד ח"ד עמ' טז בהערה, שאחר שהראה לחזו"א תשובת החת"ס וכו' וענה החזו"א ואמר "מעתה הנוהגים לכתוב צ עם י הפוכה יכולים להמשיך במנהגם לכתחילה".
אך אין בין מה שהעתיק ולבין המציאות שום כלום
כי עוד בתחילה עוד לפני שהראו לו החת"ס הנ"ל, כבר כתב במכתב 3 פעמים, שהספרדים ימשיכו במנהגם, ולא זו בלבד אלא אף הוסיף, שהרבה פעמים באו אליו עם פרשיות של הספרדים והורה להם להיתר, וכן עוד הוסיף באחד מהמכתבים שאסור להרהר אחרי הכתב שלהם.
וכן לאחר שראה דברי החת"ס- נשאר בדעתו שלאשכנזים זה פסול.
הקלטה מדברי הרב עובדיה על הנ"ל
אך אין שום דבר בין המציאות ולבין מה שהובא בהקלטה שום כלום
ומה שאמר שם "שהחוירו פניו"
יש פה דמיון פורה – מכיון שכפי שהבאתי לעיל גם אחרי החת"ס לא שינה מדרכו כלום.
וכן מה שאמר – שתודה רבה שיש חת"ס שהתיר לספרדים ושבגללו הוא התיר לספרדים.
אין בין זה ולבין המציאות שום כלום – כי החזו"א כמה וכמה פעמים הדגיש בלשונות חזקים עוד טרם החת"ס , שהספרדים ימישיכו במנהגם "ושאין להרהר אחר מנהגם" "ושהוא עצמו ששואלים אותו על פרשיות שלהם הוא מכשירם"
