באנר תרומה

האם מרן הב"י ביקר במרוקו וביקש שישנו את מנהגיהם הקדומים?

ממדבר מתנה

חבר קבוע
הצטרף
29/10/25
הודעות
277
בספר ילקוט יוסף שבת חלק א' כרך ג' (עמ' ריז) הביא משם ספר מלכי רבנן (עמ' רלו) מעשה שאירע עם מרן הב"י ורבני מראקש בזמן שביקר מרן במרוקו. ע"ש.

ובשו"ת הראשון לציון ח"ב (סימן ע"ב) הובא מעשה זה תחת הכותרת "מרן נסע למרוקו וביקש שישנו את מנהגיהם הקדומים". ויש שם תוספת (שאינה מובאת בספר מלכי רבנן) בזה"ל: וישנה מסורת שנחלקו רבי יצחק [דלויה] ומרן הקדוש בכמה מנהגים, ואחד מהם בענין בשר חלק וכן לענין אמירת חצי קדיש לאחר קריאת התורה במנחה של שבת שדעת הבית יוסף שלא לאומרו ומנהג מראקש לאומרו". (והמקור למסורת זו הוא ככה"נ ספר מגן אבות, עיין שם בח"א (עמ' מג) שכן שמע מחכמי מראקש).
וסיים: ומזה יש להוכיח שדעתו של מרן הבית יוסף אינה מסכמת שימשיכו במנהגים קדומים, אלא הראוי והנכון שגם במנהגים קדומים יהיו הכל תורה אחת ומשפט אחת, וזה היה רצונו וכוונתו של מרן. ע"כ.

וככל הידוע לי בדברי הימים לתולדות מרן הב"י לא נזכר כלל שביקר במרוקו, וכמדומה שהמקור היחיד לזה הוא ספר מלכי רבנן.
אשמח לדעת אם יש בידי חו"ר אתרא דידן שליט"א עוד מידע בנושא.
 
נערך לאחרונה:
כעת ראיתי שענין שהותו של מרן במרקאש ומחלוקתו עם רבי יצחק דלויה הובא בעוד כמה ספרים על מנהגי מרוקו, וחלקם ציטטו כמקור מכתב בכת"י של רבי חיים שושנה (נפטר בתשמ"ז).
וחיפשתי ומצאתי ציטוט מן הכת"י (הובא בספר תורת משפחת דלויה עמ' 33).
וז"ל: ב"ה ו' כסלו תשכ"ג קזבלנקה יע"א.
לכבוד ידידי הרב יצחק דלויא הי"ו שובוכ"ט.
ידוע לי על המשפחה הרמה משפחת דלויא המתייחסת להרה"ג כמוהר"ר יצחק דלויא זיע"א, אשר חי מלפני ארבע מאות שנה, ואשר החליף דברי הלכה עם מרן בית יוסף זלה"ה, שלפי המסופר שהויכוח בענין קדיש אחר ס"ת למנחת שבת נסתיים בהודאה מצד מרן ז"ל לדברי מוהרי"ד ז"ל. ויכוח שעבר בעירנו מראכש ברחוב לחבאס בביהכ"נ שנקרא בימינו צלאת ישועה בן סוסאן. ועוד ידועים לי דברים שאיו הזמן מרשה להסדירם על רגל אחת. ע"כ.
 
בספר ילקוט יוסף שבת חלק א' כרך ג' (עמ' ריז) הביא משם ספר מלכי רבנן (עמ' רלו) מעשה שאירע עם מרן הב"י ורבני מראקש בזמן שביקר מרן במרוקו. ע"ש.

ובשו"ת הראשון לציון ח"ב (סימן ע"ב) הובא מעשה זה תחת הכותרת "מרן נסע למרוקו וביקש שישנו את מנהגיהם הקדומים". ויש שם תוספת (שאינה מובאת בספר מלכי רבנן) בזה"ל: וישנה מסורת שנחלקו רבי יצחק [דלויה] ומרן הקדוש בכמה מנהגים, ואחד מהם בענין בשר חלק וכן לענין אמירת חצי קדיש לאחר קריאת התורה במנחה של שבת שדעת הבית יוסף שלא לאומרו ומנהג מראקש לאומרו". (והמקור למסורת זו הוא ככה"נ ספר מגן אבות, עיין שם בח"א (עמ' מג) שכן שמע מחכמי מראקש).
וסיים: ומזה יש להוכיח שדעתו של מרן הבית יוסף אינה מסכמת שימשיכו במנהגים קדומים, אלא הראוי והנכון שגם במנהגים קדומים יהיו הכל תורה אחת ומשפט אחת, וזה היה רצונו וכוונתו של מרן. ע"כ.

וככל הידוע לי בדברי הימים לתולדות מרן הב"י לא נזכר כלל שביקר במרוקו, וכמדומה שהמקור היחיד לזה הוא ספר מלכי רבנן.
אשמח לדעת אם יש בידי חו"ר אתרא דידן שליט"א עוד מידע בנושא.

למרות שבספרו כתב שלא בא לשנות מנהגים קדומים ???
או אולי אחרי שביקש מהם וסרבו, הבין שטעה ??? !!!
 
יש כמה מחכמי מרוקו כגון רבי יוסף משאש וכן הרב מלכי רבנן שמלאים בסיפורי פלא על מרוקו
שכמעט ואין להם שום מקור אחר
על צדיקים שפרחו באויר ובראו מעיינות וכל מיני ניסים עצומים שלא נשמעו כמותם מעולם
והדברים עתיקים
אמנם אני תמיד מיישב שהחכמים הנ"ל ראו את כל דמיונות האשכנזים על רבותיהם ובפרט סיפוי חסידים
ולא יכלו לסבול את שפלות כבוד התורה איך שבמרוקו יושבים גאוני עולם שקטנם עבה ממתניהם של כל חסיד באשר הוא ואין עליהם מספרים סיפורי פלא
והדבר גורם גם לחוסר ביטחון עצמי שחושבים שר' ישעיה בן ר' משה היה מהונגריה (בעוד לנו היו אלפים כאלה)
ואפשר להניח בזהירות המתבקשת שהחליטו להשיב מלחמה שערה ולחזק את עדת מרוקו באמונה בצידיקיה מבלי לרעות בשולחנם של אחרים
 
למרות שבספרו כתב שלא בא לשנות מנהגים קדומים ???
טעות!

מרן כ' בהקדמה שרק "מנהגי איסור" לא בא לשנות, ע"פ המבואר בפסחים פ' מקום שנהגו.
משא"כ שאר מנהגים ודאי שבא לפסוק [שהרי ודאי שברוב ככל העניינים כבר היה מנהג, דאל"כ וכי לא עשו כלום? ודאי נהגו כא' הצדדים]

אבל ספרי הכללים [ע' ארץ חיים ועוד] כתבו שלא קבלנו דבריו במקום מנהג.
 
טעות!

מרן כ' בהקדמה שרק "מנהגי איסור" לא בא לשנות, ע"פ המבואר בפסחים פ' מקום שנהגו.
משא"כ שאר מנהגים ודאי שבא לפסוק [שהרי ודאי שברוב ככל העניינים כבר היה מנהג, דאל"כ וכי לא עשו כלום? ודאי נהגו כא' הצדדים]


אבל ספרי הכללים [ע' ארץ חיים ועוד] כתבו שלא קבלנו דבריו במקום מנהג.

מה זה מנהג איסור ומה זה מנהג לא איסור,
ומאיפה החלוקה המוזרה הזו בדבריו ?
 
ראשי תחתית