השאלה היא לא האם הם סיפרו זאת, אלא האם זה באמת קרה, והבחירה שלך האם להאמין לזה.
המסורת הזו כצורתה די מוזרה לאור מה שיודעים היום, אבל הספר מלכי רבנן מלא וגדוש במידע ביוגרפי מקיף ועשיר, גם אם פה ושם כתב כמה מסורות תמוהות ששמע או קרא. כך או כך אפיון הספר עם סיפורים על חכמים שעפו באויר אינו אלא עורבא פרח ודאיה על כנפי הדמיון.
ולגוש"ע
המרוקאים כנראה שינו כיוון כבר במרוקו... אלא שאינך מכיר את הספר מלכי רבנן ושיגו, ולא את שאר חכמי מרוקו ושיגם ושיחם.
בלי להפליג לקהילות המערביים בטבריה, יפו וחיפה ועוד, ולרבני מרוקו במרוקו ובשאר העולם היהודי - להלן דוגמית של רבנים שעלו לארץ הישר ממרוקו התמימה לאחר קום המדינה.
אבל מה לעשות שפרסום היה רק לרב משאש הרב ממן קצת
השאלה היא האם הפרסום ברחבי העולם החרדי בראשית המאה ה-21 אכן הולם את המציאות
הכרתי צדיקים בכל מיני מקומות דוגמא בנתיבות עיר האבות כולם מרוקאים [חלקם אמת וחלקם דמיונות ואינני נכנס לזה כעת]
אני מחפש רבנים שהיו נחשבים במרוקו, לא באבות אלמוניים ממוצא מרוקאי. רבי דוד למשל עלה ממרוקו כנער צעיר וירש את מקום אבותיו באדמו"רות.
מדברים כיצד נתפרסמו המרוקאים בארץ.
אגב,
רבי יוסף כנאפו מביא ספרי חסידות, אבל כמדומני שזה די חריג.
כי "צדיקים שעפו באויר וכו'" שלא סופרו (אבל מתאים לריטוריקה המזרחית המתובלת בהרבה דמיון) לא מתאים להיכרות עם הספר ומחברו
ראיתי פעם אצל אדם העוסק בקבלה כל מיני קמעות מפולין
מי אמר שקמיעות הם דבר גרוע?
אם היה לך ב"שלוף" היית שולף גם בלא להתפנות מעיסוקיך הרבים.
אתה פשוט מציין עובדה לא נכונה רוב ספרי חכמי מרוקו הם בש"ס ופוסקים, ובדרושים על התורה, לא גימטריות ולא פרפראות.
הפלא הוא שבעיקר חחו"מ, [וכמובן בכה"ת כול']
זה ידוע שפחות כתבו באו"ח ויו"ד ויותר כתבו באה"ז וחו"מ, ושמעתי מת"ח חשוב שהתעסק שנים רבות בעניני אה"ז, שיש מציאות רבות בענינים אלו באופן מיוחד בספרי חכמי מרוקו, מענין לבדוק מה שכת"ר מציין על הל' נדה.
ראה לדוגמא בדור האחרון מח' גדולה בריתחא דאורייתא בין הגר"ש משאש זצ"ל לבין הגר"י מאמן זצ"ל (ונפרסת לאורך בספריהם ברצוא ושוב) בנידון מסוים שמובא בשו"ת דברי יוסף ברדוגו (אה"ע סי' יח).
המעשה היה לפני כ-20 שנה שכך היו פני הדברים {לפני עידן מכון פי ישרים והגר"י איטח ודומיהם שעושים עבודת קודש לכלל ישראל}
