האם מרן הב"י ביקר במרוקו וביקש שישנו את מנהגיהם הקדומים?

הסבתות לא המציאו את סיפורי הצדיקים ממרוקו.

אתה מגחיך ומקצין במתכוון כדי ללעוג לעדה שלימה, שהתמימים ביניהם בהחלט ראו ניסים בעיניהם, מעשה יום ביומו.

לא מזמן נתקלתי בעדות של אדם (כמדומה חילוני שהתראיין לאחד העלונים המפורסמים) שהעיד כי אמו המרוקאית הזקנה מעולם לא הזמינה טכנאי כביסה, אלא בכל פעם שהתקלקלה המכונה היתה מזכירה שם של צדיק ומבקשת ממנו להתפלל בעדה, והמכונה מיד היתה חוזרת לעבוד. כל זה הוא ראה בעיניו.

ועוד וידאו ששלחו לי, בו נראה אדם חילוני מפורסם ממוצא מרוקאי (סטנדאפיסט בשם מני מלכה) שמשיח לפי תומו ששכח פעם אחת לומר קדיש על אביו, ואשה אחת יצרה איתו קשר וביקשה ממנו בכל מחיר להיפגש עמה, וכשהסכים סיפרה לו שאביו (שהיה מוכר לה) הגיע אליה בחלום ושאל אותה מדוע הבן שלי לא אמר עלי קדיש.

אז מה תגיד, סיפורי סבתא?

יש משהו יותר אמין מהסיפורי סבתא האלה?

ואפרופו סיפורי סבתא, אני באופן אישי מכיר כמה "סיפורי סבתא" על צדיקים. סבתא שסבלה ממגרנות כל חייה, בנה הלך לבבא סאלי שנתן לו בקבוק מים, כאשר מרחה על מצחה נעלמו המגרנות לצמיתות.

ועוד סבתא שנסעה לארה"ב לבקר את בתה, ביום האחרון לפני שטסה הלכה לראות את הרבי מליובאוויטש זצ"ל, בדרכו לתפילה. הוא נעצר לידה ואמר לה "טיסה נעימה" (או נסיעה נעימה, או משהו כזה). רוח הקודש גלויה.

סיפורי סבתא?

אני מאמין ששתיקתי יפה בעיניך מדיבורי.
רק זאת אגיד, שאף אחד לא לועג לאף עדה, תפסיקו לקחת כל דבר לפן האישי. סה"כ נאמר פה שזה לא חיקוי של סיפורי חסידים בגלל שרצו שגם להם יהיה, משום שהם לא הכירו את סיפורי החסידים.
מכאן ואילך, הכל שייך לתרבות ואמונה, ותל"מ.
 
נערך לאחרונה:
הסבתות לא המציאו את סיפורי הצדיקים ממרוקו.

אתה מגחיך ומקצין במתכוון כדי ללעוג לעדה שלימה, שהתמימים ביניהם בהחלט ראו ניסים בעיניהם, מעשה יום ביומו.

לא מזמן נתקלתי בעדות של אדם (כמדומה חילוני שהתראיין לאחד העלונים המפורסמים) שהעיד כי אמו המרוקאית הזקנה מעולם לא הזמינה טכנאי כביסה, אלא בכל פעם שהתקלקלה המכונה היתה מזכירה שם של צדיק ומבקשת ממנו להתפלל בעדה, והמכונה מיד היתה חוזרת לעבוד. כל זה הוא ראה בעיניו.

ועוד וידאו ששלחו לי, בו נראה אדם חילוני מפורסם ממוצא מרוקאי (סטנדאפיסט בשם מני מלכה) שמשיח לפי תומו ששכח פעם אחת לומר קדיש על אביו, ואשה אחת יצרה איתו קשר וביקשה ממנו בכל מחיר להיפגש עמה, וכשהסכים סיפרה לו שאביו (שהיה מוכר לה) הגיע אליה בחלום ושאל אותה מדוע הבן שלי לא אמר עלי קדיש.

אז מה תגיד, סיפורי סבתא?

יש משהו יותר אמין מהסיפורי סבתא האלה?

ואפרופו סיפורי סבתא, אני באופן אישי מכיר כמה "סיפורי סבתא" על צדיקים. סבתא שסבלה ממגרנות כל חייה, בנה הלך לבבא סאלי שנתן לו בקבוק מים, כאשר מרחה על מצחה נעלמו המגרנות לצמיתות.

ועוד סבתא שנסעה לארה"ב לבקר את בתה, ביום האחרון לפני שטסה הלכה לראות את הרבי מליובאוויטש זצ"ל, בדרכו לתפילה. הוא נעצר לידה ואמר לה "טיסה נעימה" (או נסיעה נעימה, או משהו כזה). רוח הקודש גלויה.

סיפורי סבתא?
השאלה היא לא האם הם סיפרו זאת, אלא האם זה באמת קרה, והבחירה שלך האם להאמין לזה.
 
אני מאמין ששתיקתי יפה בעיניך מדיבורי.
רק זאת אגיד, שאף אחד לא לועג לאף עדה, תפסיקו לקחת כל דבר לפן האישי. סה"כ נאמר פה שזה לא חיקוי של סיפורי חסידים בגלל שרצו שגם להם יהיה, משום שהם לא הכירו את סיפורי החסידים.
מכאן ואילך, הכל שייך לתרבות ואמונה, ותל"מ.
המסורת הזו כצורתה די מוזרה לאור מה שיודעים היום, אבל הספר מלכי רבנן מלא וגדוש במידע ביוגרפי מקיף ועשיר, גם אם פה ושם כתב כמה מסורות תמוהות ששמע או קרא. כך או כך אפיון הספר עם סיפורים על חכמים שעפו באויר אינו אלא עורבא פרח ודאיה על כנפי הדמיון.
וסיים: ומזה יש להוכיח שדעתו של מרן הבית יוסף אינה מסכמת שימשיכו במנהגים קדומים, אלא הראוי והנכון שגם במנהגים קדומים יהיו הכל תורה אחת ומשפט אחת, וזה היה רצונו וכוונתו של מרן. ע"כ.
ולגוש"ע
בספר ארץ חיים קונ' הכללים סימן ה' מביא דמרן לא בא לבטל מנהגים קדומים בין להקל בין להחמיר, שכן שמעו מפי מרן מהר"ם גלנטי (בשו"ת ו, יט, קכד) ורבי יששכר בן סוסאן (תקון יששכר דף סא, בעניין קריאת התורה בברכות ביום טו בערים המסופקות. ראו תצ')
תקון יששכר.JPG
 
המסורת הזו כצורתה די מוזרה לאור מה שיודעים היום, אבל הספר מלכי רבנן מלא וגדוש במידע ביוגרפי מקיף ועשיר, גם אם פה ושם כתב כמה מסורות תמוהות ששמע או קרא. כך או כך אפיון הספר עם סיפורים על חכמים שעפו באויר אינו אלא עורבא פרח ודאיה על כנפי הדמיון.

לא הבנתי,
אתה חושב שהמרוקאים שהגיעו לארץ שינו כיוון ממה שהורגלו במרוקו ?
 
האמת חייבת להאמר שבארץ המרוקאים נתפרסמו בעיקר בתמימות אמונתם ובגדולים בעלי המופתים

אולם בזמן האחרון בזכות הגאון רבי יוסף פרץ מפנמה הכרתי כתבי גאונים מופלגים משם ברמה הגבוהה ביותר. רק המסורת לזה נשארה רק אצל משפחות התלמידים חכמים השורשיים. אך רובם ככולם כאן בארץ נטלו הציונים עדים מהר חורב...
 
האמת חייבת להאמר שבארץ המרוקאים נתפרסמו בעיקר בתמימות אמונתם ובגדולים בעלי המופתים
בלי להפליג לקהילות המערביים בטבריה, יפו וחיפה ועוד, ולרבני מרוקו במרוקו ובשאר העולם היהודי - להלן דוגמית של רבנים שעלו לארץ הישר ממרוקו התמימה לאחר קום המדינה.

הרב שלום משאש (רב י-ם בעל מזרח שמש ושמש ומגן), הרב יוסף משאש (רב חיפה, שו"ת מים חיים ושא"ס), הרב משה מלכא (רב פ"ת, שו"ת מקוה המים ועוד), הרב שמעון ברוך אוחיון (רב יפו, בעל הליכות שבא), הרב יוסף שרביט (אשקלון, שו"ת ארחות יושר), הרב יהושע ממן (אב"ד ב"ש, עמק יהושע), הרב יצחק חזן (אב"ד חיפה, יחוה דעת), הרב מכלוף אביחצירא (שו"ת יפה שעה), הרב שאול אבן דנאן (שו"ת הגם שאול), הרב יהודה שטרית (רב דעפולה, שו"ת מנחת יהודה), הרב רפאל ברוך טולידאנו (קישו"ע, קדוש וברוך), הרב אהרן בן חסין (שדות מיכה... שו"ת מטה אהרן), הרב משה עטייא (שו"ת מעט מים), הרב אפרים שלום אנקווה (ישועות אשא), הרב שלמה הכהן צבאן (לך שלמה, ויאסוף שלמה), הרב שלמה הכהן זגורי (ויקץ שלמה), הרב שמואל מרציאנו (ויען שמואל), הרב שמעון דיין (זהב שבא, שו"ת), הרב דוד עובדיה (נתן דוד).

כולם אכן התפרסמו כבעלי מופת - בשקידה בתורה ובחיבוריהם ההלכתיים.

והאמן לי יש עוד עשרות כאלה מאותו הדור.
 
נערך לאחרונה:
בלי להפליג לקהילות המערביים בטבריה, יפו וחיפה ועוד, ולרבני מרוקו במרוקו ובשאר העולם היהודי - להלן דוגמית של רבנים שעלו לארץ הישר ממרוקו התמימה לאחר קום המדינה.

הרב שלום משאש (רב י-ם בעל מזרח שמש ושמש ומגן), הרב יוסף משאש (רב חיפה, שו"ת מים חיים ושא"ס), הרב משה מלכא (רב פ"ת, שו"ת מקוה המים ועוד), הרב שמעון ברוך אוחיון (רב יפו, בעל הליכות שבא), הרב יוסף שרביט (אשקלון, שו"ת ארחות יושר), הרב יהושע ממן (אב"ד ב"ש, עמק יהושע), הרב יצחק חזן (אב"ד חיפה, יחוה דעת), הרב מכלוף אביחצירא (שו"ת יפה שעה), הרב שאול אבן דנאן (שו"ת הגם שאול), הרב יהודה שטרית (רב דעפולה, שו"ת מנחת יהודה), הרב רפאל ברוך טולידאנו (קישו"ע, קדוש וברוך), הרב אהרן בן חסין (שדות מיכה... שו"ת מטה אהרן), הרב משה עטייא (שו"ת מעט מים), הרב אפרים שלום אנקווה (ישועות אשא), הרב שלמה הכהן צבאן (לך שלמה, ויאסוף שלמה), הרב שלמה הכהן זגורי (ויקץ שלמה), הרב שמואל מרציאנו (ויען שמואל), הרב שמעון דיין (זהב שבא, שו"ת).

כולם אכן התפרסמו כבעלי מופת - בשקידה בתורה ובחיבוריהם ההלכתיים.

והאמן לי יש עוד עשרות כאלה מאותו הדור.
אבל מה לעשות שפרסום היה רק לרב משאש הרב ממן קצת
והפרסום במופתים אצל רבים רבים היה בעל קנה מידה הרבה יותר גדול
 
אבל מה לעשות שפרסום היה רק לרב משאש הרב ממן קצת
והפרסום במופתים אצל רבים רבים היה בעל קנה מידה הרבה יותר גדול
השאלה היא האם הפרסום ברחבי העולם החרדי בראשית המאה ה-21 אכן הולם את המציאות

כיום יש ויקיפדיה, אוצר החכמה ועוד ואפשר להיווכח בקלות במצב התורני ובהוויה היהודית בכל מקום...

חוץ מבאבא סאלי שעלה ממרוקו ואכן כיהן בתפקיד דיין וראש ישיבה בתפיללת, וכבעל מופת בשקדנותו ויראתו, אשמח שתמנה עוד בעלי מופתים...

הרב סלמאן מוצפי והרב כדורי והרב יהודה פתייה לא נולדו במרוקו, ואם תמצא עוד איזה באבא שעלה ממרוקו תמצא היטב שלא כיהן ברבנות שם ולא נחשב שם לכלום. ורבנים שכיהנו כאב"ד וראשי ישיבה יש בשפע, כך שאין הצר שווה בנזק המלך...
 
השאלה היא האם הפרסום ברחבי העולם החרדי בראשית המאה ה-21 אכן הולם את המציאות

כיום יש ויקיפדיה, אוצר החכמה ועוד ואפשר להיווכח בקלות במצב התורני ובהוויה היהודית בכל מקום...

חוץ מבאבא סאלי שעלה ממרוקו ואכן כיהן בתפקיד דיין וראש ישיבה בתפיללת, וכבעל מופת בשקדנותו ויראתו, אשמח שתמנה עוד בעלי מופתים...

הרב סלמאן מוצפי והרב כדורי והרב יהודה פתייה לא נולדו במרוקו, ואם תמצא עוד איזה באבא שעלה ממרוקו תמצא היטב שלא כיהן ברבנות שם ולא נחשב שם לכלום. ורבנים שכיהנו כאב"ד וראשי ישיבה יש בשפע, כך שאין הצר שווה בנזק המלך...
הכרתי צדיקים בכל מיני מקומות דוגמא בנתיבות עיר האבות כולם מרוקאים [חלקם אמת וחלקם דמיונות ואינני נכנס לזה כעת]

גם בטבריה למשל היו צדיקים מרוקאים ידועים כבעלי מופת
היה ר‘ שלמה הכהן
היה עושה קמיעות והיו נושעים ממנו.
רבי מסעוד מלול חברותא של הבבא סאלי
ועד היום רבי דוד בנהריה נודע בזה בעיקר

זה תופעה רווחת, א"א להכחיש
 
זה תופעה רווחת א"א להכחיש
אני מחפש רבנים שהיו נחשבים במרוקו, לא באבות אלמוניים ממוצא מרוקאי. רבי דוד למשל עלה ממרוקו כנער צעיר וירש את מקום אבותיו באדמו"רות.

קשה מאוד לקבוע על פי כמה כאלה - ובהחלט יש כאלה (שמוצאם מכמה כפרים נידחים) - את מהותה של יהדות מרוקו.
 
אני מחפש רבנים שהיו נחשבים במרוקו, לא באבות אלמוניים ממוצא מרוקאי.
מדברים כיצד נתפרסמו המרוקאים בארץ.
אבל הודיתי שזה לא משקף את מה שהיה באמת
האמת חייבת להיאמר שבארץ המרוקאים נתפרסמו בעיקר בתמימות אמונתם ובגדולים בעלי המופתים

אולם בזמן האחרון בזכות הגאון רבי יוסף פרץ מפנמה הכרתי כתבי גאונים מופלגים משם ברמה הגבוהה ביותר. רק המסורת לזה נשארה רק אצל משפחות התלמידים חכמים השורשיים. אך רובם ככולם כאן בארץ נטלו הציונים עדים מהר חורב...
 
אבל הודיתי שזה לא משקף את מה שהיה באמת
אגב,

אבל אם ברבי יוסף בן נאים עסקינן הרי שמדובר בגאון עצום בעל בקיאות מבהילה בכל חלקי התורה, כמו שרואים בספריו שו"ת צאן יוסף ושארית הצאן ד"ח ובספריו על הנ"ך בקיאות מדהימה בספרות חז"ל ובפלפול.

ונמצא שספרו מלכי רבנן הוא ספר שנכתב כבדרך אגב, בין 40 ספריו העוסקים בגופי הלכות ובדרוש ופרשנות, הלוואי שהבאבות שהציבור התמים היום נוהה אחריהם היו מחברים 1:100 מכאלה חיבורים...

ואגב, הוא לא היה בעל שום תפקיד רבני במרוקו (חוץ מהיותו שליח ציבור בבית הכנסת של התושבים..) סתם למדן שתורתו אומנותו ומבהיל בבקיאותו.
 
כי "צדיקים שעפו באויר וכו'" שלא סופרו (אבל מתאים לריטוריקה המזרחית המתובלת בהרבה דמיון) לא מתאים להיכרות עם הספר ומחברו

אני מגיב לנכתב,
ככל והנכתב אינו מוצא חן בעיניך, אנא פנה אל הכותב.
 
לעניות דעתי רובם המשיכו את מסורת הרמב"ם בלימודי החכמות והכפירה באמונה בשדים שהייתה נפוצה מאוד בקרב יהודי אירופה.
ראיתי פעם אצל אדם העוסק בקבלה כל מיני קמעות מפולין
לתמיהתי הוא השיב שפעם הפולנים היו גרועים הרבה יותר מהמרוקאים
 
תכתוב "לא נתקלתי".

כי יש הרבה סיפורים כאלה, ואתה פשוט לא נתקלת בהם (אל תבקש ממני לחפש לך, לא משעמם לי).
אם היה לך ב"שלוף" היית שולף גם בלא להתפנות מעיסוקיך הרבים.
דהיינו - יש, בטח שיש, אבל בקושי, ולא קרב אל רבני ליטא.
{כמו שבפרס ובוכרה היו גם היו - אבל ביחס למרוקו נחשבים ככלום}

{שאלתי פעם חבר מרוקאי למה רוב ספרי חכמי מרוקו מתמקדים בעיקר בפרפראות וגימטריאות, איפה כל הבשר - החידושים בש"ס ובהלכה (יש, אבל זה לא הרוב) -- מה הוא ענה לי? מה אתה מדבר בכלל? במרוקו אפילו יהודי פשוט היה מחיה מתים, ואתה מחפש גאונים וספרים"}
 
אם היה לך ב"שלוף" היית שולף גם בלא להתפנות מעיסוקיך הרבים.
דהיינו - יש, בטח שיש, אבל בקושי, ולא קרב אל רבני ליטא.
{כמו שבפרס ובוכרה היו גם היו - אבל ביחס למרוקו נחשבים ככלום}

{שאלתי פעם חבר מרוקאי למה רוב ספרי חכמי מרוקו מתמקדים בעיקר בפרפראות וגימטריאות, איפה כל הבשר - החידושים בש"ס ובהלכה (יש, אבל זה לא הרוב) -- מה הוא ענה לי? מה אתה מדבר בכלל? במרוקו אפילו יהודי פשוט היה מחיה מתים, ואתה מחפש גאונים וספרים"}
אתה פשוט מציין עובדה לא נכונה רוב ספרי חכמי מרוקו הם בש"ס ופוסקים, ובדרושים על התורה, לא גימטריות ולא פרפראות.
 
אתה פשוט מציין עובדה לא נכונה רוב ספרי חכמי מרוקו הם בש"ס ופוסקים, ובדרושים על התורה, לא גימטריות ולא פרפראות.
הפלא הוא שבעיקר חחו"מ, [וכמובן בכה"ת כול']
פעם נתתי ליבי לעובדא שכמעט אין מחכמי מרוקו תשו' על הל' נדה.
 
הפלא הוא שבעיקר חחו"מ, [וכמובן בכה"ת כול']
פעם נתתי ליבי לעובדא שכמעט אין מחכמי מרוקו תשו' על הל' נדה.
זה ידוע שפחות כתבו באו"ח ויו"ד ויותר כתבו באה"ז וחו"מ, ושמעתי מת"ח חשוב שהתעסק שנים רבות בעניני אה"ז, שיש מציאות רבות בענינים אלו באופן מיוחד בספרי חכמי מרוקו, מענין לבדוק מה שכת"ר מציין על הל' נדה.
 
ושמעתי מת"ח חשוב שהתעסק שנים רבות בעניני אה"ז, שיש מציאות רבות בענינים אלו באופן מיוחד בספרי חכמי מרוקו
ראה לדוגמא בדור האחרון מח' גדולה בריתחא דאורייתא בין הגר"ש משאש זצ"ל לבין הגר"י מאמן זצ"ל (ונפרסת לאורך בספריהם ברצוא ושוב) בנידון מסוים שמובא בשו"ת דברי יוסף ברדוגו (אה"ע סי' יח).
 
נערך לאחרונה:
היה לך ב"שלוף" היית שולף גם בלא להתפנות מעיסוקיך הרבים.

למה שיהיה לי בשלוף?

נתקלתי בזה פעמים רבות, אולם אין באפשרותי לשלוף מהזיכרון היכן נתקלתי בזה, ולחפש בספרים לוקח זמן רב (בניגוד למאגרי מידע).
 
{שאלתי פעם חבר מרוקאי למה רוב ספרי חכמי מרוקו מתמקדים בעיקר בפרפראות וגימטריאות, איפה כל הבשר - החידושים בש"ס ובהלכה (יש, אבל זה לא הרוב) -- מה הוא ענה לי? מה אתה מדבר בכלל? במרוקו אפילו יהודי פשוט היה מחיה מתים, ואתה מחפש גאונים וספרים"}

שאלתי פעם חבר לא מרוקאי ממה נובעת התופעה שרואים לפעמים שאדם (שלכאורה הוא שפוי) כותב שטויות והבלים בשער בת רבים, והוא הסביר שהעדה המרוקאית הוציאה מקרבה גדולי עולם לאורך כל אלף השנים האחרונות, ויש לה עושר רוחני גדול מאוד בכל התחומים, מה שמאפיל הרבה על עדות אחרות משמימות, וגורם לאנשים להשפריץ קנאה מגרונם.
 
אתה פשוט מציין עובדה לא נכונה רוב ספרי חכמי מרוקו הם בש"ס ופוסקים, ובדרושים על התורה, לא גימטריות ולא פרפראות.
המעשה היה לפני כ-20 שנה שכך היו פני הדברים {לפני עידן מכון פי ישרים והגר"י איטח ודומיהם שעושים עבודת קודש לכלל ישראל}
רוב הספרים שיצאו אז ע"י הספריה הספרדית היו של שירה ופיוט ופרפראות וכנ"ל דרושים עה"ת, ושאר חכמת תורתם בעיקרי התורה של הש"ס והפוסקים נשאר רק בסיפורי מעשיות, או בספריות מסוימות ולא נחלת הכלל.

ההודעה שלי היתה בדגש על התשובה של אותו "חבר מרוקני" {שדרך אגב - האחים שלו טורחים רבות בהוצאת ספרי חכמי מרוקו ועושים חיל בהצלחה ב"ה}
 
ראשי תחתית