דווקא לא מתפוצץ שום דבר אלא להיפך
הישיבות שהולכים בקו כפי שתיארתי לעיל דהיינו קול יעקב משכנות התורה בית שמעיה ברית יעקב וכד' , אתה רואה גם היום עדינות וצורה של בן תורה בבחורים
אך לצערינו בישיבות שרבותיהם הם בקו אחר ושונה מהקו של הרא"י תלמידי הר' שך וכד' , רואים את התוצאות בשטח של הבחורים שלהם
חולצות בחוץ כמו ערבים , בלי כובעים וחליפות וכו' וכו'
אך מי שנשאר בקו העתיק של ה "מרביצי" ב"ה הסחורה שם א א מבחינת מראה וצורה של בן תורה
במחילה, לא רוצה ללכלך, אבל מתגובתך ניכר שאינך בקי בפרטים בימינו, זה פשוט לא נכון עובדתית:
א. אני מכיר כמה ראשי ישיבות, תלמידי מרן הרב שך מובהקים, שתלמידיהם הכי רחוקים מהעדינות שאתה מתאר. וד"ל. כי באמת שזה פשוט לא קשור, אם הוא תלמיד של הרב שך או אם הוא 'מרביצי' או לא.
ב. באופן כללי הישיבות שהזכרת ועוד כמה דומות להן, שהן חתך הישיבות הטובות יותר בעולם הישיבות הספרדיות, בוחרות את הבחורים מהמשפחות היותר איכותיות, אברכיות וישיבתיות באופיים, זה מהוה משקל מכריע בקבלת הבחור לישיבה - כמעט יותר מרמתו הלימודית!
מה שאין כן בישיבות האחרות. שהרבה פעמים צריכים למלאות את המכסה, או לוותר על סגנון, העיקר שתהיה רמה לימודית כלשהיא, וכיו"ב.
ג. צריך להבין, בחור שגדל בבית של בני תורה, בוגרי ישיבות, משפחה של ישיבישער'ס באופיים, הוא גדל על מצע שעולם הישיבות זה פסגת העולם, והוא רצריך להיות השפיץ של הפסגה. ממילא, הם לא מחפשים למשוך תשומת לב בדברים שאינם שייכים לפסגה.
כמו שברור לנו שבחור בחברון לא ידמיין על נעליים לבנות, כך גם בישיבות הנ"ל, עם האופי האיכותי הנ"ל - זה אפילו לא בדיחה,
בישיבות הפשוטות, שכאמור מתבססות על חתך נמוך יותר - אפשר יהיה למצוא אחד או שניים שיהינו ללבוש "בבית" - [ואני מדבר מדברים שנתקלתי בהם...]
ממילא, גם כשרה"י או המשגיח מעיר הערה, גם אם אינו מקבל אותה, או שהיא מעצבנת, אבל יש לו רצון סמוי שמפעם בו להיות הכי טוב.
בתוכו נטוע הרצון להיות הכי קרוב לאיכותי ביותר. הוא רוצה להיות חלק מהדבר העצום הזה עליו הוא חונך, גם אם עכשיו זה קצת לוחץ ומרגיז.
לעומת זאת, בחור שגדל במשפחות שבאופיים פחות מחוברים לעולם הישיבות וסגנונו, הוא גדל מתוך ערכים (סמויים או גלויים - אבל קיימים), שהישיבה אינה אלא קייטנה או בייביסיטר [ - אני מקצין מעט, אבל תבינו את הרעיון], הוא לא רואה את עולם הישיבות כספינת הדגל של עולם התורה, הקטר של הרכבת. הוא רואה בה סך הכל ספינת מעבר אל היעד - מבחנים ברבנות - במקרה הטוב, או הקמת בית - העיקר לא בצבא - במקרה הפחות טוב.
אותם תראה עם חולצה בחוץ, או כיפות יבשות [כובעים וחליפות?! מאן דכר שמיה?!], כמובן כשאף אחד מהצוות לא רואה, אבל בין החברים הוא נחשב קול... (בשורוק...) אותם תראו משחקים מחבואים עם המשגיחים על הדברים הכי שוליים וקטנוניים שיש.
***
למה זה ככה?! שאלה טובה,
נכון, זה הגיוני לראות את התופעה הזו במשפחות שההורים בעלי תשובה או מתחזקים, שלא גדלו בישיבות, ולא הבינו את המשמעות העצומה של עולם הישיבות.
לפעמים זה גם מגיע מכל מיני רבני קהילות ומעלה - בלי להזכיר שמות - שמעודדים מרדנות וביקורת רוחבית על ראשי הישיבות ור"מיהם,
וכאשר בעל בית שומע דברים כאלה, זה חודר ומחלחל. הוא מתחיל להאמין להם, שכל מה שהם עושים זה רק בלבולים של הבל, והם לא למדו הלכה, והם לא נבחנו ברבנות....
כך או כך אינני דן אף אחת מסוגי המשפחות הללו. הם פשוט לא היו שם כדי להבין אחרת. אבל זו המציאות הנכוחה. איך אמר לי פעם מנהל ישיבה?! קל לי יותר להוציא שכר לימוד מלא מאבא של תלמיד אברך שדחוק על הממון, מאשר מבעלבת' עשיר... וד"ל.
לאידך גיסא, אמר לי פעם בעלבת' עשיר, בהקשר לשכר לימוד של בנו לישיבה בזלזול עמוק: בחייך, מה
הם עושים שם...?!
לכן, עם בנים של בעלי בתים, מהאופי השני, ברור הוא שצריכה להיות איתם עבודה שונה, האתגרים הם שונים בתכלית. נתקלתי פעם בבחור, שהמשגיח העיר לו על משהו שזה לא ישיבשקייט, ואמר לי הבחור, שבין הבחורים 'ישיבישקייט' זו כמעט מילה גסה... זו דוגמא לניתוק המוחלט בין המשגיח לבחורים בישיבה שלו.
אז לבוא ולריב איתם, על כל פס בנעל או יובש בכיפה, חולצה בחוץ או מכנס צמוד, טלית על הראש או מה שזה לא יהיה - הבחור לא איתך! הוא לא שומע אותך! הוא רחוק ממך כרחוק מזרח ממערב! בהערה שלך אתה רק מרחיק אותו עוד יותר!
להתלונן עליהם שהם הולכים עם חולצה בחוץ כמו ערבים, זה כמו להתאונן עליהם למה הם קמו בבוקר על צד ימין ולא על שמאל... הם פשוט לא יבינו מה אתה רוצה!
אם נרצה לחדד את משמעות ההבדלים, נתבונן רגע בעולם הליטאי, שכל התופעה שהזכרנו הוא הניגוד המוחלט אליהם: מאז ומעולם, גם המודרניים והפוקרים שבהם, ראו ורואים את עולם הישיבות כקטר של היהדות, וכולם אחריו. גם נמלטי הישיבות ושאריות התוצרת - רואים את הישיבה כהמקום הכי טוב שאפשר.
זה בחינוך, זו ההנהגה, זה מה שהם ינקו מחלב אמם, "עולם הישיבות" - זה מושג שנולד אצלם. הם רואים בו עולם ומלואו.
קל להם הרבה יותר להחדיר את המשמעות של החיבור והשייכות לעולם הזה. אצלינו מי שלא גדל על זה - יקח לו זמן כדי להבין!
