האם יש ענין להחמיר ולהוציא שבת כר"ת?
- יוזם האשכול חיי עולם
- תאריך התחלה
ברור בהחלט.
לא אמרתי ראייה, אמרתי ברור.
כשאין ראייה לא לכאן ולא לכאן, אז ההגיון מברר (כי קודם כל מה שהגיוני יותר, ואח"כ מה שחידוש).
זאת ועוד, כשאני מיקל ואתה מחמיר, עליך להביא ראייה, כי אתה המחמיר.
(והסקר ההוא כמובן לא קשור לנידונינו).
קיבלתי מתלמיד חכם מופלג שליט"א
כתב שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצג סעיף ב
צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד * שיראו כוכבים ב'> קטנים, ולא יהיו מפוזרים (ה) אלא ב רצופים, ואם הוא יום מעונן ימתין (ו) עד שיצא הספק (ז) מלבו.
ומבואר דלהשו"ע בג' כוכבים זה ודאי לילה
וקשה על מרן הגר"עי משו"ע זה, ופלא נשגב שהתעלם מקושיא זו בכל ספריו
ובפרט שבס' הספריהנכבד מנחת כהן [שעליו מבוסס ההיתר הידוע של רובו רוטב] כותב בהדיא שלמרן ור"ת ג' כוכבים זה ודאי לילה
וכמו שהביא דבריו ההבאה"ל באור הלכה סימן רצג סעיף ב ד"ה * עד וכו'
שוב מצאתי בספר מנחת כהן דאפילו לר"ת מכיון שאנו רואין סימן הכוכבים שוב אין להקפיד עד שלא נשלם השעור דד' מילין ע"ש טעמו ונ"ל דאפילו להמנחת כהן עכ"פ נכון שיראה אז אם הכסיף העליון ושוה לתחתון כיון שהוא בתוך ד' מילין דמגמרא מוכח דהכוכבים שראוים לסמוך עליהם שהוא לילה הם נראים דוקא אחר שהכסיף העליון ושוה לתחתון וכמש"כ לקמן בשם הגר"א בלקוטיו ע"ש
ונמצא, שמה שכתב האור לציון שאין לצרף ר"ת לס"ס וכמנהג הספרדים הותיק, הוא מטעם שכלל לא ברור שיש שיטת ר"ת בארץ ישראל, וכמש"כ מרן שכוכבים סגי
ולכן לא נהגו גם להחמיר כר"ת ודו"ק
ותמוה שביבי"א העלים קושיא זו וצ"ע
כתב שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצג סעיף ב
צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד * שיראו כוכבים ב'> קטנים, ולא יהיו מפוזרים (ה) אלא ב רצופים, ואם הוא יום מעונן ימתין (ו) עד שיצא הספק (ז) מלבו.
ומבואר דלהשו"ע בג' כוכבים זה ודאי לילה
וקשה על מרן הגר"עי משו"ע זה, ופלא נשגב שהתעלם מקושיא זו בכל ספריו
ובפרט שבס' הספריהנכבד מנחת כהן [שעליו מבוסס ההיתר הידוע של רובו רוטב] כותב בהדיא שלמרן ור"ת ג' כוכבים זה ודאי לילה
וכמו שהביא דבריו ההבאה"ל באור הלכה סימן רצג סעיף ב ד"ה * עד וכו'
שוב מצאתי בספר מנחת כהן דאפילו לר"ת מכיון שאנו רואין סימן הכוכבים שוב אין להקפיד עד שלא נשלם השעור דד' מילין ע"ש טעמו ונ"ל דאפילו להמנחת כהן עכ"פ נכון שיראה אז אם הכסיף העליון ושוה לתחתון כיון שהוא בתוך ד' מילין דמגמרא מוכח דהכוכבים שראוים לסמוך עליהם שהוא לילה הם נראים דוקא אחר שהכסיף העליון ושוה לתחתון וכמש"כ לקמן בשם הגר"א בלקוטיו ע"ש
ונמצא, שמה שכתב האור לציון שאין לצרף ר"ת לס"ס וכמנהג הספרדים הותיק, הוא מטעם שכלל לא ברור שיש שיטת ר"ת בארץ ישראל, וכמש"כ מרן שכוכבים סגי
ולכן לא נהגו גם להחמיר כר"ת ודו"ק
ותמוה שביבי"א העלים קושיא זו וצ"ע
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,108
בסימן רסא סעיף ג כתב מרן השו"ע "מי שאינו בקי בשיעור זה ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות, ואם הוא יום המעונן, ידליק כשהתרנגולים יושבים על הקורה מבעוד יום..."
ויש להקשות: הלא הסימן הברור ביותר לאדם שאינו בקי הוא שקיעת החמה באופק, וזמנה הוא המוקדם ביותר לגבי תוספת שבת. מדוע דורשים ממנו להדליק עוד יותר מוקדם, כשהשמש בראש האילנות, הלא השו"ע פסק שאסור להדליק בעוד היום גדול, שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת!
ומוכח שהלכה זו היא כדעת הגאונים ולא כדעת ר"ת, וצ"ל שמרן פוסק כגאונים לאורך כל הדרך, ופירוש דבריו "מתחילת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ" אינו שהשמש שקעה באופק, אלא שאין היא נראית עוד על הארץ בגלל הצללים המתארכים.
ויש להקשות: הלא הסימן הברור ביותר לאדם שאינו בקי הוא שקיעת החמה באופק, וזמנה הוא המוקדם ביותר לגבי תוספת שבת. מדוע דורשים ממנו להדליק עוד יותר מוקדם, כשהשמש בראש האילנות, הלא השו"ע פסק שאסור להדליק בעוד היום גדול, שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת!
ומוכח שהלכה זו היא כדעת הגאונים ולא כדעת ר"ת, וצ"ל שמרן פוסק כגאונים לאורך כל הדרך, ופירוש דבריו "מתחילת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ" אינו שהשמש שקעה באופק, אלא שאין היא נראית עוד על הארץ בגלל הצללים המתארכים.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,919
@אור יעקב
המנהג בכל קהילות ישראל היה לחשב את הלילה ביציאת 3 כוכבים בינונים רגילים, בלי שום קשר לשקיעה/13/72 דקות. (רק לפני 150 שנה המציאו מנהג לחשב 72 דק' בכמה קהילות חסידיות במזרח אירופה)
בכל דברי הראשונים אף אחד לא כותב שר"ת חולק על הגאונים/רמב"ם ועוד. מאידך דבר ברור שדעת הרמב"ם דלא כר"ת וכל הראשונים כולל השו"ע סתמו שהלילה מתחיל ב3 כוכבים, ובהרבה ראשונים מבואר שבצאת הכוכבים יש אור יום (גם ראשונים שסוברים כר"ת כמו הר"ן בפסחים והראב"ד ועוד) גם בשו"ע יורה דעה רסב מפורש שהלילה תלוי אך ורק ב3 כוכבים ולא ב72 דקות/13 דקות, ומבואר שם גם שבבין השמשות הרקיע מזהיר כעין אורה של יום
ובאמת כל האחרונים באירופה שנקטו להלכה כר"ת נקטו אך ורק כמנחת כהן, שבג' כוכבים הוי לילה גמור, וזאת משום שלא ידעו משיטת הגאונים כלל, ולכן נקטו כר"ת נגד היראים
גם בדורות מאוחרים יותר, אפשר לראות שנהגו לחוש ל72 דקות רק כחומרא בעלמא (כמו המ"ב) אבל מעיקר הדין גם לר"ת הוי לילה ביציאת 3 כוכבים, כדעת רוב הפוסקים (בא"י זה 25-28 דקות אחרי השקיעה, ומכאן סמך למנהג כל קהילות ישראל שהיה דלא כהגאונים ודלא כר"ת של 72 דק)
המנהג בכל קהילות ישראל היה לחשב את הלילה ביציאת 3 כוכבים בינונים רגילים, בלי שום קשר לשקיעה/13/72 דקות. (רק לפני 150 שנה המציאו מנהג לחשב 72 דק' בכמה קהילות חסידיות במזרח אירופה)
בכל דברי הראשונים אף אחד לא כותב שר"ת חולק על הגאונים/רמב"ם ועוד. מאידך דבר ברור שדעת הרמב"ם דלא כר"ת וכל הראשונים כולל השו"ע סתמו שהלילה מתחיל ב3 כוכבים, ובהרבה ראשונים מבואר שבצאת הכוכבים יש אור יום (גם ראשונים שסוברים כר"ת כמו הר"ן בפסחים והראב"ד ועוד) גם בשו"ע יורה דעה רסב מפורש שהלילה תלוי אך ורק ב3 כוכבים ולא ב72 דקות/13 דקות, ומבואר שם גם שבבין השמשות הרקיע מזהיר כעין אורה של יום
ובאמת כל האחרונים באירופה שנקטו להלכה כר"ת נקטו אך ורק כמנחת כהן, שבג' כוכבים הוי לילה גמור, וזאת משום שלא ידעו משיטת הגאונים כלל, ולכן נקטו כר"ת נגד היראים
גם בדורות מאוחרים יותר, אפשר לראות שנהגו לחוש ל72 דקות רק כחומרא בעלמא (כמו המ"ב) אבל מעיקר הדין גם לר"ת הוי לילה ביציאת 3 כוכבים, כדעת רוב הפוסקים (בא"י זה 25-28 דקות אחרי השקיעה, ומכאן סמך למנהג כל קהילות ישראל שהיה דלא כהגאונים ודלא כר"ת של 72 דק)
עיינו כאן דעת חכם עזרא עטייה.
לרבנים החשובים @מתוק מדבש @שמעון טרבלסי ו @מבקש השם
ולכל שאר הרבנים החשובים,
כיוון שהיה עוררין על מה שכתבתי לעיל.
אתן למעיינים שני קטעים מהאור לציון חכמה ומוסר, ונראה את הנהגת חכם בן ציון
שני סיפורים צמודים זה לזה, ולא בכדי [כאשר יראה המעיין].
פה רואים את הכבוד מחד, שכאשר תלמיד כביכול אומר לרבו על רב מסויים שהוא מיקל, וראה שיש פה איזה זלזול מסויים, בזה מיד ראה לנכון להוכיח התלמיד על כך.
אך אין זה סותר מאידך- שאתה לא יכול לסמוך על חכם שמיקל בדברים שאני סובר שזה אסור, ולכן אתה לא יכול לתת לחכם שמיקל לדבר בהלכה, שאז יאמר את הקולות שלו.
וזהו בדיוק-...
ולכל שאר הרבנים החשובים,
כיוון שהיה עוררין על מה שכתבתי לעיל.
אתן למעיינים שני קטעים מהאור לציון חכמה ומוסר, ונראה את הנהגת חכם בן ציון
שני סיפורים צמודים זה לזה, ולא בכדי [כאשר יראה המעיין].
פה רואים את הכבוד מחד, שכאשר תלמיד כביכול אומר לרבו על רב מסויים שהוא מיקל, וראה שיש פה איזה זלזול מסויים, בזה מיד ראה לנכון להוכיח התלמיד על כך.
אך אין זה סותר מאידך- שאתה לא יכול לסמוך על חכם שמיקל בדברים שאני סובר שזה אסור, ולכן אתה לא יכול לתת לחכם שמיקל לדבר בהלכה, שאז יאמר את הקולות שלו.
וזהו בדיוק-...
כנראה שה"תלמיד חכם המופלג" לא טרח לעיין בתשובתו העיקרית של מרן הגרע"י זצוק"ל ביבי"א (ח"ב סימן כא) ולא ראה שהתייחס אליה.
אעביר לו.
