האם יש ענין להחמיר ולהוציא שבת כר"ת?

לכאו' לחכם עובדי' כמעט אין מה להחמיר ר"ת, כי חשמל זה דרבנן, ורוב הדברים אפשר לעשות בשינוי, וא"כ כמעט הכל מותר.
 
לכאו' לחכם עובדי' כמעט אין מה להחמיר ר"ת, כי חשמל זה דרבנן, ורוב הדברים אפשר לעשות בשינוי, וא"כ כמעט הכל מותר.
מחילה, להחמיר לעשות בשינוי זה גם חומרא.
ויש רבים שמחמירים גם בדרבנן, עד ר"ת.
 
אפשר לעשות הבדלה בלי נר, ולברך על הנר בזמן ''רבנו תם''
זה לא משנה, תמיד אפשר למצוא איזה דבר שא"א לעשות לפני ר"ת.
אבל ה'כלל' הוא ברור.
שלדעת חכם עובדי' כמעט כל דבר אפשר לעשות לפני ר"ת.
או בגלל שחשמל זה דרבנן, או דברים דאו' בשינוי.
 
זה לא משנה, תמיד אפשר למצוא איזה דבר שא"א לעשות לפני ר"ת.
אבל ה'כלל' הוא ברור.
שלדעת חכם עובדי' כמעט כל דבר אפשר לעשות לפני ר"ת.
או בגלל שחשמל זה דרבנן, או דברים דאו' בשינוי.
באותה מידה ניתן לומר שמן התורה ניתן לעשות כמעט כל דבר בשבת עצמה. או דברים דרבנן שעדיין לא גזרו עליהם בדור מתן תורה, או בדאורייתא בשינוי שגם הוא מותר מהתורה.
 
באותה מידה ניתן לומר שמן התורה ניתן לעשות כמעט כל דבר בשבת עצמה. או דברים דרבנן שעדיין לא גזרו עליהם בדור מתן תורה, או בדאורייתא בשינוי שגם הוא מותר מהתורה.
אין הכי נמי.
אם נאמר שחשמל זה דרבנן ועוד דברים רבים שדעת חכם עובדי' שאין בזה איסור, כגון פתיחת בקבוקים. אז הרבה מהדברים בשבת לדעתו זה רק דרבנן.

לפוסקים אחרים יש הרבה דברים דאו', חשמל, פתיחת קופסאות ואריזות ובקבוקים, בישול בהכנת הקפה ועוד.
 
אין הכי נמי.
אם נאמר שחשמל זה דרבנן ועוד דברים רבים שדעת חכם עובדי' שאין בזה איסור, כגון פתיחת בקבוקים. אז הרבה מהדברים בשבת לדעתו זה רק דרבנן.

לפוסקים אחרים יש הרבה דברים דאו', חשמל, פתיחת קופסאות ואריזות ובקבוקים, בישול בהכנת הקפה ועוד.
והיות שכל הדוגמאות האלו לא היו רלוונטיות בזמן מתן תורה, תמיהתך על הרב עובדיה תמוהה באותה מידה גם על שמירת השבת בדורו של משה רבינו. גם אז היה ניתן לעשות כמעט כל דבר על ידי שינוי, ואיסורים דרבנן טרם היו.
ניתן לחלוק עליו לגופו של ענין האם בפעולות שמנית יש איסור מהתורה או שלא, אך התמיהה הרמוזה בדבריך אינה קשה רק עליו.
 
אפשר לעשות הבדלה בלי נר, ולברך על הנר בזמן ''רבנו תם''
לא ראיתי עד היום מי שמחמיר כר"ת ועושה על הנר אח"כ...
למרות שאפשר כולם בדרך כלל מחכים.
אין הכי נמי.
אם נאמר שחשמל זה דרבנן ועוד דברים רבים שדעת חכם עובדי' שאין בזה איסור, כגון פתיחת בקבוקים. אז הרבה מהדברים בשבת לדעתו זה רק דרבנן.

לפוסקים אחרים יש הרבה דברים דאו', חשמל, פתיחת קופסאות ואריזות ובקבוקים, בישול בהכנת הקפה ועוד.
אין הרבה דברים שלרב עובדיה זה דרבנן ולשאר פוסקים זה מהתורה.

ובכל מקרה אם זה עד כדי כך קל להחמיר כר"ת מהיות טוב אל תקרי רע...
 
אמר לי חכם יצחק יוסף שמעולם לא ראה את אביו חוזר לקרוא ק"ש בזמן ר"ת.
כבר שגור על לשוני הרבה פעמים...
"לא ראינוה אינה ראיה".

(גם יש כמה רבנים שמעידים שמרן הגרע"י זצוק"ל לא אכל פפושדו... וכי אפשר להעיד כזה דבר??? אולי לא ראיתם שאכל אבל זה לא אומר שהוא לא אכל)

יכול להיות שהוא מעולם לא ראה אבל זה לא אומר שלא קרא.
 
הבדלה א"א לעשות... צריך להדליק נר...

בלי הבדלה אתה לא יכול לאכול ולשתות...
ליסוע ברכב.
להשתמש במים של היונקרס.
כת"ר בטוח שרבינו חכם עובדיה עצמו לא היה עושה הבדלה לפני ר"ת [ע"י אחר או קטן שהיה מדליק לו נר]?
ובמוצ"ש חנוכה בנרות של בית הכנסת כמעט בטוח שכך נהג.
 
כת"ר בטוח שרבינו חכם עובדיה עצמו לא היה עושה הבדלה לפני ר"ת [ע"י אחר או קטן שהיה מדליק לו נר]?
ובמוצ"ש חנוכה בנרות של בית הכנסת כמעט בטוח שכך נהג.
בטח שאפשר והיה עושה כך כמה פעמים.

אבל לרוב כל מי שמחמיר כר"ת לא עושה הבדלה לפני.
 
ומדוע באמת לא לנהוג כך לכתחילה, ומאי שנא מהדלקת נר חנוכה בבית הכנסת במוצ"ש חנוכה?
התכוונתי שמציאותית זה לא קורה.
אנשים בדרך כלל מחכים להבדלה לזמן ר"ת.

נכון שבהרבה יותר קל לעשות הבדלה לפני זמן ר"ת אם לא מדליק את האש אבל רובא דרובא המחמירים מחכים כבר לזמן ר"ת ואז מבדילים.
 
והיות שכל הדוגמאות האלו לא היו רלוונטיות בזמן מתן תורה, תמיהתך על הרב עובדיה תמוהה באותה מידה גם על שמירת השבת בדורו של משה רבינו. גם אז היה ניתן לעשות כמעט כל דבר על ידי שינוי, ואיסורים דרבנן טרם היו.
ניתן לחלוק עליו לגופו של ענין האם בפעולות שמנית יש איסור מהתורה או שלא, אך התמיהה הרמוזה בדבריך אינה קשה רק עליו.
לא תמהתי.
רק הדגשתי את פרטי החומרא לדעת חכם עובדי'.
 
אין הרבה דברים שלרב עובדיה זה דרבנן ולשאר פוסקים זה מהתורה.
נקטתי כמה דוגמאות המשליכות על רוב המעשים הנעשים בשבת. וישנם עוד.
ובכל מקרה אם זה עד כדי כך קל להחמיר כר"ת מהיות טוב אל תקרי רע...
זה בדיוק הנושא.
האם ראוי לבני תורה להחמיר?
 
האם ראוי לבני תורה להחמיר?
כל זה רק בהנחה שיש בזה 'חומרא' ויש כזאת שיטה שצה''כ הוא 72 דק' אחר השקיעה, כי זה בכלל לא בטוח ... (אכמ''ל בזה)
לדעתי אין שום ענין להחמיר כשיטה דחויה/לא קיימת/לא מציאותית (אפשר לדון בזה גם לענין זמן ק''ש המכונה 'מגן אברהם' האם השיטה הזו תואמת המציאות, והאם יש ענין בכלל לחוש לזה, ונדון במקו''א אולי, או זמן עה''ש של 90 דק', ועוד), אבל מי שלמד ויצא לו שזה הנכון, אז למה שלא יחמיר ?? לפחות בצנעא (אם חושש מיוהרא)
 
כל זה רק בהנחה יש בזה 'חומרא' ויש כזאת שיטה שצה''כ הוא 72 דק' אחר השקיעה, כי זה בכלל לא בטוח ... (אכמ''ל בזה)
לדעתי אין שום ענין להחמיר כשיטה דחויה/לא קיימת/לא מציאותית (אפשר לדון בזה גם לענין זמן ק''ש המכונה 'מגן אברהם' האם השיטה הזו תואמת המציאות, והאם יש ענין בכלל לחוש לזה, ונדון במקו''א אולי, או זמן עה''ש של 90 דק', ועוד), אבל מי שלמד ויצא לו שזה הנכון, אז למה שלא יחמיר ?? לפחות בצנעא (אם חושש מיוהרא)
הדברים פשוטין למאוד
דהא חזינן לכל רבותינו בני ספרד ואשכנז זלה"ה שמעולם לא צירפו שיטה זו לס"ס, ולא החשיבוה כלל, לא להפס"ט ולא לע"ש, ולא לברכת כהנים בנעילה.
והדבר ברור דחשיב כהוכרעה הלכה שאין עושין ס"ס, וראיה לזה דאם חישינן לשיטת ר"ת, א"כ כל המתפללין ערבית מפלג ברכותיהן לבטלה, [ויש מרבני הדור שמחשיבין ברכה לבטלה יותר מאיסור ערוה, והכא שיכלו את ידם, וצע"ג]
והביאור בזה מוכרח למאוד, דמלבד דדעת גדולי הראשונים הפוסקין, רי"ף רא"ש ור"מ, מפורשת דלא כר"ת, וכמש"כ במקו"א,
עוד זאת, דהא הש"ך וגדולי האחרונים ז"ל אשר מפיהן אנו חיין, שהמה מעתיקי השמועה אשר בית ישראל סומכין עליהים, כתבו ביו"ד דמרן חזר בו, ואינו סובר כלל שיטת ר"ת,
ויתר על כן הרבה אחרונים ז"ל סוברין דבא"י כו"ע לא פליגי, וכלשון מרן החזו"א זלה"ה להגר"י דרוק: וכי ר"ת אומר שאין כעת כוכבים? ור"ל דבכוכבים שהוא דינא דגמ' גם ר"ת מודה.
וע"כ כל רבותינו מעתיקי השמועה לא החשיבו ס"ס זה, וחשיב כהוכרעה הלכה דאין עושין ס"ס, ובפרט דנפיק מיניה חורבא, דמקילין ביסוד קדושת עם ישראל בהפס"ט, ויש לכל זה בית אב בד' מרנא המ"ב בר"ס רסא, ואכמ"ל.
 
וכדאי ללמוד בעיון תשובתו היסודית והעמוקה של מרן זלה"ה
[ואגב לראות את ההתבטלות למנהג ולפוס' המפורסמים אשר מפיהם אנו חיים]
 

קבצים מצורפים

הדברים פשוטין למאוד
דהא חזינן לכל רבותינו בני ספרד ואשכנז זלה"ה שמעולם לא צירפו שיטה זו לס"ס, ולא החשיבוה כלל, לא להפס"ט ולא לע"ש, ולא לברכת כהנים בנעילה.
והדבר ברור דחשיב כהוכרעה הלכה שאין עושין ס"ס, וראיה לזה דאם חישינן לשיטת ר"ת, א"כ כל המתפללין ערבית מפלג ברכותיהן לבטלה, [ויש מרבני הדור שמחשיבין ברכה לבטלה יותר מאיסור ערוה, והכא שיכלו את ידם, וצע"ג]
והביאור בזה מוכרח למאוד, דמלבד דדעת גדולי הראשונים הפוסקין, רי"ף רא"ש ור"מ, מפורשת דלא כר"ת, וכמש"כ במקו"א,
עוד זאת, דהא הש"ך וגדולי האחרונים ז"ל אשר מפיהן אנו חיין, שהמה מעתיקי השמועה אשר בית ישראל סומכין עליהים, כתבו ביו"ד דמרן חזר בו, ואינו סובר כלל שיטת ר"ת,
ויתר על כן הרבה אחרונים ז"ל סוברין דבא"י כו"ע לא פליגי, וכלשון מרן החזו"א זלה"ה להגר"י דרוק: וכי ר"ת אומר שאין כעת כוכבים? ור"ל דבכוכבים שהוא דינא דגמ' גם ר"ת מודה.
וע"כ כל רבותינו מעתיקי השמועה לא החשיבו ס"ס זה, וחשיב כהוכרעה הלכה דאין עושין ס"ס, ובפרט דנפיק מיניה חורבא, דמקילין ביסוד קדושת עם ישראל בהפס"ט, ויש לכל זה בית אב בד' מרנא המ"ב בר"ס רסא, ואכמ"ל.
או שדיברו על שקיעת ר"ת ולכן לא יכלו לצרף לה עוד ס"ס...
 
וכדאי ללמוד בעיון תשובתו היסודית והעמוקה של מרן זלה"ה
מעודי התפלאתי על אותם הנוהגים לכתוב על רבם "מרן" וכד' בלי לציין מיהו, במקומות שלא ברור לאף אחד מיהו ה"מרן" התורן, כאילו וזה מגדל אותם.
 
ה בדיוק הנושא.
האם ראוי לבני תורה להחמיר?
כל זה רק בהנחה שיש בזה 'חומרא' ויש כזאת שיטה שצה''כ הוא 72 דק' אחר השקיעה, כי זה בכלל לא בטוח ... (אכמ''ל בזה)
מספיק שזה יצא מפיהם של כמה וכמה אחרונים יש בזה עניין.

וגם אם לא...
תמיד יש עניין להוציא בכל מקרה את השבת מאוחר.
 
מעודי התפלאתי על אותם הנוהגים לכתוב על רבם "מרן" וכד' בלי לציין מיהו, במקומות שלא ברור לאף אחד מיהו ה"מרן" התורן, כאילו וזה מגדל אותם.
אני חדש בפורום וזאת הודעתי הראשונה, וממילא איני מספיק בקי בכותבים. ובכל זאת מהתרשמות ראשונית, אני מסכים עם מה שכתבת, אבל גם אתה נוהג באותה מידה...
 
ראשי תחתית