לחצו כאן – תרומה לשמואל

האם זה נכון שחכם בן ציון הורה לתלמידיו שיורו להמון העם כדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
הסגנון שהדברים הובאו, הובן היטב לכולם.
מחילה, אבל הסגנון החריף לאחר שכבודו החליט שההודעה הראשונה היא ביזוי משום מה...
וזאת לא הבנתי מדוע...
אכן כל דבר טעון בדיקה, ואידך זיל גמור, שאי אפשר לסמוך כאורים ותומים על שום ת"ח, אלא יש לעיין בדבריו.

הכל בסדר, גם כשאומרים שמרן הגרע"י הוא לא משה רבנו או אליהו הנביא, זה לא ביזוי, אפשר לנשום.
 
על מי שאתה כתבת עליו זאת.
אין קשר בין הדברים

יש דברים שטעונים בדיקה, זו מציאות וכפי שתיארתי לעיל

אך זה שהוא ת"ח שצריכים לכבדו "מאן דכר שמיה" ולא עלה על אף אחד לומר אחרת.

לכבדו מדין ת"ח וגברא רבה, אך כדי לסמוך על דבריו צריך לבדוק כל דבר, זה הכל.
 
מחילה, אבל הסגנון החריף לאחר שכבודו החליט שההודעה הראשונה היא ביזוי משום מה...
וזאת לא הבנתי מדוע...
אכן כל דבר טעון בדיקה, ואידך זיל גמור, שאי אפשר לסמוך כאורים ותומים על שום ת"ח, אלא יש לעיין בדבריו.

הכל בסדר, גם כשאומרים שמרן הגרע"י הוא לא משה רבנו או אליהו הנביא, זה לא ביזוי, אפשר לנשום.
אז על מה צווחים כולם כאן על יבי"א ח"ט סי' קח, מה בסה"כ כתב שם שצריך לעיין בכל הלכה, ולא לסמוך בלי זה?! הרי זה דבר שבלא"ה צריך לעשות בכל ספר!!!
 
והדברים פשוטים לכל מעיין גם בלי דבריו, שהרבה מתשובותיו של היביע אומר ומקורותיו טעונים בדיקה, כי לא הכל שם מצוטט נכון, ולפעמים מצוטט חלקית ולפעמים ההקשר לא כ"כ נכון.
זה נכון כמעט לכל ספר הלכה שנכתב אי פעם.
 
אז על מה צווחים כולם כאן על יבי"א ח"ט סי' קח, מה בסה"כ כתב שם שצריך לעיין בכל הלכה, ולא לסמוך בלי זה?! הרי זה דבר שבלא"ה צריך לעשות בכל ספר!!!
צווחים לא על זה, אלא על שמוציאים לעז שאם יש קושיות אז זה אומר שכבר הוא לא כתב את הספר, ותלמידיו שקרנים... ובתוספות המרובות על העיקר בשיעורי בנו וכו' וכו' (כאילו שעל הגרע"י אין קושיות ותמיהות רבות...).
 
א. שמעתי מר' מאיר אליהו ששמע כן מרבי יוסף שרגא שליט"א

ב. בהקדמת יבי"א חי"א האריך שכל דבר טעון בדיקה. וכן בח"ט סו"ס קח חתם ע"ס האור לציון שכל דבר טעון בדיקה
 
האם הרב עובדיה הורה לתלמידיו לפסוק לבני תורה כדעת חכם בן ציון?
אשמח גם אני למקורות בנושא.

זה לא הגיוני

יש סיבה לפיה רב"צ יאמר לתלמידיו לפסוק להמון העם כדברי רע"י
אין סיבה לפיה רע"י יאמר לתלמידיו לפסוק לבני התורה כדעת רב"צ

רע"י חולל מהפכה בדרך פסיקת ההלכה
לפיה יש 'לחפש' קולות כשפוסקים הלכה
עד אז התנהלו בדרך זו רק בהיתרי עגונות
רע"י אחז (לדעתי) שכל הלכה היא עגונה
כן, שבת היא עגונה, וגם טהרה ופסח

מכיוון שהדור הזה צריך התאמה ואם לא יקבל מה שרוצה פשוט יברח מהאחריות לשמירת מצוות

לפי הבנה זו כל רב אחר [שיש לו אחריות על שאר עם ישראל] היה חייב להתנהג כך
רק שהרי"ש אלישיב ורש"ז אויערבאך וכן רב"צ שאול ושא"ר היו פטורים מלהתנהג כך
מכיוון שרע"י יוסף כבר תפס את ההנהגה הזו

מי שמתנהג בגישה זו, לא יכול להגיד יש גם צד של חומרא
כי הוא מחוייב לקולא ומחמיר על עצמו להקל בכל הלכה

והוא מברך על כל אחד שמחמיר לעצמו נגד דעתו אך הוא מחוייב לומר שזה מיותר
כל רב אחר יכול לומר אני מרשה לעצמי להחמיר אך כשיבא לדבר עם כלל הציבור יקריא הלכות מספרו של המיקל
 
באשר כת"ר מעונין לדון ולהורות בשאלות העומדות על הפרק עם גדולי הרבנים בארצנו, הנני מציע שיפנה כבודו אל הרב הגדול המפורסם רבי בן ציון אבא שאול שליט"א ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים, שהוא חריף ובקי וידיו רב לו בהלכה, ויכול לסמוך על פסקיו סמוך לבו בטוח בהשם.
בכבוד רב, עובדיה יוסף
(רבינו האור לציון ח"א פרק לה עמוד תקנד)
 
זה לא הגיוני

יש סיבה לפיה רב"צ יאמר לתלמידיו לפסוק להמון העם כדברי רע"י
אין סיבה לפיה רע"י יאמר לתלמידיו לפסוק לבני התורה כדעת רב"צ

רע"י חולל מהפכה בדרך פסיקת ההלכה
לפיה יש 'לחפש' קולות כשפוסקים הלכה
עד אז התנהלו בדרך זו רק בהיתרי עגונות
רע"י אחז (לדעתי) שכל הלכה היא עגונה
כן, שבת היא עגונה, וגם טהרה ופסח

מכיוון שהדור הזה צריך התאמה ואם לא יקבל מה שרוצה פשוט יברח מהאחריות לשמירת מצוות

לפי הבנה זו כל רב אחר [שיש לו אחריות על שאר עם ישראל] היה חייב להתנהג כך
רק שהרי"ש אלישיב ורש"ז אויערבאך וכן רב"צ שאול ושא"ר היו פטורים מלהתנהג כך
מכיוון שרע"י יוסף כבר תפס את ההנהגה הזו

מי שמתנהג בגישה זו, לא יכול להגיד יש גם צד של חומרא
כי הוא מחוייב לקולא ומחמיר על עצמו להקל בכל הלכה

והוא מברך על כל אחד שמחמיר לעצמו נגד דעתו אך הוא מחוייב לומר שזה מיותר
כל רב אחר יכול לומר אני מרשה לעצמי להחמיר אך כשיבא לדבר עם כלל הציבור יקריא הלכות מספרו של המיקל
אדרבה ואדרבה, לפי דברי כבודו עאכמו"כ שהגרע"י יאמר לבני תורה לנהוג כחכם בן ציון...
שהרי לפי דבריך כל שיטת הגרע"י היא כדי שלא יברחו משמירת מצוות, כלומר: לא לכתחילה...
וגם לפי הבנתך שאולי זה מיותר, כל זה הוא רק למי שחשש זה קיים אצלו, אך לא בני תורה...
 
מחילה, אבל הסגנון החריף לאחר שכבודו החליט שההודעה הראשונה היא ביזוי משום מה...
וזאת לא הבנתי מדוע...
אכן כל דבר טעון בדיקה, ואידך זיל גמור, שאי אפשר לסמוך כאורים ותומים על שום ת"ח, אלא יש לעיין בדבריו.

הכל בסדר, גם כשאומרים שמרן הגרע"י הוא לא משה רבנו או אליהו הנביא, זה לא ביזוי, אפשר לנשום.
לא ולא.
השאלה שהוצגה בפני חכם ב"צ לא היתה אם ראוי לסמוך כאורים ותומים
אלא אם יש לסמוך.
תשובה כמו "כל דבר צריך בדיקה" משמעה: אי אפשר לסמוך.
כי המשמעות של לסמוך, היא: בלי בדיקה.
על זה יצא הקצף וראוי לכל מי שיש לו לב להצטרף למחאה על כבוד התורה.
לא צריך להיות "חסיד מרן" בשביל זה. מספיק להיות אפילו תלמיד של מרן הגרב"צ זי"ע.
 
מי שהכיר את הרב בן ציון מבין שד' ר"צ עידאן
אינם מתחילים.
הרב בן ציון נהג זהירות מופלגת עד הקצה האחרון בבני אדם
כ"ש ברבנים
וק"ו ב"ב של ק"ו במרן הגרע"י.
משפט כזה מתנשא ומזלזל לא שייך אליו בשום צורה ואופן.
ודי בהערה זו לכל מבין ובר דעת.
צריך להבין שבדור הקודם לא זלזלו ברבנים כמו היום, אילו היה רואה, חבל שלא ראה, וכל הסגנון הלז,
פשוט לא היה קיים אצלנו!!!
 
תשובה כמו "כל דבר צריך בדיקה" משמעה: אי אפשר לסמוך.
כי המשמעות של לסמוך, היא: בלי בדיקה.

דברים פשוטים, שא"א לסמוך על היביע אומר כי יש הרבה בעיות שם
וכי זה חדש לך??

תתחיל ללמוד ואז אולי תבין את הדברים
 
הרב בן ציון נהג זהירות מופלגת עד הקצה האחרון בבני אדם
כ"ש ברבנים
וק"ו ב"ב של ק"ו במרן הגרע"י.
משפט כזה מתנשא ומזלזל לא שייך אליו בשום צורה ואופן.
אולי בתור אחד שיש לו הבחנה בין דברים
אנסה לפחות להסביר לך

אין פה שום משפט מזלזל ומתנשא
תלמיד שבא לרבו באופן פרטי ומתייעץ עמו [17 שנה] שהתלמיד שואל את רבו האם אני יכול לסמוך על יביע אומר בעניים עצומות?, על זה השיב לו שכל דבר צריך לבדוק.

הכי פשוט והכי קל- וכי נראה לך שהתלמידים של הרב בן ציון ששאלוהו בפרטי על שאלות מסויימות, לא יענה להם כמו שצריך?

והפוך- אוי ואבוי אם לא היה עונה כמו שצריך, בשביל זה לא צריך להיות רב ותלמיד אם לא עונים כמו שצריך, א"א לכסות את האמת בקישוטים של כבוד וענווה מדומה
 
אולי בתור אחד שיש לו הבחנה בין דברים
אנסה לפחות להסביר לך

אין פה שום משפט מזלזל ומתנשא
תלמיד שבא לרבו באופן פרטי ומתייעץ עמו [17 שנה] שהתלמיד שואל את רבו האם אני יכול לסמוך על יביע אומר בעניים עצומות?, על זה השיב לו שכל דבר צריך לבדוק.

הכי פשוט והכי קל- וכי נראה לך שהתלמידים של הרב בן ציון ששאלוהו בפרטי על שאלות מסויימות, לא יענה להם כמו שצריך?

והפוך- אוי ואבוי אם לא היה עונה כמו שצריך, בשביל זה לא צריך להיות רב ותלמיד אם לא עונים כמו שצריך, א"א לכסות את האמת בקישוטים של כבוד וענווה מדומה
כל מילה בסלע. אלא שכבר הורגלנו לכך שיש אנשים מ'חוג' מאוד מסויים שלא מתייחסים באופן הגיוני לתוכן הדברים, אלא רק מזדעקים בלי שהבינו בכלל על מה ולמה... וכ"ז בלי קשר לכך שהדברים שחוג זה עצמו אומר על גדו"י אחרים, על כך באמת אוי לאוזניים שכך שומעות...
 
טוענים א' ואתם עונים על רל"ג.

אף אחד לא טען שרבנו הגרע"י אינו גברא רבא, פוסק גדול ואחד מגאוני ישראל. כ"ז פשיטא שהיה גאון וגדול.

בסה"כ הטענה היא שאפילו הכי יש לבדוק כ"ד לגופו. ואי"ז כהלכה למשה מסיני.

וכן הוא בדברי הגרב"צ. וכ"ה בדברי הגר"מ אליהו. והגרח"ד הלוי. והגר"מ לוי. והגר"מ מאזוז. וכו' וכו' וכו' וכו' - כל הפוסקים.

מה הבעיה???
 
בסה"כ הטענה היא שאפילו הכי יש לבדוק כ"ד לגופו. ואי"ז כהלכה למשה מסיני.
הלשון הזאת עוד בסדר.

הלשון הזאת "דברים פשוטים שאי אפשר לסמוך עליו כי יש שם הרבה בעיות"!!!

נראה לך הגיוני!?
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית