כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,654
אמנם בשו''ת ישמח לבב, גם בדעת ר''א בן הרמב''ם כתב כן:הרי גם כת"ר מודה שר"א בן הרמב"ם מבואר דלא כרבינו תם [שיש ב' שקיעות], וממילא כ"ז לא שייך לנדו"ד
ועיין כאן:
עוד הביא מהר''ם אלשקר מדברי ר"א בן הרמב"ם, "גם הרב ר' אברהם החסיד בנו של הר"ם במז"ל פירש לנו הדבר בבירור שאין אחריו ברור וידוע הוא שכל דבריו מדברי אביו ז"ל. כתב ז"ל ובין השמשות יש בו מן היום ויש בו מן הלילה וכו', והוא משתערוב השמש ועד שיראו ג' כוכבים בינוניים, לא ככוכבים הנראים ביום ולא ככוכבים שא"א שיראו עד לב הלילה, וקודם שתערוב השמש הרי הוא יום ודאי ויכול לעשות בו מלאכה יום ששי, והעושה בו מלאכה בסוף יום השבת חייב סקילה, ואפילו ששקע רוב עגולת השמש באופק ולא נשאר ממנה כי אם דבר מועט כל עוד שלא תשקע כל העגולה בכללה, "ותערוב השמש תחת עגולת האופק", הרי הוא יום ומשפטו כמשפט חצי היום, וכשיראו ג' כוכבים בינוניים אחר ערובת השמש הוא ודאי לילה, והזמן שיש בין ערובת השמש ובין ראיית הכוכבים הבינוניים הוא ספק אם הוא מן היום או מן הלילה והוא זמן בין השמשות ודינו להחמיר מהעקר שבידינו ספיקא דאוריתא לחומרא וכו' עד וצריך ליזהר ולפרוש מעשיית מלאכה קודם ערובת השמש דבר מועט כמו שנזהרין ונמנעים מאכילת חמץ בשעה ששית וכיוצא בזה וזהו אומרם ז"ל מוסיפין מחול על הקדש עכ"ל בספר אל כפאי"ה.
וגם בדעת ר"א בן הרמב"ם שביאר שמזמן השקיעה של גוף השמש עד צה''כ היינו בין השמשות יש לפרש כדעת הראב''ן והמרדכי, דלא כתב דבין השקיעה של גוף עגולת השמש לבין צאת הכוכבים יש רק ג' רביעי מיל. ואין כל הכרח לחדש שיטה חדשה בזה.
ולא עוד אלא שמכפילות הלשון "כל עוד שלא תשקע כל העגולה בכללה, ותערוב השמש תחת עגולת האופק", וכידוע דלשון חכמים בדקדוק נאמר, ואי אפשר שיכפול הלשון בחינם, וא''כ לכאורה שפת יתר דיבר דמרישא שמעינן שצריך שתשקע כל העגולה, ומה הוסיף בדבריו "ותערוב השמש תחת עגולת האופק", ונראה מדבריו דס''ל דבעינן שלא רק תתכסה גוף העגולה מהעין אלא "עריבת שמש" בעי והיינו שאורה של השמש לא יראה כלל, וזה כהמרדכי והראב''ן הנ''ל. שוב מצאתי שכבר העיר מעין זה גם בשו''ת ישמח לבב (סי' י').