פרשת ויקהל תשפ"ה
הצג קובץ מצורף 2215
הצג קובץ מצורף 2216
אנא דאמרי, מי שאומר שהרב יצחק יוסף אמר את הדברים האלו בלויין וגם כתב אותם בעלון זה הוא מבזה ת"ח, משום שלא יתכן שהוא אמר זאת.
שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק נד - דיני קריאת המגילה אות יד
ויש לדון במי שאין ביכולתו לשמוע את קריאת המגילה אלא או ביום או בלילה, איזו קריאה יעדיף.
ואפשר שיש לתלות שאלה זו במחלוקת מרן והרמ"א בסימן תרצ"ב סעיף א' לענין ברכת שהחיינו ביום, שלדעת מרן הקורא בלילה מברך שהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. והרמ"א שם כתב לברך אף ביום שהחיינו. וטעם דברי הרמ"א הוא מדברי התוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב, דעיקר קריאתה ביום, ע"ש. וכן כתבו הרא"ש והמרדכי שם. והובא גם בטור וב"י שם.
והנה דנו הפוסקים אם יש הבדל בין החיוב בלילה לחיוב ביום. ובשו"ת נודע ביהודה קמא חאו"ח סימן כ"א כתב, שדוקא ביום הוי קריאתה מדברי קבלה, אבל בלילה הוי מדרבנן. וכן כתב הטורי אבן במגילה דף ד' ע"א. ואולם נראה שמדברי מרן שלא חילק בין קריאה של לילה לקריאה של יום, וכתב לברך שהחיינו רק בלילה, וכדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות מגילה הלכה ג', משמע שחיוב מקרא מגילה ביום ובלילה שוה, וראה בביאור הגר"א שם ובפרמ"ג שם א"א ס"ק ב'. (וראה בזה בתשובה הקודמת). ולפ"ז ודאי שמי שאינו יכול לשמוע מגילה ביום ובלילה, ישמע בלילה, שהוא החיוב המוטל עליו כעת, אבל לדברי הרמ"א אפשר שאין החיובים שוים, ועדיף שישמע ביום. (אף שאין הכרח מדברי התוס' דס"ל כסברת הנו"ב שקריאה של יום מדברי קבלה ושל לילה מדרבנן, דאפשר דשניהם שוים בזה, אלא שעל כל פנים עיקר מצוותה ביום). ואפשר שאעפ"כ אין לדחות את החיוב שחייב בו כעת. (וראה לעיל בפרק ו' תשובה ח' לענין דחיית תענית צום גדליה מפני יום כיפור). ועל כל פנים לדידן נראה שודאי יקרא מגילה בלילה, ולא ידחה למחר. (וראה גם בערוך השלחן שם סעיף ג') ע"כ.
כדבריו מפורש בערוך השולחן במקום שצויין וז"ל
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרפז סעיף ג
ולכאורה יש נ"מ לדינא דאם אין לו להשיג קריאת המגילה רק פעם אחת ביום או בלילה דלרבותינו אלה מוטב שיבחור ביום מבלילה כיון שהוא העיקר ולהרמב"ם יבחור בלילה שהיא מקודם ואין מעבירין על המצות אך באמת אין ראיה דגם להרמב"ם י"ל דקריאה דיומא הוא העיקר ורק לעניין שהחיינו ס"ל דא"א לברך שני פעמים שהחיינו על מצוה אחת וכן לרבותינו אלה י"ל דאע"ג דקריאת היום הוא העיקר מ"מ לא יעבור על המצוה ויקראנה בלילה שהיא קודמת ואין מעבירין על המצות וכן נ"ל עיקר לדינא ע"כ.
ובאמת שיש בזה ס"ס לקרוא בלילה; שמא קריאת הלילה והיום שוה ושניהם מדברי סופרים [דדברי קבלה כדברי סופרים דמו, וכדמוכח מדברי התוס' במגילה י"ט ע"ב ועוד], וא"כ יש להקדים את הלילה. ואף אם נאמר שקריאת היום היא מדברי קבלה כדברי תורה - שמא ההלכה כדעת הרדב"ז וסיעתו שמצוה הבאה לידו אף שהיא מדרבנן קודמת למצוה מאוחרת שיכול לקיים אף שהיא דאוריתא [ודלא כחכם צבי]. ונמצא פסק האור לציון נכון, וכבר צויין שם בהערה לעיין בערוך השולחן, שכתב ממש כדבריו עי"ש.
ובילקוט יוסף פורים דן בזה ובהערות למטה נשאר בצ"ע, ולמעלה כתב בפשיטות שיקרא ביום ולא בלילה, ואין דבריו מובנים כלל.
וגם בפסקי תשובות סי' תרצ"ב בסוף הערה 17 ציין לשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קכ"ז, שהאריך בזה יפה, והעלה כאמור ומעוד טעמים - עי' באותיות ה' ו'.
הצג קובץ מצורף 2217
הצג קובץ מצורף 2218
