השיעור השבועי - הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ראש פינה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אינני יודע מי הם רוב הראשונים, שכתבו לא לומר מעין שבע בליל פסח, הרי 3 עמודי ההוראה סתמו, וא''כ בוודאי שלשיטתם יש לומר דאל''כ היו מפרשים דבריהם, כיון דבודאי ראו את דברי ר''נ גאון, וצ''ע.
מה שהשו''ע פסק שלא לומר מעין ז' בפסח, אינו פסק גמור - מבואר בב''י שפסק כן מחמת שכך היה מנהג בזמנו, וא''כ גם לפי 'מרן' הב'י אין כאן ברכה לבטלה לפי הבית יוסף עכ''פ
 
נערך לאחרונה:
מבחינה עובדתית הספרדים בספרד וכנראה גם בא"י ברכו על ההלל בר"ח, והמוסעתרבים נהגו כרמב"ם ולא ברכו, ומרן הביא מנהג המוסתערבים בעניין זה כרמב"ם.
לשון מרן השו"ע סימן תכב ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה.
מבואר שמנהג ארץ ישראל לא לברך על ההלל.
 
פרשת ויקהל תשפ"ה
1742386831433.png
1742386843099.png

אנא דאמרי, מי שאומר שהרב יצחק יוסף אמר את הדברים האלו בלויין וגם כתב אותם בעלון זה הוא מבזה ת"ח, משום שלא יתכן שהוא אמר זאת.

שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק נד - דיני קריאת המגילה אות יד
ויש לדון במי שאין ביכולתו לשמוע את קריאת המגילה אלא או ביום או בלילה, איזו קריאה יעדיף.
ואפשר שיש לתלות שאלה זו במחלוקת מרן והרמ"א בסימן תרצ"ב סעיף א' לענין ברכת שהחיינו ביום, שלדעת מרן הקורא בלילה מברך שהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. והרמ"א שם כתב לברך אף ביום שהחיינו. וטעם דברי הרמ"א הוא מדברי התוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב, דעיקר קריאתה ביום, ע"ש. וכן כתבו הרא"ש והמרדכי שם. והובא גם בטור וב"י שם.
והנה דנו הפוסקים אם יש הבדל בין החיוב בלילה לחיוב ביום. ובשו"ת נודע ביהודה קמא חאו"ח סימן כ"א כתב, שדוקא ביום הוי קריאתה מדברי קבלה, אבל בלילה הוי מדרבנן. וכן כתב הטורי אבן במגילה דף ד' ע"א. ואולם נראה שמדברי מרן שלא חילק בין קריאה של לילה לקריאה של יום, וכתב לברך שהחיינו רק בלילה, וכדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות מגילה הלכה ג', משמע שחיוב מקרא מגילה ביום ובלילה שוה, וראה בביאור הגר"א שם ובפרמ"ג שם א"א ס"ק ב'. (וראה בזה בתשובה הקודמת). ולפ"ז ודאי שמי שאינו יכול לשמוע מגילה ביום ובלילה, ישמע בלילה, שהוא החיוב המוטל עליו כעת, אבל לדברי הרמ"א אפשר שאין החיובים שוים, ועדיף שישמע ביום. (אף שאין הכרח מדברי התוס' דס"ל כסברת הנו"ב שקריאה של יום מדברי קבלה ושל לילה מדרבנן, דאפשר דשניהם שוים בזה, אלא שעל כל פנים עיקר מצוותה ביום). ואפשר שאעפ"כ אין לדחות את החיוב שחייב בו כעת. (וראה לעיל בפרק ו' תשובה ח' לענין דחיית תענית צום גדליה מפני יום כיפור). ועל כל פנים לדידן נראה שודאי יקרא מגילה בלילה, ולא ידחה למחר. (וראה גם בערוך השלחן שם סעיף ג') ע"כ.

כדבריו מפורש בערוך השולחן במקום שצויין וז"ל
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרפז סעיף ג
ולכאורה יש נ"מ לדינא דאם אין לו להשיג קריאת המגילה רק פעם אחת ביום או בלילה דלרבותינו אלה מוטב שיבחור ביום מבלילה כיון שהוא העיקר ולהרמב"ם יבחור בלילה שהיא מקודם ואין מעבירין על המצות אך באמת אין ראיה דגם להרמב"ם י"ל דקריאה דיומא הוא העיקר ורק לעניין שהחיינו ס"ל דא"א לברך שני פעמים שהחיינו על מצוה אחת וכן לרבותינו אלה י"ל דאע"ג דקריאת היום הוא העיקר מ"מ לא יעבור על המצוה ויקראנה בלילה שהיא קודמת ואין מעבירין על המצות וכן נ"ל עיקר לדינא ע"כ.

ובאמת שיש בזה ס"ס לקרוא בלילה; שמא קריאת הלילה והיום שוה ושניהם מדברי סופרים [דדברי קבלה כדברי סופרים דמו, וכדמוכח מדברי התוס' במגילה י"ט ע"ב ועוד], וא"כ יש להקדים את הלילה. ואף אם נאמר שקריאת היום היא מדברי קבלה כדברי תורה - שמא ההלכה כדעת הרדב"ז וסיעתו שמצוה הבאה לידו אף שהיא מדרבנן קודמת למצוה מאוחרת שיכול לקיים אף שהיא דאוריתא [ודלא כחכם צבי]. ונמצא פסק האור לציון נכון, וכבר צויין שם בהערה לעיין בערוך השולחן, שכתב ממש כדבריו עי"ש.

ובילקוט יוסף פורים דן בזה ובהערות למטה נשאר בצ"ע, ולמעלה כתב בפשיטות שיקרא ביום ולא בלילה, ואין דבריו מובנים כלל.
וגם בפסקי תשובות סי' תרצ"ב בסוף הערה 17 ציין לשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קכ"ז, שהאריך בזה יפה, והעלה כאמור ומעוד טעמים - עי' באותיות ה' ו'.
1742387190603.png

1742387203710.png
 
שם
1742387265231.png

הסברא הזו כן מוכרחת, כיון שאם 'אני' פוסק לו שיברך זה כמו 'שאני' עונה אמן, כיון ש'אני' מכשיל אותו בברכה לבטלה, ויש 'לי' עון, אע"כ שכיון שלו זה מותר אז גם 'לי' מותר להורות לו לברך, וממילא גם 'לי' מותר לענות אמן.

1742387349887.png

תמוה מאוד.

'הפסק' זה לא 'ברכה לבטלה', כיון שלא מדובר על הקורא את המגילה אלא על השומעים, ובודאי שבס"ס יענה אמן, ופשוט.
 
שם
1742387606734.png

כבר האריכו רבים שלא יתכן שהרשב"ץ סבר בו זמנית את ב' הדינים הנ"ל.

1742387727665.png

1742387749163.png


1742387825705.png

1742388321017.png

ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.

ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.
 
נערך לאחרונה:
צ''ע לפי''ז מה הדין לענות 'אמן' על ברכת 'שעשה לי כל צרכי' בט'ב ויה'כ שלדעת רוה''פ זה ברכה לבטלה, ולשיטת הרב עובדיה יש לברך...
 
שם
1742387992222.png

הס כי לא להזכיר שכך דעת הרמב"ם והשו"ע, בשעה שמפורש בב"י בסי' תקפ"ט שכל האיסור הוא מחמת 'וצונו', וכדעת כל גדולי הספרדים בדורות האחרונים.
בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות
בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וסמ"ג כתב בסימן מ"ב (עשין קיט.) כל דברי רבינו תם ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים פטורות ע"כ.


1742388606128.png

רבו הנזכר היה הראשון שהקשה קושיא זו על תלמידו..
1742388637748.png
 
עוד שם כתב על האור לציון חלק ד' - שיצא 15 שנה אחר פטירת הרב זצ''ל, שבוודאי לא יצא מתחת ידי הרב, ולא הבנתי למי היה הו''א שהרב בן ציון יכתוב בעצמו ספר 15 שנים אחר פטירתו??
כולם יודעים שהתלמידים טוענים שכתבו את ח''ג וח''ד משיעורי וכתבי הרב זצ''ל ולא הבנתי מה רצה לומר בזה... אף אחד לא טען שנכתבו ע''י הרב בעצמו...
למה צריך 'ראיה' מדין 'שהחיינו' על המגילה ביום - בשביל להוכיח שהרב לא הוציא ספר 15 שנים אחר שנפטר לבית עולמו וצ''ע.
 
נערך לאחרונה:
עוד הוסיף: 'מי שאומר שהרב ב''צ כתב אול''צ חלק ד' הוא מבזה את כבוד התורה'
אני חושב שמי שטוען שחכם הוציא ספר 15 שנים אחר פטירתו הוא מבזה את עצמו בלבד ולא את כבוד התורה...
 
פרשת ויקהל תשפ"ה
הצג קובץ מצורף 2215
הצג קובץ מצורף 2216

אנא דאמרי, מי שאומר שהרב יצחק יוסף אמר את הדברים האלו בלויין וגם כתב אותם בעלון זה הוא מבזה ת"ח, משום שלא יתכן שהוא אמר זאת.

שו"ת אור לציון חלק ד - באורים פרק נד - דיני קריאת המגילה אות יד
ויש לדון במי שאין ביכולתו לשמוע את קריאת המגילה אלא או ביום או בלילה, איזו קריאה יעדיף.
ואפשר שיש לתלות שאלה זו במחלוקת מרן והרמ"א בסימן תרצ"ב סעיף א' לענין ברכת שהחיינו ביום, שלדעת מרן הקורא בלילה מברך שהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. והרמ"א שם כתב לברך אף ביום שהחיינו. וטעם דברי הרמ"א הוא מדברי התוס' במגילה דף ד' ע"א ד"ה חייב, דעיקר קריאתה ביום, ע"ש. וכן כתבו הרא"ש והמרדכי שם. והובא גם בטור וב"י שם.
והנה דנו הפוסקים אם יש הבדל בין החיוב בלילה לחיוב ביום. ובשו"ת נודע ביהודה קמא חאו"ח סימן כ"א כתב, שדוקא ביום הוי קריאתה מדברי קבלה, אבל בלילה הוי מדרבנן. וכן כתב הטורי אבן במגילה דף ד' ע"א. ואולם נראה שמדברי מרן שלא חילק בין קריאה של לילה לקריאה של יום, וכתב לברך שהחיינו רק בלילה, וכדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות מגילה הלכה ג', משמע שחיוב מקרא מגילה ביום ובלילה שוה, וראה בביאור הגר"א שם ובפרמ"ג שם א"א ס"ק ב'. (וראה בזה בתשובה הקודמת). ולפ"ז ודאי שמי שאינו יכול לשמוע מגילה ביום ובלילה, ישמע בלילה, שהוא החיוב המוטל עליו כעת, אבל לדברי הרמ"א אפשר שאין החיובים שוים, ועדיף שישמע ביום. (אף שאין הכרח מדברי התוס' דס"ל כסברת הנו"ב שקריאה של יום מדברי קבלה ושל לילה מדרבנן, דאפשר דשניהם שוים בזה, אלא שעל כל פנים עיקר מצוותה ביום). ואפשר שאעפ"כ אין לדחות את החיוב שחייב בו כעת. (וראה לעיל בפרק ו' תשובה ח' לענין דחיית תענית צום גדליה מפני יום כיפור). ועל כל פנים לדידן נראה שודאי יקרא מגילה בלילה, ולא ידחה למחר. (וראה גם בערוך השלחן שם סעיף ג') ע"כ.

כדבריו מפורש בערוך השולחן במקום שצויין וז"ל
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרפז סעיף ג
ולכאורה יש נ"מ לדינא דאם אין לו להשיג קריאת המגילה רק פעם אחת ביום או בלילה דלרבותינו אלה מוטב שיבחור ביום מבלילה כיון שהוא העיקר ולהרמב"ם יבחור בלילה שהיא מקודם ואין מעבירין על המצות אך באמת אין ראיה דגם להרמב"ם י"ל דקריאה דיומא הוא העיקר ורק לעניין שהחיינו ס"ל דא"א לברך שני פעמים שהחיינו על מצוה אחת וכן לרבותינו אלה י"ל דאע"ג דקריאת היום הוא העיקר מ"מ לא יעבור על המצוה ויקראנה בלילה שהיא קודמת ואין מעבירין על המצות וכן נ"ל עיקר לדינא ע"כ.

ובאמת שיש בזה ס"ס לקרוא בלילה; שמא קריאת הלילה והיום שוה ושניהם מדברי סופרים [דדברי קבלה כדברי סופרים דמו, וכדמוכח מדברי התוס' במגילה י"ט ע"ב ועוד], וא"כ יש להקדים את הלילה. ואף אם נאמר שקריאת היום היא מדברי קבלה כדברי תורה - שמא ההלכה כדעת הרדב"ז וסיעתו שמצוה הבאה לידו אף שהיא מדרבנן קודמת למצוה מאוחרת שיכול לקיים אף שהיא דאוריתא [ודלא כחכם צבי]. ונמצא פסק האור לציון נכון, וכבר צויין שם בהערה לעיין בערוך השולחן, שכתב ממש כדבריו עי"ש.

ובילקוט יוסף פורים דן בזה ובהערות למטה נשאר בצ"ע, ולמעלה כתב בפשיטות שיקרא ביום ולא בלילה, ואין דבריו מובנים כלל.
וגם בפסקי תשובות סי' תרצ"ב בסוף הערה 17 ציין לשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קכ"ז, שהאריך בזה יפה, והעלה כאמור ומעוד טעמים - עי' באותיות ה' ו'.
הצג קובץ מצורף 2217

הצג קובץ מצורף 2218
באמת ראיתי ולא האמנתי
אולי השיעור השבועי גם לא נאמר ע"י הגר"י שליט"א
או שמישהו כותב את העלון בשביל לבזות אותו
כל מי שיודע לקרא רואה מה כתוב באול"צ ולא מבין מה ההתקפה הזו
דברי הרא"ש התוס' המרדכי ברורים ששהחיינו קשור לעיקר המצוה ולכן יברך גם בבוקר
ומאידך מה שכתב שהעורכים כתבו דברי התוס' ופסקו שקריאת לילה עדיפה, מפורש כתבו שם שמרן חולק וע"כ לילה עדיץ כי זה מצווה שחייב בה עכשיו
פלא עצום!!!!
 
כבר האריכו רבים שלא יתכן שהרשב"ץ סבר בו זמנית את ב' הדינים הנ"ל.
וראה בשו"ת בית נאמן ח"א חאו"ח סי' א', ומצ"ב. [והוא ירחון הבאר שרמז לו הרב הדורש].
וע"ע שם בס"ס כ"א:
1742398227975.png


אגב - אשמח לדעת מאיפה העתיק כת"ר הדחיה לדברי מרן הגר"ע יוסף בזה? תודה!
 

קבצים מצורפים

עוד הוסיף: 'מי שאומר שהרב ב''צ כתב אול''צ חלק ד' הוא מבזה את כבוד התורה'
אני חושב שמי שטוען שחכם הוציא ספר 15 שנים אחר פטירתו הוא מבזה את עצמו בלבד ולא את כבוד התורה...
נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.

וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
 
ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.

ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.
למה לחשוב שהיה כח ביד הרמב"ם לבטל את מה שהורו הגאונים לברך ושכן נהגו.
וכי רבינו אברהם לא ידע שיש את דעת רב האי גאון והרס"ג שהורו לברך, ובכ"ז סבר כאביו שאין לברך, והוסיף שאין גם לענות אמן אחר מי שמברך כדעת הרס"ג ורב האי גאון.
ולכאו' ה"ה לכל מה שפסק הרמב"ם שלא לברך, שלפי רבינו אברהם אין לענות אמן.
 
לשון מרן השו"ע סימן תכב ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה.
מבואר שמנהג ארץ ישראל לא לברך על ההלל.
זה ברור, השאלה היא כזו - לאחר שיודעים שכל הספרדים ברכו על ההלל, וכך המשיכו בכל תפוצותיהם (ארצות הבלקן וצפון אפריקה, אמסטרדם וכו') - האם באמת כל הספרדים בא"י שינו מנהגם כדעת הרמב"ם - מה שלא עשו כן בכל מקום או אולי בשום מקום? מסתבר שלא. א"כ מסתבר שמרן דיווח על מנהג ארץ ישראל הקדום שרווח גם בזמנו בקהילות המוסתערבים.
 
נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.

וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
יש הקלטה מפורשת שכך אמר מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל.
 
שם
הצג קובץ מצורף 2221

כבר האריכו רבים שלא יתכן שהרשב"ץ סבר בו זמנית את ב' הדינים הנ"ל.

הצג קובץ מצורף 2222

הצג קובץ מצורף 2223


הצג קובץ מצורף 2224

הצג קובץ מצורף 2226

ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.

ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.
בדרך אגב המדקדק בלשון הר''מ רואה שאין זה ברכה לבטלה לברך את הברכות בבית כנסת אלא מנהג לא נכון שראוי לבטלו
הברכה היחידה שהיא לבטלה זה על נט''י
וכן מפורש בשו''ת הר''מ
 
נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.

וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
אז למה הר' יצחק צריך להביא "ראיה" שהרב ב"צ לא כתב בעצמו את חלק ד'?? הרי הוא יצא לאור 15 שנים אחר פטירתו...
ממ"נ או שהוא היה צריך למצוא "ראיה" שהרב בן ציון לא כתב את ספריו בקבר, או שהוא אוחז שתלמידי האור לציון סוברים שגם חלק ד נכתב על ידו, בקבר...
 
ממ"נ או שהוא היה צריך למצוא "ראיה" שהרב בן ציון לא כתב את ספריו בקבר, או שהוא אוחז שתלמידי האור לציון סוברים שגם חלק ד נכתב על ידו, בקבר...
אתה ממשיך עם הליצנות... פורים אחרינו.
מעולם הם לא אמרו שהאול"צ הוא מפיהם, אלא מפי השמועה ממרן הגרב"ץ זצ"ל וכאשר כתבתי לך למעלה. וכאשר מדפיסים אחר 15 שנה ואומרים משמו , אזי יש מקום לדון הם הוא מפיו אם לאו, כאשר גם תלמידיו תמהים בזה, וכמ"ש בשו"ת קול אליהו ועוד. ודי בזה.
 
אתה ממשיך עם הליצנות... פורים אחרינו.
מעולם הם לא אמרו שהאול"צ הוא מפיהם, אלא מפי השמועה ממרן הגרב"ץ זצ"ל וכאשר כתבתי לך למעלה. וכאשר מדפיסים אחר 15 שנה ואומרים משמו , אזי יש מקום לדון הם הוא מפיו אם לאו, כאשר גם תלמידיו תמהים בזה, וכמ"ש בשו"ת קול אליהו ועוד. ודי בזה.
אין כאן ליצנות... בוא נראה אם אתה יודע לקרוא...
ז''ל הרב בשיעור:
הראו לי היום דבר פלא באור לציון ח"ד )עמ' שיט( על המועדים - יצא לאור 17 שנה אחר פטירתו - שמי שיכול לקרוא מגילה או בלילה או ביום, יקרא מגילה בלילה ולא ביום, ותלה הדבר במחלוקת מרן והרמ"א, שלדעת מרן בלילה מברכים שהחיינו וביום לא מברכים שהחיינו, ומשמע שלא כדברי הפוסקים שקריאת מגילה של לילה מדברי קבלה ושל יום מדרבנן, אלא חיובם שווה, ולכן ישמע בלילה שהוא החיוב המוטל עליו כעת. ולפי הרמ"א שמברכים שהחיינו גם בבוקר, יעדיף את הקריאה של הבוקר. אבל במחילה מכבודו, מה זה קשור לברכת שהחיינו? זו ראיה נוספת שלא חכם בן ציון כתב את זה, לא יתכן, כי מה שמרן כתב לברך רק בלילה, אין שום הכרח שזה מחמת שקריאתה שווה, אלא מפני שהיא הראשונה, וכמו שביאר הרב המגיד על הרמב"ם. ויותר מכך, העורכים הביאו מה שכתבו התוס' והרא"ש שעיקר קריאתה ביום, ואף על פי כן כתבו שיעדיף את הקריאה של הלילה. לא יתכן שגברא רבה כוותיה יגיד דברים כאלו )ע"ע ילקו"י פורים עמ' שכב(. ומי שאומר שחכם בן ציון הוא זה שכתב את כל האול"צ, הוא פשוט מבזה חכמים, שלא יתכן שהוא כתב גם את אותם הדברים שאין להם שום הגיון
 
וזו ההקלטה של חכם בן ציון בעצמו, שמפריכה לגמרי את ההשערה של הרב יצחק שזו המצאה של התלמידים...
 

קבצים מצורפים

אין כאן ליצנות... בוא נראה אם אתה יודע לקרוא...
ז''ל הרב בשיעור:
הראו לי היום דבר פלא באור לציון ח"ד )עמ' שיט( על המועדים - יצא לאור 17 שנה אחר פטירתו - שמי שיכול לקרוא מגילה או בלילה או ביום, יקרא מגילה בלילה ולא ביום, ותלה הדבר במחלוקת מרן והרמ"א, שלדעת מרן בלילה מברכים שהחיינו וביום לא מברכים שהחיינו, ומשמע שלא כדברי הפוסקים שקריאת מגילה של לילה מדברי קבלה ושל יום מדרבנן, אלא חיובם שווה, ולכן ישמע בלילה שהוא החיוב המוטל עליו כעת. ולפי הרמ"א שמברכים שהחיינו גם בבוקר, יעדיף את הקריאה של הבוקר. אבל במחילה מכבודו, מה זה קשור לברכת שהחיינו? זו ראיה נוספת שלא חכם בן ציון כתב את זה, לא יתכן, כי מה שמרן כתב לברך רק בלילה, אין שום הכרח שזה מחמת שקריאתה שווה, אלא מפני שהיא הראשונה, וכמו שביאר הרב המגיד על הרמב"ם. ויותר מכך, העורכים הביאו מה שכתבו התוס' והרא"ש שעיקר קריאתה ביום, ואף על פי כן כתבו שיעדיף את הקריאה של הלילה. לא יתכן שגברא רבה כוותיה יגיד דברים כאלו )ע"ע ילקו"י פורים עמ' שכב(. ומי שאומר שחכם בן ציון הוא זה שכתב את כל האול"צ, הוא פשוט מבזה חכמים, שלא יתכן שהוא כתב גם את אותם הדברים שאין להם שום ה
שוב...
כתב, היינו שאמר וכתבו משמו. פשוט וברור גם לבר בי רב דחד יומא.
 
ראשי תחתית