השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (2)

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
עכ"פ אודי לי מיהת ש'השגה' על השבט הלוי אין, משום שהוא בהחלט יכול לסבור שגם בס"ס זה מועיל במקום כבוד הבריות. זהו שיקול דעת בעלמא, שאין 'ראיה' וקושיא כנגדו.

וממילא מה ש'השיג' הרב יצחק על השבט הלוי שדבריו נגד השו"ע וכו' - ודאי שאינו נכון.

וגם היה לו להרחיב בתשובה הזו ביבי"א ולחלק חילוקים וכו'.

א"א להתעלם מכל הנ"ל ולהשיג בצורה כזו על גדול בישראל בדברים שאינם מוכרחים.
לא ראיתי את העלון, אבל במה שכת"ר ציטט כתוב רק "קצת קשה לסמוך להקל" ותול"מ
["שדבריו נגד מרן" - כבר כתבתי לעיל]
 
פרשת אחרי מות קדושים
1746605549551.png

כבר נתבאר בכמה מקומות שאינו נכון, וכל גדולי ישראל החמירו נגד מרן בהרבה מקרים, וכל מה שכותב מהר"י פראגי שם זה על 'מרא דאתרא', אבל מרן השו"ע 'קיבלנו הוראותיו' אבל אינו 'מרא דאתרא', שהרי איננו גרים בצפת, וגם מרן נפטר כבר. וכל הארץ וכל העולם אינו 'מרא דאתרא' של הב"י, והדברים מפורשים ומדוייקים במהר"י פראגי, וכן נקטו ולמדו כל חכמי ישראל לדורותיהם.



1746606000240.png
הציג את זה כאילו הרב יעקב הלל השמיט זאת 'מדנפשיה' בגלל שלא נראה לו תשובה זו, וכן לא יעשה!
שו"ת וישב הים חלק א סימן יד
ואמינא ולא מסתפינא כי אותן המקצצים שערות זקנם על סמך הכתוב בתשובה הנזכרת מספר רב פעלים, סומכים הם על קנה רצוץ, כי תשובה הנזכרת איננה ממרן הגאון הרי"ח טוב ז"ל, ולאו מור איהו דחתים עלה, ובטעות נדפסה בספרו, שכן גדולי חו"ר בבל, מתלמידיו ותלמידי תלמידיו של מרן הרי"ח ז"ל, ובראשם הרה"ג כמהר"ר נסים כצ'ורי ז"ל, העידו על כך כי כן מקובל בידם משם בנו של רבנו הרי"ח טוב זלה"ה הלא הוא הרב המקובל כמוהר"ר יעקב יוסף חיים זלה"ה, שהקפיד מאד על הדבר כשראה שנדפסה תשובה הנ"ל בספר רב פעלים, באומרו שאינה מאביו ז"ל. ולכן בעת שנתעוררו להוציא לאור מחדש ספר שו"ת רב פעלים, ציוו ודרשו בכל תוקף מהמטפלים בדבר ההדפסה להשמיט התשובה הנזכרת מתוך ספר רב פעלים, וכן עשו. וגופא דעובדא דהכי הוה שמעתי מפי המוציאים לאור בעצמן. וידוע שחלק הרביעי מספר שו"ת רב פעלים לא נדפס על ידי מרן המחבר הרי"ח טוב ז"ל בעצמו בחייו, רק על ידי באי כחו ותלמידיו, לאחר שנפטר לבית עולמו, ודין גרמה שנפל בו טעות זו. וכבר נתעורר בכעין זה הרה"ג כמוהר"י נסים רחמים הי"ו [ז"ל] בספרו יין הטוב (חלק או"ח סימן י"א דף נ"א ע"א בהנד"מ) לגבי הספר עוד יוסף חי. שהקשה שם הרב יין הטוב על דברי מרן הרי"ח ז"ל שבספר עוד יוסף חי (פרשת תולדות אות י') שהם מנגדים לדברי הזוה"ק והפוסקים, וגם היפך דברי עצמו בספרו בן איש חי, וסיים וז"ל: ומכאן נמי ראיה למ"ש במקום אחר דכפי הנראה שחבורי מרן מוהרי"ח שנדפסו אחריו, חלו בהם ידים, וגם הספר עוד יוסף חי הנ"ל בכלל, שבאמצע הדפסתו נפטר הגאון המחבר כידוע, ובודאי איזה תלמיד הוסיף דברים אלו מדעתו בשעת ההדפסה, ואין לסמוך עליהם, עכ"ל.


1746606143040.png
גם זה אינו מדויק.
הפוסקים הנ"ל לא כתבו אם מיירי בספר כל יום או לא, ונחלקו בזה האחרונים, דהשע"ת למד 'בדעת הפוסקים הנ"ל' דמיירי שלא ספר כל יום, וכן למדו עוד אחרונים.

1746606480215.png
אולי @ידידיה יחכימנו במהות החוברת, ומי שיכול להעלותה - תע"ב.
 
אבל מרן השו"ע 'קיבלנו הוראותיו' אבל אינו 'מרא דאתרא', שהרי איננו גרים בצפת, וגם מרן נפטר כבר. וכל הארץ וכל העולם אינו 'מרא דאתרא' של הב"י, והדברים מפורשים ומדוייקים במהר"י פראגי, וכן נקטו ולמדו כל חכמי ישראל לדורותיהם.

ראה באתר של דרשו ששייך מרא דאתרא גם אחר שהרב נפטר...

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי אמר כי למרן החזון איש זיע"א יש דין של "מרא דאתרא" דארץ ישראל, וכי לא נראה לו שיש היום חכם שבכוחו לחלוק על החזו"א.

הדברים נאמרו לתלמידו ומקורבו, הרה"ג ר' אורי טיגר, ששאל את מרן הגר"ח האם למרן החזו"א זצ"ל יש דין "מרא דאתרא" בבני ברק – משום שנתקבלו בה הוראותיו והולכים בה כפי פסקיו.

מצד שני, ציין הרב טיגר, כי בשו"ת 'אגרות משה', המלקט את תשובותיו של הפוסק הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל, מובא כי רבי משה פיינשטיין נשאל אודות אדם המוסר שיעורים בבני ברק ועולה לו מסקנתו דלא כהחזון איש, והוא חושש לפגיעה בכבודו של החזון איש, והשיב לו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שאין לו לחשוש מזה.

תשובתו של הגר"ח קנייבסקי היתה שב'אגרות משה' לא דיבר לענין "פסק למעשה", אלא שחולק עליו רק דרך לימודו. הגר"ח הוסיף וקבע כי למרן החזון איש יש דין מרא דאתרא לא רק בבני ברק – אלא בכל ארץ ישראל.
 
אבל מרן השו"ע 'קיבלנו הוראותיו' אבל אינו 'מרא דאתרא', שהרי איננו גרים בצפת, וגם מרן נפטר כבר. וכל הארץ וכל העולם אינו 'מרא דאתרא' של הב"י, והדברים מפורשים ומדוייקים במהר"י פראגי, וכן נקטו ולמדו כל חכמי ישראל לדורותיהם.
וכן זעק הגר"י יוסף עצמו במעמד כבוד התורה שע"י קונגרס יהדות בוכרה, שקבלת הוראות מרן זה לא מדין מרא דאתרא, שהרי גם בחו"ל צריך לקבל הוראותיו, ואז תקף איזה רב מצרפת.
 
@שמעון טרבלסי מה אתה אומר על הוצאת שם רע כזו נוראה? 'השמיט במהדורה שלו'. האם אתה כבר מבין מה הבעיה? האם אפשר לסמוך על סיפורים או דברים שנאמרים בשיעור הנ"ל?
יענה לך בשאלה וכי עמדת בכל הדפוסים שבעולם וראית שלא הדפיסו רב פעלים במהדורת אהבת שלום???
 
לא מבין אדם שמפיץ בכל מקום הוראות מרן השו''ע, אז כמו שהמציאות נמצאת בשו''ע כך גם המציאות נמצאת אצלו. וכבר ידוע דגדול המזכה יותר מן הזוכה, ויפה כח הבן מכח האב, ופי שנים ברוחי ועוד. ואכמ''ל. ואלו דברים פשוטים וברורים. ומושכל ראשון אצל כל בר דעת ובן תורה אמיתי.
 
ראה באתר של דרשו ששייך מרא דאתרא גם אחר שהרב נפטר...

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי אמר כי למרן החזון איש זיע"א יש דין של "מרא דאתרא" דארץ ישראל, וכי לא נראה לו שיש היום חכם שבכוחו לחלוק על החזו"א.

הדברים נאמרו לתלמידו ומקורבו, הרה"ג ר' אורי טיגר, ששאל את מרן הגר"ח האם למרן החזו"א זצ"ל יש דין "מרא דאתרא" בבני ברק – משום שנתקבלו בה הוראותיו והולכים בה כפי פסקיו.

מצד שני, ציין הרב טיגר, כי בשו"ת 'אגרות משה', המלקט את תשובותיו של הפוסק הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל, מובא כי רבי משה פיינשטיין נשאל אודות אדם המוסר שיעורים בבני ברק ועולה לו מסקנתו דלא כהחזון איש, והוא חושש לפגיעה בכבודו של החזון איש, והשיב לו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שאין לו לחשוש מזה.

תשובתו של הגר"ח קנייבסקי היתה שב'אגרות משה' לא דיבר לענין "פסק למעשה", אלא שחולק עליו רק דרך לימודו. הגר"ח הוסיף וקבע כי למרן החזון איש יש דין מרא דאתרא לא רק בבני ברק – אלא בכל ארץ ישראל.
1746649958632.png
1746649918355.png
דבריו המלאים מצורפים, ע"ש
 

קבצים מצורפים

הצג קובץ מצורף 3119

אכן פורסם בזמנו תגובה מטעם הגר"מ אליהו, שאמר כן בשם החיד"א. ומעניין היכן מצא זאת בדבריו.

הצג קובץ מצורף 3120
באמת איזו סברא יכולה להיות עד פסח שני? צ"ע.
בנוסף מעניין שאם מרן הגר"ע יוסף נטה לברך המוציא למה התחשב במנהג, הרי לשיטתו קיי"ל שאין משקל למנהג אם הוא נגד ההלכה, כ"ש כאן שאין לזה שום מקור מהראשונים.
ע''פ המדרש שאכלו מצות עד פסח שני
אבל מצד סברא אולי זה מדין ''שלשים יום'' שמצינו כמה מקומות שתוך שלשים יום חשיב סמוך (או כמו לענין מי שמסופק לענין הזכרת טל וגשם וכיו''ב לחלק מהאח')
וצע''ג
כעת מצאתי תשובת הג"ר ישועה בן שושן זצ"ל [תלמיד הגרמ"א] -
1746935710529.png
 
ועכשיו מצאתי עוד
 

קבצים מצורפים

לא היה ולא נברא, כעת בדקתי באהבת שלום.
מתוך יצירת המופת הספר הקדוש "דרש בחכמה" - מאת הגה"ק חכם ראובן שרבני זצוק"ל נערך ע"י בנו הרה"ג אלחנן שרבני שליט"א
1747045452226.png1747045241550.png1747045282396.png1747045305818.png1747045334765.png
 
בהערה תקל"ג יש בירור במה שנדו פה בעניין תשובת מרנא הבא"ח בעניין גילוח הזקן והפולמוס שנוצר סביבה האם היא מבעל הבא"ח או לאו.
שם מביא דעת רבותינו הגר"י צדקא והאור לציון שיש להדפיסה, וכן מה שהביאו בשם רבנו עזרא עטייה.
וכן מביא דעת ראש הישיבה מהר"י הלל שכתב בקונטרס הדר יוסף הנדפס בספר הוד יוסף להשמיט את התשובה.
עיי"ש.
 
בהערה תקל"ג יש בירור במה שנדו פה בעניין תשובת מרנא הבא"ח בעניין גילוח הזקן והפולמוס שנוצר סביבה האם היא מבעל הבא"ח או לאו.
שם מביא דעת רבותינו הגר"י צדקא והאור לציון שיש להדפיסה, וכן מה שהביאו בשם רבנו עזרא עטייה.
וכן מביא דעת ראש הישיבה מהר"י הלל שכתב בקונטרס הדר יוסף הנדפס בספר הוד יוסף להשמיט את התשובה.
עיי"ש.
אבל עדיין לא מצאנו רב פעלים בהוצאת אהבת שלום.
 
הבאתי מראה מקום ערוך בטוטו"ד לבירור הסוגיא שם מובאת דעתם של רבותינו כל אחד לשיטתיה.
דהיינו חכמי פורת יוסף סברו להשאיר את התשובה.
והרב יעקב הלל סבר להשמיט את התשובה.
מי שעתותיו בידו יעיין בכל מה שהבאתי וירוה נחת.
1747050222756.png
 
הבאתי מראה מקום ערוך בטוטו"ד לבירור הסוגיא שם מובאת דעתם של רבותינו כל אחד לשיטתיה.
דהיינו חכמי פורת יוסף סברו להשאיר את התשובה.
והרב יעקב הלל סבר להשמיט את התשובה.
מי שעתותיו בידו יעיין בכל מה שהבאתי וירוה נחת.
הצג קובץ מצורף 4626
זכותו של הרב הלל לכתוב מה שנראה לו.
אבל מעולם לא שינה כלום בספרי הבן איש חי. ובכל ביתו נאמן הוא.
ומעולם לא הדפיס רב פעלים. ולהד"מ ואפי' משל לא היה.
 
פרשת אמור תשפ"ה
1747220891941.png

דברים תמוהים קא חזינא.

המועדים בהלכה ספירת העומר פרק ראשון - ספירת העומר
ספק בתאריך כיצד? הרי שהוא בדרך רחוקה מישוב של יהודים ואינו יודע איזה יום לספירה הוא, בשלשה או בארבעה לעומר, מה יעשה? לכאורה: יספור מספק שני הימים ויוצא ממה - נפשך. אבל בדבר - אברהם מוכיח, שלא יברך על ספירה כזו. סברתו יסודית: גדר הספירה הוא הידיעה והבירור ההחלטי שכך הוא המנין. ספירת ספק לא שמה ספירה. בכך הוא מסביר דברי המגן - אברהם, שאם אינו מבין לשון הקודש וספר בלשון הקודש לא יצא, שתמהו עליו: מה נשתנה מהלל וקידוש וכדומה, שיוצא אף אם אינו מבין? זהו ההבדל: שם המצוה היא קריאה וכאן - ספירה, שעניינה ידיעה ובירור. אף הוא מסביר בזה דברי השיטה - מקובצת59, שבמעשר בהמה אין הולכים אחר הרוב. במנין ומספר לא מועיל אף רוב60. בכך הוא מיישב קושיית הראשונים: למה אין סופרים בחו"ל בכל יום שתי ספירות משום ספק דיומא, כמו בכל יום טוב?61. ומהו ספק בזמן? בין השמשות. יודע הוא שאתמול היתה ספירה פלונית ומחר - ספירה פלונית, אבל עצם זמן זה של בין השמשות עומד בספק לאיזה יום הוא משתייך. התוספות והרא"ש ועוד כתבו, שבזמן הזה שהספירה היא מדרבנן מותר לספור בין השמשות ("והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים", שו"ע). בדבר - אברהם מחלק בין ספק בין שמשות לספק במנין הספירה. כאן הוא סופר את היום הבא שהוא כך וכך לעומר. ספירה זו וודאית היא, אלא שהספק הוא אם ספר בשעת החיוב או לא ע"כ.

הוא הביא את הדבר אברהם כדי להוכיח 'שלא יברך בכה"ג'.

וזו אכן מסקנת הדבר אברהם!! אלא שבתחלה סבר הדבר אברהם שגם אין טעם 'לספור', אולם כשראה את דברי הרז"ה כתב 'שיספור בלי ברכה'!

שו"ת דבר אברהם חלק א סימן לד
הנה בפשוטו נראה שאין ענין הספירה שיוציא מלות המספר מפיו אלא עניינה שידע ויוחלט אצלו מדעת ומהחלט המנין שהוא סופר ובלאו הכי לא מיקרי ספירה כלל אלא קריאת מלות הספירה הוא דהויא ולא ספירה עצמה וכו'. ולאחר שהאריך סיים: אבל בנ"ד במסופק בעיקר הספירה במניינה שפיר י"ל דלא הויא ספירה כלל וכמש"ל. ואולם אף על פי שהסברא נכונה ויש לה סמוכין אבל אחרי שהרז"ה תירץ לקושייתו מה טעם אין אנו סופרין שתי ספירות בדרך אחרת וז"ל ואם באנו לספור ב' ספירות מספק נמצאת ספירה שני מושכת עד יום טוב ראשון של עצרת ואתי לזלזולי ביום טוב דאורייתא הלכך אין לנו אלא מה שנהגו עכ"ל, נראה לכאורה דלית לי' כסברתנו הנ"ל דאל"כ עדיפא הו"ל למימר דא"א לספור ב' ספירות מספק וקושיא מעיקרא ליתא, והר"ן שם הביא ג"כ דבריו ולא העיר עליהם כלום, והלכך נראה דבנ"ד נמי אפשר לספור ב' ספירות מספק ולפי שספירה בזה"ז דרבנן אולי נכון יותר שיספור ב' ספירות מספק בלא ברכה: ע"כ.

הרי שאין קושיא כלל על המועדים בהלכה.



1747221257693.png

ברוח חיים [ובשאר אחרוני ספרד שהביא היחו"ד, זכרונות אליהו ובאר מים חיים] לא כתוב שאין 'עשיית כלי' בכלי העומד לזריקה, אלא שאין איסור 'סותר' בכה"ג, אבל 'עשיית פתח יפה' כפי שמצוי בקופסאות שימורים 'דידן' לא מיירו כלל. וזוהי תיובתא גדולה שלא דן בו הרב עובדיה כלל בדין 'עשיית פתח יפה'. ודין זה נאמר גם במוסתקי כמבואר בסי' שי"ד ס"א, ודוק כי קיצרתי.

ולכן מה שכתב כן
1747221580495.png

במחכ"ת גרם לו לטעות גדולה גם בהלכות שבת וגם בהלכות נדרים. ואם יזכהו ה' ידע שחומרתו עדיפא מקולתו.
 
וזוהי תיובתא גדולה שלא דן בו הרב עובדיה כלל בדין 'עשיית פתח יפה'. ודין זה נאמר גם במוסתקי כמבואר בסי' שי"ד ס"א, ודוק כי קיצרתי.
מרן זצוק"ל דיבר גם מצד "פתח יפה", וכדאי לך לעבור על דבריו קודם וכל מקור שמציין אליו תפתח בפנים כמו שו"ת נחלת לוי שדן על הנושא באורך. (ודיבר בשקית חלב שעושה פתח יפה, וכ"ש בקופסאות שימורים שפותח להגיע לאוכל וזה לא ברור שנקרא פתח יפה)
1747225211640.png1747225274562.png
 
מרן זצוק"ל דיבר גם מצד "פתח יפה"
הוא לא ביאר מה ההיתר של עשיית פתח יפה. אין לזה שום מקור, ואדרבה כתוב להדיא בשו"ע שאסור אפילו במוסתקי. מכל האחרונים שהביא שם אין ראיה כי לא דיברו על זה כלל.
לשטיתך... לשיטת הגר"ע יוסף זצוק"ל לא!
כיון שהדבר לא ברור כלל, ואין זה פשוט כפי שצייר את זה - לא היה לו להתיר לו כך בשופי כאילו החומרא היא 'טעות'. הרי כולם יודעים שרוב פוסקי זמננו אוסרים את הדבר, אז לבוא להגיד לאשכנזי שנהג כדעת רבותיו להחמיר - שיכול להקל בשופי ועוד לא צריך התרה - זה הרבה יותר גרוע מלהורות לספרדי שאסור להקל כדעת הגר"א בסוף זמן ק"ש, ודו"ק.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית