ופשיטא שלא ראה,
כי אם היה רואה
ודאי שהיה חוזר בו.
פשוט וברור.
הוא לא ראה כי ספרי מרן המה מוחבאים מתחת לשטיח.
מציע לבקש מחילה על קברו, היה עניש וקטיל!
תיזהר!
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (2)
- יוזם האשכול גולתא דדהבא
- תאריך התחלה
כי אם היה רואה
ודאי שהיה חוזר בו.
פשוט וברור.
הוא לא ראה כי ספרי מרן המה מוחבאים מתחת לשטיח.
מציע לבקש מחילה על קברו, היה עניש וקטיל!
תיזהר!
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 380
לא זלזלתי בדבריו, כך שאין לי שום צורך לבקש מחילה.
כתבתי שבתשובה הנ"ל לא התייחס לטענות שמרן זצוק"ל כתב להתיר בגללם.
"זלזול" מאן דכר שמיה...
אני מעריך את חכם שלום זצוק"ל יותר ממך.
זה לא יאומן כי יסופר, אני מנסה לחשוב, יושבים עשרות אלפי אנשים ושומעים דברים אלו, ואף אחד לא עולה בדעתו שאלה זו?
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,262
לצערי היום המושג של "אמנות חכמים" טושטש וסולף, וכל מה שרב אומר זה קדש קדשים, ואין מציאות שרב טועה וכו' ברור שאמונת חכמים זה חיוב ומיסודי הדת, אבל בלימוד תורה אין מקום לערב את כל זה ...
בקצרה: אין מונופול בתורה....
פרשת בהר בחוקותי תשפ"ה
בפרשת שמות תשפ"ה גילה שזה 'אחד האחים'
והמעיין בדברי 'האח', מר ניהו ההלכה ברורה יראה שלא הזכיר את הגר"ז 'בסי' תפ"ט', וגם לא את הרב עובדיה בחזו"ע [ואכן צריך לדעת ללמוד את החזו"ע, אבל גם את ההלכה ברורה לפני שמשיגים עליו], אלא את הגר"ז 'בסי' רי"ג' שכתב להדיא את הדברים, ומי שחולק עליו - שיחלוק עליו באימה ויראה, ואין זה 'דימוי מילתא למילתא' אלא 'דברים מפורשים' כתב הגר"ז: וז"ל
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן ריג סעיף ד
(ולדברי האומרים שמצות של דבריהם א"צ כוונה אף על פי שלא נתכוין המברך להוציאו וגם הוא לא נתכוין לצאת בה יצא בין בברכה אחרונה בין בברכה ראשונה כגון מי שנטל פרי בידו לאכלו או מצוה לעשותו וקודם שהספיק לברך שמע ברכה זו מפי אחר המברך לעצמו אין צריך לברך ויש לחוש לדבריהם וליזהר שלא ליכנס בספק ברכה לבטלה) ע"כ.
אמנם כבר הפסקי תשובות כתב להעיר על דברי הגר"ז 'בצורה מכובדת וראויה':
פסקי תשובות אורח חיים סימן ריג אות ט
אך דברי השו"ע הרב הנ"ל שאפילו שמע הברכה בלא מתכוין שמע הברכה מפי אחר שוב לא יוכל לברך לעצמו, לא מצינו לו חבר הפוסקים, וגם מעשים בכל יום ששומעים ברכת הנהנין וקידוש והבדלה וברכת המצוות מפי אחר ואח"כ מברך שוב לעצמו, ואפשר שגם לשיטתו אין הדברים אמורים עפ"י מנהג שנוהגים עכשיו (ככתוב בשו"ע הרב סעי' א' ומשנ"ב סקי"ב ולעיל אות ב') שכל אחד מברך לעצמו ברכות הנהנין ורוב ברכות המצוות, והרי זה בכלל דבריו (בסי' קס"ז סעי' י"ח) "וכיון שנהגו כן הרי זה כאילו דעתם בפירוש בקביעותם יחד שקובעים על דעת שלא להצטרף" וכו'. והכי נמי כן הוא דהוי כאילו הדעת בפירוש שלא לצאת ידי חובה מהברכה שבירך השני, ושפיר יכול כל אחד לברך לעצמו ע"כ.
וכזה ראה וקדש איך משיגים וחולקים בעדינות, ועם העתקת והבנת האמת.
בפרשת שמות תשפ"ה גילה שזה 'אחד האחים'
והמעיין בדברי 'האח', מר ניהו ההלכה ברורה יראה שלא הזכיר את הגר"ז 'בסי' תפ"ט', וגם לא את הרב עובדיה בחזו"ע [ואכן צריך לדעת ללמוד את החזו"ע, אבל גם את ההלכה ברורה לפני שמשיגים עליו], אלא את הגר"ז 'בסי' רי"ג' שכתב להדיא את הדברים, ומי שחולק עליו - שיחלוק עליו באימה ויראה, ואין זה 'דימוי מילתא למילתא' אלא 'דברים מפורשים' כתב הגר"ז: וז"ל
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן ריג סעיף ד
(ולדברי האומרים שמצות של דבריהם א"צ כוונה אף על פי שלא נתכוין המברך להוציאו וגם הוא לא נתכוין לצאת בה יצא בין בברכה אחרונה בין בברכה ראשונה כגון מי שנטל פרי בידו לאכלו או מצוה לעשותו וקודם שהספיק לברך שמע ברכה זו מפי אחר המברך לעצמו אין צריך לברך ויש לחוש לדבריהם וליזהר שלא ליכנס בספק ברכה לבטלה) ע"כ.
אמנם כבר הפסקי תשובות כתב להעיר על דברי הגר"ז 'בצורה מכובדת וראויה':
פסקי תשובות אורח חיים סימן ריג אות ט
אך דברי השו"ע הרב הנ"ל שאפילו שמע הברכה בלא מתכוין שמע הברכה מפי אחר שוב לא יוכל לברך לעצמו, לא מצינו לו חבר הפוסקים, וגם מעשים בכל יום ששומעים ברכת הנהנין וקידוש והבדלה וברכת המצוות מפי אחר ואח"כ מברך שוב לעצמו, ואפשר שגם לשיטתו אין הדברים אמורים עפ"י מנהג שנוהגים עכשיו (ככתוב בשו"ע הרב סעי' א' ומשנ"ב סקי"ב ולעיל אות ב') שכל אחד מברך לעצמו ברכות הנהנין ורוב ברכות המצוות, והרי זה בכלל דבריו (בסי' קס"ז סעי' י"ח) "וכיון שנהגו כן הרי זה כאילו דעתם בפירוש בקביעותם יחד שקובעים על דעת שלא להצטרף" וכו'. והכי נמי כן הוא דהוי כאילו הדעת בפירוש שלא לצאת ידי חובה מהברכה שבירך השני, ושפיר יכול כל אחד לברך לעצמו ע"כ.
וכזה ראה וקדש איך משיגים וחולקים בעדינות, ועם העתקת והבנת האמת.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 522
אני מתאר שאין הכוונה לתורה שבכתב, אלא בדברי הפוסקים כאשר מצוי הרבה סתירות בדברי השו"ע והרמב"ם וברשב"א בחידושים לתורת הבית וכן הלאה, ויש תירוצים נפלאים ומיוחדים מגדולי הפוסקים והמפרשים, ויוצא מזה תלי תלים של הלכות, וכמו הסתירה בשו"ע לענין חוזר וניעור שזה אומר בכה וזה אומר בכה ונפק"מ להלכה להגדיל תורה ולהאדירה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,191
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 522
מאי אולמיה האי מהאי?
והאם יש למישהו הסרטה/הקלטה של דברי הרב יצחק האמורים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,191
לא לנו הקטנים להכריע בין האחים הקדושים.
הקוראן – המכלול
www.hamichlol.org.il
פשוט שמרן שליט"א התכוון לזה
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,262
נראה באמת מוזר שהרב יצחק לא הבין את ה''כף החיים''
הכף החיים לא סובר שצריך לשער לפי משקל
אלא לשער את הנפח במשקל
כ''כ להדיא כל פוסקי זמננו בדעתו, ולכן חידושו של הרב יצחק שהמשקל קובע נגד הנפח הוא בגדר 'חלום' ...
הכף החיים לא סובר שצריך לשער לפי משקל
אלא לשער את הנפח במשקל
כ''כ להדיא כל פוסקי זמננו בדעתו, ולכן חידושו של הרב יצחק שהמשקל קובע נגד הנפח הוא בגדר 'חלום' ...
זאת מנין?
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,262
כה''ח סימן תפ"ו, ס''ק א' וס''ק ג'