קטעים שהעתיק ילקוט יוסף מתוך ספרים אחרים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
תורה היא וללמוד אנו צריכים – בירור בעניין "האומר דבר בשם אומרו"
"למול כסא כבודו, פאר הדור והדרו, המאיר לארץ ולדרים כעמוד האש ההולך לפני המחנה, מרן הראשון לציון, הגאון האדיר רבי יצחק יוסף שליט"א.
טרם אפתח בשיח, הנני להקדים בתחנונים ובקידה: מי אני הדל, אזוב הקיר, לבוא ולהרהר אחר מי שכל רז לא אניס ליה? גאונותו המבהילה, בקיאותו המקיפה תהומות ורקיעים, ועמלו המופלא בתורה – אין להם אח ורע בדורנו, ואולי אף בדורות שלפנינו. ספריו הם לנו למשיב נפש, ופסקיו הם לנו למגדלור ומשענת. אין בכוחי כלל להעריך את רום מעלתו, ובוודאי שאינו זקוק לאישורי או לציוני, כי שמו הולך לפניו מקצה העולם ועד קצהו.
אולם, 'תורה היא וללמוד אני צריך', ובלב הומה מבקש אני להבין סוגיה הלכתית ומוסרית בשדה הכתיבה התורנית.
אך נפשי בשאלתי, וליבי בבקשתי, לברר הלכה למעשה בדרכי הכתיבה והמסירה:
האם רשאי המחבר, בבואו ללקט ולחבר,
ליטול מעיין מים חיים מספר אחר?
ובעת יצוק הזהב אל כליו המפואר,
האם ראוי שינזר משם האומר – ויותירנו נסתר?
האם בהיות הדברים אמת ונכונה,
והמטרה היא להגדיל תורה ולהשכין שכינה,
מותר לעבד הפנינים בלא מקור ונתינה –
כאילו יצאו ממעמקי המחשבה הראשונה?

חפצתי לדעת, האם לדעת תורתו הרמה, כיוון ש"תורה אחת לכולנו" ואין התורה קניינו הפרטי של איש, שפיר דמי להביא דברים ככתבם וכלשונם (כפי שמצינו לעיתים ביחס לספרי דורנו כגון "חשוקי חמד") מבלי לציין את בעל השמועה, וזאת כדי להפוך את ההלכה לנחלת הכלל ברהיטות וללא עומס הציונים?
או שמא חובת "האומר דבר בשם אומרו" היא חובה מוחלטת, וגם גאון וקדוש כמרן, שכל רז לא אניס ליה, רואה בה מחויבות מן הדין גם בחיבורים המיועדים להורות עם ה' את הדרך?
ילמדנו רבנו בנועם אמריו, ויאיר נתיבה לכל עובריו,
כי ממנו תצא תורה – ואנחנו צמאים לדבריו.
רבותי אני מהדר אחר תשובה עניינית לגופו של עניין
 
רבותי אני מהדר אחר תשובה עניינית לגופו של עניין

את זה צריך לשלוח אליו,
וכמובן להדגיש לו את העובדה שהוא מתלונן על אחרים שמעתיקים ממנו מבלי לציין, ושגם הוא עושה זאת.
לראות מה יש לו ללמד, אולי יש חילוק ???????
 
רבותי אני מהדר אחר תשובה עניינית לגופו של עניין
כנראה שאתה לא באמת מהדר אחר תשובה עניינית לגופו של עניין
או שכבר ניסית בפורום חסידי הרב יצחק, רק שלא הסכימו לאשר את הנושא.
 
ילקוט יוסף וברכת המדבר עם אותו מהלך, כמעט אותם מילים במדוייק, עם כמה תוספות בילקו"י
(כך שלכאו' הוא המעתיק מברכת המדבר, וכן נראה מתאריכי ההו"ל שברכת המדבר קדם לו בי"ז שנה, ויל"ע).
והוא פלא.


1770910779703.png


1770910808971.png
 
ילקוט יוסף וברכת המדבר עם אותו מהלך, כמעט אותם מילים במדוייק, עם כמה תוספות בילקו"י
(כך שלכאו' הוא המעתיק מברכת המדבר, וכן נראה מתאריכי ההו"ל שברכת המדבר קדם לו בי"ז שנה, ויל"ע).
והוא פלא
אותו לשון נמצאת גם בילקו"י במהדורא הישנה תשנ"ב, וברכת המדבר הודפס בשנת תשס"ג.

(ולמרות שראיתי זאת במהדורה של הילקוט יוסף תשס"ד, וצריך לבדוק במהדורא הקודמת)
 
למה?
אם זה נד' בתשנ"ב, נמצא ברכת המדבר העתיק מילקו"י.
ואולי הוא צודק
יש לך המהדורה?
מה שאני העלתי זה צילום מתש"פ.
אור יעקב טען שראה את זה גם בתשס"ד, וממילא עדיין נראה להיפך.
וכן משום
כמעט אותם מילים במדוייק, עם כמה תוספות בילקו"י
(כך שלכאו' הוא המעתיק מברכת המדבר,
 
את זה צריך לשלוח אליו,
וכמובן להדגיש לו את העובדה שהוא מתלונן על אחרים שמעתיקים ממנו מבלי לציין, ושגם הוא עושה זאת.
לראות מה יש לו ללמד, אולי יש חילוק ???????
אפשר לנחש לבד מה תהיה התשובה
"אנשים שכל מטרתם לנגח ולקעקע את הפסקים של מרן זצ"ל"...
 
ילקוט יוסף וברכת המדבר עם אותו מהלך, כמעט אותם מילים במדוייק, עם כמה תוספות בילקו"י
(כך שלכאו' הוא המעתיק מברכת המדבר, וכן נראה מתאריכי ההו"ל שברכת המדבר קדם לו בי"ז שנה, ויל"ע).
והוא פלא.


הצג קובץ מצורף 17282

הצג קובץ מצורף 17283
בשער הילק"י על תפילה הנ"ל, כתב המחבר:
1770917020720.png
 
ראשי תחתית